חום+ הצטננות+סטרס
דיון מתוך פורום רפואת משפחה
שלום שוב :), היום התעוררתי מקוררת מעט ועם כאבי גרון קלים, אך למרות זאת הלכתי לעבודה. חזרתי הביתה הלכתי לנוח. והתעוררתי, הרגשתי לא טוב מדדתי חום והיה לי 37.9. לקחתי אקמול. ועכשיו יש לי חום 37.6. אני מזכירה לך שמאתמול עליתי במינון האימורן ל- 100 מ"ג. אחרי ששבוע לקחתי 50 מ"ג. בנוסף, עכשיו אני בתקופת עבודות ומצויה בסטרס ומתמיד ולא ישנה טוב, עקב כך. בעקרון, אני יודעת ששזה וירוס ואין הרבה מה לעשות, אך האם צריך ביום א', לדווח לרופא (בגלל האימורן והסטרואידים)? האם המחלה אצלי יותר "מסוכנת"? שנית, האם זה יכול לנבוע מלחץ? (בנוסף לכל מה שציינתי לעיל, אחותי לצערי מאושפזת, עקב התקצרות צוואר הרחם- היא בשבוע 21 עם תאומים.כרגע מצבה סטטי.והיום הודיעו לה הרופאים, שהם מקווים שהיא תגיע לשבוע 32,ועד סוף ההריון היא תאושפז להשגחה צמודה במחלקה. כאמור,ידיעה זו הכניסה את כל המשפחה לתחושת תסכול ועצבות. אגב, אתה חושב שמומלץ לה להגיד שיש לי לופוס, או שאין קשר למצבה לבין המחלה שלי. אם זה משנה היא סובלת מנטייה לקרישיות יתר ומקבלת קלקסן 40 מ"ג כל יום, אך בסך הכל מרגישה טוב). תודה שוב, ענת.
הבאת פה כמעט את כל הרפואה. אנסה לענות: 1. בשל מחלתך+ הטיפול, יש הנחיה שבמקרה חום מעל 38 מעלות ליצור קשר עם המרפאה המטפלת, ואם זה בשעות שהמרפאה סגורה לגשת למיון, לדווח על טיפול אומונוסופרסיבי ולהבדק. כרגע אינך עונה לקריטריון זה של חום. 2. אכן כן, בהיותך עם לופוס ועם טיפול זה, את בסיכון גבוה יותר להסתבך מ"סתם וירוס" ולכן הנחיה בסעיף 1. 3. את צריכה לדאוג לייעוץ רפואי לפי ההתפתחויות, גם אם זה לפני יום ראשון, ולגבי דיווח ביום ראשון- אם הכל חלף אין דחיופות, רק תרשמי לעצמך המהלך עם תאריכים ותדווחי בהמשך. 4.גם אם מחלת החום אינה "נובעת" מהלחץ, הרי היא מושפעת מהלחץ, וגם תגובתך למחלת החום מושפעת מהלחץ- זה חלק מהמשחק. 5. אם לאחותך יש קרישיות יתר ולך לופוס, צריך לקבל ייעוץ גנטי בוללני למשפחה, ובהחלט כדאי לאחותך לדווח זאת לרופאים- גם עכשיו במחלקה, גם לרופא המשפחה ורופא הנשים שלה. עץ המשפחה שלכם צריך להיות ידוע לכל רופא שמטפל באחד מבני המשפחה. 6. אני לא יודע מה זה "נטיה לקרישיות יתר". לא מקבלים טיפול בקלקסן בגלל נטיה, אלא בגלל שיש בעיה. מקווה שזו רק אחת המשוכות בדרך, ותעברי אותה בשלום.
אין לי מילים לתאר את תודתי אליך, חבל שאתה לא בארץ ואי אפשר לשלוח לך לפחות פרחים. למרות הלחץ והסטרס הרב, אתה תמיד מצליח לגרום לדברים להראות "פחות נוראים ממה שהם", כאמור זה מקל על ההתמודדות. מעברר לכך, האופן בו אתה משיב ועוזר ראוי לשבח, חבל שאינני יכולה לעזור לך גם :). אני מקווה שהחום לא יעלה- אני לא מסוגלת להתמודד עכשיו עם בית חולים ובטח שלא לעשות את זה להורים שלי. אני גרה בירושלים. ההורים באזור השרון, ואחותי מאושפזת בתל השומר (ותגור שם בחודשים הקרובים לצער כולנו). אם הם ידעו שאני חולה תוך שעה וחצי הם יהיו אצלי בדירה (ואי אפשר להסתיר מהם דברים כאלו, יש להם חוש שישי! רק היום ההורים שלי צלצלו אליי כל שעתיים בערך- ואמרתי להם שאני חשה בטוב! רק קצת מנוזלת) אך כרגע מי שזקוקה להם זו אחותי, ולא אני, שכבר "הקשה" מאחוריי (אני מקווה). אגב האם החום יכול לנבוע מכאבים ברום הבטן? (לאחרונה התחילו לי שם כאבים. אני מניחה שזה מהכדורים). לילה טוב ורק בריאות!