שלום רב, יתכן שזו ביישנות קשה, חרדה חברתית , פחד מדחייה או פחד נטישה. התגברת על הרבה דברים ואני מקווה שניתן להתגבר גם על השאר. תפני לטיפול אצל פסיכיאטר ותקבלי המלצה לטיפול בתרופות או בשיחות. תעשי כל דבר-מטלה-משימה הרבה פעמים ואז השד לא יהיה נורא כל כך. אבל עם עזרה, זה יהיה יותר קל (הכוונה לטיפול). בברכה, פרופ' יוליאן יאנקו
פונה יקרה, את מתארת את עצמך כבעלת עכבה מינית חזקה מאוד, פחד לפיכך ממגע ומיניות ומתוך זה נובע באופן טבעי גם היעדר חשק מיני. פתרון בעיות אלו נעוץ בטיפול פסיכולוגי של שנתיים בערך, המיועד לחקור את נבכי התת מודע ואת כל המסרים השליליים המודעים והלא מודעים שקיבלת במהלך חייך בשנות ילדותך המוקדמות. לא כל אדם גבר או אשה מוכנים להכנס למסע הזה אל תוך הנפש שכן מטבע הדברים הם מגלים דברים מאיימים ומפחידים. רגשות שליליים אשר הם בחרו להדחיק. השאלה אם את בשלה ומוכנה היום להשקיע במעמקי נפשך על מנת להפוך אותך לתקשורתית עם גבר בתחום הקשר הגופני? קשה ליצור מערכת יחסים רגשית עמוקה עם בן המין השני בהיעדר מגע גופני. האמצעי של המגע הגופני האינטימי חסר לך מאוד ואת נרתעת ממנו כך שבכך את מונעת יצירת קשרים רגשיים עמוקים עם גברים. אינני יודעת מהי מידת עצמאותך בשאר תחומי החיים? האם את במקצוע שאת נהנית ממנו? האם את עצמאית כלכלית? האם את גרה ברשות עצמך? ובאופן כללי האם את מנהלת אורח חיים עצמאי. כמו כן עולה השאלה מה מידת החברותיות הכללית שלך? האם יש לך חברות בנות או קבוצה חברתית אליה את שייכת? אם התשובות לשאלות של עצמאות כלכלית , הנאה מהעבודה וחברותיות כללית הן טובות וחיוביות גדול יותר הסיכוי שלך לפתור את הבעיה הגופנית. האומדן והערכת מצבך בידייך. כמובן שמומלץ לפנות לפסיכולוג קליני העוסק בתת מודע אך קודם לכך העריכי את מידת המוטיבציה שלך לכך מבחינת ההתמודדות הנפשית והכלכלית . ככל שמצב רוחך הכללי הוא טוב יותר , ההצלחה יותר קלה. ככל שאת חרדית או נוטה לדיכאונות או חוסר אמון באנשים באופן כללי, הסיכוי פוחת. כל טוב ובהצלחה אילנה
פונה יקרה, המידע שנתת לי אודות ילדותך המוקדמת ואודות יחסיי הזוגיות בבית, הם אכן הרקע לשלל בעיותייך בבטחון פנימי, באיכויות החיוביות שלך, בהערכת ה"יש" ומתוך כך בושה ופחד להתקרב לזולת בקשר אינטימי, שמא תמצאי נחותה לידו, בלתי ראויה או חלילה תחווי דחייה. כארש המערכת הפנימית טעונה חרדה כה רבה, התנהגויותינו בעולם, מתבטאות אינטואיטיבית בצורה קצת חורקת ולא הרמונית, אנו מלאים ספק האם עשינו טוב או לא, וכללית נמצאים בהרבה ביקורת פנימית והלקאה פנימית. במקרה הנוכחי, הגיל עושה גם את שלו, ועם חלוף השנים הולכת וגוברת תחושת אי המותאמות כביכול ביחס לנורמות התרבותיות. בהחלט אפשרי שאת משכילה ,בעלת מקצוע איכותי, נעימה, בעלת מראה מצודד, אך כל אלה, אינם מקבלים ביטוי בחווית קיום של בטחון עצמי. ושל גישה מאירת פנים , שמחה וספונטנית לעולם. היות ומקור החוויות הוא מוקדם מבחינת הגיל, הרי שיש צורך להבנתי, לפנות לטיפולי עומק פסיכולוגיים, הנהוגים ע"י פסיכולוגים קליניים בלבד ובהם להתחבר לזכרונות ילדות מוקדמים בטכניקות טיפול שונות אשר בעזרתן,מצליחים לחוות מחדש גם חוויות עבר שנשכחו באופן מודע. יש להביא בחשבון שטיפולים מעין אלו אינם קצרים ויש להקדיש לכך כשנתיים לפחות. במסגרתם נעשה גם בירור לגבי החרדות המיניות. מאוד חשוב לברר האם שיטת הטיפול של הפסיכולוג היא פסיבית או אקטיבית. מאחר והיעד שלך בסופו של דבר למצוא בן זוג, הרי שחייב להיות בטיפול גם צד של הדרכה והפעלה. פסיכולוג הנוקט גישה יותר פסיבית ושתקנית לא יטה כ"כ לעבוד על פסים של הדרכה והכוונה. באשר לשאלת הבתולין והיעדר הנסיון המיני , הדבר ניתן לפתרון טכני קל ופשוט, בעזרת פסיכוסקסולוגיה העוסקת בתרגולת של החדרת מאמני נרתיק בבית המטופלת. אני מפנה אותך בזאת למאמר על וגיניסמוס. http://www.doctors.co.il/ar/18200/%D7%95%D7%92%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9E%D7%95%D7%A1%3A+%D7%9E%D7%99+%D7%9E%D7%A4%D7%97%D7%93%D7%AA+%D7%9E%D7%97%D7%93%D7%99%D7%A8%D7%94+q00 להערכתי אין כלל מקום לטיפול סקסולוגי , כי הדגש המרכזי הוא על פסיכולוגיית הילדות ואי אפשר לעקוף אותה ולקפוץ להווה ללא עיבוד מתאים של העבר. כל טוב ובהצלחה אילנה
שלום רב, יתכן שזו ביישנות קשה, חרדה חברתית , פחד מדחייה או פחד נטישה. התגברת על הרבה דברים ואני מקווה שניתן להתגבר גם על השאר. תפני לטיפול אצל פסיכיאטר ותקבלי המלצה לטיפול בתרופות או בשיחות. תעשי כל דבר-מטלה-משימה הרבה פעמים ואז השד לא יהיה נורא כל כך. אבל עם עזרה, זה יהיה יותר קל (הכוונה לטיפול). בברכה, פרופ' יוליאן יאנקו
פונה יקרה, את מתארת את עצמך כבעלת עכבה מינית חזקה מאוד, פחד לפיכך ממגע ומיניות ומתוך זה נובע באופן טבעי גם היעדר חשק מיני. פתרון בעיות אלו נעוץ בטיפול פסיכולוגי של שנתיים בערך, המיועד לחקור את נבכי התת מודע ואת כל המסרים השליליים המודעים והלא מודעים שקיבלת במהלך חייך בשנות ילדותך המוקדמות. לא כל אדם גבר או אשה מוכנים להכנס למסע הזה אל תוך הנפש שכן מטבע הדברים הם מגלים דברים מאיימים ומפחידים. רגשות שליליים אשר הם בחרו להדחיק. השאלה אם את בשלה ומוכנה היום להשקיע במעמקי נפשך על מנת להפוך אותך לתקשורתית עם גבר בתחום הקשר הגופני? קשה ליצור מערכת יחסים רגשית עמוקה עם בן המין השני בהיעדר מגע גופני. האמצעי של המגע הגופני האינטימי חסר לך מאוד ואת נרתעת ממנו כך שבכך את מונעת יצירת קשרים רגשיים עמוקים עם גברים. אינני יודעת מהי מידת עצמאותך בשאר תחומי החיים? האם את במקצוע שאת נהנית ממנו? האם את עצמאית כלכלית? האם את גרה ברשות עצמך? ובאופן כללי האם את מנהלת אורח חיים עצמאי. כמו כן עולה השאלה מה מידת החברותיות הכללית שלך? האם יש לך חברות בנות או קבוצה חברתית אליה את שייכת? אם התשובות לשאלות של עצמאות כלכלית , הנאה מהעבודה וחברותיות כללית הן טובות וחיוביות גדול יותר הסיכוי שלך לפתור את הבעיה הגופנית. האומדן והערכת מצבך בידייך. כמובן שמומלץ לפנות לפסיכולוג קליני העוסק בתת מודע אך קודם לכך העריכי את מידת המוטיבציה שלך לכך מבחינת ההתמודדות הנפשית והכלכלית . ככל שמצב רוחך הכללי הוא טוב יותר , ההצלחה יותר קלה. ככל שאת חרדית או נוטה לדיכאונות או חוסר אמון באנשים באופן כללי, הסיכוי פוחת. כל טוב ובהצלחה אילנה
פונה יקרה, המידע שנתת לי אודות ילדותך המוקדמת ואודות יחסיי הזוגיות בבית, הם אכן הרקע לשלל בעיותייך בבטחון פנימי, באיכויות החיוביות שלך, בהערכת ה"יש" ומתוך כך בושה ופחד להתקרב לזולת בקשר אינטימי, שמא תמצאי נחותה לידו, בלתי ראויה או חלילה תחווי דחייה. כארש המערכת הפנימית טעונה חרדה כה רבה, התנהגויותינו בעולם, מתבטאות אינטואיטיבית בצורה קצת חורקת ולא הרמונית, אנו מלאים ספק האם עשינו טוב או לא, וכללית נמצאים בהרבה ביקורת פנימית והלקאה פנימית. במקרה הנוכחי, הגיל עושה גם את שלו, ועם חלוף השנים הולכת וגוברת תחושת אי המותאמות כביכול ביחס לנורמות התרבותיות. בהחלט אפשרי שאת משכילה ,בעלת מקצוע איכותי, נעימה, בעלת מראה מצודד, אך כל אלה, אינם מקבלים ביטוי בחווית קיום של בטחון עצמי. ושל גישה מאירת פנים , שמחה וספונטנית לעולם. היות ומקור החוויות הוא מוקדם מבחינת הגיל, הרי שיש צורך להבנתי, לפנות לטיפולי עומק פסיכולוגיים, הנהוגים ע"י פסיכולוגים קליניים בלבד ובהם להתחבר לזכרונות ילדות מוקדמים בטכניקות טיפול שונות אשר בעזרתן,מצליחים לחוות מחדש גם חוויות עבר שנשכחו באופן מודע. יש להביא בחשבון שטיפולים מעין אלו אינם קצרים ויש להקדיש לכך כשנתיים לפחות. במסגרתם נעשה גם בירור לגבי החרדות המיניות. מאוד חשוב לברר האם שיטת הטיפול של הפסיכולוג היא פסיבית או אקטיבית. מאחר והיעד שלך בסופו של דבר למצוא בן זוג, הרי שחייב להיות בטיפול גם צד של הדרכה והפעלה. פסיכולוג הנוקט גישה יותר פסיבית ושתקנית לא יטה כ"כ לעבוד על פסים של הדרכה והכוונה. באשר לשאלת הבתולין והיעדר הנסיון המיני , הדבר ניתן לפתרון טכני קל ופשוט, בעזרת פסיכוסקסולוגיה העוסקת בתרגולת של החדרת מאמני נרתיק בבית המטופלת. אני מפנה אותך בזאת למאמר על וגיניסמוס. http://www.doctors.co.il/ar/18200/%D7%95%D7%92%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9E%D7%95%D7%A1%3A+%D7%9E%D7%99+%D7%9E%D7%A4%D7%97%D7%93%D7%AA+%D7%9E%D7%97%D7%93%D7%99%D7%A8%D7%94+q00 להערכתי אין כלל מקום לטיפול סקסולוגי , כי הדגש המרכזי הוא על פסיכולוגיית הילדות ואי אפשר לעקוף אותה ולקפוץ להווה ללא עיבוד מתאים של העבר. כל טוב ובהצלחה אילנה
שלום רב כן, אפשר להתגבר על הפערים- כנראה שמאוד נפגעת בגלל דברים שעברו עלייך ואולי את פגיעה במיוחד ולכן מגוננת על עצמך מלהיפגע שוב.בהחלט אפשר לעזור לך בתהליך יצירת הקשר בלווי טיפול פסיכולוגי דרך אתר איט"ם אצל מטפלת מינית מוסמכת עם רקע בעבודה סוציאלית קלינית או פסיכולוגיה קלינית או כל פסיכולוג
הי מאי, יכול להיות. אבל התנצלת. יש גם למימה את החלק שלה, המקומם, העיקש, שמעורר תגובות של רבות (חלקן רכות וחלקן מעמתות). אין צורך להבהל. גם אני לפעמים מרשה לעצמי להיות בוטה, כשאני חושב שזה יכול להזיז משהו... אינך דחויה, למיטב הבנתי. אודי
שלום משה, אתה צריך להתעמת עם הפחד. זה ברור. היות ולא תמיד קל לעשות זאת לבד - כדאי לשקול פניה לטיפול שייסע לך להתגבר על המשברון. אודי
היי וסליחה על העיכוב התשובה. המצב שאתה מתאר הוא שכיח, וניתן לפתור אותו בתהליך, בו המאמן מלווה אותך - לצד שיחות - לפתרון הבעיות. הכלים שנשתמש הם מגוונים, ביניהם משחקי תפקידים, דמיון מודרך אם אתה מתחבר, יצירת מצבים מקדמים ובחינת החוזקות שלך תוך פרידה מהחסמים. אין ספק שתצליח להגיע בדיוק לאן שתרצה. בהצלחה!
ליווי קצר מועד (2-4 חודשים) של פסיכולוג יהיה המעשה הכי ענייני שתוכלי לעשות. והיה ואכן תלכי לדרך הזו, ואם המדיום האינטרנטי של 'סקייפ' מתאים לך, כנסי לאתר שלי http://www.online-counseling-dr.com/Hebrew_Speaking_Psychologist.html ונמשיך משם. אם לא- חפשי ב'דפי זהב' מישהו מקומי. אפשרות אחרת, לפעמים יעילה ולרוב מבלבלת ומתישה - ללכת בעקבות המלצות ספרי 'עזרה עצמית' בתחום. הכיוון הכללי הוא: לצאת ממשהו שקיים אצלך והוא מספיק חזק ובעל פוטנציאל אל התנסויות חדשות שיעניקו לך משוב עצמי חיובי. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם
היי חן, אני חושבת על הפער בין זה שפתחת את הודעתך בכך שלאחרונה את מרגישה שהיא מנסה לעזור לך ואז עברת לתחושת חוסר האמון שזה "אמיתי". אם תדפדפי פה בהודעות בפורום תראי שהרבה כותבים על כך. כשדווקא כשנקשרים, כשנחשפים, כשמתחילים לסמוך, מתעוררים גם הקולות האחרים בתוכנו של חוסר האמון. אלו קולות הפחד...כי ככל שמתקרבים כך גדל הפחד. פחד מדחייה, פחד שזה מזויף, פחד שלא יאהבו את מי שאת באמת, כל אחד והמקום שהוא יותר פגיע אצלו. אבל זה הטיפול. בדיוק זה. מן "מעבדה" אנשוית קטנה שבה את יכולה לראות גם כמה קשה להתקרב במקביל לפחדים וגם כמה חשוב להתקרב כי- זה בדיוק גם הדבר שעוזר בסופו של דבר. ליאת.
היי גיגית, רגע רגע...קחי נשימה. אולי כל מה שאת מרגישה כלפי עצמך בכלל בכלל לא קשור אליה עכשיו. אולי זה לא שהיא מרגישה כך אלא עצם זה שנחשפת- מעורר כ"כ הרבה חרדה מדחייה שהתחלת בעקבות זה- "לדחות" את עצמך. ככה זה נשמע לי.. אני בטוחה שהיא לא מרגישה את מה שכתבת אלא זו את- שמפחדת וזה טבעי. ליאת.
שלום רב, יתכן שיש לו עוד עיסוקים ואולי לו עצמו יש מצבי רוח והסתגרות לעתים. צריך באמת להתשמש בהגיון ולראות אם יש סה"כ תגובה חיובית ממנו, לא חייבים כל יום לתקשר. אם את רוצה להבין עצמך יותר טוב ולהתגבר על חוסר הבטחון שטבוע בך, כדאי לפנות לשיחות. בהצלחה, ד"ר יוליאן יאנקו פסיכיאטר מומחה מנהל מרפאת ברה"ן יבנה קליניקה ברמת חן פל- 050-6261588
בוקר טוב, לא נתקלתי כל כך בתיאור שכזה. בנוסף, לא תמיד אני מאמין במתן עצה באינטרנט. רצוי לפנות לפסיכולוג או לפסיכיאטר למספר שיחות ולראות אם מוצאים קצה חוט. בהצלחה, ד"ר יוליאן יאנקו פסיכיאטר מומחה מנהל מרפאת ברה"ן יבנה קליניקה ברמת חן פל- 050-6261588
טוב תעשי אם תעבירי את התהיות שלך לתוך התהליך היעוצי שאת מצוייה בו. סביר שבאמצעות סיוע מקצועי תוכלי למצוא את הדרך הנאותה להציג את מצבך כמי שלא מוותרת ולא מוכנה להיות תקועה במצבה הנוכחי, ועושה את המקסימום באמצעות המינימום שיש לה כעת. זה נקרא 'לייצר יתרון מתוך החיסרון'. גברים רבים ישמחו להכנס לתפקיד של הנסיך שמוצא את הסינדרלה שלו. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם
שלום רב, ממליץ שתפנה לפסיכיאטר כדי לשלול חרדה חברתית, בעיה אישיותית ובעיה בדימוי העצמי. יתכן שתצטרך לקבל שיחות ויש תקווה רבה שמצבך ישתפר. בהצלחה, ד"ר יאנקו
שלום, היות ואיננו ממליצים בפורום באופן שמי, אתה יכול לצרף כתובת מייל ומי שמעוניין להמליץ יוכל לעשות זאת לשם, בערוץ הפרטי. אודי
שלום רנה, הציפיות של חברייך שמכירים אותך באופן מסויים - נוצרת דינמיקה שכמו מאלצת אותך לפעול בהתאם ל"מקום" ול"תפקיד" ששוריין לך. הטוב ביותר זה להבין את התפקיד שאת ממלאת שם, ומדוע. טיפול זו אפשרות אחת, וטובה, אולם את יכולה להקפיד על דיאלוג פנימי בו תנסי לזהות מהי הדמות שבמחזה החברתי (קרי - מה מצפים ממך) ומה את באמת, ולפעול בניגוד לציפיה ובהתאם למי שאת. נסי לשים לב גם לתחושות שזה מעורר בך. אולי תוכלי ללמוד מה מניע אותך שם (חרדה מדחייה? רצון "להיות בסדר" ולענות על הציפיות ממך? וכו'). אבל אלו דברים שקל לומר ולא כל כך פשוט ליישם... אם תתקשי - כדאי לך לשקול בכ"ז את האפשרות הקלאסית...(יכולות להיות גם כמה דרכים לא קלאסיות כלל!). אודי
לאביב שלום. צר לי על רגשתך. להתנהגויות ורגשות שלך יכולות להיות סיבות רבות ומגוונות מהצורך לרצות בגלל פחד מדחייה, פחד ממה יחשבו עליך ופחד לא להיות נחמד ועד לחוסר כלים לאינטראקציות בינאישיות. כדי להבין היטב את הבעיה נידרש אבחון מקצועי ומעמיק. עזרה מקצועית של פסיכיאטר / פסיכולוג ללא ספק יכולה מאוד לעזור לך. גישה התנהגותית - קוגניטיבית (CBT) תעזור להבין מקור הקשיים ולפתח מיומנויות להתמודדות יעילה. בברכה,
אקו שלום, בטחון עצמי נמוך או חרדה מדחייה אינם קריטריונים מספיקים לאבחנה של הפרעה סכיזואידית או הפרעת אישיות. לא הייתי מסתמכת על קריאת קטגוריות פסיכיאטריות ברשת ע"מ לאבחן עצמך. לצורך כך עדיף לפנות לפסיכיאטר ולקבל הערכה מהימנה. מעבר לויכוח בינך לבין קרוב המשפחה, הדבר החשוב הוא אם העדר הקשרים מפריע לך. העובדה שאין לך קשרים חברתיים מזה זמן רב (כלשונך) מצביעה על קושי נכבד שכדאי (לדעתי) לטפל בו, בתנאי כמובן שיש בך רצון או כמיהה לקשרים כאלה. בברכה, שרון
שלום אף אחת, שתי התופעות שונות אך מאוד קשורות זו לזו. פחד מדחייה מופיע בעיקר לפני תחילת קשר ומתבטא בקשיים להציע את עצמך כבת זוג, למשל, ואילו חרדת נטישה מופיעה במהלך קשר כאשר ישנו בן זוג ועימו חרדה גדולה לאבדו. לעיתים ביטוייה של חרדת נטישה אכן מגשימים את עצמם, כי אווירת הלחץ גורמת לבן הזוג לנטוש ומבחינה זו, זו נבואה המגשימה את עצמה. שתי התופעות קשורות לדימוי עצמי נמוך - פחד מדחייה הוא פחד להציע את עצמך משום שאינך מאמינה שמישהו ירצה אותך ואילו חרדת נטישה משום שקשה לך להאמין שבן הזוג אכן רוצה אותך ויישאר עם מישהי כמוך. הטיפול הפסיכולוגי בשתי התופעות נערך בעיקר בגישה פסיכודינאמית, המבוססת על עקרונות הפסיכואנליזה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com
שלום אורטל, כל הסיבות שציינת, ועוד רבות אחרות, אפשריות - וקשה לתת תשובה בלי להכיר את הגבר הספציפי שבו מדובר. אמנם יש לגברים הרבה מן המשותף, בעיקר כשמשווים אותם לנשים, אך יש הרבה יותר הבדלים בין גבר אחד למשנהו. לכולנו יש פחד מדחייה, גם לך, אך לפי נוסח השאלה שלך ("מהו זמן סביר?") אני מניח שבמקרה שלך נוסף לכך מרכיב משמעותי של פאסיביות וחוסר אונים. במילים אחרות, את משאירה את ההחלטה והיוזמה באופן מוחלט בידי הגבר. אם קלטת בפגישה שגם הוא נהנה, אזרי כוחות ואומץ, חכי שבוע, הכיני את עצמך לגרוע ביותר והתקשרי אליו לשאול אותו מה שלומו. אם זה רק פחד מדחייה והוא מעוניין, הוא ישמח שעשית את הצעד שהוא לא יכול היה לעשות ואם לא, המשיכי הלאה. אפשרות נוספת, כדי למנוע מעצמך כל סיכון אך גם להקטין את הסיכוי במידה משמעותית, היא לחכות עד שגבר בסביבתך הטבעית (עבודה, לימודים וכו') יתחיל איתך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com
אסף שלום, בעיקרון מתמודדים ע"י זה שמנסים עוד ועוד עד שלא נדחים. במקביל מתחילים טיפול פסיכולוגי, שעוזר להבין טוב יותר את הדינמיקה של מתי, איך, למה ע"י מי אני נדחה ומה ניתן לעשות כדי לשנות את זה. לא תמיד הסיבה שנראית לך כסיבה שבעטיה אתה נדחה, היא אכן הסיבה האמיתית. בהצלחה, גדעון
שלום לך אחד, אתה בן 26, וטבעי מאד שתהיה עסוק בשאלת הקשרים הבינאישיים שלך, במיניות שלך, ובשאלות סביב הכשירות שלך כבן זוג וכגבר. אתה שואל איך קוראים לבעיה ממנה אתה סובל. האם זאת חרדה, האם OCD? קשה ולא מקצועי לאבחן אנשים דרך שאלה קצרה באינטרנט. עקרונית, בהחלט יש חרדות סביב נושאים של קשר ומיניות, יש חרדות ביצוע, ויש גם מחשבות טורדניות אובססיביות סביב נושאים רבים ומגוונים, ביניהם גם כאלה מן הסוג המטריד אותך. אבל נראה לי שהסבל והמצוקה שלך - נקרא להם באיזה שם שלא יהיה - כדאי שיהיו מטופלים כראוי. האינטרנט, הגם שמשמש כמאגר המידע הגדול בעולם, יכול לספק תשובות כלליות, אינפורמטיביות, שאין להן ולא כלום עם טיפול. אני חושבת שאתה מעלה נושא מהותי, בעל השלכות ממשיות על חייך, ואשר ניתן בהחלט לטפל בו בהצלחה. אני ממליצה לך לפנות לטיפול פסיכולוגי דינמי (אולי כדאי דווקא אצל מטפלת אישה, מה דעתך?) שיסייע לך לעמוד על מקור הקשיים שלך, וילווה אותך בניסיונות להיחלץ מהמצב הקיים. אז התאזר באומץ ועשה מעשה. אני מאמינה שהמאמץ ישתלם. בהצלחה ליאת
האבוד שלום אתה מתאר מסכת מאוד רחבה של קשיים שנמשכים שנים רבות. זה לא מסוג הדברים שנפתרים בהבזק של החלטה, גם לא מסדנה אחת מוצלחת. זה דורש תהליך ארוך של טיפול וגם הכרה ברמת כוחותיך, מה תוכל להשיג ואולי גם הדברים שלא תוכל להשיג במהלך חייך. אני מציע להקשיב למה שאומרים אנשים ומטפלים שמכירים אותך היטב ולא לקחת על עצמך דברים שיחלישו אותך עוד יותר. רצוי שחוץ מהטיפול התרופתי תהיה גם במסגרת טיפולית של שיחות ובהחלט יש אפשרות שתוכל גם להיעזר ולשנות דברים. בהצלחה ד"ר אורן קפלן
שלום בחור, המצב שאתה מתאר נשמע ממש קשה, בין היתר משום שלפי תיאוריך, למשל בקשר עם בחורות, אתה מכשיל את עצמך. האם הפסיכיאטרית גם משוחחת אתך בצורה סדירה? הטיפול התרופתי הוא מאוד חשוב במצבך, אך הוא אינו מספיק כדי לחולל שינוי כלשהו. אם ועדת הנכות של הביטוח הלאומי דחתה את תביעתך, כנראה התרשמותו של הפסיכיאטר שבדק אותך הייתה שאתה מסוגל לעבוד (לא כל כך קשה לזכות בתביעה כזו). לדעתי, אתה זקוק לשיחות שבועיות קבועות בנוסף לטיפול התרופתי ואולי בשלב מאוחר יותר גם לטיפול קבוצתי. אני מתאר לעצמי שבשלב זה גם קשה לך מאוד להציע את עצמך כבן-זוג בקשר ולמרות הכול, אתה מדווח שבחורות רוצות בך, אך אתה מכשיל את הקשרים, וזה כבר נושא לטיפול אישי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין