מה דעתכם?

אני בת 25 ויצאתי עם בחור בן 28 שמאוד חשקתי בו. באופן כללי, הוא מאוד מסודר ורציני בכל מה שהוא עושה בחיים שלו וגם מאוד מוצלח. הוא אמר שהוא מעוניין בקשר רציני, אבל אחרי רבע שעה מתחילת הפגישה הוא פתאום התחיל לספר לי על כל הזיונים שלו, להתרברב בהם, כמה שכל החברים שלו לא מצליחים לספור את כל הפרטנריות שלו, כמה שהולך לו וכו'. אני בחורה קצת ביישנית וקצת קפאתי בשלב הזה-האזנתי ושתקתי. הבעיה היא שהוא דווקא כן מחפש קשר רציני(הוא גם השקיע באיפה להפגש וכו') ושאני לא יודעת איך להתייחס למה שהוא סיפר לי. האמת היא שזה עשה לי גם קצת רע, כי אני בדיוק ההיפך הגמור ממנו והרגשתי קצת פראיירית חסרת אונים לידו. דעתכם בבקשה-מה אתם אומרים על התנהגות מהסוג הזה והאם הטיפוס הזה יכול להתאים לביישנית בעלת נסיון דל כמוני? תודה לכם.

בהחלט את יכולה להתאים לגבר כזה. על אף שאני בחורה, אני אסביר לך בלשון זכר. אני ממש מזדהה איתו, לא עם הרברבנות אלא עם הצורך בריגוש. וזו התיאוריה שלי לגבי נשים/גברים מהזן של הבחור שלך ושלי. תמיד היתה לי הצלחה מסחררת עם גברים. לרוב, אנחנו אוהבים את הניגוד שלנו. למרות הרדיפה והכמיהה שלנו לריגוש אנחנו מחפשים יציבות וביטחון. ואת זה מוצאים רק במישהו/מישהי ששונים מאיתנו. אנשים מהסוג שלך. הבעייתיות שאנחנו לא בהכרח אמינים. הצורך בריגוש קיים תמיד. השאלה היא כמה זמן, אם בכלל, מצליחים להדחיק ולדכא את היצר. עדן

תודה, עדן. קצת עצוב לי לקרוא על אנשים שאף פעם לא יכולים להתחייב בגלל היצר (לא צריך לדכא אותו). אז ממך אני מבינה שדווקא אנחנו לא מתאימים כי הפגיעה, האכזבה והכשלון יגיעו בכל מקרה, בלי סיכוי להצלחה. גם אני אוהבת ריגוש, רק שאני מוצאת אותו גם בקשר יציב ואוהב ולאו דווקא בזיונים מזדמנים. אני עדיין לא יכולה להחליט מה אני מרגישה לגבי העניין. שבוע טוב.