עדכון משמח

ד"ר הר שמש שלום, רציתי לעדכן אותך שככל הנראה עוד שבועיים אני אסיים עם הסטרואידים :) (ממחר אני יורדת כבר ל- 5 מ"ג). רציתי להודות לך על התמיכה והעידוד! אולי זה ישמע מוזר, אך באמת אינני חושבת שהייתי עומדת בכך אם לא הייתי נעזרת בך.אז שוב המון המון תודה, על "האוזן הקשבת" התשובות המפורטות והמרגיעות. וכמובן על מפעלך ההתנדבותי פה בפורום ועל כך שאכפת לך. אין ספק שהעולם שלנו הרוויח אותך! בסך הכל אני מרגישה בסדר גמור. מקווה שאמשיך להרגיש טוב גם אחרי סיום הסטרואידים.כמובן שאני ממשיכה עם האימורן. ללא כל קשר הרופא ממש נזף בי על כך שלא לקחתי זריקות של B12 לטענתו, הרמה שלי היא מאוד מאוד נמוכה (142) ומסוכנת ואני חייבת לקחת 5 זריקות. אמרתי לו שרופא המשפחה אמר שכדורי המציצה מספיקים, אז הוא אמר שכמובן שזו בחירה שלי. אך לדעתו חשוב מאוד שאקבל זריקות, ושמהניסיון והידע שלו אין לשחק עם זה. וברמה הזו חד-משמעית יש לקבל זריקות. מה אתה חושב, שעליי לעשות? מצד אחד אני באמת נרתעת מזריקות כואבות- מצד שני הוא ממש ממש הלחיץ אותי. האם אתה חושב שהוא טועה? שנית, הוא גם ביקש שאחזור על בדיקת השתן באופן דחוף (כי אמרתי לו שאני עדיין סובלת מחדחיפות ותכיפות במתן השתן אך כבר ללא חום עם זאת עדיין יש לי כאבי גב קלים). כמו כן, הוא חושב שבגלל שהיה לי חום וכאבי גב הדלקת "עלתה" לכליות. כיצד אני יכולה לדעת שהיתה לי באמת דלקת בכליות? האם דלקת בכליות במידה והיא "תחזור" היא מצב מסוכן? והאם לדעתך באמת דחוף לבצע מחר בדיקת שתן או אפשר לחכות שבועיים? תודה והמשך שבוע טוב, ענת

1. כיף לשמוע שמישהו כותב על שיפור ולא רק על הבעיות והתלונות. אני רק רוצה לחזור על מה שאמרתי בעבר- תהיינה לך עוד נפילות בדרך לגיל 100. תזכרי את התקופה הזו- של שיפור שבא אחרי שהיית עמוק למטה, כי אחרי נפילה יבוא שיפור. 2. איני יכול להיות שופט של מה שאחר אומר, רק לומר מה אני הייתי עושה, ואני לא הייתי לוחץ על זריקות. אפשר לבדוק חודש-חודשיים אחרי שלוקחת כדורי מציצה ולראות אם הרמה עלתה. אם לא- תביני לבד שאת צריכה זריקה. 3. אינך יכולה "לדעת" שהדלקת עלתה לכיליה. זו השערת עבודה- כאשר בא מישהו שיש לו חום/ צמרמורת/ כאב במותן/ תלונות של דרכי שתן, ממצאים של דלקת בשתן, ממצאים של דלקת בספירת דם/ שקיעת דם/ CRP- מניחים שהדלקת אינה רק בשלפוחית אלא "למעלה". בבדיקת US אפשר לראות אם יש צלקות בכיליה, שזו עדות לדלקת שהיתה. 4. כפי שעניתי ב-2, גם פה לא אהיה שופט. אני יושב רחוק ואיני הרופא המטפל שלך, שרואה אותך, מתרשם ממך, איכפת לו ממך ומסתמך גם על "תחושת בטן" שלו, שהיא כלי חשוב מאוד ברפואה.

כמובן שאדווח לך גם על התקדמות חיובית. הרי כל הרעיון הוא שאוכל להרגיש טוב. ואתה בהחלט היית אבן תומכת בדרך לשם!!! ואכן מגיע לך גם לשמוע דברים שמחים! מתנצלת שהעמדתי אותך במקום "לא נוח"- לא התכוונתי שתיהיה שופט! פשוט, יצאתי היום מהרופא בתחושה שאני ממש מסכנת את עצמי, ורציתי זריקת הרגעה. ובקשר לתשובתך בסעיף 4, אני מבינה את תשובתך. רק אתקן אותה אמנם לרופא שלי (שאני מאוד סומכת עליו ומרוצה ממנו) איכפת ממני. אך אני חשה שלך אכפת לא פחות, אף על פי שמעולם לא פגשת אותי פיזית. ולכן התייעצתי איתך לגבי זה. ושאלה כללית: בתור חולה כרונית שמטופלת באופן קבוע אצל רופא מומחה וכמובן גם אצל רופא משפחה, מה אתה חושב שעליי לעשות, ברגע שכל אחד אומר לי משהו אחר? (על שני הרופאים אני מאוד סומכת, ואני באמת חושבת ששניהם רוצים בטובתי), לכן לפעמים אני מצויה בדילמה מה לעשות? (אני גם לא רוצה לפגוע באף אחד מהם...) אייך אדע מהי הבחירה הנכונה? אמשיך לעדכן אותך- בתקווה לבשורות טובות. (קבעתי לי תור מחר לרופא על מנת לעשות בדיקת שתן, בסך הכל זה לא מסובך, קשה או כואב. באם אזדקק אתייעץ עמך שוב, בסוגיה זו). מכל הלב, ענת.