טרגדיה נפש וגוף

ד"ר הר שמש שלום, רציתי לשאול האם אני יכולה לבקש מהרופא משפחה משהו על מנת "להרגיע" את הדכאון. מאז מותו של התינוק, שהיה הלם מוחלט לכולנו, קשה לי לישון ואני מדוכאת. אני ואחותי מאוד קשורות והיא במצב מאוד מאוד קשה, ומאוד כואב לי לראות אותה ואת בעלה שבורים. כמובן שכל זה משפיע על המצב הגופני, מאוד! אגב, המצב שהתרחש היה כל כך נדיר שמנהל הפגייה סיפר כי מעולם לא נתקל במקרה כזה. עקב המקרה חלק מנהלי הפגייה שונו, אך כמובן שזה לא יחזיר את התינוק, שנפטר בגיל 4 ימים. כמו כן ישנה חקירה של משרד הבריאות. חשוב לציין כי לתינוק יש אחותו תאומה. ובשל המקרה היא מקבלת אנטיביוטיקה למשך שבוע ימים (בשביל לא לקחת סיכון), אך לפי דברי הרופאים מצבה טוב (למרות שזה מה שנאמר לנו גם לגבי התינוק, ככה שאנו מאוד חוששים). מניתוח הגופה נמצא כי היה לו חיידק אלים במעיים שעבר לעמוד השדרה וגרם גם לדלקת קרום המוח. מקור החיידק טרם ידוע. לפי דברי הרופאים לאחר שעלה לו החום במעלה (למרות שהם סברו שזה נבע כתוצאה משיהיתו באינקבטור) הם עשו לו בדיקות דם שהיו תקינות ולכן לא נתנו לו אנטיביוטיקה, כאדר המצב הוחמר (לאחר שעתיים) הם נתנו לו אנטיביוטיקה, אך זה כבר לא עזר לצערנו. בכל אופן, האם אפשר לקבל משהו שירגיע את הנפש? האם יש לקחת כדור בכדי למנוע את ההדרדרות הגופנית? תודה, ללא ספק זה הדבר הכי קשה שהתמודדתי איתו בחיי, ואני לא מאחלת לאף אחד להיות בסיטואציה זו.

כמובן שאת יכולה לבקש נוגד דכאון, אבל בעצם למה.? קרתה טרגדיה לפי הגדרתך לפני מספר ימים. שוק והלם הם תגובות נאותות למצב לא נאות כלל זה. תחושות אלו הן תחושות תקינות ונורמליות, והמצב הוא זמני. אני שואל את עצמי שתי שאלות: 1. מה הבריחה אל כדור? למה לא להתמודד עם מגוון הרגשות והתחושות, והמצבים הגופניים הנלווים לאבל ולפריקה זו?? למה להקהות את הרגש. 2. את מי היא בעצם מבכה? את עצמה? את החלום לתינוק ואמהות של עצמה שהתגלמו בתינוק הזה? (באופן סימלי כמובן ולא רציונלי). יש לך עוד יומיים עד שתוכלי ללכת לרופא. תנסי להיות עם השאלות שלי, ועם התשובות שלך. רפואית כאמור- אין מניעה. אנושית- איני בטוח שיש צורך.

תודה על התשובה, ראשית, אני צריכה להיות חזקה עבור אחותי וכרגע איננני מצליחה, ואני לא רוצה להיות שבורה לידה. שנית, יש את התינוקת ואני חושבת שאין זה הוגן עבורה לגדול תחת אבל (היא לא אשמה שאחיה התאום נפטר),בנוסף היא האור בכל השכול, והמציאות הלא הוגנת ש"נכפתה עלינו". אני יודעת שאלו רגשות נורמאליים, אבל אני מרגישה כי אני צריכה להיות חזקה בשבילם- וקשה לי, ואם הכדורים יעזרו לי להתמודד עם המצב אז כך אוכל לעזור לאחותי ולאחיינית שלי. מה דעתך? תודה על הכל ענת,