האופטומטריסט הוותיק יצחק בר חושף את האמת על עדשות מולטיפוקליות, מסביר מדוע לא כל משקפיים נוצרו שווים, ומתי באמת כדאי להשקיע במוצר איכותי
ד"ר אורן גולן, מומחה בכיר לרפואת עיניים ורפרקציה בקבוצת ד"ר לוינגר מרכזים רפואיים, מסביר כיצד שיטת ה-SMILE שינתה את חוקי המשחק בתחום הסרת המשקפיים בלייזר, מדוע הפכה לבחירה הראשונה של לוחמים וספורטאים ואיך נראה הליך שנמשך דקות בודדות אך משנה חיים שלמים
ניתוח הקטרקט החדש מציע ניתוח מדויק באמצעות לייזר, עדשות שמייתרות את המשקפיים והחלמה של מספר ימים. ד"ר יוסף דוייב, מומחה ומנתח עיניים בכיר בקבוצת ד"ר לוינגר מרכזים רפואיים בירושלים, מסביר מתי כדאי לנתח ולמה דווקא הדחייה היא הסיכון האמיתי
בניתוחי עיניים סטאז׳רים אינם מנתחים אבל מתמחים כן. כן יכול להגרם נזק בלתי הפיך בעת הניתוח אולם את רוב הסיבוכים כן ניתן לתקן. לעיתים יש צורך בניתוח נוסף כגון השתלת קרנית. לחץ תוך עיני יכול להגרם כתוצאה ממנח לא טוב של העדשה בעין, מטיפות המכילות סטרואידים, משינוי במבנה הפנימי של העין לאחר הניתוח ועוד.
אפשר לעשות קרוסלינקינג גם בקרנית דקה כמו שלך. השאלה לגבי מועד השתלת קרנית נעוצה בהחלטה שלך שחדות הראיה בעין זו לא מספקת אותך. כאשר תגיע להכרה שחדות הראיה המתוקנת עם עדשת מגע סקלרלית אינה מספקת אז ניתן לשקול השתלת קרנית
נכון לעכשו אין טיפול זמין להעלאת מספר התאים. חשוב מאד להימנע משפשוף של העין. אם העדשה הקדמית יושבת טוב, אין צורך להזיזה ממקומה ולא כדאי. אם בעתיד תצטרך לעבור השתלת קרנית, יתכן שיהיה כדאי להעבירה לחלק האחורי לקשתית.
האופטומטריסט הוותיק יצחק בר חושף את האמת על עדשות מולטיפוקליות, מסביר מדוע לא כל משקפיים נוצרו שווים, ומתי באמת כדאי להשקיע במוצר איכותי
ד"ר אורן גולן, מומחה בכיר לרפואת עיניים ורפרקציה בקבוצת ד"ר לוינגר מרכזים רפואיים, מסביר כיצד שיטת ה-SMILE שינתה את חוקי המשחק בתחום הסרת המשקפיים בלייזר, מדוע הפכה לבחירה הראשונה של לוחמים וספורטאים ואיך נראה הליך שנמשך דקות בודדות אך משנה חיים שלמים
ניתוח הקטרקט החדש מציע ניתוח מדויק באמצעות לייזר, עדשות שמייתרות את המשקפיים והחלמה של מספר ימים. ד"ר יוסף דוייב, מומחה ומנתח עיניים בכיר בקבוצת ד"ר לוינגר מרכזים רפואיים בירושלים, מסביר מתי כדאי לנתח ולמה דווקא הדחייה היא הסיכון האמיתי
בניתוחי עיניים סטאז׳רים אינם מנתחים אבל מתמחים כן. כן יכול להגרם נזק בלתי הפיך בעת הניתוח אולם את רוב הסיבוכים כן ניתן לתקן. לעיתים יש צורך בניתוח נוסף כגון השתלת קרנית. לחץ תוך עיני יכול להגרם כתוצאה ממנח לא טוב של העדשה בעין, מטיפות המכילות סטרואידים, משינוי במבנה הפנימי של העין לאחר הניתוח ועוד.
אפשר לעשות קרוסלינקינג גם בקרנית דקה כמו שלך. השאלה לגבי מועד השתלת קרנית נעוצה בהחלטה שלך שחדות הראיה בעין זו לא מספקת אותך. כאשר תגיע להכרה שחדות הראיה המתוקנת עם עדשת מגע סקלרלית אינה מספקת אז ניתן לשקול השתלת קרנית
נכון לעכשו אין טיפול זמין להעלאת מספר התאים. חשוב מאד להימנע משפשוף של העין. אם העדשה הקדמית יושבת טוב, אין צורך להזיזה ממקומה ולא כדאי. אם בעתיד תצטרך לעבור השתלת קרנית, יתכן שיהיה כדאי להעבירה לחלק האחורי לקשתית.
קוסופט מכיל את החומר הפעיל של ויאופטיק כך שאין בעיה
יכולים להתפתח שינויים בקרנית בגיל מאוחר יותר, לכן נדרש מיפוי קרנית. יש לעבור בדיקת עיניים יסודית בכדי לראות אם ישנה אפשרות לניתוח אחר.
ורדה שלום, מקסיטרול היא תרופה המכילה בנוסף לסטרואיד גם אנטיביוטיקה בניגוד לסטרודקס המכיל סטרואיד בלבד. ההחלטה בעניין תלויה בממצאים הקלינים ובהחלטת הרופא המטפל.
אם מדובר בכאב רגעי שחולף ואין אודם או הפרעה בראיה מעבר לכך, אפשר לנסות להחליף טיפות. אם יש הפרעה בראיה, כאב או אודם תמידי יש לגשת לבדיקת עיניים. יתכן ומתפתחת דלקת בשתל.
יש לגשת לבדיקה בהקדם
שלום רב לכי להתחסן!
הי אנחנו לא מפענחים בדיקות בפורום. גשי לרופא ששלח אותך והוא יסביר הכל רפואה שלמה
שלום רב, יש לדאוג ללא לאות להרטבה של משטח העין ולא להתייאש כדי למנוע נזק של הקרנית מחשיפה - exposure keratopathy (EK) בקשר לתשובות: 1.בפציאליס, עדשת מגע סקלרלית (רצוי סקלרלית מלאה) עם ציפוי מתאים תמנע כאב ופגיעה בקרנית כתוצאה מהעין היבשה בגלל מאגר הנוזל שנמצא בעדשה הסקלרלית. 2. סגירת העין ל4 חודשים הינו פתרון זול, יעיל ונגיש. מלבד טיפולים לעין יבשה מפציאליס כמו ניתוחים ובוטוקס (לגרום במכוון לפטוזיס-צניחת עפעף) ישנם גם פתרונות סביבתיים כמו למשל הגברת הלחות בחדר (או לחלופין להימנע משימוש במיזוג אוויר). גם התקנת פלאגים לפונקטות או שימוש בתא לח עשויים לסייע. ביצוע מיפוי קרנית יספק דימות למשטח הקרנית ואינו מספק מידע על עין יבשה הנגרמת מפציאליס אך הינו חלק בלתי נפרד מהתאמת עדשות מגע סקלרליות. השתלת קרנית מבצעים כאשר חדות הראייה המקסימלית (חדות עם תיקון של משקפיים או עדשות מגע) ירודה. ציינת שכיב הקרנית תחתון ואינו מרכזי. לרוב הפגיעה תהיה לאחר החלמת כיבי קרנית מרכזיים (מול האישון) שבהם נשארת רקמה צלקתית עכורה ודחוסה הגורמת לפגיעה בחדות הראייה. בברכה ד"ר ניר ארדינסט
שיפור בראיה לאחר ניתוח השתלת קרנית לוקח זמן רב. יש להמתין לעיתים להוצאת התפרים ואם לא חל שיפור אז לאחר בדיקה יש לשקול טיפולים נוספים. בכבוד רב ד״ר מיכאל היימס
בדרכ לאחר השתלת קרנית קידמית או בעובי מלא (לדוגמא לקרטוקונוס או צלקת בקרנית) יש צורך בעדשת מגע על מנת לראות טוב. צריך לזכור שלכל ניתוח יש סיבוכים. בהשתלת קרנית: דחיית שתל , כשלון שתל, זיהום בשתל ועוד. הסיכוי לסיבוכים דיי נמוך אך קיים.
מגיע לך אחוזי נכות על סמך חדות הראיה שלך ,
כאשר הקטרקט מתקדם בצורה קיצונית, לעיתים בוחרים לבצע את הניתוח בשיטת המיושנת עם הוצאה של גרעין העדשה בשלמותו דרך חתך גדול ולא בריסוק. זה כרוך בסיכון מוגבר לסיבוכים במהלך הניתוח ובתפירה של העין.
במקרים דחופים אם יש צורך אפשר לפנות למיון עם הפניה מרופא מטפל או רופא משפחה בבית החולים בו רוצים לעבור את הניתוח ושם יעשו את הבדיקות הנדרשות בהתאם לצורך. כל בתי החולים מבצעים מדידות עדשה , לא בכולן יש ספירת תאי אנדותל אולם לא בכל מקרה יש צורך בבדיקה. ספירת תאי אנדותל נמוכה אומנם יכולה לרמז על סיכון מוגבר לבצקת בקרנית לאחר ניתוח עד השתלת קרנית במקרים נדירים אולם אם יש אינדיקציה ברורה לניתוח בכל מקרה צריך לעבור את הניתוח וגם בספירות יותר גבוהות עדין קיים סיכון לבצקת קרנית.
לא רלוונטי לניתוח השתלת קרנית בקרטוקונוס.
מכיוון שלכל רופא ולכל מוסד יש פרוטוקול טיפול מעט שונה, יש לבדוק הנחיות לטיפול מול הרופא המנתח.
באופן כללי לרוב ההמלצה היא להיות עם המגן בשעות הלילה בכדי למנות התעסקות עם העין מתוך שינה. לרוב בשעות הערות לא זקוקים למגן ומספיק להיות עם משקפיים (זאת בהנחה שמדובר באדם צלול השולט על מעשיו)
שינוי צבע העין באמצעות הזרקת פיגמנט לקרנית (Keratopigmentation) הוא הליך שבו מחדירים צבע לשכבות הקרנית כדי לשנות את גוון העין. למרות שההליך מבוצע בחלק מהמרכזים בחו"ל, הוא אינו מאושר בישראל, וקיימים לו סיכונים משמעותיים. הסיכונים כוללים תגובה דלקתית כרונית, פגיעה באנדותל הקרנית ובחדות הראייה, זיהומים, דהיית הצבע או פיזורו עם הזמן, וכן קושי בביצוע ניתוחי עיניים בעתיד (כגון קטרקט או השתלת קרנית). לאור הסיכונים הללו והיעדר מידע ארוך-טווח על בטיחות ההליך, איני ממליץ לעבור טיפול זה. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il
בגדול אין שינוי בטיפול. ככל שהקרנית דקה ודרוש ניתוח לעבות אותה אז היום עושים השתלה של כל הקרנית מקצה לקצה. שום דבר חדש
הראייה עשויה להשתפר עוד מעט , לא בטוח. הפזילה לא נראה לי.
כן. ניתן להזריק בוטוקס
התופעה שאתה מתאר של הפרשות דמויות "לחמית" בבוקר, יחד עם גושים קטנים מתחת לעין, עשויה להיות קשורה לשימוש ממושך בטיפות עיניים כמו סטרודקס ואופלוקס או לדלקת כרונית במשטח העין והעפעפיים. שימוש ממושך בטיפות סטרואידים ואנטיביוטיקה עלול לגרום לשינויים בתפקוד העפעפיים ובלוטות השומן (בלוטות המיבומיאן), מה שיכול להוביל להצטברות של הפרשות או קשקשים. גירוי כרוני בעפעפיים יכול גם לגרום להופעת גושים או בלוטות קטנות שמרגישים כמו גרגרי חול. כדי לטפל בתופעה ולמנוע החמרה, מומלץ להקפיד על ניקוי יומיומי של העפעפיים בעזרת מגבונים ייעודיים או שטיפות עדינות עם מים פושרים. בנוסף, כדאי לדון עם רופא העיניים שלך על האפשרות להתאים את הטיפול התרופתי, במיוחד אם התופעות ממשיכות להחמיר. במקרה שהתסמינים לא משתפרים עם שינויים בטיפול או בהיגיינה, ייתכן שיהיה צורך בבדיקה מקיפה יותר לשלילת מצבים נוספים כמו דלקת כרונית של העפעפיים או אלרגיה. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il