נגישות
נגישות

בדיקות מעבדה - אנדוקרינולוגיה

רקמת השומן בגוף משמשת מאגר אנרגיה עיקרי של הגוף. שומנים שונים נמצאים בדם כחלק מתהליך עיבוד ואגירת המזון. רמות השומנים בדם מלמדות על מאזן השומן בגוף ומשפיעות על מחלות רבות (כגון לב, כלי דם, דלקות של הלבלב). בדיקת שומני הדם נעשית לאחר צום של 10 עד 12 שעות כדי למנוע תוצאות שגויות.
בדיקות מעבדה - אנדוקרינולוגיה - תמונת המחשה
בדיקת קטוסטרואידים-17 (17-Ketosteroids)
טווח תקין לגברים (מ"ג ביממה)
20 7
טווח תקין לנשים (מ"ג ביממה)
15 5
בדיקת 17-Ketosteroids היא בדיקה ישנה יחסית המסייעת לאבחון תסמונות ומחלות הורמונליות. הבדיקה משמשת לזיהוי תוצרי פירוק של אנדרוגנים (הורמונים זכריים) דוגמת Androstenedione, Androsterone, Estrone ו-Dehydroepiandrosterone.    צילום: שאטרסטוק הסבר תוצאות הבדיקה רמות גבוהות של הורמוני 17-Ketosteroids באיסוף שתן של 24 שעות עלולות לרמז על גידולי אדרנל, תסמונת קושינג, סרטן שחלות, סרטן האשכים או תסמונת שחלות פוליציסטיות. במקרה זה יפנה הרופא יפנה להמשך בירור. השפעה על תוצאות הבדיקה חשוב לדעת שתרופות רבות יכולות להשפיע על מדידת רמות 17-Ketosteroids, כולל תרופות אנטיביוטיות, נוגדי-פרכוסים ותכשירים הורמונליים. בדיקה זו מבוצעת לעתים רחוקות מאוד, בזכות בדיקות חדשות שמחליפות אותה.
להמשיך לקרוא
בדיקת ויטמין די ( 25-Hydroxyvitamin D)
טווח תקין (ננומול/ליטר)
150 50
בדיקת ויטמין D היא למעשה בדיקה של רמות 25-Hydroxyvitamin D (קרוי גם 25-OHD D), הצורה הנפוצה של ויטמין D בגוף האדם. בדיקת הדם היא המדד הטוב ביותר למדידת מאגרי ויטמין D, המגיע לגוף האדם דרך תזונה ועם החשיפה לשמש. ניתן לשקול השלמת בדיקת ויטמין D במקרים בהם עולה חשד לחסר לוויטמין D, או במקרים נדירים בהם קיימת אפשרות להרעלת ויטמין D (מעל 150 ננוגרם/מ"ל או 375 ננומול/ליטר).   צילום: שאטרסטוק   סיבות לבדיקה בדיקת ויטמין D אינה בדיקת סקר כללית, אלא ניתנת במצבים הבאים: ירידה בייצור הוויטמין בעור (יכולה להופיע בגיל מתקדם, חשיפה מעטה לשמש, שימוש בקרם הגנה, כוויות ועוד צריכה ירודה בתזונה השמנה מחלת צליאק מחלת מעי דלקתית ניתוח בריאטרי צריכת תרופות נלוות (סטרואידים, נוגדי-פרכוס, נוגדי-דחיית שתל) אובדן מוגבר בשתן ייצור מופחת בכבד או בכליות מצבים תורשתיים הסבר תוצאות הבדיקההטווח התקין הוא: 50-150 ננומול/ליטר. חוסר ויטמין D מוגדר כמצב שבו רמות 25-OHD D של מתחת ל-20 ננוגרם/מ"ל (50 ננומול/ליטר) רמות לא-מספקות של הוויטמין מוגדרות בטווח 21-29 ננוגרם/מ"ל (52-72 ננומול/ליטר).   רמת ויטמין D כמות ויטמין D עודף - הרעלת ויטמין D מעל 150 ננוגרם/מ"ל או 375 ננומול/ליטר טווח תקין 50-150 ננומול/ליטר רמות נמוכות של ויטמין D 21-29 ננוגרם/מ"ל (52-72 ננומול/ליטר) מחסור בוויטמין D רמות  25-OHD D של מתחת ל-20 ננוגרם/מ"ל (50 ננומול/ליטר)  
להמשיך לקרוא
בדיקת חומצה 5 הידרוקסאינדולאצטית בדם (Hydroxyindoleacetic Acid 5-HIA), ובקצרה - חומצת 5-HIAA
טווח תקין (מ"ג ביממה)
9 2
5-HIAA הוא תוצר פירוק של סרוטונין - כימיקל מרכזי לתפקוד תקין של מערכת העצבים, ובפרט של המוח. סרוטונין חשוב מאוד גם עבור תאים מסוימים בריאות ובמערכת העיכול. לאחר פירוק סרוטונין בכבד נוצרת חומצת 5-HIAA, המופרשת בשתן.     הכנה לבדיקה הבדיקה מבוססת על איסוף שתן במהלך 24 שעות, תהליך המבוצע עם חומר משמר.   צילום: שאטרסטוק   השפעה על תוצאות הבדיקה חשוב לקחת בחשבון כי מוצרי מזון רבים (דוגמת אבוקדו, בננות, עגבניות, אגוזים ועוד) וכן תרופות שונות (אקמול, נוגדי-פרכוס, אספירין, נוגדי-דלקת ועוד) יכולים להשפיע על התוצאות. יש להימנע מחומרים ומאכלים אלו לפחות 72 שעות לפני ביצוע הבדיקה.   הסבר תוצאות הבדיקה טווח תוצאות תקין: 2-9 מ"ג ביממה (10-47 מיקרומולר/יממה) אצל אנשים בריאים חומצת 5-HIAA תימצא לרוב בכמות קטנה מאוד בשתן. נבדקים לא בריאים, בעלי גידולים נוירו-אנדוקריניים/גידולי קרצינואיד יכולים לייצר כמות רבה של סרוטונין ו-5-HIAA.חלק קטן מגידולי קרצינואיד מייצרים כמות סרוטונין גדולה מאוד, המובילה להתפתחות תסמינים אופייניים כמו הסמקה ללא הזעה, קצב לב מהיר, צפצופים, שיעול וקוצר נשימה.
להמשיך לקרוא
בדיקת אלדוסטרון (Aldosterone)
טווח תקין (ננוגרם/ד"ל)
21 0
אלדוסטרון (Aldosterone) הוא הורמון חשוב לשמירה על לחץ הדם, ובעל השפעה רבה על רמות הנתרן והאשלגן בגוף.   צילום: שאטרסטוק סיבות לבדיקה הרופא המטפל עשוי להפנות לבדיקה זו במקרה של תסמינים המתאימים לייצור מוגבר של אלדוסטרון, כמו לחץ דם גבוה, חולשת שרירים ורמות אשלגן נמוכות; במצבי לחץ דם נמוך - כשרמות אשלגן גבוהות או רמות נתרן גבוהות בדם - מתעורר החשד למחסור אלדוסטרון. במקרים רבים משלבים גם בדיקת רמות רנין, כאשר המטרה היא לסייע בזיהוי הפרעות הורמונליות (אנדוקריניות) שבהן ישנה הפרעה במשק האלדוסטרון. מהלך הבדיקה לפעמים בזמן בדיקת רמות אלדוסטרון ורנין בדם, יתבקש הנבדק לעמוד או לשכב לפני ביצוע בדיקת הדם. פעמים רבות יתבקש המטופל להימנע מתרופות מסוימות טרם הבדיקה. הקפידו על ההנחיות. טווח תקין: פחות מ-21 ננוגרם/ד"ל (יכול להיות גבוה יותר אם בדיקת הדם בוצעה בעמידה ולא בשכיבה).
להמשיך לקרוא
בדיקת נוגדנים לאינסולין ( Anti-Insulin Ab's)
Anti-Insulin Ab's נפוצים במיוחד בדמם של חולי סוכרת מסוג 1 (סוכרת תלוית-אינסולין), לכן בדיקה זו מהווה כלי עזר בהבחנה בין חולים עם סוכרת מסוג 1 לחולי סוכרת מסוג 2.   צילום: שאטרסטוק   ניתן להיעזר בבדיקה בהערכת הסבירות להתפתחות סוכרת מסוג 1 בילדים, אצל מתבגרים וצעירים בעלי רקע משפחתי של סוכרת, הערכת סוג HLA ובדיקת נוגדנים אחרים. זאת כי עוד לפני הופעת סוכרת מסוג 1, ניתן לזהות נוגדנים עצמיים למגוון אנטיגנים באיי הלבלב. Anti-Insulin Ab's יכולים להופיע בדם גם בעקבות חשיפה לאינסולין חיצוני. במקרים נדירים מאוד, נוגדנים אלו יכולים להופיע בחולים ללא-סוכרת וללא חשיפה לאינסולין ולהוביל לאירועי היפוגליקמיה.   תוצאת בדיקה תקינה: שלילי Negative
להמשיך לקרוא
בדיקת נוגדנים נגד בלוטת התריס (Anti-Thyroid Peroxidase Ab's)
מדובר בבדיקת נוגדנים נגד בלוטת התריס, המשמשת להערכת הפרעות אוטואימוניות בבלוטת התריס. ניתן להשלים בדיקות נוגדנים נגד שלושה אנטיגנים מז'וריים (מרכזיים) בבלוטת התריס: (Thyroglobulin ,Thyroid Peroxidase (TPO ו-TSH Receptor.   צילום: שאטרסטוק הסבר תוצאות הבדיקהנוכחות נוגדנים אלו בדם מעידה לרוב על מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס, כאשר רמות מוגברות של נוגדנים נגד TPO יכולות להופיע במחלת השימוטו (אצל 90-100% מהחולים) ובמחלת גרייבס (50-80% מהחולים). יחד עם זאת, נוגדנים אלו יכולים להופיע גם בחולים עם מחלות אוטואימוניות אחרות (דוגמת סוכרת מסוג 1), אצל נשים בהריון, באנשים עם זפק או כתוצאה מסרטן בלוטת התריס. כמו כן, במחצית מקרובי משפחה של חולים עם מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס ייתכנו רמות מוגברת של נוגדנים נגד TPO. חשוב להדגיש כי נוכחות הנוגדנים בלבד אינה מעידה בהכרח על הפרעה בתפקודי בלוטת התריס או מצריכה מתן טיפול. תוצאה חיובית של הבדיקה יכולה להצביע על סיכוי מוגבר להתפתחות מחלה של בלוטת התריס בעתיד.   תוצאת בדיקה תקינה: שלילי Negative
להמשיך לקרוא
בדיקת קלציטונין (Calcitonin)
טווח תקין (פיקוגרם/מ"ל)
10 0
הבדיקה נועדה להעריך את רמות ההורמון קלציטונין (Calcitonin) בדם. Calcitonin הוא הורמון שמיוצר על ידי תאי C בבלוטת התריס, והוא מסייע בפירוק ובנייה מחדש של העצם. צילום: שאטרסטוק   סיבות לבדיקה במקרים רבים הרופא יבקש השלמת בדיקת קלציטונין בחולים עם גידול ממאיר ומדולארי בבלוטת התריס (Medullary Thyroid Cancer). הבדיקה מאפשרת לרופא לעקוב אחר התפשטות הגידול (גרורות) או חזרתו (הישנות). נהוג לערוך בדיקת Calcitonin כשיש היסטוריה משפחתית או חשד לתסמינים של ממאירות מדולארית של בלוטת התריס או תסמונת גידולים אנדוקריניים מרובים בשם (MEN (Multiple Endocrine Neoplasia. מצבים נוספים שבהם ייתכנו רמות Calcitonin מוגברות: גידולים שונים, כולל סרטן ריאות, אינסולינומה (גידול בלבלב המייצר כמות רבה מדי של אינסולין) או אוVIPoma (ממאירות שמקורה בתאי איי לבלב) מחלת כליות מעשנים בעלי משקל גבוה אנשים העוברים טיפול נגד ייצור חומצה בקיבה
להמשיך לקרוא
בדיקת קורטיזול (Cortisol)
טווח תקין (מיקרוגרם/ד"ל)
25 5
Cortisol הוא הורמון המיוצר על ידי בלוטת האדרנל ויש לו השפעה על מערכות הגוף השונות; הוא משחק תפקיד בגדילת עצמות, לחץ דם, פעילות מערכת החיסון, מטבוליזם שומנים, פחמימות וחלבונים, תפקוד מערכת העצבים ותגובה למצבי דחק. צילום: שאטרסטוק   סיבות לבדיקה בדיקת Cortisol בדם בוחנת אם קיים ייצור מוגבר או מופחת של ההורמון. הבדיקה מסייעת לאבחן מחלות שונות, למשל תסמונת קושינג (Cushing Syndrome) ומחלת אדיסון (Addison Disease).   הסבר תוצאות הבדיקה רמות גבוהות של קורטיזול בדם יכולות להופיע בתסמונת קושינג או בגידולי אדרנל המייצרים כמות רבה מדי של קורטיזול. רמות נמוכות של קורטיזול בדם אופייניות למחלת אדיסון, תת-פעילות של בלוטת ההיפופיזה או דיכוי תפקוד תקין של ההיפופיזה או האדרנל. מצב זה יכול לקרות גם כתוצאה מחשיפה לסטרואידים בכל צורה, כולל כדורים, קרם, טיפות עיניים, משאפים, זריקות למפרק או טיפול כימותרפי.   מהלך הבדיקה לעתים קרובות, בדיקת דם לקורטיזול מבוצעת לפני הזרקת חומר בשם ACTH ושעה לאחר מכן, כחלק ממבחן גירוי ACTH. מדובר בבדיקה נוספת שמטרתה לסייע בהערכת תפקוד ההיפופיזה ובלוטת האדרנל. טווח תקין: 5-25 מיקרוגרם/ד"ל (140-690 ננומול/ליטר)
להמשיך לקרוא
בדיקת Dehydroepiandrosterone Sulfate - DHEAS
הורמון DHEAS הוא הורמון זכרי (אנדרוגן), בעל תפקיד בהתפתחות מאפייני מין משניים בנערים בגיל ההתבגרות. הורמון זה יכול לעבור המרה לאנדרוגנים פוטנטיים יותר (דוגמת טסטוסטרון) או להורמון המין הנקבי - אסטרוגן. הורמון DHEAS מיוצר כמעט אך ורק על ידי בלוטות האדרנל, כאשר כמויות קטנות ממנו מיוצרת על ידי השחלות בנשים והאשכים בגברים. מדובר בסמן שימושי להערכת תפקוד האדרנל. גידולי אדרנל, ממאירים ולא ממאירים, וכן היפרפלזיה של האדרנל יכולים להוביל גם הם לייצור-יתר של DHEAS. לעתים רחוקות גם גידולי שחלות יכולים לייצר DHEAS. צילום: שאטרסטוק   אוכלוסיית היעד לבדיקה נשים עם סימני עודף הורמוני מין זכריים, דוגמת שיעור יתר, מחזורי וסת לא-סדירים וקושי להיכנס הריון ילדים עם סימנים של התבגרות מינית מוקדמת   הסבר תוצאות הבדיקה רמות גבוהות של הורמון DHEAS ייתכנו בין היתר במצבי היפרפלזיה מולדת של האדרנל, גידולי אדרנל, תסמונת שחלות פוליציסטיות. רמות נמוכות של ההורמון ייתכנו במצבים דוגמת אי-ספיקת אדרנל, מחלת אדיסון, תת-פעילות של בלוטת ההיפופיזה, או בזמן טיפול בסטרואידים.   טווח תקין: משתנה בהתאם לגיל ומגדר
להמשיך לקרוא
בדיקת אסטרדיול (Estradiol)
בדיקת אסטרדיול משמשת להערכת רמות הורמון זה, אחד הסוגים הנפוצים של אסטרוגנים. מרבית Estradiol מקורו בשחלות ובבלוטות האדרנל, וזהו גם הורמון המשתחרר מהשליה בזמן הריון. להורמון אסטרדיול חשיבות רבה לגדילת הרחם, חצוצרות ונרתיק, התפתחות שדיים, שינויים באיברי מין חיצוניים, פיזור שומן גוף ומנופאוזה. אסטרדיול מיוצר גם ברקמות אחרות בגוף, דוגמת העור, תאי עצם, שומן, מוח וכבד. אפילו אצל הגברים מיוצרת כמות קטנה של אסטרדיול באשכים.   צילום: שאטרסטוק   סיבות לבדיקה הבדיקה שימושית להערכת תפקוד השחלות, שליה ובלוטות אדרנל בכמה מצבים רפואיים שונים: כשיש סימנים לסרטן שחלות בנשים בהפרעה בהתפתחות מאפייני מין זכריים או נקביים בהפסקת מחזורי וסת במסגרת מעקב אחר נשים תחת טיפולי פוריות הטווח התקין - תלוי במגדר ובמצב ההורמונלי: גברים – 10-50 פיקוגרם/מ"ל (16-183 פיקומול/ליטר) נשים (לפני מנופאוזה) – 30-400 פיקוגרם/מ"ל (110-1468 פיקומול/ליטר) נשים (לאחר מנופאוזה) – 0-30 פיקוגרם/מ"ל (0-110 פיקומול/ליטר)
להמשיך לקרוא
בדיקת Follicle Stimulating Hormone  (בקיצור - FSH)
Follicle Stimulating Hormone (בקיצור - FSH) הוא הורמון המיוצר בבלוטת ההיפופיזה ומשמעותי מאוד בנושאי פוריות. אצל נשים הוא בעל תפקיד חשוב במחזור החודשי ובייצור ביציות בשחלות, ואילו אצל הגברים תפקידו לעודד ייצור זרע.   צילום: שאטרסטוק   סיבות לבדיקה אצל נשים - הבדיקה עשויה לשמש להערכת מנופאוזה, תסמונת שחלות פוליציסטיות, דימום נרתיקי או הפרעות פוריות אצל גברים - הבדיקה עשויה לסייע בהערכת הפרעות פוריות אצל ילדים - הבדיקה יכולה לשמש להערכת הפרופיל ההורמונלי אצל ילדים עם מאפיינים מיניים בגיל צעיר או במקרים של התבגרות מינית מאוחרת   חשוב לקחת בחשבון כי רמות FSH תקינות תלויות במין ובגיל הנבדק.   טווח תקין   גברים נשים לפני גיל ההתבגרות 0-5 IU/L 0-4 IU/L בגיל ההתבגרות 0.3-10 IU/L 0.3-10 IU/L אצל מבוגרים 1.5-12 UI/L לפני מנופאוזה – 4-21 IU/L לאחר מנופאוזה – 25-135 IU/L
להמשיך לקרוא
בדיקת Triiodothyorinine (ובקיצור - T3)
טווח תקין (פיקמול/ליטר)
6.5 3.5
הורמון Triiodothyorinine (ובקיצור - T3) הוא הורמון בלוטת תריס בעל תפקיד בבקרת המטבוליזם (חילוף חומרים) בגוף. בדיקת רמות Free T3 בדם משמשת להערכת תפקוד בלוטת התריס, התלויה בפעילות T3 והורמונים אחרים, כולל TSH) Thyroid Stimulating Hormone) ו-T4.   צילום: שאטרסטוק בדיקת Free T3 משמשת להערכת ההורמון החופשי בדם בלבד. קיימת בדיקה נוספת שנקראת בדיקת Total T3, המשמשת להערכת T3 הקשור לחלבונים אחרים, ובנוסף Free T3 חופשי בדם. אם קיימים סימנים להפרעה בבלוטת התריס, ניתן לערוך בדיקת Free T3 לסיוע באבחון פעילות יתר ותת-פעילות של בלוטת התריס.   הסבר תוצאות הבדיקה רמות גבוהות של Free T3 יכולות להופיע במצבים פעילות יתר של בלוטת התריס, נטילת מינון יתר של תרופות לבלוטת התריס, אך גם הריון או גלולות רמות נמוכות יכולות להופיע בזמן מחלה חדה, דלקת של בלוטת התריס, רעב ותת-פעילות של בלוטת התריס  
להמשיך לקרוא
בדיקת Free T4 - Thyroxine
טווח תקין (מק"ג/ד"ל)
20 10
הורמון T4 הוא הורמון בלוטת תריס, המשחק תפקיד חשוב בבקרת חילוף החומרים בגוף. בדיקת רמות T4 בדם משמשת להערכת תפקוד בלוטת התריס, בשילוב עם בדיקת הורמונים נוספים הקשורים בפעילות בלוטה זו, כולל TSH (Thyroid Stimulating Hormone) ו-T3. כשיש סימנים נוספים, בדיקת T4 תשמש להערכת הפרעה בבלוטת התריס, כולל פעילות יתר ותת-פעילות של בלוטת התריס.   צילום: שאטרסטוק   הסבר תוצאות הבדיקה רמות גבוהות של ההורמון יכולות להופיע במצבי פעילות יתר של בלוטת התריס, נטילת מינון יתר של תרופות לבלוטת התריס, הריון או גלולות רמות נמוכות של ההורמון יכולות להעיד על תת-פעילות של בלוטת התריס, אך ייתכנו גם במצבי מחלה חדה חמורה, תת-תזונה או צום, או נטילת תרופות מסוימות  
להמשיך לקרוא
בדיקת גסטרין (Gastrin)
טווח תקין (פיקוגרם/מ"ל)
100 0
בדיקה זו משמשת להערכת רמות ההורמון גסטרין (Gastrin). זהו הורמון המעורב בבקרת הפרשת חומצה בקיבה - כשיש מזון בקיבה, משתחרר גסטרין לזרם הדם. עם העלייה ברמת החומציות בקיבה ומערכת העיכול, חלה בדרך כלל ירידה בייצור גסטרין. בדיקת דם להערכת רמות ההורמון מתבצעת במצבים שבהם יש סימנים או תסמינים אופייניים לגידול המייצר גסטרין. צילום: שאטרסטוק   הסבר תוצאות הבדיקה רמות גסטרין גבוהות ייתכנו במצבים רבים נוספים, בהם דלקת קיבה ממושכת, מחלת כליות כרונית, זיהום בהליקובקטר פילורי, תרופות לטיפול בצרבת או לאחר ניתוח קיבה.  
להמשיך לקרוא
בדיקת הורמון גדילה (Growth Hormone)
טווח תקין לגברים (ננוגרם/מ"ל)
9 1
טווח תקין לנשים (ננוגרם/מ"ל)
16 1
הורמון הגדילה מיוצר בבלוטת ההיפופיזה, ואחראי לגדילה של ילדים. בדיקת רמת הורמון גדילה בדם חיונית כשיש דפוס גדילה חריג או כאשר עולה חשד להפרעת אחרות. צילום: שאטרסטוק   הסבר תוצאות הבדיקה רמות גבוהות מדי של הורמון גדילה בדם עלולות להוביל לדפוס גדילה מואץ - במבוגרים, תמונה זו קרויה אקרומגליה (Acromegaly) ובילדים – גדילת יתר (Gigantism). רמות נמוכות של הורמון גדילה עלולות להוביל לקצב גדילה איטי בילדים ולשינויים ברמת האנרגיה, מסת שריר, רמות כולסטרול וחוזק העצם אצל מבוגרים. בדיקת הורמון גדילה עשויה לשמש גם כמדד למעקב במהלך טיפול לאקרומגליה.  
להמשיך לקרוא
בדיקת המוגלובין מסוכרר Hemoglobin A1c) HbA1c)
טווח תקין (אחוזים)
5.6 0
זוהי בדיקת דם המדגימה ריכוז ממוצע של סוכר בדם לאורך שלושה חודשים, ויכולה לשמש גם כחלק מבדיקות הסקר לסוכרת. צילום: שאטרסטוק   הסבר תוצאות הבדיקה בטווח התקין – ריכוז המוגלובין מסוכרר של עד 5.6% טרום-סוכרת – ריכוז המוגלובין מסוכרר בטווח 5.7-6.4% סוכרת – ריכוז המוגלובין מסוכרר של 6.5% ומעלה אבחון סוכרת אם במקביל לתוצאת בדיקת המוגלובין מסוכרר אין תסמינים אופייניים לסוכרת - דרושה הוכחה נוספת להפרעה במשק הסוכר: בדיקה נוספת של ריכוז המוגלובין מסוכרר, בדיקת סוכר בצום או בדיקת העמסת סוכר.   איזון סוכרת יעד האיזון של חולי סוכרת הוא ריכוז המוגלובין מסוכרר ברמה של מתחת ל-7%, אם כי הרופא המטפל יקבע את יעד המוגלובין מסוכרר בכל מקרה לגופו. חולי סוכרת יעברו על פי רוב בדיקת המוגלובין מסוכרר אחת ל-3-6 חודשים.   השפעה על תוצאות הבדיקה יש לקחת בחשבון כי תוצאות הבדיקה עלולות לצאת שגויות בחולים עם אנמיה, מחלת כליות, או מחלות דם מסוימות (דוגמת תלסמיה); במקרים אלו יש לשקול בדיקות אחרות לאבחון סוכרת או מעקב אחר חולי סוכרת.
להמשיך לקרוא
בדיקת אינסולין (Insulin)
טווח תקין (פיקומול/ליטר (בצום))
174 0
אינסולין הוא הורמון המיוצר בתאי ביתא בלבלב, ומופרש על ידי הגוף בתגובה לעלייה ברמות הסוכר בדם.   צילום: שאטרסטוק   סיבות לבדיקה המטרה העיקרית של בדיקת רמת אינסולין בדם היא לאבחן גידול שמייצר אינסולין באיי הלבלב (אינסולינומה). בנוסף הבדיקה מסייעת לקבוע את הגורם לרמות סוכר נמוכות בדם (היפוגליקמיה) ולזהות עמידות לאינסולין. בנוסף, הבדיקה יכולה לסייע בהתאמת הטיפול באינסולין לחולי סוכרת סוג 2.   הסבר תוצאות הבדיקה רמות אינסולין מוגברות ייתכנו במצבים של השמנה, עמידות לאינסולין, גידול מפריש-אינסולין, שימוש בתרופות המעלות אינסולין (כמו סטרואידים), תסמונת קושינג או אקרומגליה רמות אינסולין נמוכות ייתכנו בחולי סוכרת, מחלות לבלב (דוגמת דלקת לבלב כרונית או סרטן לבלב) או תת-פעילות של בלוטת ההיפופיזה   טווח תקין: הטווח התקין של רמות אינסולין תלוי בארוחה - טווח תקין בצום הוא עד 174 פיקומול/ליטר.
להמשיך לקרוא
בדיקת קטונים (Ketons)
קטונים הם חומרים המיוצרים על ידי הכבד, כאשר תאי שומן מתפרקים בדם. כאשר השומן מתפרק, תוצרי הפסולת הקטונים מצטברים בגוף.     צילום: שאטרסטוק   בדיקת קטונים בדם משמשת לאבחון חמצת עם קטונים (Ketoacidosis), מצב מסכן חיים האופייני לחולים עם סוכרת מסוג 1, במקרים של שתיית כמות אלכוהול רבה או כתוצאה מהרעבה. אצל חולי סוכרת - חוסר אינסולין מוביל לכך שהגוף לא יכול לנצל סוכר כמקור דלק ולכן משתמש בשומנים כמקור דלק חליפי. קטונים יכולים להופיע בדם גם במקרים של דיאטה דלת פחמימות, לאחר הרדמה לקראת ניתוח או אצל אנשים עם מחלות אגירת גליקוגן.   תוצאת בדיקה תקינה: שלילי Negative
להמשיך לקרוא
בדיקת Luteinizing Hormone) LH)
בדיקת ׁLH משמשת להערכת רמות ההורמון המשוחרר מבלוטת יותרת המוח בדם.   סיבות לבדיקה הרופא המטפל עשוי לשלוח לבדיקה נשים המתקשות להיכנס להריון, נשים עם מחזורי וסת לא סדירים או נשים בגילאי מנופאוזה. אצל גברים בדיקת LH יכולה להיות שימושית במקרים של הפרעות פוריות או חשק מיני ירוד. בשני המינים ניתן לערוך בדיקת LH כשיש סימנים של בעיה בבלוטת יותרת המוח.   צילום: שאטרטסוק   השפעה על תוצאות הבדיקה חשוב לעדכן את הרופא על טיפול בגלולות למניעת הריון, טיפול הורמונלי או טסטוסטרון. לעתים כדאי להפסיק זמנית נטילת תרופות שיכולות להשפיע על תוצאות הבדיקה בהוראת רופא. בנשים בגיל הפוריות ייתכן שהרופא יבקש להשלים את הבדיקה בימים מסוימים במחזור החודשי. טווח תקין: נשים לפני מנופאוזה: 5-25 יחידות בינלאומיות/ליטר נשים לאחר מנופאוזה: 14-52 יחידות בינלאומיות/ליטר גברים: 1.8-8.6 יחידות בינלאומיות/ליטר
להמשיך לקרוא
 בדיקת Parathyroid Hormone) PTH)
טווח תקין (פיקוגרם/מ"ל)
55 10
בדיקת (Parathyroid Hormone), ובקצרה PTH, משמשת להערכת רמות ההורמון בדם. הורמון פראתרואיד (יותרת המגן) הוא למעשה חלבון המשוחרר מארבע בלוטות יותרת התריס בצוואר והוא אחראי לבקרת משק סידן, זרחן ויטמין D ובריאות העצמות בגוף.   צילום: שאטרסטוק   סיבות לבדיקה רמות סידן גבוהות בדם רמות זרחן נמוכות בדם במקרים של אוסטיאופורוזיס ללא סיבה ברורה או כזה שלא מגיב לטיפול סימנים למחלת כליות   הסבר תוצאות הבדיקה רמות PTH גבוהות יכולות לנבוע ממספר סיבות, בין היתר ממצבי חסר סידן או ויטמין D או פעילות יתר ראשונית של בלוטת יותרת התריס.  גם מצבים המעלים את רמות זרחן בדם - דוגמת מחלת כליות כרונית או חוסר תגובה של הגוף לפעילות PTH - יכולים לגרום לעליית רמת ההורמון.   רמות PTH נמוכות ייתכנו במקרים בהם בלוטות פאראתירואיד (יותרת התריס) הוסרו בניתוח (במכוון או בשוגג כחלק מניתוח של בלוטת התריס), סיבות נוספות יכולות להיות הרס אוטואימוני של בלוטות יותרת התריס, גידולים סרטניים עם גרורות לעצמות, עודף סידן ממושך, רמות מגנזיום נמוכות בדם, עודף ויטמין D, טיפול הקרנות לאזור בלוטות יותרת התריס, סרקואידוזיס או שחפת.  
להמשיך לקרוא
בדיקת פרוגסטרון (Progesterone)
לפרוגסטרון, הורמון המיוצר ברובו על ידי השחלות, תפקיד מרכזי בפוריות האשה. בדיקת הדם לרמות פרוגסטרון מסייעת לקבוע אם הנבדקת מבייצת, להעריך את הסיכון להפלה או לזהות הריון אקטופי (חוץ-רחמי) בשלב מוקדם. בשילוב עם בדיקות אחרות - רמות פרוגסטרון בדם מסייעות להבין את הסיבות להפלות חוזרות.   צילום: שאטרסטוק   רמות הפרוגסטרון משתנות לאורך המחזור החודשי, כאשר באופן תקין באמצע המחזור החודשי רמת פרוגסטרון גדלה, וממשיכה לעלות לאורך 6-10 ימים. רמות ההורמון ימשיכו לעלות במקרה של הריון, וירדו אם לא התרחשה הפריה.   טווח תקין: הטווח התקין משתנה בתלות בגיל, במגדר ובנוכחות הריון גברים: פחות מ-1 ננוגרם/מ"ל נשים לפני מנופאוזה: 5-20 ננוגרם/מ"ל נשים לאחר-מנופאוזה: פחות מ-1 ננוגרם/מ"ל.
להמשיך לקרוא
בדיקת פרולקטין (Prolactin)
טווח תקין לגברים (ננוגרם/ד"ל)
20 0
טווח תקין לנשים (ננוגרם/ד"ל)
40 5
פרולקטין הוא הורמון המיוצר על ידי בלוטת ההיפופיזה, והוא חיוני בייצור חלב אם אצל נשים. להורמון אין חשיבות פיזיולוגית בגברים.   צילום: שאטרסטוק   סיבות לבדיקה איתור גידולים באזור בלוטת יותרת המוח (היפופיזה) הערכת הגורמים לייצור חלב בשד שלא לאחר לידה/הנקה בירור ירידה בחשק המיני בגברים ובנשים בעיות זקפה הפרעות פוריות הפרעות במחזור הווסת   הסבר תוצאות הבדיקה רמות פרולקטין גבוהות ייתכנו במצבים שונים, כולל גידולים באזור בלוטת יותרת התריס או מחלות אחרות באזור ההיפופיזה או היפותלמוס, תרופות, מחלת כליות, תת-פעילות של בלוטת התריס, נזק או גירוי של בית החזה ועוד. השפעה על תוצאות הבדיקה יש לקחת בחשבון כי עלייה זמנית ברמות פרולקטין אפשרית במצבי דחק נפשי או גופני, גירוי שד אינטנסיבי, בדיקת שד לאחרונה או פעילות גופנית לפני הבדיקה. טווח תקין: גברים: עד 20 ננוגרם/ד"ל נשים לא-בהריון: 5-40 ננוגרם/ד"ל
להמשיך לקרוא
בדיקת טסטוסטרון (Testosteron)
טווח תקין לגברים (ננוגרם/ד"ל)
1000 300
טווח תקין לנשים (ננוגרם/ד"ל)
70 15
טסטוסטרון הוא הורמון המין הזכרי, אך הוא מיוצר גם בגופן של נשים. הבדיקה להערכת רמות ההורמון בדם חשובה במקרים של תסמינים שיכולים לנבוע מהפרעות בייצור טסטוסטרון.   צילום: שאטרסטוק   אצל גברים - האשכים הם האחראים העיקריים לייצור טסטוסטרון ובדיקת טסטוסטרון תשמש בעיקר במקרים של התבגרות מוקדמת או מאוחרת, הפרעות פוריות, הפרעות זקפה או חשק מיני ירוד. אצל הנשים - השחלות אחראיות לייצור מרבית הטסטוסטרון בגוף, כאשר בלוטות יותרת הכליה מייצרות בתורן אנדרוגנים המומרים לטסטוסטרון. בדיקת טסטוסטרון נדרשת לרוב כשיש תסמינים של עודף טסטוסטרון, דוגמת שיעור יתר, הפרעות מחזור, שיער דליל או נשירת שיער בפיזור-זכרי (למשל מפרצים), אקנה, שינוי בגוון הקול.   הסבר תוצאות הבדיקה רמות טסטוסטרון גבוהות יכולות להופיע במצבי היפרפלזיה (יצירה עודפת) מולדת של בלוטות יותרת הכליה, נטילת תרופות המעלות רמות טסטוסטרון, גידולים סרטניים של השחלות או האשכים או תנגודת לפעילות אנדרוגנים רמות נמוכות של ההורמון ייתכנו במצבי מחלה כרונית, תת-פעילות של בלוטת יותרת המוח, מחלות של האשכים או השמנה  
להמשיך לקרוא
בדיקת הורמון מעורר בלוטת התריס Thyroid Stimulating Hormone) TSH)
טווח תקין (mIU/mL)
5.0 0.5
הורמון TSH מיוצר על ידי בלוטת יותרת המוח ומעודד את בלוטת התריס לייצר ולשחרר הורמוני תריס.  הבדיקה מעריכה את רמות ההורמון בדם, כדי לבחון את תפקוד בלוטת התריס.   צילום: שאטרסטוק   סיבות לביצוע הבדיקה תסמינים אופייניים במצב של עודף הורמוני תריס - ירידה במשקל, רעד, דפיקות לב או חרדה תסמינים אופיינים בעת מחסור של הורמוני תריס - עלייה במשקל, עייפות, נשירת שיער, עצירות, הפרעות מחזור בדיקת TSH עשויה לשמש גם נשים לקראת תכנון הריון   הסבר תוצאות לבדיקת TSH רמות TSH גבוהות יכולות להעיד על כך שבלוטת התריס אינה מייצרת כמות מספקת של הורמוני תריס רמות נמוכות של ההורמון יכולות להעיד כי הבלוטה מייצרת כמות רבה מדי של ההורמוני   השפעה על תוצאות הבדיקה יש לקחת בחשבון כי ייתכנו שינויים ברמות TSH בנבדקים לאחר חשיפה לכמות יוד רבה (למשל אנשים שמקבלים חומר כזה לטובת בדיקות הדמיה), נטילת הורמוני תריס ו/או תוספים צמחיים המכילים הורמוני תריס.  
להמשיך לקרוא

עוד בתחום

לכל סוגי תוצאות בדיקות הדם