תוצאות חיפוש עבור צנתר-לניקוז-שתן

לעתים מאד נדירות, כאשר המטופלת לא מקפידה להתרוקן לפני השאיבה.

דנה שלום, מכשיר ה Renal guard אינו תרופת פלא ואינו פותר את בעית הסיכון לכליות בצנתור. שימוש בו מצריך הכנסת צנתר לכיס השתן. המצנתר תמיד משתדל להמעיט במתן חומר ניגוד ככל הניתן, אך לעיתים התערבויות מורכבות אורכות זמן ודורשות חשיפה לכמות משמעותית של חומר ניגוד עם יוד. כמו בכל התערבות, יש לשקול את התועלת הצפויה אל מול הסיכונים. תודה על פנייתך לפורום

רועי שלום, צנתור עם התקן Renal guard אפשרי במכוני צנתורים שונים בארץ. אין בטחון כי השימוש בהתקן יפחית את הסיכון לצורך בדיאליזה והוא כרוך בהחדרת צנתר לכיס השתן. הצורך בדיאליזה ייקבע בעיקר לאור מצבו ההמודינמי ותפקודי הכליות ולא דווקא בגלל מתן חומר הניגוד בצנתור. תודה על פנייתך לפורום

שלום רב, תופעה זו לא קשורה להרדמה עצמה. יתכן שבמהלך הפעולה הוכנס קתטר לשלפוחית השתן. בכל מקרה, אם התופעה אינה חולפת, אני ממליץ לפנות לאורולוג. בברכה, פרופ' ליאוניד אידלמן מנהל מחלקת הרדמה

שלום מכיוון שלא ראיתי את ה- CT בעצמי אני עונה רק על השאלה באופן כללי. אויר בשלפוחית יכול להיות משני לזיהום או לאחר הכנסת קטטר לשלפוחית השתן . מצריך המשך בירור ציסטה אם היא פשוטה לא מצריכה המשך בירור הסתידות בכליה - צריך לברר אם מדובר באבנים , תהליך מסויד או אחר בברכה

1. איבוד צואהנ לא רצוני 2. לא ניתן להשתין לפי הרצון, השלפוחית מתמלאית עד למקסימום ומתחילה לדלוף מן השופכה מה שמחייב הכנסת צנתר לכיס השתן

שלום אילת ! האמת שהשאלה מנוסחת בצורה לא ברורה ולא טובה. מה זה ניתוח כלשהו ? יש ניתוחים שיכולים לגרום לעצירת שתן בלי קשר לחומרי ההרדמה. הרדמה כללית לרוב לא גורם לעצירת שתן. הגדרה של עצירת שתן. שאריות תקינות נחשבות עד 100 מ"ל בערך , אך יש לא מעט אנשים שמסתובבים ללא קטטר עם שאריות גדולות מעל 500 מ"ל.

רצוי לבצע בדיקת שתן כדי לשלול זיהום

בדיקה אורודינמית מבוצעת לצורך אבחון מדויק של הבעיה בדליפת שתן ומה סיבתה. רק כך אפשר לתכנן את הטיפול / ניתוח. לגבי צבע הדם / קרישים - קשה לי לומר - צריך לבדוק אותך בזמן זה...

שלום רב, ברוב המקרים אין צורך בכך. לפעמים יש קושי בהטלת שתן לאחר הפעולה, בעיקר, כאשר הפעולה מתבצעת בהרדמה ספינלית או אפידורלית . במקרים אלה אכן החולה נזקק להחדרת קטטר לשלפוחית. ב ב ר כ ה, ד"ר ליאוניד אידלמן מנהל מחלקת הרדמה

שלום רב, על פי רוב כשנגרם קרע בשלפוחית השתן המזוהה בעת ניתוח ונתפר, ולאחר מכן מוכנס צנתר לשלפוחית השתן למספר ימים כמו אצלך, יש לצפות להחלמה טובה של שלפוחית השתן ולחזרה לתפקוד תקין. לעיתים מופיעים סימנים של שלפוחית שתן רגיזה (תכיפות ודחיפות במתן שתן) זמן מה לאחר הוצאת הצנתר השפכתי שמשתפרים בהדרגה. לפרטים נוספים מומלץ להוועץ ברופא שניתח אותך.

שלום רב, בד"כ נהוג שלא להתחיל בטיפול תרופתי או אחר לפני שמגיעים לאבחון ברור של הסיבה לכאבים כרוניים בשלפוחית השתן. האבחון עשוי להעשות בציסטוסקופיה בהרדמה או ע"י מבחן KCl שבו מזליפים תמיסת KCL לשלפוחית השתן ואז בד"כ אין צורך בציסטוסקופיה או בהרדמה, אך עדיין יש צורך בהחדרת קטטר (צנתר) לשלפוחית השתן.

כן - 1. קביעת תור לניתוח לאחר וידוא אינדיקציה מתאימה. החתמה על טופס הסכמה. צום מחצות לפני הניתוח. 2. הכנסה לחדר ניתוח, השכבה 3. ביצע האפידורל או ספינל לפי בחירת המרדים 4. החדרת קטטר לשלפוחית השתן 5. חיטוי וכיסוי שלך עם יצירת מסך ובין אזור הניתוח 6. וידוא שהאזור רדום עם פינצטה, תחילת ניתוח - פתיחת שכבות הבטן 7. פתיחת הרחם וחילוץ התינוק - בדיקה ראשונית ע"י מיילדת ורופא תינוקות. מלבישים אותו ומראים לך אותו. 8. הוצאת שליה סגירת רחם סגירת דופן בטן. 9. העברה להתאוששות למשך כשעתיים 10. אם הכל בסדר העברה למחלקה לאחר שהתחלת להניע את רגלייך. בהצלחה

שלום רב, הבדיקה אורודינאמית הינה בדיקה ממוחשבת בה בודקים את הלחצים באתרים שונים במערכת השתן התחתונה (שלפוחית השתן וצינור השתן), וכן בודקים את תפקוד מנגנון הטלת השתן. בדיקה זאת משמשת לאבחון מצבים של אי-שליטה בשתן, הפרעות בהטלת שתן, וכן לפני ניתוחים לתיקון צניחת הרחם או הנרתיק. במסגרת הבדיקה מכניסים צינורית לשלפוחית השתן, ולעיתים גם צינורית קטנה נוספת לפי הטבעת. הבדיקה בד"כ אינה נעימה אך גם אינה כואבת.

שלום לך בכל ניתוח יש סכנות גם בניתוח שיניים .באזור הזה ההרדמה המומלצת היא כללית . בדכ אין צורך בהכנסת קטטר שתן.

אפי נכדה אוהבת שלום, המעבר לבית חולים גריאטרי לא מעיד בהכרח על מצב קשה יותר של סבך. פני לרופא המטפל בו כדי לדעת מה היתה הסיבה להפנייתו לבית חולים זה ולא לאסף הרופא. דיאליזה הינה פרוצדורה בה מנקים את הדם מהרעלים המצברים בו, פעולה אשר במצב רגיל מבצעות הכליות. ההחלטה לבצע דיאליזה היא מורכבת ונשנענת על שיקולים רפואיים רבים. פנו לשיחה עם הרופא המטפל בסבך כדי לדעת אם אכן הוא מועמד לבצע דיאליזה לאור מצבו. ביצוע הדיאליזה הוא לצורך שמירה על חיי המטופל ואין לכך קשר לגילו. קטטר לשלפוחית השתן מחדירים במקרים בהם המטופל לא נותן שתן בכמות מספקת או שיש צורך לבצע מעקב מדוייק אחרי כמות הנוזלים הנכסנים לגוף למול אלו היוצאים ממנו. כמות קטנה של שתן יכולה להופיע עקב בעיה של חסימה בדרכי השתן (לדוגמא - הגדלה של בלוטת הערמונית שהיא שכיחה יותר עם העליה בגיל בגברים), יצירה לא מספקת של שתן עקב בעיה בתפקוד הכיליה ועוד. ניתן לשלאול את הרופא המטפל את הסיבה המדוייקת שבגללה הוחדר הקטטר. קטטר מחדירה אח/אחות אולם במקרים שיש קושי בהחדרת הקטטר או שידוע על בעיה מהעבר יחדיר את הקטטר רופא מומחה ומנוסה בנושא זה. רפואה שלמה יעל אילון

ישנן שתי טכניקות לביצוע הבדיקה האחת ברנטגן והשנייה באיזוטופים מקובל לבצע בדיקה ראשונה ברנטגן ואת ההמשך לשקול רנטגן/איזוטופים הבדיקה מבוצעת ע"י הכנסת קטטר לשלפוחית השתן ומילוייה בחומר ניגוד רנטגני ואז צילום ובהמשך צילום בעת מתן שתן

דיקור שלפוחית השתן הינה פעולה פשוטה ולא מסוכנת על מנת לקבל דגימת שתן סטרילית לתרבית. דגימת שתן משקית המודבקת על המפשעה אינה אמינה כלל לצורך תרבית. כלומר אם גדלים חידקים מדגימה זו יתכן ומדובר בחידקים מהעור למרות שבוצע ניקוי וחיטוי טרם ההדבקה של השקית. אם התרבית שלילית(לא צמחו חידקים) - נפלא וזה אמין. אפשרות שנייה הינה נטילת דגימת שתן ע"י הכנסת קטטר לשלפוחית השתן. עדיין יש סיכון קלוש מאוד בהחדרת זיהום תוך כדי הכנסת הקטטר . האפשרות השלישית הינה הדקירה הנ"ל שהינה הסטרילית ביותר. אינה מסוכנת ואינה מחייבת מעקב כלשהו. המעקב אחרי בתך יהיה בגלל המערכת המאספת הכפולה והחשש מזיהומים חוזרים בדרכי השתן ופגיעה בכליות בעקבותיהם . לכן בכל מחלת חום יש לקחת דגימת שתן (אל חשש , רק משקית, ורק אם יש חשש לזיהום בדרכי השתן באחת מהשיטות האחרות ובגיל מבוגר יותר דגימת שתן מ"אמצע הזרם" כמו למבוגרים) מעקב וטיפול מיידי בכל דלקת בדרכי השתן מונע סיבוכים וצרות עתידיות. אין שום בעייה לחיות עם הנ"ל עד 120 חיים רגילים ונורמליים.

לימור שלום הבדיקה כרוכה בהכננסת קטטר לשלפוחית השתן והזרמת חומר ניגוד פנימה. היא בטוחה למדי ובמקרה שלכם אפילו מחוייבת לפי הנחיית האיגוד לרפואת ילדים בארה"ב. בברכה

לגבי ההכנות - לא נראה לך שאת השאלות האלה כדאי לשאול את הרופא המטפל? וזה שמבצע את הבדיקה? לגבי המסקנות - הבדיקה תתן לנו בדיוק את האינפורמציה - בכל אופן כך אנחנו מקווים - של היכולת של הגכיס להתכווץ ולהשתין - או את ההפרעה השונה הקיימת בכיס

לגבי ההכנות - לא נראה לך שאת השאלות האלה כדאי לשאול את הרופא המטפל? וזה שמבצע את הבדיקה? לגבי המסקנות - הבדיקה תתן לנו בדיוק את האינפורמציה - בכל אופן כך אנחנו מקווים - של היכולת של הגכיס להתכווץ ולהשתין - או את ההפרעה השונה הקיימת בכיס