בדיקות מעבדה – המטולוגיה

רקמת השומן בגוף משמשת מאגר אנרגיה עיקרי של הגוף. שומנים שונים נמצאים בדם כחלק מתהליך עיבוד ואגירת המזון. רמות השומנים בדם מלמדות על מאזן השומן בגוף ומשפיעות על מחלות רבות (כגון לב, כלי דם, דלקות של הלבלב). בדיקת שומני הדם נעשית לאחר צום של 10 עד 12 שעות כדי למנוע תוצאות שגויות.
בדיקות מעבדה – המטולוגיה - תמונת המחשה
בדיקת רמת חומצה פולית (Folic Acid)
חומצה פולית משתייכת למשפחת ויטמין B וחיונית ליצירת כדוריות דם אדומות, תיקון רקמות ותאים וייצור דנ"א. הגוף אינו יכול לייצר חומצה פולית, והיא מגיעה לגוף מתזונה ותוספים בלבד. בדיקת חומצה פולית בדם משמשת להערכת רמות הוויטמין כדי להבין אם יש מספיק חומצה פולית בגוף. צילום: שאטרסטוק אצל נשים בגיל הפוריות - נטילת חומצה פולית לפני הריון ובמהלכו, מסייעת במניעת מומים בעובר, דוגמת מום בצינור העצבים - ספינה ביפידה. רמות חומצה פולית מתחת לטווח התקין יכולות לנבוע בין היתר מתזונה לקויה, הפרעות ספיגה או תת-תזונה. טווח תקין: 2.7-17 ננוגרם/מ"ל (6-38 ננומול/ליטר)
להמשיך לקרוא
בדיקת רמת ויטמין B12 - Vitamin - B12
בדיקת רמות ויטמין B12 בדם נועדה לרוב להערכת מצבי אנמיה, בעיקר אנמיה מגלובלסטית, שיכולה לנבוע מרמות נמוכות של ויטמין B12. צילום: שאטרסטוק סיבות לבדיקה תחושות נימול או עקצוץ ברגליים/ידיים חולשה או חוסר שיווי משקל בלבול פתאומי, דמנציה או הפרעה בתפקוד עצבי (נוירופתיה היקפית). גורמים לחסר ויטמין B12 צריכה לא-מספקת של הוויטמין בתזונה (בעיקר בצמחוניים) מחלות המפריעות לספיגה (דוגמת מחלת צליאק או מחלת קרוהן) פעילות-יתר של בלוטת התריס הריון רמות גבוהות של הוויטמין הן נדירות וייתכנו כשיש מחלת כבד או מחלות המטולוגיות. טווח תקין: 160-950 פיקוגרם/מ"ל
להמשיך לקרוא
בדיקת דם Blood Type
בדיקת סוג דם חיונית כדי לתרום דם או לקבל עירוי דם באופן בטוח. סוג הדם של אדם נקבע על סמך הרכב החלבונים (קרויים אנטיגנים) על כדוריות דם אדומות וסוג הדם תלוי בסוג הדם של ההורים. בדיקת הדם גם עוזרת לנו לקבוע את נוכחות מרכיב בשם Rh Factor על שטח פני הכדוריות האדומות. סוג הדם מסווג על-פי מערכת סוג דם ABO, וארבעת סוגי הדם הנפוצים הם: A, B, AB או O. צילום: שאטרסטוק מהלך הבדיקה קביעת סוג הדם מבוססת על בדיקת דם פשוטה בשני שלבים: תחילה מערבבים במעבדה את דגימת הדם עם נוגדנים נגד סוג דם A וסוג דם B. לאחר מכן, בודקים אם תאי הדם נדבקים יחדיו, ממצא המעיד על תגובה לאחד הנוגדנים. לאחר מכן מתמקדים בחלק הנוזלי של דגימת הדם (ללא תאים) ומערבבים אותו עם סוג דם ידוע (A או B). באנשים עם סוג דם A ניתן לזהות נוגדנים נגד אנטיגן B ובאלו עם סוג דם B קיימים נוגדנים נגד אנטיגן A. בנבדקים עם סוג דם O ניתן לזהות נוגדנים נגד שני האנטיגנים. שני שלבים אלו מבטיחים קביעה מדויקת של סוג הדם. המטרה השנייה של הבדיקה - סיווג Rh Typing, ומבוססת על שיטה דומה לסיווג ABO.כאשר בדיקת הדם מבוצעת במטרה לקבוע נוכחות Rh Factor על פני שטח הכדוריות האדומות - ישנן שתי תוצאות אפשריות: Rh+ (חיובי) – כשיש המרכיב הנ"ל. Rh- (שלילי) – בהיעדר המרכיב הנ"ל.
להמשיך לקרוא
בדיקת פיברינגן (Fibrinogen)
טווח תקין (מ"ג/ד"ל)
400 200
פיברינגן (Fibrinogen) הוא חלבון שמיוצר על ידי הכבד לצד מספר גורמי קרישה אחרים ומסייע בעצירת דימומים.   צילום: שאטרסטוק   סיבות לבדיקה בעיקר אירועי דמם או קרישי דם תוצאות חריגות בבדיקת PT ו/או PTT כשיש סיפור משפחתי של חסר או הפרעה בתפקוד פיברינגן    הסבר תוצאות הבדיקה תוצאה חריגה יכולה להעיד על תהליכי קרישה ודימום מפושטים, מצב הקרוי (DIC (Disseminated Intravascular Coagulation, חסר פיברינוגן (מולד או נרכש) או דימומים.  
להמשיך לקרוא
בדיקת G6PD) Glucose-6-Phosphate Dehydrogenase)
הבדיקה מודדת את רמות האנזים G6PD בדם. אנזים זה מסייע לתפקוד תקין של כדוריות הדם האדומות ומגן עליהן מתוצרים מזיקים, שיכולים להצטבר בגוף כתוצאה מזיהומים או תרופות מסוימות. מחסור באנזים עלול להביא לכך שכדוריות דם אדומות פגיעות יותר ועלולות להיהרס בתהליך הקרוי המוליזה (תמס תאי). חוסר האנזים נובע מהפרעה תורשתית ונפוץ יותר בגברים.     צילום: שאטרסטוק סיבות לבדיקה בדיקת G6PD מבוצעת לעתים קרובות בתהליך אבחון של אנמיה המוליטית, זאת כי כשרמות G6PD נמוכות, כדוריות הדם האדומות לא יהיו מוגנות מפני כימיקלים שונים ולכן יהרסו - דבר המוביל לאנמיה.   השפעה על תוצאות הבדיקה מאכלים מסוימים, תרופות, זיהומים ומצבי דחק חמורים עלולים להוביל למשבר המוליטי (הרס מהיר של כדוריות דם אדומות).   טווח תקין: מעל 3.8 יחידות לגרם המוגלובין.
להמשיך לקרוא
בדיקת הפטוגלובין Haptoglobin
Haptoglobin הוא חלבון המיוצר על ידי הכבד ונקשר לסוגי המוגלובין מסוימים בדם. בדיקת הדם משמשת להערכת רמות החלבון בדם, כדי לקבוע את קצב הרס כדוריות דם אדומות. צילום: שאטרסטוק רמות Haptoglobin נמוכות נובעות ממספר גורמים: אנמיה המוליטית על רקע פעילות מערכת החיסון מחלת כבד כרונית תגובה לעירוי שטף דם   הסיבות לרמות גבוהות של החלבון: חסימת דרכי מרה כיב פפטי קוליטיס כיבית מצבים דלקתיים אחרים טווח תקין: 41-165 מ"ג/ד"ל
להמשיך לקרוא
בדיקת הומוציסטאין Homocysteine
Homocysteine הוא חומצת אמינו הקיימת בכמות קטנה מאוד בתאים שלנו, מכיוון שגוף האדם ממיר אותה במהירות לתוצרים אחרים. ויטמינים דוגמת B6 ,B12 וחומצה פולית נדרשים למטבוליזם של Homocysteine, ולכן רמות מוגברות של חומצת האמינו יכולות להעיד על מחסור בוויטמינים אלו. בנוסף, ייתכן קשר בין רמות Homocysteine גבוהות לסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם ואירועים מוחיים.   צילום: שאטרסטוק סיבות לבדיקה חשד לחסר ויטמין B12 או חומצה פולית חולים לאחר התקף לב או אירוע מוחי ללא גורמי סיכון אחרים למחלות לב וכלי דם בדיקת סקר שגרתית של יילודים כאשר עולה חשד להומוציסטאינוריה טווח תקין: מתחת ל-11 מיקרומול/ליטר
להמשיך לקרוא
Indirect Cooms Direct Cooms
בדיקת קומבס משמשת לרוב כדי לקבוע אם אדם יכול לפתח תגובה לעירוי דם. צילום: שאטרסטוק הבדיקה מאתרת נוגדנים צפים בדם שיכולים להידבק לכדוריות דם אדומות ולהוביל למוות מוקדם של תאי דם אדומים. הסבר תוצאות הבדיקה תוצאה שלילית משמעותה כי אין נוגדנים נגד כדוריות דם אדומות תוצאה חיובית בבדיקת קומבס לא-ישירה עשויה להעיד על חוסר התאמה של סוג דם (בבנק דם)   טווח תקין: Negative  
להמשיך לקרוא
בדיקת רמת לימפוציטים (Lymphocytes)
טווח תקין (K/µL)
3.5 1.5
בדיקת רמת לימפוציטים בדם היא חלק מספירת הדם והיא יכולה להיות שימושית במקרים של תסמיני מחלה זיהומית או בחשד למחלת דם, מכיוון שרמות גבוהות או נמוכות מדי של לימפוציטים עלולות להעיד על מחלה. לימפוציטים הם חלק משורת תאי דם לבנים, לצד נויטרופילים, אאזונופילים, בזופילים ומונוציטים. ישנם סוגים שונים של לימפוציטים, כאשר תאי B ותאי T משתפים פעולה נגד גורמים זיהומיים.   צילום: שאטרסטוק   הסבר תוצאות הבדיקה ספירת לימפוציטים נמוכה (לימפוציטופניה) תיתכן במצבים בהם הגוף אינו מייצר כמות מספקת של לימפוציטים, קיים הרס מוגבר של תאים אלו, או כאשר לימפוציטים כלואים בטחול או בקשריות לימפה. ספירת לימפוציטים נמוכה תיתכן במקרה של שפעת, תת-תזונה, טיפול בסטרואידים, טיפול קרינתי או כימותרפי, HIV או מחלות אוטואימוניות (דוגמת לופוס).ספירת לימפוציטים גבוהה (לימפוציטוזיס) נפוצה כשיש זיהום נגיפי, כולל שפעת או CMV, אך תיתכן גם במקרים של זיהום חיידקי (שחפת, ברוצלה) וגם בלוקמיה.
להמשיך לקרוא
בדיקת MCHC
טווח תקין (גרם/ד"ל)
36 32
  Mean Corpuscular Hemoglobin Concentration, או בקיצור MCHC, הוא אחד ממדדי כדוריות דם אדומות, שעשויים לסייע בזיהוי הגורם לאנמיה. מדובר במדד המשקף את כמות ההמוגלובין ביחס לגודל התא, עבור כל כדורית דם אדומה.   צילום: שאטרסטוק   סיבות לבדיקה מדדי כדוריות דם אדומות, כולל MCHC, עוזרים לנו לבדוק את תפקוד כדוריות הדם האדומות - עד כמה הן מצליחות להעביר חמצן לרקמות.   הסבר תוצאות הבדיקה מדדי MCHC גבוהים יכולים להעיד על מצבים דוגמת אנמיה המוליטית אוטואימונית או על ספרוציטוזיס תורשתי. ייתכנו גם במצבי אנמיה חרמשית או מחלת המוגלובין אחרות.
להמשיך לקרוא
בדיקת נויטרופילים (Neutrophils)
טווח תקין (K/µL)
7.0 2.0
נויטרופילים הם אחד מסוגי כדוריות הדם הלבנות, והם מסייעים בהגנה מפני זיהומים. בדיקת הדם נועדה לאבחן זיהומים, הפרעות אחרות דוגמת אנמיה או מחלות כמו לוקמיה. הבדיקה מסייעת בניטור מחלות אלו ובמעקב אחר הטיפול התרופתי. כל זיהום או מצב דחק עשוי להביא לעלייה בספירת התאים הלבנים ובספירת נויטרופילים, אשר תיתכן גם במצבי דלקת, פעילות של מערכת החיסון או מחלות דם כמו לוקמיה. צילום: שאטרסטוק   הסבר תוצאות הבדיקה רמות נויטרופילים גבוהות ייתכנו גם במצבי רעלת הריון, גאוט, דלקת מפרקים שגרונית או דלקת של בלוטת התריס. רמות נויטרופילים נמוכות ייתכנו בעקבות חשיפה לטיפול כימותרפי או קרינתי, זיהום נגיפי, זיהום חיידקי או אנמיה אפלסטית.  
להמשיך לקרוא
בדיקת חלבונים Protein Electrophoresis
בדיקת דם זו משמשת להערכת סוגי החלבונים בגוף, הכוללים אנזימים, הורמונים מסוימים, המוגלובין ועוד. הבדיקה מספקת הערכה גסה של הכמות היחסית של כל חלבון וניתן ללמוד ממנה אם ישנם חלבונים חריגים בדם. הבדיקה תבוצע כשיש תוצאות חריגות בבדיקת דם לכלל חלבונים או אלבומין או תסמינים חשודים להפרעות בייצור חלבונים, דוגמת מיאלומה נפוצה.   צילום: שאטרסטוק   תהליך הבדיקההחלבונים בדם מסווגים כאלבומין (נשא של מולקולות קטנות רבות) או גלובולינים (כולל Alpha-1, Alpha-2, Beta ו-Gamma). אלקטרופורזה (הפרדה כימית) של חלבונים מסייעת להערכה ומעקב אחר מצבים בהם ישנה הפרעה בייצור או חסר חלבונים. במצבי תת תזונה ותת ספיגה, מחלת כבד או כליות, תמס דם, מחלות דלקתיות - ייתכנו תוצאות חריגות באלקטרופורזה של חלבונים.   טווח תקין: סך חלבונים: 6.4-8.3 גרם/ד"ל אלבומין: 3.5-5.0 גרם/ד"ל Alpha-1 Globulin: 0.1-0.3 גרם/ד"ל Alpha-2 Globulin: 0.6-1.0 גרם/ד"ל Beta Globulin: 0.7-1.2 גרם/ד"ל Gamma Globulin: 0.7-1.6 גרם/ד"ל
להמשיך לקרוא
בדיקת רטיקולציטים (Reticulocytes)
טווח תקין (% אחוזים)
2.5 0.5
רטיקולציטים (Reticulocytes) הם תאי דם אדומים לא בשלים, וספירת רטיקולוציטים משמשת להערכת כמות תאים אלו בדם. הבדיקה תבוצע כדי לקבוע אם תאי הדם האדומים מיוצרים במח העצם בקצב הולם. מספר הרטיקולציטים בדם הוא סימן למהירות ייצור ושחרור התאים הללו ממח העצם.   צילום: שאטרסטוק   הסבר תוצאות הבדיקה ספירת רטיקולוציטים גבוהה מהתקין יכולה להעיד על אנמיה משנית להרס מוקדם של כדוריות דם אדומות (אנמיה המוליטית), דימום או מחלת כליות. ספירת רטיקולוציטים נמוכה מהתקין עלולה לנבוע מחוסר ברזל, ויטמין B12 או חומצה פולית. במקרים החמורים יותר יכולה לרמז על מחלות מח עצם, שחמת כבד או מחלת כליות כרונית.  
להמשיך לקרוא
פורפירינים (Porphyrins)
טווח תקין (נומול/ליטר)
15 0
פורפירינים (Porphyrins) הם חומרי צבע המסייעים ביצירת מרכיבים חשובים בגוף האדם, כולל המוגלובין, שתפקידו לשאת את החמצן בדם.    מטרת הבדיקה בדיקת הדם לרמות פורפירינים משמשת לאבחון פורפיריה Porphyria, כינוי לקבוצה של מחלות נדירות, שפעמים רבות עוברות בתורשה.  ניתן למדוד רמות פורפירינים גם באמצעות בדיקת שתן.   צילום: שאטרסטוק   סיבות לביצוע הבדיקה הבדיקה ניתנת במקרים הבאים:   תסמינים המרמזים להפרעה נוירולוגית: כאבי בטן נימול/עקצוץ בידיים או ברגליים חולשת שרירים שינויים במצב הרוח או בתפקוד הקוגניטיבי   תופעות בעור: אודם שלפוחיות צלקות באזורים חשופים לשמש   טווח תקין: 0-1.0 מק"ג/ד"ל (0-15 ננומול/ליטר).
להמשיך לקרוא
בדיקת קרישה: זמן פרותרומבין - PT) Prothrombin Time)
בדיקת PT משמשת להערכת הזמן הנדרש לחלק הנוזלי של הדם (פלזמה) להיקרש.   צילום: שאטרסטוק סיבות לבדיקה הבדיקה היא חלק מהמעקב השגרתי אחר חולים הנוטלים תרופה מדללת דם בשם קומדין (Warfarin). במקרים אלו, חשוב לא להפסיק את הטיפול בקומדין ללא התייעצות עם הרופא המטפל. בדיקת PT היא חלק מפרופיל תפקודי הקרישה וניתן לערוך אותה לפני ניתוחים ופרוצדורות פולשניות, על מנת לשלול הפרעה בתפקודי הקרישה, המגדילה את הסיכון לדימום סביב הפרוצדורה. הסבר תוצאות הבדיקה זמן הקרישה נמדד בשניות, כאשר במרבית המקרים התוצאות מוצגות בצורת INR קיצור של International Normalized Ratio. אצל אנשים שלא נוטלים מדללי דם, מדדים תקינים של PT הם בטווח 11-13.5 שניות ומדדי INR תקינים נעים בין 0.8-1.1. ערכי PT/INR מוגברים יכולים להצביע בין היתר על הפרעות קרישה (קבוצת הפרעות בהן ייתכן סיכון מוגבר לדימומים), מחלת כבד או רמות נמוכות של ויטמין K. בקרב מי שנוטלים קומדין, הרופא המטפל לרוב ינסה להתאים את הטיפול ליעד INR בטווח בין 2.0-3.0 (אך ייתכנו מצבים אחרים שבהם ייקבע יעד מעט שונה).
להמשיך לקרוא
בדיקת קרישה: זמן תרומבופלסטין חלקי - PTT) Partial Thromboplastin Time)
טווח תקין (שניות)
35 25
בדיקת PTT בודקת בתוך כמה זמן מתרחשת קרישת דם, ומסייעת לזהות הפרעות קרישה שיכולות להצביע על סיכון מוגבר לדימומים. ייתכן שתופנו לבדיקה על רקע היסטוריה של דימומים או הפרעות בקרישת הדם. הבדיקה יכולה לשמש גם למטרות מעקב אחר חולים המטופלים בהפרין, מדלל דם.   צילום: שאטרסטוק   הסבר תוצאות הבדיקה בדיקת PTT מודדת את קרישת הדם בשניות, כאשר בנוכחות טיפול במדללי דם לרוב חלה הארכה של פי 2-3 בזמן הנדרש לקרישת הדם. סיבות אחרות להארכת זמן PTT כוללות, בין היתר - הפרעות קרישה, מחלת כבד, הפרעות ספיגה או רמות נמוכות של ויטמין K.
להמשיך לקרוא
בדיקת רמות ESR בדם (Erythrocyte Sedimentation Rate) - שקיעת דם  
טווח תקין (מילימטר בשעה (הטווח משתנה מאוד בין מעבדות שונות))
20 0
בדיקת ESR או שקיעת דם משמשת להערכת שקיעה של כדוריות דם אדומות בתחתית מבחנה המכילה דם. במצב תקין - התאים שוקעים לאט יחסית, לעומת זאת - קצב שקיעה מהיר עלול להעיד על תהליך דלקתי בגוף. הבדיקה משמשת להערכת מצבים הגורמים לדלקת או לניטור מצב דלקתי קיים, במצבים של דלקת מפרקים, מחלת מעי דלקתית, דלקת של כלי הדם.   צילום: שאטרסטוק   הסבר תוצאות הבדיקה שקיעת דם מוחשת עלולה להופיע במצבי זיהום, מחלות כליה או גידולים מסוימים. יחד עם זאת, תוצאות חריגות אינן מעידות בהכרח על בעיה רפואית הדורשת טיפול. עלייה קלה בשקיעת דם יכולה להופיע בזמן הריון, ביוץ או אנמיה. תרופות מסוימות יכולות להשפיע על תוצאות הבדיקה, דוגמת גלולות למניעת הריון או סטרואידים.
להמשיך לקרוא
בדיקת רמת המוגלובין בתאי הדם - (Mean Corpuscular Hemoglobin -  MCH)
טווח תקין (פיקוגרם)
31 27
 בדיקת MCH מודדת את התכולה הממוצעת של המוגלובין לכל כדורית דם אדומה בגוף. כדוריות הדם האדומות (קרויות גם "אריתרוציטים") הן תאים המצויים בזרם הדם ונושאים חמצן ברחבי הגוף. צילום: שאטרסטוק   סיבה לביצוע הבדיקה בדיקת MCH נכללת בספירת הדם המלאה ועשויה לסייע באבחון של סוגים שונים של אנמיה (ריכוז נמוך של כדוריות דם אדומות) ומצבים אחרים המשפיעים על כדוריות דם אדומות.   הסבר תוצאות הבדיקה מדדי MCH נמוכים ייתכנו במקרים של אנמיה על רקע חסר ברזל או אנמיה סידרובלסטית. מדדי MCH גבוהים ייתכנו על רקע חוסר ויטמין B12 או חומצה פולית, מחלת כבד, גידולים סרטניים מסוימים, צריכת אלכוהול או תרופות מסוימות.   השפעה על תוצאות הבדיקה מדדי MCH החורגים מהטווח התקין אינם מעידים בהכרח על בעיה רפואית הדורשת טיפול. דיאטה, רמת פעילות, תרופות וגורמים נוספים עשויים להשפיע על התוצאות.
להמשיך לקרוא
בדיקת נפח תאי דם אדומים -  (Mean Corpuscular Volume - MCV)
טווח תקין (פמטוליטר)
94 78
בדיקת MCV מודדת את הגודל הממוצע של כדוריות הדם האדומות (קרויות גם "אריתרוציטים"), תאים הנמצאים בזרם הדם ונושאים חמצן ברחבי הגוף.  בדיקה זו היא חלק מספירת הדם המלאה ומסייעת באבחון סוגים שונים של אנמיה (ריכוז נמוך של כדוריות דם אדומות) ומצבים אחרים המשפיעים על כדוריות דם אדומות. צילום: שאטרסטוק   הסבר תוצאות הבדיקה מדדי MCV נמוכים מעידים על כך שכדוריות הדם האדומות קטנות מהרגיל, מצב אופייני לאנמיה על רקע חסר ברזל או תלסמיה. מדדי MCV גבוהים מעידים על כך שכדוריות הדם גדולות מהרגיל, מה שיכול לקרות על רקע חוסר ויטמין B12 או חומצה פולית, מחלת כבד או תת פעילות של בלוטת התריס. השפעה על תוצאות הבדיקה מדדי MCV החורגים מהטווח התקין אינם מעידים בהכרח על בעיה רפואית הדורשת טיפול. דיאטה, רמת פעילות, תרופות וגורמים נוספים יכולים להשפיע על התוצאות.
להמשיך לקרוא
ספירת כדוריות דם לבנות - (WBC -White Blood Cells)
טווח תקין (תאים לממ"ק)
11,000 4,500
ספירת כדוריות דם לבנות ("ספירה לבנה" או "לויקוציטים") מהווה חלק מספירת הדם המלאה. כדוריות הדם הלבנות מסייעות בהגנה על הגוף מפני זיהומים ומהוות חלק חשוב במערכת החיסון של הגוף. בנוסף, לתאים אלו חשיבות בתהליכי דלקת ותגובות אלרגיות.   צילום: שאטרסטוק אוכלוסיית כדוריות דם לבנות כוללות חמישה סוגים עיקריים של תאים: בזופילים אאזונפילים לימפוציטים מונוציטים נויטרופילים ניתן לראות בתוצאות בדיקת הדם מה קורה עם כל סוג של כדוריות.   הסבר תוצאות הבדיקה ספירה לבנה גבוהה (לויקוציטוזיס) יכולה להופיע בזמן זיהום, תהליכי דלקת, תרופות מסוימות, גידולים סרטניים דוגמת לוקמיה או לימפומה, נזק לרקמה או עישון. ספירה לבנה נמוכה יכולה לנבוע מדיכוי או כשל של מח העצם (למשל עקב זיהום, גידול או מחלת מח עצם), טיפול נגד סרטן, מחלות אוטואימוניות מסוימות, מחלת כבד או טחול או זיהומים מסוימים.
להמשיך לקרוא
ספירת כדוריות דם אדומות (Red Blood Cells - RBC)
טווח תקין (x10^12 תאים/ליטר)
5.3 4.5
כדוריות אדומות (קרויות גם "אריתרוציטים")  אלו תאים המצויים בזרם הדם ונושאים חמצן ברחבי הגוף. ספירת כדוריות דם אדומות כוללת את סך תאי הדם האדומים ונכללת בספירת הדם המלאה.   צילום: שאטרסטוק סיבות לבדיקהבדיקה זו עשויה לסייע באבחון סוגים שונים של אנמיה (ריכוז נמוך של כדוריות דם אדומות) ומצבים אחרים המשפיעים על כדוריות דם אדומות. הסבר תוצאות הבדיקהריכוז גבוה של כדוריות דם אדומות יכול לקרות כתוצאה מהתייבשות, דחק, עישון, הימצאות בגובה רב, מחלות לב וכלי דם, פוליציתמיה ורה (הפרעה בה הגוף מייצר כמות גדולה מדי של כדוריות דם אדומות ומאופיינת בכאבי ראש, עייפות וקוצר נשימה) או גידול סרטני בכליה.   ריכוז נמוך של כדוריות דם אדומות מאפיין סוגי אנמיה שונים, רקע תזונתי של מחסור בברזל, ויטמין B12 או חומצה פולית; אי-ספיקת כליות, מחלה של מח העצם, או גידולים סרטניים כמו לוקמיה ולימפומה).  
להמשיך לקרוא
המטוקריט - ספירת כדוריות דם אדומות וההמוגלובין (HEMATOCRIT - HCT)
טווח תקין (אחוז מנפח הדם)
49 35
בדיקת המטוקריט, חלק מספירת הדם המלאה, משמשת להערכת אחוז נפח כדוריות הדם האדומות מכלל נפח הדם. בדיקה זו יכולה לסייע באבחון או בניטור מצבים המשפיעים על כדוריות דם אדומות. מאחר שבדיקת המטוקריט מבוצעת לרוב כחלק מספירת הדם המלאה, תוצאות מרכיבים אחרים של הדם, דוגמת ספירת כדוריות דם אדומות, המוגלובין, ספירת רטיקולוציטים ו/או מדדי כדוריות דם אדומות, נלקחות בחשבון גם כן. באופן כללי, המטוקריט משקף את תוצאות ספירת כדוריות דם אדומות וההמוגלובין.   צילום: שאטרסטוק הסבר תוצאות הבדיקה המטוקריט נמוך יכול להצביע על אנמיה מסיבות שונות, כולל חסר תזונתי של ברזל, ויטמין B12 או חומצה פולית, אי-ספיקת כליות, מחלה של מח העצם או סרטן דוגמת לוקמיה ולימפומה. המטוקריט גבוה יכול להופיע במצבי התייבשות, פוליציטמיה וורה (הפרעה שבה הגוף מייצר כמות גדולה מדי של כדוריות דם אדומות, ומתאפיינת בכאבי ראש, עייפות וקוצר נשימה), מחלת ריאות או מחלת לב מולדת.
להמשיך לקרוא
בדיקת התפלגות גודל תאי הדם האדומים בדם - (Red Cell Distribution Width -  RDW)
טווח תקין (% אחוז בדם)
14.5 11.5
מדד RDW מבטא את השונות בגודל כדוריות דם אדומות או נפח תאי דם אדומים, והוא חלק מבדיקת ספירת הדם המלאה. מדד זה עשוי לסייע באבחנה המבדלת של מצבי אנמיה שונים.בדיקת RDW תקינה אינה שוללת בעיה רפואית, ולכן מתבצעת לרוב יחד עם בדיקות דם אחרות לקבלת תמונה מלאה יותר. צילום: שאטרסטוק   הסבר תוצאות הבדיקה מדדי RDW גבוהים מרמזים על מצב של חוסר תזונתי מוקדם, דוגמת חסר ברזל, חומצה פולית או ויטמין B12. מדדי RDW גבוהים ייתכנו על רקע תלסמיה, אנמיה המוליטית, מחלת כבד או כתוצאה מחשיפה לטיפול כימותרפי. הבדיקה מסייעת לזהות מקרים שצריך לבדוק במשטח דם ידני, מכיוון שמדדי RDW גבוהים יכולים להעיד גם על הפרעות באוכלוסיית תאי הדם האדומים.
להמשיך לקרוא
בדיקת טסיות דם - (PLT Platelets)
טווח תקין (תאים/מיקרוליטר)
400,000 150,000
טסיות (קרויות גם "תרומבוציטים") הן תאים קטנים החיוניים לקרישה תקינה של הדם. ספירת טסיות נכללת בספירת הדם המלאה.סיבות לביצוע הבדיקה בדיקת טסיות היא חלק מהבדיקות להערכה של אירועי דימום ממושך או לא מוסבר מצד אחד, או הפרעות קרישיות יתר מצד שני. צילום: שאטרסטוק הסבר תוצאות הבדיקה ספירת טסיות נמוכה (תרומבוציטופניה) מעלה את הסיכון לדימום, כאשר ככל שספירת הטסיות נמוכה יותר, הסיכון לדימום עולה. ספירת טסיות נמוכה יכולה לנבוע מהפרעה בייצור טסיות במח העצם, מהרס מוגבר של טסיות בזרם הדם או מהרס מוגבר של טסיות בכבד או בטחול. הסיבות הנפוצות לספירת טסיות נמוכה כוללות תרופות, זיהומים והפרעות אוטואימוניות. ספירת טסיות גבוהה (תרומבוציטוזיס) יכולה להופיע על רקע: מצבי אנמיה משנית להרס מואץ (אנמיה המוליטית) חסר ברזל שימוש בתרופות מסוימות לאחר זיהום או ניתוח מגורים בגובה רב על רקע גידול סרטני לאחר הסרת טחול פוליציתמיה וורה (הפרעה שבה הגוף מייצר כמות גדולה מדי של כדוריות דם אדומות ומתאפיין לרוב בכאבי ראש, עייפות וקוצר נשימה) תרומבוציתמיה ראשונית (מצב שבו מח העצם מייצר כמות גדולה מדי של טסיות, ללא סיבה ברורה).
להמשיך לקרוא
בדיקת רמות המוגלובין בדם - (HEMOGLOBIN - HB)
טווח תקין לגברים (מ"ג/ד"ל)
17.5 13
טווח תקין לנשים (מ"ג/ד"ל)
15.5 12
המוגלובין הוא המרכיב העיקרי של כדוריות דם אדומות, ותפקידו לשאת חמצן מהריאות ליתר רקמות הגוף ולהחזיר פחמן דו-חמצני לרקמות. בדיקת המוגלובין נכללת בספירת הדם המלאה ועשויה לשמש לקביעת נוכחות אנמיה (המוגלובין נמוך) או פוליציתמיה (המוגלובין גבוה). מדידת המוגלובין לרוב נחשבת כמדויקת ושימושית יותר מבדיקת המטוקריט או ספירת כדוריות דם אדומות לאבחון אנמיה.   צילום: שאטרסטוק הסבר תוצאות הבדיקה ריכוז המוגלובין נמוך מאפיין מצבי אנמיה מסיבות שונות, כולל חסר תזונתי של ברזל, ויטמין B12, או חומצה פולית, אי-ספיקת כליות, מחלה של מח העצם או גידולים כמו לוקמיה ולימפומה. ריכוז המוגלובין גבוה יכול להעיד על מחלת לב או ריאות. תוצאה זו תתקבל גם אצל הסובלים מפוליציתמיה ורה - הפרעה בה הגוף מייצר כמות גדולה מדי של כדוריות דם אדומות, ויכולה להתאפיין בכאבי ראש, עייפות וקוצר נשימה.   טווח תקין: אצל ילדים: הטווח התקין משתנה עם הגיל.  אצל מבוגרים: גברים – 13-17.5 מ"ג/ד"ל נשים – 12-15.5 מ"ג/ד"ל
להמשיך לקרוא
לכל סוגי תוצאות בדיקות הדם