לד"ר שי מזור - האם אני בדכאון ? המשך

דיון מתוך פורום  רפואת משפחה

09/06/2006 | 15:00 | מאת: טליה

לד"ר שי מזור, שלום רב, ברצוני להגיב על דבריך המרגשים, וכל מלה נאמרה במקום. 1. התייחסת לנושא דכאון וחרדות - אני 8 חודשים לאחר לידה - יכול להיות שזה קשור ? אני מסתייגת מטיפול תרופתי בגלל השלכותיו. אני גם עצבנית ולא רגועה, וסף הרגישות שלי מאד נמוך. מה דעתך על נושא הפסיכיאטריה ? שמתי לב, שלאחרונה יותר ויותר רופאים נוטים לשלוח מטופלים שלהם לפסיכיאטר, עקב מצב נפשי ירוד בגלל המצב הבריאותי שלהם, במקום להקשיב להם. 2. מטבעי אני טיפוס שלוקח הכל קשה, וכשקורה לי משהו (בין אם רפואי ובין אם אישי) אני תמיד חושבת "מדוע זה מגיע לי, ולמה הכל נופל רק עלי" ? אני מרגישה שאני שוקעת, למרות שבבית אני עושה את רוב המטלות ודואגת שהכל יהיה מסודר ומאורגן - עם כל הקשיים שמסביב. בסופו של יום אני באפיסת כוחות, ואין לי חשק לכלום. 3. הביטוי "אם אין אני לי מי לי" מאד מתאים לי לאחרונה, ואני שואבת כוח כדי להתמודד עם הכל ולהמשיך הלאה. אני מחפשת איש מקצוע נייטרלי שיקשיב לי וינסה לעזור לי במצוקתי, לדעת שיש לי אוזן קשבת בעת צרה - אך ידי אינה משגת לשלם עבור טיפול פרטי. 4. אני יודעת שעלי להשתנות ולשנות גישה ולקחת את החיים יותר בקלות, אך זו משימה קשה. אמרת לי להתחזק ככל שניתן כי אין לי ברירה - נכון - זה הכל תלוי בי. לבעיות שציינתי: 1. הבנתי מדבריך שהרחם הוא סמל הנשיות. ואם לא יהיה לי רחם - האם אהיה או ארגיש פחות נשית ? האם הגוף שלי ישתנה ? 2. האם אני יכולה לדרוש מהרופא המטפל שלי לעבור ניתוח שכזה כבר בשלב זה ? ולא להמשיך ולסבול יותר מדימומים ? 3. ושאלה אחרונה - האם אפשר יהיה לשוחח עמך טלפונית ? או שאתה מעדיף להשאר בגדר "רופא וירטואלי" מעל גלי האינטרנט ? אם כן - אכתוב לך את מס' הטלפון שלי ואשמח אם תיצור עמי קשר. מקווה שוב שלא נרדמת מאורך ההודעה, ואשמח אם תתייחס לשאלותי בנושא של הרחם ובנושא הפסיכיאטריה. אנא תשובתך בהקדם. תודה ושבת שלום, טליה

לקריאה נוספת והעמקה
10/06/2006 | 10:44 | מאת: ד"ר שי מזור

1. זה לא מה שאמרתי=אני אמרתי שהרחם מסמל איבר נשיות ומנסיוני עם מטופלות קיימת רתיעה מכריתתו משום שהאישה מרגישה (זה מה שאמרו לי) שלא ירצו אותה או שתפחת נשיותה ללא רחם. זו הסיבה שכשיש צורך לשקול כריתת רחם אחת הנושאים בשיחה עם המנתח הוא שאלת המשך תפקודו של הרחם כמביא ילדים לעולם לעומת היותו איבר הגורם לדימומים קשים או מצבים אחרים ולכן יש להוציאו 2. מדברייך הבנתי שאת לפני כריתת רחם=אם את לא (את זהאת ורופאיך אמורים לדעת) אז כל נושא הרחם וההתלבטויות לא רלבהטי ובבחינת הוצאת אנרגייה שלילית בלבד!! 3. לא כורתים רחם אם אין צורך בכך=ואם כן אזרק בעצה אחת עם המטופלת 4. אשמח לעזור לך בכל עת שתבחרי בכך מעל דפי הפורום הזה

10/06/2006 | 15:26 | מאת: טליה

ד"ר שי שלום, בהמשך לתשובתך - אני עברתי כבר 4 לידות (מתוכן 3 ניתוחים קיסריים + קשירת חצוצרות), וההריונות היו בסיכון גבוה, במיוחד ההריון האחרון - כך שאין סיכוי ולו קלוש שאחשוב על הריון בעתיד. חצי השנה האחרונה ממש קשה עבורי, לאור כאבי הבטן והדימומים כתוצאה מהפוליפים. כמו שציינתי, כבר עברתי בחודש אחד 2 טיפולים פולשניים ברחם להסרת הפוליפים. שיתפתי את הרופא המטפל שלי ברצוני לעבור ניתוח כדי לא לסבול יותר, והוא יישב ביחד עמי ונדון בכך השבוע. אני יודעת שזו החלטה אמיצה מצדי, אך אני חושבת שעדיף להיות נקיה מדימומים מאשר לסבול כל חודש. שאלותי: 1. האם לאחר הוצאת הרחם (ללא השחלות והחצוצרות) - פוחתת ההנאה בעת קיום יחסי מין ? 2. האם אהיה פחות נשית בעיני הסביבה ? יהיו לי תופעות של גיל מעבר ? אודה על תשובה בהקדם. שבת שלום, טליה

מנהל פורום רפואת משפחה