סבים סבתות וממתקים

שלום יש לי ילדה בת 4 ובן בן שנה. הורי גרים לידנו וילדי רואים אותם לפחות פעמיים בשבוע. הקשר שלהם עם הילדים הוא בסדר אבל ישנו דבר שמאוד מאוד מכעיס אותי וזה שהם אוהבים אותם דררך האוכל. משפחתי היא ממוצא מזרחי והחשיבות לאוכל הוא ערך עליון אצלהם כך שיוצא שבתי אוכלת שם המון המון ממתקים והמון זה: שוקולד, במבה,דובונים קרבו פופקורן וסוכריות כל זה בערב אחד!!! ואני באמת לא מגזימה!! ניסיתי לדבר איתם אבל הם לא מוכנים להשתנות והם גם נכנעים לבתי בת ה-4. היא אוהבת ללכת לשם רק בגלל כמות הממתקים שהיא מקבלת. אני משתדלת לא להיות שם הרבה רק בגלל זה וזה חבל לי. בנוסף אני רבה איתם על יד הילדים בגלל הנושא הזה, אני פשוט לא יכולה לראות איך הם דוחפים להם עוד ועוד אוכל! המשקל של בתי ממוצע אולי טיפה מעל. בבית היא אוכלת כל יום ממתק אחד או שניים בלבד שהיא בוחרת. מה לעשות? לקצר את הביקורים לפעם בחודש?? כמה שדיברתי לא עזר. אני ממש כבר לא יכולה עם זה יותר... ממש מבקשת עיצה כי המצב ממש קשה לי תודה שיר

שלום שיר, העלית סוגיה קשה ואני מבינה את הבעייתיות. מצד אחד, את באמת יכולה להמעיט את המפגשים,ואז אולי הם יבינו או יתגעגעו וילמדו לווסת את נושא הממתקים כדי לפגוש את הנכדים. את גם יכולה לנסות ולדבר עם עורך הקניות בבית הוריך ולייעץ לו אילו ממתקים את מוכנה שיתנו לילדתך ושיקנו בכמויות קטנות יותר, כדי שלא יהיה מבחר.כמובן שמיותר לציין, שעל אף שביתך בת 4, זה ממש לא גיל מוקדם לחינוך לתזונה נכונה, ולהסביר גם לה שמספר המפגשים עם הסבים יצטמצם אם היא לא תפסיק לדרוש מהם ממתקים, את תתפלאי כמה היא תבין את זה ותנסה לשתף פעולה. אני בטוחה שלא הכל נסוב סביב האוכל, אני מניחה שיש פינוקים אחרים. כדי לנסות, אם לא ניסית, לנהל שיחה מכוונת עם הוריך, לא בדרך שהילדים בסביבה, אלא באמת את ואם יש בן זוג, לפנות אליהם, בדעה אחידה, ולהסביר את הבעיתיות בנושא, ושמאוד הייתם רוצים להפגיש אותם יותר עם הנכדים, אך נושא הפינוק באוכל חייב להפסק ושעליהם לקבל את מערך החינוך שלכם, גם בביתם, ותתעקשי על זה, אבל תקדישי את הזמן לשיחה הזו ספציפית, שיחה אישית ולא מתוך עצבים, אלא באמת מתוך הבנה שזה מה שהם חושבים שתפקיד סבא וסבתא. תסבירי שפינוק לא חייב להתבטא באוכל, גם טיול בגן שעשועים, או סרט או כל פרס הכי מטופש בעולם יעשה ילד שמח,פשוט תסבירי להם דברים שאולי הם פשוט לא מכירים, כי הם יודעים שפרס סביר או פינוק הוא אוכל, תלכי למקום הכי בסיסי, שוב, בלי כעס, בלי עצבים, עם הרבה סובלנות. הכי חושב, לא לאיים, איומים מוציאים הרבה התנגדות, במיוחד אצל אנשים שלא חושבים שמעשיהם כל כך נוראיים. תגידי להם : "אתם יודעים שאני והילדים מאוד אוהבים אתכם ולבוא אליכם, אבל..." ותמשיכי משם. בברכה, דנה