בלוטת התריס

שלום יעל, בהודעות קודמות העברתי אליך ערכים של תפקודי בלוטה שהצביעו על פעילות יתר. בנתיים עברתי מיפוי אין עדין תוצאות. כמו כן ביצעתי בדיקה חוזרת של TSH והתוצאות הן כמעט זהות לקודמות ואפילן ישנה החמרה קלה כי T3 גם כן חורג מהתחום.לפני שנתים חליתי בדלקת ויראלית בבלוטה אלא שאז זה התבטא בTSH גבוהה וT4 נמוך ההרגשה היתה זהה. שאלתי היא והיה ולא תהיה מגמת ירידה איזה סוג של טיפולית קיימים בפעילות יתר? הומלץ לי כרגע על דראלין להקלת דופק מהיר מה שמעקב אותי מלקחת זה שרשום בעלון שאם סבלת בעבר מפעילות יתר אסור לקחת. מה עושים?(אני גם במעקב אנדוקרינולוגי ) לצערי הטיפול בי איטי וקשה לי לסבול בשקט

דראלין הוא בהחלט טיפול אפשרי. ההערה היא רק לצורך כך שיוכלו לאבחן נכון את המחלה. ברגע שיש אבחנה של פעילות יתר אין מניעה לקחת דראלין לצורך האטת הדופק. הטיפולים לפעילות יתר הם או בכדורים שמונעים ייצור של ההורמון הפעיל (מרקפטיזול או PTU) - תרופות מצויינות אך דורשות מעקב צמוד של ספירות דם שכן עלולות להוריד באופן מדאיג את הכדוריות הלבנות - תופעת לואי שהיא הפיכה עם הפסקת הטיפול. בעיה אחרת היא שבד"כ כשמפסיקים את הטיפול חוזרת פעילות היתר. טיפול אפשרי אחר הוא דיכוי פעילות היתר ע"י בליעת יוד רדיואקטיבי. זה טיפול שאסור לנשים בהריון או לאמהות לילדים קטנים אבל בכל מקרה אחר הוא טיפול מצוין. תופעת הלואי השכיחה שלו היא הפיכת הבלוטה מיתר פעילות לתת-פעילות באופן בלתי הפיך, דבר שהוא לא כל כך נורא שכן הטיפול באלטרוקסין הוא קל וכמעט נטול תופעות לואי. אפשרות שלישית היא ניתוח להקטנת מסת הבלוטה (כריתת אונה אחת) וזה ניתוח עם סיבוכים של ניתוח.