חלב אלרגיות וליחה

תמיד ידעתי שחלב לא טוב לבריאות עד שנתקלתי בכתבה המצורפת (בעברית) שממנה עולים דברים אחרים. זה נשמע הגיוני, אבל האם המנהלות או כל מישהו אחר יכול להביע את דעתו על כך? http://www.tevalife.com/article.asp?id=1092

שלום אורית, מהכתבה שמצורפת, אם תקראי אותה בקפידה, תגלי חיזוק של אותה מגמה ממש שטוענת שכדאי להפחית בצריכת החלב. בואי ננתח את זה פיסקה פיסקה: 1. ראשית, המחבר מזכיר את העובדה שכחצי מהאוכלוסייה הבוגרת כיום סובלת מאי-סבילות ללקטוז, ורבים סובלים מאלרגיה לחלבון בחלב (יכול מאוד להיות שזה קשור לעובדה שהאוכלוסייה המבוגרת כיום גדלה בתקופה בה ילדים ותינוקות שתו המון חלב, ולכן המונים מבוגרינו פיתחו אלרגיה לחלבון החלב) או מפתחים רגישות זו כתוצאה מבעיית מעיים אחרת אשר פוגעת ברירית המעי שלהם. נתונים חשובים מאוד לידיעה (ואלה הנתונים המינימליסטיים ביותר, ישנן הערכות על אחוזים גבוהים בהרבה מזה). 2. הנתונים ה"חדשים" ו"מדהימים" לכאורה הם כי למרות ירידה משמעותית בצריכת החלב בשנים האחרונות אצל ילדים ומתבגרים, ישנה עלייה במספר המחלות הזיהומיות והמחלות הכרוניות, וכל זאת (ציטוט): " ל-מ-ר-ו-ת (?????) השימוש הנדיב בתרופות אנטיביוטיות". הממ...למרות או בגלל ?! המחבר רוצה שנאמין שהשינוי היחידי שחל בעשרות השנים האחרונות הוא הפחתה בצריכת החלב, ולכן העובדה שלמרות ירידה זו כמות התחלואה עלתה - מקרינה ישירות על אי נכונות התזות על החלב. מה עם גורמים אחרים ? -מה עם זיהום האוויר והמים אשר עלה בעשורים האחרונים במידה מעוררת פאניקה ? -מה עם העובדה שאותם ילדים ובני נוער שלא שותים כבר הרבה כוסות חלב כן אוכלים בעיקר גלידות, מילשייקים, בורגרים, פיצות, מזון מעובד ושאר זבל, ולא מקבלים לגופם ויטמינים, מינרלים, חומצות שומן וחומצות אמינו חיוניים אשר נחוצים להם לשמירה על מערכת חיסון תקינה ובריאות טובה ? -מה עם השתלטות משחקי המחשב והטלויזיה על זמן המשחק של הילדים אשר רואים הרבה פחות אויר נקי (או אויר מזוהם יש לומר) ופעילות גופנית החיונית לבריאותם ? -מה עם שימוש היתר הזה באנטיביוקיה ותרופות על ילדים ומבוגרים כאחד, דבר הגורם לחיסון אוכלוסיות החיידקים מפני אנטיביוטיקה וליצירת זני חיידקים חזקים וקשים יותר ולתופעות לוואי רבות אחרות ? - מה עם הירידה באחוז המניקות ובזמן ההנקה ? עובדה מוכחת היא כי ילדים לא מניקים חשופים יותר לתחלואה בגיל הילדות ולפיתוח מחלות אלרגיות ואוטואימוניות ? ויש עוד גורמים רבים שלא הוזכרו. סטטיסטיקה לבדה היא כלי מסוכן וחשוף להמון מניפולציה לאוזן הבלתי מיומנת !! 3. אגב, המשפט המבריק: "מהדיווח עולה שבסוף שנות השבעים של המאה העשרים צרכו בני 12 עד 19 פי שניים יותר חלב ממשקאות קלים ואילו בתחילת המאה העשרים ואחת המגמה הפוכה וצריכת חלב כמעט מחצית מצריכת המשקאות הקלים" יכול להצביע על מגמת עלייה בשתיית משקאות קלים (מה שאכן קרה מאז שנות השבעים) ולאו דווקא על ירידה בחצי בצריכת החלב, כפי שאולי משתמע בקריאה ראשונה. על סמך סטטיסטיקה עקומה זו מסתמך כל הטיעון שלו... 4. הלאה, המחבר בודק אחת אחת את הבעיות כביכול שבחלב. א. הוא טוען, ובצדק, שגם בחלב אם יש הרבה לקטוז. אני לא מכירה הרבה מבוגרים ששותים חלב-אם, ואת ? לעומת זאת הרבה מבוגרים שותים חלב פרה (מה שאגב גם העגלים לא עושים...מעניין למה). כפי שציין המחבר, לקטז הוא אינזים שקיים בתינוקות היונקים באשר הם ונועד לתקופת הינקות. אחרי גיל הינקות הוא נעלם ולכם מתפתחת "אי-סבילות-ללקטוז". באופן טבעי וביולוגי חלב הוא "מוצר ייעודי" שלא נועד לאכילת מבוגרים (בטח ובטח מזן אחר), ולא כולם יצליחו להרגיל מחדש את גופם לייצור לקטז. ב. לגבי הרגישות לחלבוני החלב (קזאין ובטא לקטוגלובולין), אשר לדברי המחבר קיימת אצל אחוז נמוך מהאוכלוסייה (בעיקר תינוקות), קודם כל מחזקת את הטענה שאין לתת לתינוקות חלב פרה בתחליף לחלב אם (מנהג נפוץ מאוד במחוזותינו בכל הפורמולות, ומומלץ ע"י רופאים בדיוק כמו חברינו מחבר המאמר). בנוסף, הנטורופתיה איננה מדברת על מה שנקרא "תגובה אלרגית ישירה" בה שתיית חלב גורמת לתגובה אלרגיה מיידית וקשה, אלא לרגישות - תהליך בו צריכת חלב גורמת לתגובה מינורית וע"פ רוב לא מורגשת, היכולה לבור לידי ביטוי בהרבה צורות - כאבי בטן, כאבי ראש, אסטמה וקוצר נשימה, מחלות דלקתיות חוזרות בדרכי הנשימה, מיגרנות, גרד עורי ועוד, סימפטומים אשר אינם מקושרים ע"י הרופא המטפל למזון של המטופל אלא מטופלים סימפטומטית - כל סימפטום ותרופתו הוא, ללא לחפש את הגורם. הרבה אנשים הסובלים ממחלות כרוניות בדרכי הנשימה, מיגרנות, מחלות עוריות, בעיות במערכת העיכול ועוד, חוו שיפור עצום כתוצאה מהורדת מוצרי החלב מתזונתם. 5. לבסוף, שוב דופק המחבר מסמר במאמרו, עם מידע חשוב על שאר "מרעין בישין" שאנו מקבלים היום עם כל לגימת חלב, ושאר נובעים מתעשייה אשר בריאות הציבור לא עומד ומעולם לא עמד בראש מעינייה - סיליקון, שאריות אנטיביוטיקה והורמונים, צבעי מאכל, חומרים משמרים ועוד דברים שהשתיקה יפה להם, אשר (ציטוט): "עלולים לגרום לבעיות בריאות שונות ומשונות, החל ממחלות מעי דלקתיות כקרוהן או קוליטיס, דרך מעי רגיז, או מיגרנות לחילופין ועד למחלות כרוניות קשות אחרות". I Rest My Case סיכום: אנו הנטורופתים לא שוללים חלב באופן גורף, אלא ממליצים: -לא לתת בכלל חלב ומוצריו לתינוקות ופעוטות. -לצרוך מוצרי-חלב אורגניים, רצוי מחלב עיזים ולא פרה. -להעדיף יוגורט-ביו ולבנה ע"פ חלב ניגר ושאר הגבינות. לכל הדברים הנ"ל יש חיזוק נהדר בכתבה. שבת שלום.

רויטל ברמן היקרה, הצגת את הטיעונים שלך בצורה מבריקה ועל כך אני מודה לך. אבל התעוררו לי כמה שאלות. 1. למה את כן ממליצה על חלב עיזים? 2. האם אפשר לתת לילדים מעדני חלב שמכילים את החומרים שעליהם כתב המחבר, או שכדאי להימנע מזה? והשאלה השלישית הכי חשובה איך זה יכול להיות שתוחלת החיים עלתה במאה שנים אחרונות מגיל ארבעים עד גיל שמונים. בערך בארבעים שנים בממוצע, למרות החומרים שעליהם נטען בכתבה ואת הסכמת שבאמת אינם טובים ומזיקים ולמרות שימוש מופרז באנטיביוטיקה?