מיניות יתר?

שלום רב, הנני אישה בת שלושים. היו לי מעל 30 בני זוג מיניים(חלקם בני זוג) והייתי נשואה מספר שנים ם כן. תמיד בגדתי בבני זוגי. אני מרגישה "כמו גבר" - אני יכולה לנהל מערכות יחסים מיניות במקביל ללא רגשות אשמה, אני לא מרגישה קשה בין אהבה למין - סקס נראה לי כמו בילוי ואני לא מרגישה צורך לנהל מערכות יחסים רגשיות דווקא עם אותם אנשים. את בעלי אהבתי מאוד ולמרות סקס נהדר שהיה לנו, תמיד מצאתי את עצמי בקשרים מיניים נוספים, גם עם נשים, תיאבוני היה גדול משלו - ולא מצאתי לכך פתרון אחר. שאלתי היא - האם זה "בסדר" להפריד את הסקס מרגשות? בדרך כלל זוהי נחלת הגברים, אך האם זה בסדר גם כן? אני מרגישה שמצד אחד זה חינוך, שרק לגברים מותר, אך אני לא מרגישה כך. אני מרגישה אישה, אני מרגישה שהוויתי מינית ואני מרגישה רצון וצורך להיות פעילה כל הזמן, השאלה היא אם הדבר יכול להזיק לי בפן הרגשי? מה דעתכם?

דלילה בוקר אור בשאלתך את מעלה מספר נושאים שלא בהכרח קשורים האחד לשני. את מדברת קודם כל על דחף מיני גדול מאוד, אשר לא בא על סיפוקו גם כאשר את נמצאת בתוך קשר זוגי, ועל הצורך למצוא את הסיפוק מחוץ למסגרת הזוגית. בואי נעשה הפרדה בין שני הדברים הללו: הדחף המיני הגדול שלך הוא בריא ונורמלי (אלא אם כן תספרי שהוא לא מאפשר לך לתפקד בחיי היומיום ולקיים את שאר פעילויות השגרה). הפתרון שמצאת לסיפוק צרכייך המיניים, ניהול מספר מערכות מיניות במקביל - אינו בהכרח קשור לתיאבונך המיני. אפשר בהחלט לספק את צרכייך המיניים "רק" בתוך קשר זוגי אחד בו זמנית. השאלה היא איך את מתייחסת לבגידות בכלל, ולבגידות שלך בבני זוגך בפרט. היות ואת כותבת שאינך חשה רגשות אשמה בקשר לכך, אני תוהה למה בעצם פנית לפורום ? לכאורה, נראה שמצאת את הנוסחה האידיאלית לחיים מיניים מושלמים: את מספקת את צרכייך המיניים עם כל מי שלבך חפץ, ועושה זאת בלי כל רגשות אשמה או חרטות כלשהן. האם את רק רוצה לשמוע שאת "בסדר" ?.. אני לא חושבת שמישהו יכול להעניק לך את תעודת ההכשר הזו... אם את מרגישה שאת בסדר, אם את מרגישה שאת לא עושה רע לאף אחד ולא לעצמך, ואם את לא עוברת על שום חוק מדינה כזה או אחר - - - אז משתמע שאת בסדר. מצד שני, אם את נזקקת שמישהו אחר יאמר לך שאת בסדר - אולי את מרגישה לא כ"כ בסדר בתוכך...? אנשים רבים מסוגלים להפריד בין סקס לבין אהבה, גברים ונשים כאחד. השאלה היא אם את מסוגלת גם לחבר בין השניים, כי אני חושבת שאין אדם שלא יסכים עם הקביעה שהחיבור בין השניים יוצר חווייה נעימה ושלמה בהרבה מכל אחד מהם בנפרד. נראה לי שאת לא חיה בשלום עם עצמך בנוגע לנושאים שהעלית, ואפשרות סבירה היא לפנות ליעוץ אישי על מנת לברר את הדברים ולבדוק אותם לעומקם. בהצלחה שירה

ערב טוב לך. תודה רבה על תשומת הלב ועל התשובות, אני אשמח להמשיך ולשאול. הבעיה היא שהדבר לא מקובל על אף אחד מלבדי.. אני חיה עם זה בשלום מתוך ידיעה שבאמת עדיף לנהל מערכת יחסים זוגית ומינית יחדיו - ואכן יש לכך איכוייות אחרות, אך במקביל ניתן לנהל קשרים מיניים נוספים - ולא רק בשביל הסקס שבעניין, אלא גם הריגוש שבא בעקבות העניין, שזה דבר שאחרי כמה שנות נישואין כן יורד. אני לא יודעת אם מה שאני צריכה הוא לשמוע שאני בסדר, כי אין לי בעיה עם איך שאני מרגישה ביחס לזה - ואינני מתכוונת לשנות זאת עד שאמצא דרך טובה יותר להיות מסופקת רגשית ומינית גם יחד. אז מה אני כן שואלת? לא לגמרי ברור כנראה... אני חושבת שבעקבות יחס של גברים שקיבלתי לאחרונה, שהם אומרים שזה לא אופייני לנשים להתנהג כך, אולי זה מה שעשה לי לחשוב שאולי משהו אכן לא בסדר לגמרי.. אני לא אוהבת שנשארים לישון אצלי, אני לא רוצה קשר רציני (לאחר גירושים ממושכים), אני לגמרי בעד קשרים מיניים בלבד, וגם כמה במקביל ועוד..יכול להיות שפשוט נעלבתי טיפה ורציתי שכן תגידי שיש נשים כאלו ואני לא לבד...