תוצאות חיפוש עבור מצבים-מסכני-חיים

שלום, אצל בת זוגי הופיעו נקודות אדומות סמוך לאיבר המין שלה. בדיקה אצל גניקולוגית ורופאת עור העלו כי מדובר בוירוס HPV11 (פפילומה?). היא קיבלה משחה לטיפול בסימפטומים למשך חודשיים, והתבקשה לעקוב בעתיד אחרי המצב כדי שלא יתפתח שוב. שאלתי: עד כמה מסוכן הוירוס הזה בעתיד, האם הוא יכול להתפתח לכדי סרטן או מצבים מסכני חיים? האם יש סיכוי להחלים ממנו לחלוטין, או כפי שהרופאה אמרה לה "מי שקיבל אותו, צריך לחיות איתו כל החיים"? והאם עלינו להימנע מכל קיום יחסי מין לתקופה ארוכה, או האם יש דרכים להקטין את סיכויי ההידבקות במהלך קיום יחסי מין? המון תודה על תשובות!

בעלי מקבל טיפול דיאליזות שלוש פעמים בשבוע האם אנו יכולים לטוס לאחר דיאליזה ולחזור לפני הטיפול הבא ללא חשש .

והאם עדיף להחליף את זה ב4 מ"ג אסיבל? כעת בנוגע לציפרלקס - בפירוט תופעות הלוואי של ציפרלקס, רשום כי קצב לב מהיר, שינויים בקצב לב ועוד (בעקבות התרופה) הם מצבים מסכני חיים. מה הסיכוי שאמות בגלל שהתרופה (בינתיים) גורמת לי לקצב לב מהיר ושינויים רבים בקצב הלב? האם היה מקרה של מוות בעקבות נטילת ציפרלקס (ו/או בעיות לב בעקבות ציפרלקס) ? זה גורם לי לחרדה רבה כשאני קוראת את תופעות הלוואי של התרופה. האם סרוקסט יותר בטוחה מהבחינה הזו? והאם יש מצבים שבהם ציפרלקס מתחילה להרגיע רק אחרי חודשיים? והאם ציפרלקס נוטה לגרום לאיברים להרדם (בתנוחה ללא תזוזה) מהר מהרגיל?

שלום וברכה בני השתחרר לפני שנה מהצבא. הוא די מהר התחיל לעבוד כי תכנן טיול לחו"ל עכשיו הוא כבר תקופה בחו"ל. לא הרבה זמן מאז השחרור ,בני התחיל להרגיש כאבים ולחצים בחזה , עשה כל מני בדיקות רפואיות אך לא נמצא כלום . לאורך הזמן הוא התחיל לחשוב שיכול להיות שהוא סובל מהתקפות חרדה שמתבטא ברגעים ספורים של לחץ קושי בנשימה לפעמים כאבים בחזה הזעה וכולי . במקביל הוא התחיל לעבור טיפולים אלטרנטיביים שמאוד עזרו לו. גם השינה בלילה קצרה מאוד קשה לו להרדם, הוא עושה הרבה ספורט . ועכשיו יש קצת הקלה הוא כבר יודע כיצד להתמודד עם זה כאשר זה מגיע הוא אומר שזה כמה שניות ועובר. בשיחות בינינו אמרתי לו שככל שעובר הזמן אני בטוחה שזה מהצבא,לפני זה כלל לא חווה מצבי חרדה .בצבא הוא חווה הרבה מתחים לחצים מצבים מסכני חיים עימות מול אוכלוסיה בנוסף היה מפקד שזה היה לחץ רציף נוסף עם הרבה אחריות. וכשהוא השתחרר לאט לאט התפנה מקום במוח שכל מה שהיה מודחק צף למעלה אני היום ממש בטוחה בזה..כולל עמוד ענן שלא נכנסו אבל ההכנות לכניסה הן כבר טראומה בפני עצמה וההמצאות בשטח פלוס הידיעה של החרדה הנוראית של המשפחה..אי אפשר לצאת לגמרי בריא ממצבים כאלו ...כך נראה לי. ברור לנו ולו שכאשר יחזור נמצא מטפל טוב בתחום שיעזור לו להחזיר לעצמו את האיכות החיים הרגשית נפשית שהייתה לו . האם אתה חושב שיש מה לפנות לצבא או לגופים שאמורים לתמוך בחייל ובמשוחרר בכדי לאבחן? מה לדעתך כיוון הדרך שהיית ממליץ ולמי לפנות?

בערך בשבועיים האחרונים אני סובלת (לראשונה בחיי) מטעם של דם בפה רגישות בעת לעיסה ולשון נפוחה עם פצעים, בנוסף תחושה כאילו "תפוס השריר" בלסת... מה זה אומר???

לד"ר קרנר שלום אשתי מתעוררת מזה כמה שנים, מאז החלו דאגות אמיתיות ומוצדקות ביחס לבננו, עם התקף כאב בחזה שמתפשט בגוף. לא דקירות ולא לחץ. הכאב נמשך לא יותר מ 20 שניות. נשלל הליקטובקטור ובדיקת הולטר לא העלתה דבר, בלילה בו היתה התקפה חלשה יחסית. האם לחזור על הבדיקה? מה הסיבות האפשריות לפי דעתך?

האם בדיקת קולונסקופיה לאדם בן 79שנים יכולה לגרום לבקע בבטן כלומר שהמעיים יצאו מקומם ויש מעבר צר? בברכה ותודה מלכה

לפני 5 שנים, הריון טבעי ותקין, לידה מסובכת מאוד שלא התפחתה, הועברנו לניתוח קיסרי ולאחריו דימום רציני ורחם לא התכווץ. ניתומ יוסף להצלת חיים-מנות דם וניסיון לכיווץ רחם באמצעים שונים ללא הצלחה. שהייה בטי]פול נמרץ לראות סימנים להתכווצות הרחם ולאחר סימן קטן של התכווצות שיקום ארוך מאוד. השיקום כלל 5 ניתוחי היסטרוסקופיה לתיחת הידבקויות וחלל להריון נוסף. להצעת המומחה שניתח 0מומחה ממש) לעבור לפונדקאות. עכשיו תוך כדי הכנה לשאיבת ביציות ולהפריית הפונדקאית, צד ימין של הרחם פתוח לגמרי, רירית סדירה (הפנייה לפונדקאות נבעה מפגיעה בתשתית הרירית), צד שמאל סגור אך לטענת 2 פרופסורים מומחים ניתן לבצע הפרייה והחזרת העוברים לגופי. החשש שהם מתאירם אינו לסכנת חים שזה הדבר שאני לא רוצה שוב לחזור עליו, זה הספיק בפעם הראשונה... הסכנה היא בקושי בחיוץ השלייה ובמקרה ויהיה סיבוך גם סכנת לכריתת הרחםץ אני לא אעשה יותר מהריון אחד במילא אולם, הבנתי שחילוץ שלייה קשה וכריתת רחם אחרי לידה הם כן מצבים מסכני חיים ולכן אני ובעלי מתלבטים שוב האם כדאי לקחת את הסיכון ולהרות או לעבור להליך פונדקאות בלבד. אני בת 37. בריאה. אין ווסת אך יש ביוץ, רירית ובבדיקת היסטרוסקופיה הרופא אמר בוודאות שניתן לנסות הפרייה ויש מצב שהריון יצליח.... השאלה שלנו היא לאור הטראומה מהלידה הראשונה ובו בזמן הרצו להרות למרות כל מה שעברנו, האם אכן אין סכנת חיים, מה המשמעות של קושי בחילוץ שלייה? מה המשמעות של כריתת רחם אחרי לידה?

שלום, ביתי בת 3 כיום. לפני כשנה היא החלה להכריז בכאב שהיא צריכה לעשות קקי. הקקי היה יוצא בסדר גמור, רך. כעבור מספר חודשים היא החלה גם להתאפק. יום כן, יום לא, עד שהגענו לשבוע לא. אז כבר שמנו נר, ובסוף גם חוקן כי יותר מידי הצטבר, וכבר כמה פעמים שהנר לא עזר. היינו אצל כירורג ילדים והוא אמר שאין לה שום בעיה פיזית. מדובר בבעיה נפשית, כתוצאה מהטראומה שהיא חוותה בילדותה. ביתי נולדה עם מום בלב. בגיל חודש וחודשיים היא חוברה לזונדה עד גיל חמישה חודשים אז היא עברה ניתוח לתיקון המום הלבבי. האם ידוע לך על בעיה כזו, של בעיה שצצה כתוצאה מטראומה בעבר? מה יש לעשות? האם יש טיפולים אלטרנטיבים לבעיה זו? תודה נטע

הגיע אלי עכשיו גם תוצאת של בדיקת דם נוספת והיא: GPT 118 אודה לכם על התייחסותכם לשתי ההודעות. תודה

שלום אני אמא לתינוקת בת 8ץ5 חודשים ובגיל 4 חודשים בערך ניסיתי לתת לה סימילאק ואחרי שעתיים שלוש היא הקיאה לאחר חודש ניסיתי שוב וזה נעשה חמור יותר היא פרחה והקיאה לאחר גיל חצי שנה ניסיתי לתת לה דייסה עם תוספת סימילאק(רק טעימה) והתחילה להתנפח לה העיין ,נזלת, פריחה, גירודים. לפני יומיים היא פרחה בפתאומיות והלחיים שלה נהיו ממש ממש אדומות וגם הסנטר בלי שום מאכל שהיא אכלה (אולי אנחנו אכלנו חלב או ביצים ונישקנו אותה ומזה ?) כל הפעמים שזה קורה אני נותנת לה פנסטיל גם גילו אצלה סלמונלה שלא עוברת אחרי 2 טיפולים אנטיביוטים ואמרו שזה בגלל שהיא ילדה אלרגית ורגישה השאלה שלי היא אם אפשר לאבחן אלרגיה לחלב בגיל כזה? ויש בכלל טיפול תודה

גילו לי אסטמה שהתחילה ממש לפני כמה חודשים, אני בשנות ה-20 לחיי. לא הבנתי איך אסטמה נוצרת, ומה גורם לה. האם תוכל לעזור לי להבין? במקביל לאסטמה התפתחו תופעות אלרגיות מוזרות, כמו התנפחויות פתאומיות של העור, התנפחויות של אצבעות בידיים וברגליים. בדיקת אלרגיה שעשיתי לא העלתה אלרגיה מסויימת. מה יכול להיות הגורם, ואיך אפשר לרפא? האם האסטמה תעבור אי פעם, או שעלי לקחת תרופות כל החיים? יש לי אסטמה בינונית, ואני לוקח סרבנט ופליקסוטייד. אני חבר בקופ"ח כללית, והכל נעשה דרך רופאים של הקופה. האם זה מספיק טוב, או שצריך לבדוק את זה יותר לעומק? האם יש רופאים מומחים, או שכדאי לי לעבור מרפאה בשביל זה? תודה.