אחרי ניתוח לא מוצלח וחשק שלא קיים

אני בת 24 וסובלת מוולוודיניה מאז גיל 19 (אולי לפני, אז קיימתי יחסי מין פעם ראשונה). אחרי שבמשך שנים כל הטיפולים לא עזרו לפני שנה ומשהו עברתי ניתוח שגם הוא לא עזר. ברור לי שנגד הכאבים אין מה לעשות יותר והם תמיד יהיו שם. מאז נפרדתי מחבר שלי (על הרקע הזה של מין שפשוט לא עובד) ואני פשוט לא מצליחה להתחיל קשר חדש - סקס פשוט לא עושה לי את זה. זה מבחינתי נושא כואב ואפילו קצת משעמם. חשוב לי לציין שגם מין ללא חדירה לא נעים לי - הדגדגן מאוד רגיש ולא נעים לי שמישהו נוגע בו. רק לבד אני מצליחה לגמור ואף פעם זה לא היה אחרת. האם אפשר להגביר חשק מיני שלא קיים? האם יש תרופות לזה? האם יכול להיות שהגוף פשוט הפסיק לייצר הורמונים או כימיקליים שגורמים להתרגשות הזו?

שלום לך וצהריים טובים מצטערת לשמוע שהניתוח לא הועיל. האם ניסית לפנות למומחה אחר בתחום, אולי חוות דעת נוספת תאיר באור אחר (ואופטימי יותר) על המצב ? אתחיל בשאלתך האם יתכן שהגוף נמצא בחוסר הורמונלי ומכך נובע חוסר העניין במין. בדיקה פשוטה של פרופיל הורמונלי תוכל להשיב לך על השאלה הזו, לכן הייתי מציעה לך לפנות לרופא הנשים המטפל ולבקש בדיקה כזו. אם איני טועה, מבצעים אותה ביום החמישי למחזור והיא מספקת תמונה ברורה מאוד של ההורמונים, ותוכל בהחלט להסביר חוסר חשק מיני אם התוצאה תתאים. יחד עם זאת, אני חייבת להגיד שבלי קשר לתוצאות הבדיקות - בעיניי זה לא מסתורין גדול שאין לך חשק מיני. היה מפתיע אותי מאוד לשמוע ממך שהחשק המיני שלך בשיאו. הלא מדובר מבחינתך בתחום שגרם לך אך ורק סבל וכאב לאורך השנים, מדוע שהגוף שלך ימשיך לרצות לעסוק בו...? החשק שלנו לדברים מסויימים מגיע כאשר בתודעה שלנו אותם דברים מקושרים לזיכרונות נעימים ומהנים. חשבי על כך, האם היה לך חשק לאכול שוקולד לו היית סולדת מהטעם שלו ? לו היית יודעת שאכילת שוקולד גורמת לך לכאבים איומים ? בבוא הזמן, היית פשוט לומדת לשנוא שוקולד, וכך החשק אליו היה יורד עד לאפס. הגוף שלך למוד חוויות כואבות בנוגע למין, אין שום סיבה שהוא יאותת לך: "כן, אני רוצה עוד מין, והרבה !" כתבת שאת כן מסוגלת לגמור כאשר את לבד וזה מבחינתי משפט מאוד מעודד. אם את מצליחה לגמור - סימן שאת כן מסוגלת ליהנות במין, וגם זה הגיוני בעיניי, כי את מתמקדת רק במה שנעים לך ולא בפעולות שאת יודעת שגורמות לך לכאב ולעגמת נפש (כמו עם בן זוג). בתור התחלה, הייתי מציעה לך לפנות לרופא נשים כדי לבצע את הבדיקה - פשוט כדי שתנוח דעתך ותדעי שמהבחינה ההורמונלית את בסדר. לאחר מכן, אולי כדאי שתיכנסי לקישור הבא, מדובר באתר המוקדש לתופעה ממנה את סובלת ונראה לי שתוכלי להפיק הרבה משיחות עם נשים אחרות במצבך (יש שם פורום) אולי הן יוכלו גם למסור לך פרטים של מומחים שונים המתמחים בתופעה, שווה להמשיך ולנסות לפתור אותה. http://www.vulvodynia.org.il/ לגבי בן הזוג הבא - כל מה שעליך לעשות הוא ללמד אותו כיצד עליו לגעת בך, בדיוק באותו אופן בו את נוגעת בעצמך שגורם לך להנאה עד כדי אורגזמה. אל תתייאשי מכל נושא יחסי המין בשלב כה מוקדם בחייך. עוד לא הכל אבוד. בהצלחה רבה שירה