: מרבה נכסים, מרבה דאגות, הביצה או התרנגולת, נופלי

ד.נ. שלום רב! אימי בת 60 סובלת מי.ל.ד לא מאוזן מזה כשנתיים. לעתים מצליח הרופא המטפל לאזנה, אך זה לתקופות זמן מוגבלות. מטופלת בנורמיטן 50, סלו-קיי, דיאגנוסין, אספירן, גסטרו (עקב בקע סערפתי). מרבה להתלונן על ריבוי השתנה , כאבי ראש, כבדות ראש וסחרחורות, גלי חום וחולשה. הרופא המטפל לא מפנה לייעוץ מומחה לי.ל.ד-הרופא המטפל אינו פנימאי אלא רופא כללי בלבד. בהיסטוריה פארפרציות והפרעות קצב שטופלו בדרלין, כיום מזה 3-4 שנים לא התקפי פארפרציות ולכן הופסק הטיפול בדרלין לפני מספר שנים. י.ל.ד נע בין 170-135 על 70-100 בקהילה. בבירור א.א.ג. לא נמצאה עדות לתסמונת ורטיגו , ולכן חזרה לרופא המטפל עם התלונות על כבדות ראש, סחרחורות וכן גליחום. בבירור גניקולוגי, ללא ממצאים לאחר גיל הבלות, ולאחר גיל המעבר, בתק' גיל המעבר טופלה באסטרוגנים אורליים. במעקב קרדיולוגי-אחת לשנה. בבדיקה האחרונה אצל הקרדיולוג , י.ל.ד בבדיקה תלונות על חולשה, הופנתה לאקו בשילוב מאמץ, אך הקרדיולוג כעס (ובצדק) על כך שרופא המטפל אינו מייצב את מצבה, אך לא הוציא סיכום רפואי מתאים (לרופא המטפל). עקב תלונות של ברית שתן וריבוי השתה הופנתה לאורודינמקה-ללא ממצאים. בבדיקות מעבדה- ללא ממצאי לסוכר גבוה ופרופיל שומנים וכולוסטרול תקינים, תפקודי כבד תקינים. אך במיון נצפתה היפופוסטמיה (מקווה שרשמתי נכון-רמה נמוכה של אשלגן). ביקרה במיון עקב חשד לאירוע מוחי, התלנות היו קושי בפתיחת עיניים ועיוויתות הפה, במרפאת חירום בקהילה נמדד ל"ד 183/110 ! במיון לאחר איזון אשלגן, והשגחה שוחררנ עם המלצות לברור נוירולוגי: אא"ג,סי.טי, ובד' נוירולוג, והומלץ על מבחן מאמץ , הרופא המטפל מצא לנכון להפנותה רק לCT ללא ממצאם. המפחיד הוא שבמרפאה של הרופאי.ל.ד תקין ואילו בבית, ואצל האחות, יש י.ל.ד . היא יודעת מתי הל"דולה בגלל התלונות הנוירולוגיות (כבדות ראש, כאבי ראש, סחרחורות ,חולשה חריפה ולעתים גם גלי חום). במיון נצפה א.ק.ג תקין למעט צניחות ST אז איפה הבעיה נוירולוגית אן קרדיולוגית? או שניהם? מה כדאי לדעתך לעשות? אני רצה שתפנה לרופא המטפל ותדרוש באסרטיביות בירור (בעבר דרשה הפניה לבירור פנימית, והיא קבלה במקום זה טיפול תרופתי שונה..) לא בצעו בד' מעבדה מזה 5 חודשים והרופא פוטר אותהנ (בהקשר לתולונות שלה..) שזה מה יש, וזה הגיל. פעם שנכחי אצלו, התלוננה "כשאני עולה על סולם , או מקום גבוה הכל מסתובב לי" הוא ענה "אז אל תעלי והמשיך בדיון על הטיפול התרופתי שמשנה את אופנו כל שני וחמישי- פעם אומר לקחת את נורמיטן כולו בבוקר אח"כ מחלק לבוקר וערב ואח"כ חוזר לרק בבוקר. היא תמיד מתוררת בבוקר עם כאבי ראש וסחרחורות , לוקחת נורמיטן וחוזרת לכב שעה נוספת, היא לא יכולה לתפקד ללא הנורמיטן בבוקר ושעת השכיבה, פעם לקחה הכדור והמשיכה בשגרת היום ולא הרגישה טוב... הטיפול לא אמור לאזן ולהוות טיפול מניעתי תומך? ומה היא צריכה לדרוש מהרופא.. לדעתי יש בעיה הרבה יותר רחבה מ"סתם" בעיה יתר ל"ד כי הבעהיה משפיעה גם על התפקוד היומיומי והיא יחסית צעירה להפסיק לתפקד כרגיל? או שאני טועה?

כשלחץ דם לא מאוזן, ברוב המקרים לא מצליחים לאזן אותו לפני שמשתמשים בכ-3 תרופות מקבוצות שונות לצורך הורדת לחץ הדם. אצל אמך, אם הבנתי נכון, מדובר רק בתרופה אחת ללחץ דם (נורמיטן) - לא הבנתי מה זה דיאגנוסין - האם התכוונת לדיגוקסין? האם נעשה נסיון טיפולי בתרופות כמו קונברטין? אוסמו אדלט? דיזוטיאזיד? חשוב מאד הקשר הטוב עם הרופא. וקשה לי להגיד את זה, אבל אם אתם לא מסתדרים עם הרופא ובאים אליו בדרישות - הוא ייכנס אוטומטית למגננה. נסו ליצור דו שיח ודברו על הקשיים שלכם עם הטיפול ועם המצב ותשאלו לגבי תוספת של תרופות. לחץ דם של 180/110 הוא בהחלט לא תקין ודורש תוספת טיפול, ואני בכלל לא בטוחה שמרפאה פנימית תעשה עבודה טובה יותר מרופא המשפחה אם תתנו לו צ'אנס.

ד.נ. שלום רב! את צודקת בהקשר לשפת התקשורת, אלב איך אגיד לך, אמי מאד סבלנית ועד היום היא מצפה ממנו לכלום. היא רק מתלוננת ומבקשת ממנו להרגיש טוב. היא מטופלת בידגוקסין. נוסה טיפול באנלדקס אך עקב החמרת הרפלוקס שהקשה על הנשימה והיה מלוה בשיעול הוחלט להפסיקו ולהעלות מינון נורמיטן. אבל אני מהצד מנסה לשכנע אותה לבקש ייעוץ, כי לא נראה לי הגיוני שהיא מתלוננת על תלונות נוירלוגיות כגון:סחרחורות,כאבי ראש, כבדות ראש ותלונות כלליות כגון חולשה ועייפות מוגברת והוא במקום לבדוק את מקור התלונות , פוטר אותה בנחמדות שאין מה לדאוג וזה יעבור והיא מאוזנת... האומנם? אצלו היא באמת מאוזנת, אולי הוא מצליח להרגיע אותה אולי לא יודע מה, אבל אצל הרופאים האחרים, אצל האחות, בבית,לאחר מאמץ קל היא עייפה ויש עליות בל"ד. כל עלייה בל"ד מלווה בתלונות נוירולוגיות. אז סמכנו על הרופא המשפחה שהוא רופא כללי בהכשרתו, אבל סחבת של שנתיים שנגמרה במיון עק אירוע מוחי חולף, זה כבר הופך אותו למסוכן.... אני חושש. אימי לא מוכנה לעבור לרופא אחר,כי הוא נחמד ויש לה קשרים טובים איתו אבל היא מצד שני רוצה פתרון... ולי יש הרגשה שעם נחמדות לא מצילים חיי אדם!!!! ואז היא תמשיך לסבול מצרבת שתטופל בגסטרו, תמשיך להתלונן על השתנה מרובה ותופנה עם האורודנמיקה לאורולוג, וזה לאחר ששבה מא.א.ג ששלל תסמונת ורטיגו, הסחרחורות נמשכות הכל נמשך והרופא בשלו, עושה הכל כדי לא להפנות לקולגה יקרה כי הוא רופא איזורי. אני מבין שאימי היא פצצה מתקתקת, שנופלת בין הכיסאות ובין התורים הארוכים וכל גורם שולח אותה למרפאה ראשונית שממנה הופנתה אל הגורם המומחה ולא על דעת עצמה.... לא חבל על הכסף של הקופה. על הזמן של אמא? אולי אני באמת טועה והיא צריכה להיות מוגהלת כבר בגילה הצעיר? במיון הומלץ על SF EMG האם הכוונה לEMG גפיים? היה לה CTS דו"צ ונותחה רק בימין. תראי כמה תלונות שרובן קשור לנוירולוג או לפנימאי -גסטרו,השתנה מרובה, יקיצה בבוקר, סחרחורות וחולשה, ושכחתי את המעקב הקדיווגי. אז מרוב רופאים, מעקבים ובדיקות, הרופא הראשוני מסיר אחריות ולא מרכז הכל ביחד לתמונה אחת שלמה-אולי מחשש שיגלה משהו חדש? שיענה על כל הקושיות? מה עושים? מודאג