למה אני כל הזמן חושב על אוכל?

שלום רב. ברצוני לשאול על תופעה שמטרידה אותי מיזה כמה חודשים. אני מתחיל את היום בד"כ אחר הצהריים והולך לישון לפנות בוקר. כמעט במשך כל השעות שבהן אני ער, אני חושב על אוכל, ואין לי מושג למה! כשאני קם בבוקר אין לי בכלל חשק לאכול, ואפילו לא לשתות, אבל עדיין, אני מרגיש מעין דחף עז לאכול כי זה נותן לי מעין סיפוק כזה. לפעמים אני לא מסוגל לתפקד שעתיים ברציפות מבלי שיהיה לידי משהו אכיל. במיוחד כשאני משועמם, המחשבות על אוכל גוברות ואני פשוט לא מוצא *שום דבר* אחר שיסיח את דעתי מהאוכל. אני יוצא לפעמים להליכה, מחפש סרט או ספר טוב, מנסה להעסיק את עצמי בדרכים שונות, אבל האוכל עדיין נשאר במחשבות, ואני עדיין מרגיש משהו חסר אלא אם כן אני מכניס משהו לפה. כתוצאה מהתאווה הזו לאוכל, קורא לעתים דחופות שאני אוכל בזמן שאני לא רעב, אוכל יותר ממה שהקיבה מסוגלת להכניס, אוכל עד שאני מרגיש ממש מפוצץ! רק אז אני מרגיש מעין סיפוק כזה, כאילו שהרבה בעיות ניפתרו. הסיפוק הזה נמשך מקסימום שעה-שעתיים ואז שוב חוזות המחשבות על מזון. אני מרגיש שאני בכלל לא מאזין לגוף שלי, אני נותן לו יותר ממה שהוא צריך, אבל איו לי מושג למה אני חושב על אוכל! זה ידוע שכל המערכות בגוף שלנו מתוכננות לעבוד נגד הרעבה, בכך שהמוח משדר לנו מסרים של רעב וכתוצאה מכך אוכלים. אצלי זה שונה. אני מרגיש כל הזמן צורך עז לאכול, אבל מצד שני אני בכלל לא רעב! בכלל, כשאני קם בבוקר אני לא מסוגל להכניס כלום לפה, אבל עדיין מרגיש שאני חייב לאכול, האוכל נותן לי מעין שמחה ואושר כזה. אני מכיר את הביטוי שאומר שלא חיים בשביל לאכול, אלא אוכלים בשביל לחיות, אבל אצלי אני מרגיש את ההפוך הגמור! אני מרגיש שאני חי בשביל לאכול ואני לא יודע למה!!!!! :-( רציתי לשאול אם התופעה הזו מוכרת לכם, האם וכיצד אפשר לטפל בה? תודה.

שלום, אינני רופאה, אך יש לי אינטואיציה ואולי אוכל לעזור לך. ראשית, חסרים פרטים במכתבך כגון גיל, עיסוק, מצב משפחתי וכד'. 1) בכל מקרה - חשוב שתהיה לך מסגרת - למשל עבודה, לימודים או משהו כזה. ברגע שיש מסגרת - אז הארוחות יותר מסודרות ואתה עסוק, ולכן אין לך זמן כל הזמן לחשוב על אוכל ובכלל, לאכול. 2) אוכל אינו דבר רע, אלא להיפך - זה מקור של סיפוק והנאה וזה טעים, אך בחיים יש עוד מקורות להנאה, וצריך לאזן ביניהם. כלומר, ייתכן וחסרים לך מקורות אחרים של הנאה - ולכן אתה מתמקד באוכל. אולי כדאי לך לאזן את ה"מקורות" ולהתמקד בדברים אחרים כגון עבודה, לימודים, חוגים, חברה וכד'. 3) אני חושבת שהבעיה שלך אינה בהכרח גופנית, אלא יותר פסיכולוגית - ואולי כדאי לך להתייעץ עם איש מקצוע. זה לא בושה - אלא להיפך - קח את עצמך בידיים ותטפל בעצמך כמה שיותר מהר. לדעתי, ניתן לטפל בבעיה. - כי זה לא טבעי כל הזמן לעסוק באוכל. 4) אני מאחלת לך בהצלחה. כל טוב, עינת.....מקווה שעזרתי. דרך אגב - הבעיה שלך מאוד מובנת ולא נראה שזה קטסטרופה - אך כדאי להתאמץ ולפתור אותה - כך תהיה יותר מאושר באופן כללי.

שאלה חשובה: אתה סובל מעודף משקל? סבלת בעבר מהפרעות אכילה?