האם חלב עיזים בריא יותר?

בעניין כתבתה של לימור בן חיים על חלב עיזים. נכתב כי יתכן ואין עדות לכך שבעלי רגישות לחלב פרה לא ירגישו שינוי בשתית חלב עיזים, אבל לפחות לגבי, אני מרגישה הבדל, וכך גם בני הבוגר שהגיע גם הוא למסקנה שהוא מרגיש הרבה יותר טוב עם חלב עיזים. הוא מעיד, ממש כמוני כהוא כבר לא סובל מהליחה הטורדנית שהציקה לו שנים בתקופה שלא נמנענו מלשתות חלב פרה, כך שנראה לי שיש קשר בין אלרגיה לחלב פרה ולחלב עיזים. ועוד: בהיותו בן שנתיים סבל בני ממחלות אזניים חוזרות ונשנות. זכורה לי היטב ההרצאה של רופא האזניים שהדהימה אותי. בזכותו גיליתי את העובדה שמאחר ואני לא פרה, קיבתי אינה מסוגלת לעכל חלב פרה. כן. ואם נהיה רציניים טיפה, ההסבר שלו היה שבחלב פרה יש חומר הנקרא קזאין - חומר המשמש ליצירת דבק! כן, דבק. החומר הזה גורם ברבות השנים לזקיקי השערות שבורידים שלנו, להדבק לדפנות הורידים וכך המערכת החיסונית שלנו משתבשת ומה שהיה אמור להגן על גופנו, למעשה אינו יעיל יותר וגרוע מזה: אותם זקיקי שערות אלה מהווים עתה מעין שכבה דקיקה הנדבקת לדפנות הורידים ואף מצירה אותם.... מאז (22 שנה אחורה) אנחנו משתדלים להמנע מצריכת מוצרי חלב פרה. זה קשה שלא להתפתות לכל ההיצע של היוגורטים והפריטורטים בטעמי גן עדן. וזה לא אומר שגבינות לא נכנסות אלינו הביתה. משפחה ממוצא הולנדי טוב מתקשה לעמוד בגזירה להמנע מגבינה צהובה טובה במיוחד כזו שהבאנו או שקיבלנו מביקור בשוק הגבינות באחד משווקי ארץ השפלה... אולם ילדי קלטו את המסר ולפחות בני בכור הפיק לקחים ומיישמם הלכה למעשה. שוב אני חייבת להודות שההמנעות אינה מוחלטת ועדיין יש מעידות קטנות, יש במקרר גבינות מחלב פרה, וכשאני אופה, אני משתמשת בחלב פרה, מאחר וחלב עיזים עדיין יקר מאוד ונראה לי שלא ישתנה בעתיד הקרוב. כנראה שבני הצעיר לא רכש את הרגישות הזו אולם לשמחתי גם הוא לא מתלהב ממוצרי חלב. עד כאן בענייני הפרה והעז .... והרגישות לחלבן. אורית

הקזאין הוא חלבון מלא ואיכותי.[1] הוא זה שמספק לגוף את כל חומצות האמינו הדרושות לו, כולל שמונה חומצות האמינו שבני האדם אינם מסוגלים לייצר לבדם.[1] אנשים העוסקים בפיתוח גוף צורכים קזאין כמקור חומצות אמינו המעוכל באיטיות. לעתים קרובות מוסיפים קזאין למזונות שהם תחליפים למוצרי חלב, על מנת לשפר את המרקם שלהם, בייחוד במצבם המותך. בגיליון ינואר 2009 של כתב העת המדעי Current Opinion in Clinical Nutrition and Metabolic Care [2] פורסמו מספר סקירות מדעיות, העוסקות בהשלכות הבריאותיות של צריכת חלבונים מן החי ומן הצומח. באחת הסקירות דווח כי צריכת חלבונים מעוררת תחושת שובע בארוחה העוקבת ולכן עשויה לסייע בהרזייה. בסקירה אחרת הוצע כי צריכת חלבונים משולבת עם פעילות גופנית מאומצת עשויה להועיל בבניית שרירי השלד במתעמלים בריאים[3], אף כי להשערה זו טרם נמצא בסיס ראייתי מוצק.[4] פירוק הקזאין על ידי הפרוטאז טריפסין משמש ליצירת טריפטון - תערובת פפטידים המשמשת במיקרוביולוגיה כמרכיב במצע לגידול חיידקים, להם הוא מספק חומצות אמינו, תרכובות חנקן וויטמינים.