כמה שאלות לד"ר

ד"ר שלום אני בת 25 ובריאה. אני חודשיים וחצי אחרי לידה ראשונה. ההריון והלידה היו תקינים והכל בסדר ונפלא. הלידה - רגילה עם אפידורל (לא הרגשתי כאבים בכלל). הבעיה היא שאני ממש מפחדת מכאב בזמן החדירה. אני ובעלי ניסינו כמה פעמים. אני אזרתי אומץ והוא-מקסים עם הרבה הרבה סבלנות כלפיי. ואני ממש מפחדת.כאב לי קצת כבר בתחילת החדירה והפסקנו. ככה כבר כמה פעמים. יש לציין שהיה לי בסה"כ תפר קטן ובבדיקת הרופא נשים הכל תקין ואפילו השתמשנו בג'ל לסיכוך.(בגלל הפחד אני קצת יבשה..) אני יודעת שזה הכל בראש שלי ומבחינה הגיונית אין לי מה לפחד. אבל כשאני חושבת שיצאה משם תינוקת ולאיזה גודל הנרתיק נפתח אני מפחדת שיכאב לי. לפני הלידה לא פחדתי אף פעם. לא כאב לי ולא הייתי יבשה בכלל בנרתיק.היו לנו יחסי מין מצויינים. זה פשוט כ"כ מייאש.כל פעם אני אומרת שהפעם לא אפחד ונצליח ושוב אני לא מצליחה. למרות הכל ולמרות הסבלנות של בעלי. מה לעשות??

אולי יש עוד נשים שחוו את אותו הדבר ויוכלו לספר לי איך התגברו על הבעיה? תודה רבה מראש...

לילך שלום ראשית ורק כדי להסיר ספק - איני רופאה כך שלא דר' משיבה לך. לדעתי יש לך כמה אפשרויות לבחור מתוכן. כפי שאת אומרת, את בעצמך יודעת שמבחינה *הגיונית* אין שום סיבה לפחד או לחוש כאב. הנרתיק הוא איבר גמיש והוא מתאים את עצמו לאיבר המין שלך בן זוגך וכן לגודל ראשה של התינוקת שהגיחה החוצה מתוכו. אבל הפחדים שלך אינם הגיוניים, ולכן לא יעזור לפתור אותם בדרך של הסברים הגיוניים. יתכן שטכניקות שונות של הרפייה (מדיטציה, נשימות) יסיייעו לך להתמודד עם רגעי החרדה והמתח שלפני קיום היחסים, ושבעזרת תרגול מתאים תוכלי להביא את עצמך למצב של הירגעות והרפייה. יתכן שתעדיפי לפנות לטיפול פסיכולוגי קצר, ובאמצעות שיחות על החששות שלך תוכלי להכניע אותם ולעבור הלאה. מציעה לך לעשות חיפוש בגוגל על המלים "מדיטציה" "נשימות/הרפייה" ולקרוא קצת בנושא, כדי שתוכלי להחליט מה נראה לך מתאים. בהצלחה שירה