תוצאות חיפוש עבור מעכבי-פרוטאז

1.כנראה שכן 2.כן 3. של תרופות הפועלות ישירות כנגד הנגיף בעוד 3-4 שנים

שלום זאת תרופה מדור חדש של מעכבי פרוטאז תרופה עמדת להכנס תוך מספר חודשים עד שנה לסל אין דיווחים על שימוש בודד של תרופה אלא עם שילוף עם פגאנטרפרון וריבוירין

שירה שלום רב, יש לבדוק אינטראקציה בין הואזודיפ לתרופות נוספות. חלק מהן אני מצרף להלן: תרופות נוגדות פטריות: קטוקונאזול, איטראקונאזול : סיכון מוגבר להעלאת רמות לרקאנידיפין בדם. דווח על הופעת בצקות בשילוב זה. תרופות המעכבות אנזימי כבד כגון: מעכבי פרוטאז, סימטידין, קלאריתרומיצין, אריתרומיצין, דילטיאזם, פלואוקסטין, פלובוקסאמין, נורפלוקסאצין, וראפאמיל : תרופות אלו מעלות את רמת לרקאנידיפין בדם. סיכון מוגבר לתופעות לוואי. יש לנקוט משנה זהירות בשילוב עם תרופות אלו. תרופות המגבירות פעילות אנזימי כבד, כגון: ריפאמפין, קארבאמאזפין, פניטואין, בארביטוראטים : תרופות אלו מורידות את רמות התרופה בדם. ייתכן ויהיה צורך בהעלאת מינון לרקאנידיפין. אלפוזוסין : אלפוזוסין עם לרקאנידפין עלול לגרום לתת-לחץ דם חמור. אין לתת שילוב זה. תרופות אחרות להורדת לחץ דם : לרקאנידיפין עשוי להגביר את השפעתן של תרופות אלו. מיץ אשכוליות : עלול להגביר רמות לרקאנידיפין בדם. יש להימנע משתיית מיץ אשכוליות שעה לפני ושעתיים אחרי נטילת התרופה. נוגדי דלקת לא סטרואידיים : עלולים לסתור את ההשפעה של לרקאנידיפין. ג'ינסנג, גינקו : עלולים לגרום לעלייה ברמות התרופה בדם. כמו כן, מומלץ להגביל את כמות השתייה, אלכוהול עלול להגביר את תופעות הלוואי של תרופה זו. אני ממליץ לך לפנות לרופא המטפל שיבדוק תופעות לוואי אלו, שבוע טוב וחג שמח, דר. אילן ללבניקוב, רוקח ונטורופט מומחה.

מאיר שלום רב, ראשית כל, לא ציינת באילו תרופות נוספות בתך מטופלת ולכן לא ניתן לדעת אם יש אינטראקציה בין הווזודיפ לבינן. לגבי הווזודיפ, הווזודיפ (לרקאנידיפין), זו תרופה מרחיבת כלי דם ממשפחת בולמי סידן, משמשת לטיפול ביתר לחץ דם. זמן הפעולה הממושך שלה (כ- 24 שעות) מאפשר מתן של פעם ביום. יחסית לבולמי סידן אחרים, לרקאנידיפין גורמת לאגירת נוזלים ולבצקות בתדירות נמוכה יותר. כמו-כן, מאחר ותרופה זו מתחילה לעבוד בצורה הדרגתית היא אינה גורמת להגברת קצב הלב כתגובה לירידה חדה מידי בלחץ הדם, תופעת לוואי האופינית לבולמי סידן אחרים. הווזודיפ נסבל היטב בדרך-כלל. תופעות לוואי אפשריות הן: כאב ראש, עייפות, בחילה, הסמקה ודפיקות לב. התפתחות של בצקת היא תופעת לוואי נדירה יותר. יש להיזהר במקרה של שילוב עם התרופות הבאות: תרופות נוגדות פטריות: קטוקונאזול, איטראקונאזול : סיכון מוגבר להעלאת רמות לרקאנידיפין בדם. דווח על הופעת בצקות בשילוב זה. תרופות המעכבות אנזימי כבד כגון: מעכבי פרוטאז, סימטידין, קלאריתרומיצין, אריתרומיצין, דילטיאזם, פלואוקסטין, פלובוקסאמין, נורפלוקסאצין, וראפאמיל : תרופות אלו מעלות את רמת לרקאנידיפין בדם. סיכון מוגבר לתופעות לוואי. יש לנקוט משנה זהירות בשילוב עם תרופות אלו. תרופות המגבירות פעילות אנזימי כבד, כגון: ריפאמפין, קארבאמאזפין, פניטואין, בארביטוראטים : תרופות אלו מורידות את רמות התרופה בדם. ייתכן ויהיה צורך בהעלאת מינון לרקאנידיפין. אלפוזוסין : אלפוזוסין עם לרקאנידפין עלול לגרום לתת-לחץ דם חמור. אין לתת שילוב זה. תרופות אחרות להורדת לחץ דם : לרקאנידיפין עשוי להגביר את השפעתן של תרופות אלו. מיץ אשכוליות : עלול להגביר רמות לרקאנידיפין בדם. יש להימנע משתיית מיץ אשכוליות שעה לפני ושעתיים אחרי נטילת התרופה. נוגדי דלקת לא סטרואידיים : עלולים לסתור את ההשפעה של לרקאנידיפין. ג'ינסנג, גינקו : עלולים לגרום לעלייה ברמות התרופה בדם. לגבי תופעות לוואי מומלץ להיוועץ ברופא, שבוע טוב ובריא, דר. אילן ללבניקוב, רוקח ונטורופט מומחה.

שלום מרים, אני לא אוהד גדול של מוצרי סויה, למעט אם הם מוצרים מסויה שעברה התססה. פולי סויה מכילים כמויות גדולות ביותר של פיטטים (כולל חומצה פיטית) שהם רעלנים. פיטטים מונעים ספיגה נורמלית של מינרלים במעיים. מרוב רובם של פיטטים אלה לא מצליחים להיפטר בתהליכי היצור של מוצרי הסויה, גם לא בטמפרטורות גבוהות. הדרך היחידה להיפטר מרעלני מזון אלה היא התססה או בלע"ז Fermentation. זו גם הסיבה כי מוצרי סויה אשר עברו בתהליכי יצורם התססה, מן הסוג האיטי המסורתי, הם אכן בריאים לעין ערוך משאר מוצרי הסויה. בין מוצרי הסויה שעברו התססה נמנים: רוטב סויה (איכותי מתוצרת יפנית), רוטב תמרי, מיסו, טמפה, נטו (מוצר יפני שככל הידוע לי עדיין לא מיובא לארץ) ומוצרי סויה אחרים אשר עשויים מחלב סויה שעבר התססה. מוצרים אלה טובים ובריאים, אם כי מומלץ לא להשתמש ברוטב סויה ורוטב תמרי במינונים גבוהים בגלל מליחותם. פיטואסטרוגנים אשר מכילים אסטרוגנים מוחלשים אמורים להתנהג בגופנו כאנטי- אסטרוגנים. במילים אחרות, הם מתחרים עם האסטרוגן המיוצר בגופנו על התחברות לחיישני האסטרוגן הקיימים בתאים. במקרים של סרטני שד בעלי רגישות אסטרוגנית זה אמור להוות יתרון, שכן בסה"כ הפיטואסטרוגנים (במידה שמצליחים להתחבר לחיישני האסטרוגן בהצלחת יתר) יורידו את סה"כ רמות האסטרוגן בגוף, וזו הרי המגמה (בטיפול מונע השנות) בסרטנים מסוג זה (ראי טמוקסיפן). אולם יש גם צורך להבדיל בין מצב של מניעה למצב של מחלה. שניים אלה לא בהכרח זהים. בנוסף לכך, המחקרים מצביעים על מימצאים סותרים. אם הסרטן הוא ER-POSITIVE הייתי נוקט זהירות יתר. אם הוא ללא רגישות לאסטרוגן זה בסדר, שוב, לדעתי עדיפה סויה שעברה התססה. פיטואסטרוגנים נימצאים גם במזונות וצמחים אחרים, אשר פחות שנויים במחלוקת מהסויה (הלא מותססת). זרעי פשתן (פיטואסטרוגנים מסוג ליגננים) ותלתן אדום הן רק שתי דוגמאות. לגבי אישה בריאה בגיל המעבר או אחריו, איני רואה סיבה למה לא להשתמש בסויה שעברה התססה. בכלל, כשמדברים על צריכה צריך לדבר גם על כמויות. אין דין 2-1 פעמים בשבוע כדין צריכה יומיומית. מעבר לכך, יש לקחת בחשבון את כלל הפרוטוקול האנטי-סרטני ההוליסטי. לדוגמא: אם יש שימוש נרחב באנזימים פרוטאוליטים או פנקריאטיים, מאוד לא רצוי לשלב סויה, שכן היא מכילה מעכבי פרוטאז וזה קונטרה-אינדיקטיבי לטיפול האנזימטי. אני מייחד לנושא הסויה ופיטואסטרוגנים פרק נרחב בספרי.