שאלה: אני כותב כאן כי אני רוצה לשתף במה שעובר עלי בחיים. אני די מיואש, נמאס לי מהחיים האלה. הייתי רוצה חיים שבהם אבא ואימא, גם אם הם גרושים, מתנהגים נורמלי אחד לשני. מה זה אומר מתנהגים רגיל? זה למשל לא לקלל אחד את השני, לא להעיף צלחת או ספר כשמתעצבנים, לא להעביר מסרים רעים דרכי, לא לנתק את הטלפון כשהם מתקשרים זה לזו. הם ממש שונאים אחד את השני. ברמות מטורפות. למשל אימא ממש מתבאסת אם אני אומר שהיה לי כייף אצל אבא, ואבא כועס עלי אם אני משאיר דברים שהוא קנה לי אצל אימא. ואני כל הזמן צריך לחשוב איך לא לפגוע באף אחד מהם. אני מרגיש קרוע, יותר כייף אצל אימא כי זה הבית שבו גדלנו ולשם אני רגיל, אבל אבא גר ממש ליד בית הספר אז זה נוח לי לישון שם. בכל מקרה כל בחירה שלי, ואני כבר יכול לבחור, תפגע בהורה השני שלי. כל החיים שלי בעצם סובבים סביב זה. נגיד אני לא מרגיש טוב, אז אני יודע שזה מבאס את אבא שאני מעדיף להיות אצל אימא כי היא עובדת מהבית. אם למשל יש יום הורים או הופעות בבית הספר שבהן אני מנגן, אז שניהם מגיעים אבל לא מדברים אחד עם השני וזה פדיחה, יש לי הרבה פדיחות בגללם. אני לא יודע ממי אני יכול לבקש כסף, תמיד הם אומרים לי ללכת לשני לבקש. ותמיד מתווכחים על המזונות ועל תשלומי אחרים. הבעיה שיש לי לאחרונה שכל פעם שיש איזה עניין ביניהם מתחיל לי כאב ראש, ורק בא לי לישון. לכולם ברור שזה פסיכוסומטי, אבל אף אחד לא משנה את ההתנהגות שלו. החיים שלי חרבנה. ובא לי להתחיל אותם מההתחלה להורים נורמליים.
תשובה: הי חמוד, נגעת לי ללב. אתה כותב ומנסח ככ יפה את הקושי של ילדים רבים במצבך....תן לי לאשר את רגשותייך- ההתנהגות של הורייך אינה לעניין! אתה תקוע בינהם, בתוך המלחמה שלהם ובמקום להיות עסוק בחייך, בהתפתחות שלך ובכיף שלך - אתה נאלץ להתעסק ברגשות שלהם, עולם הפוך... טוב יהיה אם בתוכך תצא נגד זה. תעשה כל מאמץ לא להתעסק ברגשות שלהם ולהתעסק במה שטוב ונכון לך. אם הם עושים לך "ריגשי" תוכל לנסות גם לאמר להם את האמת- שזה לא פייר שהם סוחטים אותך רגשית באופן הזה. זה יעזור גם לך לזכור שאתה לא אשם בדבר פה. כותב יקר, הורים אחרים כבר לא יהיו לך כמו שאתה מפנטז, אבל אני מציעה שדבר אחד כן תתעקש עליו מולם- על טיפול פסיכולוגי בשיחות. אני בטוחה שזה יעזור לך להתמודד בצורה טובה יותר עם המצב המבאס שנקלעת אליו. מאחלת לך רק טוב, ירדן
