תחושות לא נעימות

שלום דוקטור אני בן 17 ובמשך כל החופש חשתי תחושות מאוד לא נעימות, אני כבר כשלוש שנים שקוע בחרדות ופחדים בלתי מוסברים, אנינמצא במסגרת של שיחות אצל פסיכולוגית וזה פשוט חשוך מרפא אני לא מצליח בשום דרך לרפא את הדאגות שלי התחלנו את השנה החדשה היום והגעתי לבית הספר יחסית שמח ואז קרה לי משהו שקורה לי הרבה בזמן האחרון זה מין לחץ בראש אני מרגיש שמישהו שם לי כובע ממש לוחץ וקטן על הראש ואני מרגיש שהראש שלי רדום ונעול ועוד רגע אני הולך להתעלף אני גם מלא חולשה וסחרחורות בזמן האחרון אני רק קם מהכסא וכבר רואה לא טוב בעיניים אני רואה אפור סגול כל מיני כוכבים ומרגיש סחרחורת נוראה אני דואג מזה כל כך אני בלחץ מטורף כל יום אני כבר איבדתי את היכולת לתקשר עם אנשים כי אין לי מצב רוח אני שקוע בדיכאון עמוק ושניסיתי לדבר עם הפסיכולוגית שלי על טיפול תרופתי היא אמרה שאני אפילו לא קרוב המצב שלי בסדר גמור ואפשר לטפל בזה קוגניטיבית כל מה שכתבתי עד עכשיו זה מסביר למה אני היפוכונדר אני היפוכונדר בצורה חסרת אחריות אני פשוט מפחד מכל דבר שזז בגוף שלי וחושב שאני קרוב למוות מהן הסיבות שיכולות להיות לכאב ולחץ פיזי בראש.. חולשה, סחרחורת ועוד ??

זה שהפסיכולוגית שלך אמרה שאפילו אינך קרוב לטיפול תרופתי אינו אומר שהיא צודק לפי התיאור שלך ההפרעה בתפקוד היא משמעותית והיא בהחלט מצדיקה פניה לרופא המשפחה ולדון איתו על טיפול תרופתי נוגד חרדה ודכאון, לשקול פניה לפסיכיאטר נוער אם רופא המשפחה מוצא לנכון או מרגיש לא בטוח לגבי האבחנה/ טיפול. מגיע לך לחיות טוב יותר והרפואה בהחלט יכולה לסייע, במקביל לעבודה הקוגנטיביתצ עם הפסיכולוגית. אם תרופה תעזור לך להרגע, תהיה גם יותר פנוי רגשית לשיחות. מקווה שההורים מעורבים והם דמויות תומכות. אל תתמודד עם זה לבד. יש מי שיעזור, וגם בהחלט יש תקווה, גם אם כרגע הכל נראה שחור. תתפלא בהמשך כמה טוב אתה יכול להרגיש, וכמה בקשת עזרה יכולה להוציא אותך מהמקום בו אתה כרגע. אל תישאר לבד! יש הורים, יש יועצת בבי"ס, יש פסיכולוגית, יש רופא משפחה, יש חברים... בהצלחה

קודם כל תודה רבה על התשובה המחממת באמת אף אחד מהרופאים בפורומים לא ענה לי בצורה כזאת אוהבת ותומכת אני רוצה להודות לך דבר שני לשאלותייך כן ההורים שלי מעורבים בעניין אפשר להגיד שאבא שלי קצת פחות, אבא שלי בן אדם נעול רגשית הוא איש חשוב עם תעסוקה עד השמיים והוא לא כל כך מבין את משמעות החרדות והפאניקה אני לא חושב שהוא חווה את זה לכן גם הוא לא איש שיחה אמא שלי חוותה את החרדות האלה בילדות אז איתה אפשר לדבר אבל לפעמים אני רואה שהיא במקביל מפחדת ממה שאני אומר לה וזה מונע ממה לעזור היא חושבת שאני לא בסדר לגבי מה שרשמתי לך במכתב נכון שקצת קשה לי להשתלב בעת התקף פאניקה אבל זה לא מגיע למצב של פגיעה באיכות החיים כלומר תמידדדד יש פגיעה באיכות החיים שלי כי עצם העובדה שאני חי בחרדה כרונית זה מביא את העינין הזה אבל יש לציין שאני מקובל בחברה עם הרבה חברים וחברות יש לי בת זוג ואני מצליח להדחיק את החרדות אבל עדיין עם הרבה כישלון ודיכאון עד כדי מחשבות סופניות וחוסר חשק לחיות.... בכל זאת אתה ממליץ יעוץ לטיפול תרופתי ? אני לא אחד שחסיד לתרופות אני מעדיף קודם כל טיפול טבעי קוגניטיבי ואם זה לא יעזור אז אני אפנה לכדורים בינתיים אני נוטל רסקיו עם כמה שזה יישמע חמוד ומצחיק זה מרגיע אותי כן אבל הייתי רוצה משהו יותר רציני איזה טיפול מיוחד שבאמת יתן לי תקווה ואפשרות יותר מסיבית של העלמת החרדות לחלוטין\ הישארות עם החרדות רק בלי לפגוע באיכות חיי. תודה דוקטור !!!