אכילה כפייתית?!

שלום אני בת 21 1.67 67-63 ק "ג.(תלוי בתקופה ובמצב רוח....חחח). יש לי בעייה שנמשכת מאז תחילת גיל הבגרות ואף פעם לא דיברתי על כך כי אני חושבת של90% יש את ההפרעה הזו.וגם אם כן זה לא עושה את זה נורמאלי. אני באמת רוצה להגמל מן ההרגל הזה והייתי רוצה להבין ממה הוא נובע. ניסיתי לחשוב מה מפריע לי מה חסר לי? מה החסכים הנפשיים....וכלום. הכל בסדר גמור בעולמי כל אדם אחר במקומי היה מאושר ואני מודה לאלהים יום יום על כל שיש לי. אני אוכלת בריא ועושה ספורט אך יש לי מדי פעם התקפי זלילה בלתי נשלטים... זה מתחיל עם זה שאני חייבת מתוק....ואני לא מפסיקה...עוברת למלוח...מתוק... באמת שאין לי שליטה על זה....זה כבר שנים ככה והפעם הגעתי להחלטה שאני רוצה להבין איך להפסיק את זה לחלוטין. ולמה זה קורה? ממה זה נובע? יש לי פגישה עםם דיאטקנית,האם אני צריכה לומר לה זאת? היא תדע מה לעשות? מה כדאי לשאול אותה?! האם יש ו/או מומלץ כדורים שמורידים את הכמיהה לאכילה אובססיבית זו,הכמיהה למתוק ותחושת הרעב השקרית? איך ניתן להגיע להבנה ממה זה נובע? איך מפסיקים?????? האם זה יימשך כל החיים?! בבקשה....עזרו לי!

שלום, צר לי שלא נוכל לעזור לך הפורום זה, ייתכן ובעייתך זקוקה לטיפול אינטנסיבי יותר, ובהחלט עליך לציין זאת בפני הדיאטנית וביחד או בהתערבות גורמים אחרים תוכלו למצוא פתרון לבעייתך. בברכה, דנה

מה הכוונה אינטנסיבי יותר? האם זה פסיכולוגי? או שאני פשוט לא אוכלת נכון ויש חסך?! האם את חושבת שיש רמז למשהו שמוכר לך כבר? אם כן,הייתי רוצה לדעת את השערתך. תודה.

מגיל 22 , במשך שנים רבות. לדעתי זו מחלה שקשה להיפטר ממנה, אבל כאשר ממש נמאס לי, מצאתי דרך "להרדים" אותה. הדרך היא להתעניין בתזונה בריאה ולהתמסר לנושא. לדוגמה - כשרוצים מתוק, אפשר לבחור במתוק שהוא גם בריא. כמובן שטיפול מיקצועי עשוי לעזור, אבל מניסיון אישי - אפשר גם לבד, ואפשר גם לשלב את השניים.