הפחד עיוות אותי...הצילו...

שלום רב, בן 25, אני חולה בהיפוכונדריה וטורדנות כפייתית כבר שנתיים וחצי ומטופל ב 200 מ"ג פבוקסיל. פריצת המחלה לוותה בשיני (גודל וצורה) מבנה האשכים, כאבים וצריבות. לאחר בדיקות מקיפות כל מה שנמצא היה ציסטה ואיזה חיידק שטופל. העיוות נשאר ללא כל הסבר. אחת האפשרויות המרכזיות שהיו לי הייתה "מעין נבואה שהגשימה את עצמה" כלומר חרדות מסרטן ואיידס הם הם שגרמו לשינוי. בהמשך הזמן היה שיפו משמעותי של כ 70 אחוז, עד לפרידה מחברה שהפיל אותי עמוק לתהום. החרדות חזרו פי 1000000, יום אחד לאחר לילה של חרדה ותסכול קיצוני, שמתי לב לשינוי פתאומי במראה המצח שלי, מעין עיוות (שגם במגע יד אני מרגיש אותו). כבר נוכחתי לדעת איך מצב נפשי קיצוני משפיע באופן אורגני על הגוף, כך שהדבר במאת נראה לי אמיתי ולא עוד דלוזיה. אני מת מחרדות, פשוט מרוסק, לא עושה כלום חוץ מלבהות בטלויזיה. היופי החיצוני במיוחד בפנים תמיד היה משהו שהייתי שלם איתו והחזיק אותי, והדבר הזה נלקח ממני. מרגיש כמו איש הפיל. (הכניעה לפחד היא שהובילה אותי לזה). מקווה לישועה, אני פשוט על סף אבדון. רני.

שלום רני "ובאשר למבנה הנפש? לנפש אין כלל מבנה, בנפש יש רק תהליכים." הרב קוק כשאדם מפחד נגיד לגעת באש-זה לא פחד-זאת מודעות. בחיים שלנו יש המון פעמים שיש אש ואנו לא מודעים לה או שאין אש ואנו חושבים שיש אש. לי -אין הסבר משלי על מודעות. מה לי ולזה? אני משתדל ללכת בין הפינות, להיות בשקט, לבקש את הטוב (יש המון ממנו), להיזהר ממכשול (יש המון גם מזה). ברפואה הסינית יש שלוש פתולוגיות עיקריות: עודף, חסר וסטגנציה (תקיעות). חסר יש לחזק, עודף לפזר ותקיעות להניע. בחיים יש מצבים בהם אדם מרגיש פחד וזה טוב-זה שומר עליו ,זה נכון מבחינה אתית, ערכית ומוסרית. לעיתים הפחדהוא לא במקום ובא לידי ביטוי כבריחה ממילוי תפקיד או התמודדות. בחיים יש "שערים"-כאשר עוברים את השערים בצורה נכונה וטובה הבריאות מתחזקת. כל שער מזמין עבודה אחרת על עצמיותו הרוחנית והפיסית של האדם. תרופה או אלכוהול לא יכולים לעזור לעבור את השער אלא יכולים לתת תחושה מזויפת שכבר עברנו אותו. הבנה אמיתית ושלמה של מכלול תפקידי, רצונותי ומה אני מביא איתי לעולם יכולה לעזור כדי להביא לביטוי נכון של פחד ולא לתקיעה שלילית. ברפואה הסינית הגוף והנפש קיימים בכל תא ותא והטיפול בפחד יתבטא בבירור מעמיק על מנת להניע את הצ'י בצורה חופשית וחלקה. עושים זאת בעזרת דיקור, צמחים, שיחה וצ'י קונג-תרגילי נשימה ותנועה אנרגטיים. אני חושב שטיפול יכול לעזור לך עם הקושי שציינת. ברגע שתהיה תודעה אמיתית על חשיבות הדברים-שם תסלל הדרך לשינוי. רפואה שלמה שיהיה בטוב טל

שוב שלום, קראתי את תשובתך בעיון רב, אני מעריך את נכונותך הרבה לעזור. אני מטופל גם אצל פסיכולוג, ומדי פעם עושה שיאצו וצ'י קונג. למרות כל הדברים הנכונים שאמרת, רציתי לדעת האם כבן אדם פסיכוסומט, מצב נפשי קיצוני ומתמשך יכול באמת לגרום לי לנזק כזה משמעותי שתיארתי (עיוות במצח), האם זהו מצב בלתי הפיך. אני פשוט מאמין בזה שהדבר פיזי ולא איזה דלוזיה, לעומת רוב הפעמים שאני יודע שזה לא רציני. כמו שציינתי כבר נוכחתי בשינויים בגוף שנותרו ללא הבחנה, ולא נעלמו!!!! איך יוצאים מזה??? אפשר להיות מטופל אצלך? שוב תודה, עקב הנואשות האמיתית שלי.