האיבר מין של הגבר דוחה אותי

שלום לכולם, אני בת 18 ובתולה. יש לי חבר כבר מזה חצי שנה, אנחנו לא מקיימים יחסי מין מלאים אך אוננות הדדית וכו'. יש לי שאלה שמציקה לי, בכל פעם שאני רואה את האיבר מין שלו- זה דוחה אותי, עכשיו זה לא רק שלו, גם אם אני רואה בסרטים לכמה שניות אני לא מסוגלת להסתכל. חבר שלי חושב שזה נובע מכך שאני לא בוגרת מינית. הקטע הוא שאם אני רואה איבר מין של אישה זה לא דוחה אותי. מה עוד שאני מאוננת בקביעות כבר מגיל 9 (וגומרת). יש לציין שכשאני מאוננת אני לא חושבת על כלום אלא עושה זאת פשוט מכאנית כך שאני לא יודעת אם איבר מין של אישה/ גבר מדליק אותי. ועוד משהו- אני באה מבית דתי כך שעד לפני כחצי שנה לא ראיתי מעולם את האיבר.. על מה זה מעיד? בבקשה תעזרו לי, אני כל הזמן חוששת שאולי אני לסבית..

בוקר טוב יעל ממעט הפרטים שסיפרת, לא נראה לי שיש מקום לקפוץ למסקנה שאת לסבית. הגיוני יותר בעיניי להסיק שמכיוון שמעולם לא ראית איבר מין גברי, ומכיוון שהוא שונה מאוד במראהו מאיבר מין נשי (אותו את מכירה) - לוקח לך קצת זמן להסתגל למראה. תוסיפי לזה את החינוך הדתי שקיבלת (אני לא בטוחה איך זה מסתדר עם יחסי המין שאת מקיימת עם בן זוג שאינו בעלך) ותקבלי כנראה רגשי אשמה, תחושת חוסר נוחות ורתיעה מאיבר המין של חברך. אם תרצי להתגבר על התחושות, תצטרכי לעבור תהליך של "התיידדות" עם האיבר. בתור התחלה, רצוי לא להתייחס אל האיבר כאל חלק נפרד מבן הזוג אלא כאל חלק ממנו. הוא חלק בלתי נפרד (יש לקוות) מבן זוגך, ואם תאהבי את כל בן זוגך - תלמדי לאהוב את כל חלקיו כולל את איבר מינו, לאט לאט. את צריכה ללמוד להכיר את איבר המין שלו לא רק בקונוטציה מינית אלא ממש "להכיר" אותו - את הצורה שלו, את המגע שלו, להרגיש את ההבדלים במרקמים השונים באזורים השונים באיבר עצמו. ברגע שלא נעים לך - להפסיק. להמשיך בפעם אחרת כשאת במצברוח שקט ורגוע ונעים. אל תנסי לשכנע את עצמך שאיבר מין גברי (או נשי) אמור "להדליק" אותך כפי שכתבת. את לא אמורה להימשך לאיברי מין, את אמורה להימשך לאנשים כמכלול. אנשים אינם רק איברי מין מהלכים, הם מכלול שלם של איברים, רגשות, תכונות ומאפיינים. בהצלחה שירה

הי יעל אני מזדהה עם מה שכרתבת, גם אני כמוך באה מבית דתי, והאיבר של חבר שלי די הבהיל אותי, , אני חושבת שזה יותר עיניין של זמן עד שמתרגלים אליו במיוחד כמונו שאצלנו זה פחות דבר פתוח ומקובל. בכל מקרה הייתי שמחה לדעת איך הסתדרת בסוף, ומה עשית. ושיהיה לך בהצלחה! סמדר