הורמונים

שלום ד"ר, האם כבר יש תוצאות המחקר שלך לגבי פרוסייף ? שאלה נוספת, האם אתה נוהג לערוך בדיקות הורמונליות (לטסטוסטרון ואסטרוג'ן)למטפולייך, והאם בצעת כאלו במהלך המחקר? דניאל

לדניאל שלום האמת שלא בדקנו במחקר השפעות הורמונליות. ממחקרים אפידמיולוגיים קודמים להופעת הפרוסייף מתברר שאסטרוגנים טביעיים שנמצאים במאכלים של אוכלוסיות במזרח הרחוק , לא גרמו לירידה בפוריות או להעלאת אחוזי אין אונות באוכלוסיות אלו. יחד עם זאת אצל המטופלים שלי בפרוסייף שהם רבים הרבה יותר מהנבדקים במחקר , אף אחד לא התלונן על השפעה שלילית בשני תחומים אלו ולמרות שזה לא ממש נחקר יש רושם שההפך הוא הנכון. כאשר בדקנו את ההקטנה גודל הערמונית, ירידה ברמת PSA , שיפור בזרם השתן בפלוומטריה ושיפור קליני סובייקטיבי במצבו של החולה , כאשר לוקחים בחשבון את כל הגורמים גם יחד מצאנו שיפור מצטבר של 7% לחודש, ושיפור של 82% כעבור שנה. השיפור אינו קשור לאלפא- בלוקרס שהחולים קיבלו( אצל חלקם בהדרגה הופסקו אלפא בלקרס עקב השיפור הממשי במצבו של המטופל). אולי חשוב מכל הוא טיפול ממושך בפרוסייף ולא להתייאש אחרי חודש- חודשיים. לפעמים צריך את הסבלנות עד להשגת השיפור אפילו עד שנת טיפול ואולי יותר. ד"ר אריאלי

לגבי הטענה על אוכלוסית המזרחק הרחוק, מן הסתם התזונה שלהם והמאכלים שונים באופן מהותי משלנו, ככה שהתיחסות רק לרכיב אחד, היא מוזרה משהו. אולי למשל הם מקבלים את האיזון במאכלי ים. לגבי האלפא בלוקרס - גם בסויה יש משהו דומה ובפירוש מקל על הדחף להטיל שתן לעיתים קרובות וגם על הצריבה. כמשמפסיקים לקחת את הפרוסייף, אפשר לחוש בכך כמעט באופן מידי. לא ברור למה לא בדקת השפעה הורמונלית במחקר, הרי קיימת טיפול הורמונלי. חולים שמצבם השתפר באופן ניכר, ודאי שלא יתלוננו לגבי דברים אחרים שהם אולי בכלל לא שמים לב אליהם. שאלה יותר כללית, אם לפרוסייף לתקופה ארוכה יש הפשעה משמעותית הורמונית (לדוגמא על הורמונים אסטרוגניים) מה יקרה שיופסק הטיפול? אולי פתאום המצב יהפוך רע יותר מלכתחילה בגלל פגיעה באיזון ההורמונלי?