בלוטת תריס

שלום, אני בת 46. מטופלת בחומצה פולית נגד קרישיות יתר ובויטמין E למען אלסטיות כלי הדם. פניתי לרופא המשפחה בעקבות הרגשת בליטה קלה באזור הצוואר התחתון. לחץ קל באזור. קושי מזערי בבליעה (בא והולך). לעיתים רחוקות מאוד לחץ שמוקרן עד איזור האוזן. בבדיקה גנטית לגילוי סרטן השד נמצאה הגדלה של בלוטת התריס. 4/7/05 בדיקת אולטרסאונד לבלוטת התריס: אונה ימנית 2.5 ס"מ. אונה שמאלית נמצא נגע בגודל 4 ס"מ. 23/8/05 בוצע ניקור של הקשרית המירבית באונה השמאלית. התשובה הייתה שאין מספיק תאים. 4/4/06 בדיקת CT רקמות רכות בצוואר הכולל חומר ניגודי - טומוגרפיה ממוחשבת: הגדלה של בלוטת התריס, קוטרה המירבי 4.5 ס"מ אורך קרניו-קאודלי כ5 - 5.5 ס"מ. מגיעה כלפי מטה עד האזור הרטרוסטרנלי. לחץ על הקנה בצד שמאל וסטייתו קלה לצד ימין ללא היצרות משמעותית של הקנה. 27/4/06 בדיקה אצל אנדוקרינולוג החליט להמתין חצי שנה למעקב נוסף של CT (עם חומר ניגוד) של הצוואר ובית החזה. בהתאם למצב הקיים הוא לא רואה צורך לנתח. דעה נחרצת שאין צורך בניתוח. 2/5/06 בדיקת אולטרסאונד לבלוטת התריס: אונה ימנית 2.5 ס"מ. אונה שמאלית נמצא נגע בגודל 4 ס"מ. בוצע ניקור - אין תאים ממאירים. 10/9/06 CT בית החזה והצוואר (עם חומר ניגוד). תוצאות זהות לCT הקודם. 17/9/06 ניגשתי שוב לרופא האנדוקרינולוג. לאור הממצאים וגילי הוא ממליץ על ניתוח תירואיד. השאלות שהתעוררו הן: 1. מה משמעות ניתוח התירואיד? הוצאת האונה? הוצאת כל הבלוטה? 2. מדוע למרות הממצאים הזהים של בדיקות הCT הוחלט לבצע את הניתוח? 3. מה הסיכונים במידה ולא אבצע את הניתוח? תודה מראש.

מכיון שלא מדובר בממאירות אלא בהגדלה שפירה של הבלוטה, מה שנקרא "גויטר" או זפק, בד"כ מקובל להוריד את האיזור ש"פולש" למקומות שאינם שלו (כמו מתחת לקשת הצלעות ולחץ על הקנה) ולהשאיר שארית רקמה בריאה במקומה, כך שלא תפגע פעילות הבלוטה. במקרים מסויימים אין ברירה אלא להסיר את כל הבלוטה. במקרה כזה יהיה צורך בטיפול הורמונלי חליפי (אלטרוקסין). מכיון שלא מדובר בממאירות, הסיכון היחידי הוא המשך הלחץ על קנה הנשימה עד למצב שלא תהיה ברירה אלא לנתח.