מחלות המוח הניווניות פוגעות בחלק ניכר מהאוכלוסייה, וגורמות...
לחני שלום, אני מצטער שאחותו של בעלך חלתה במחלת יקוב קרויצפלד. חלק מן החולים הם בעלי רקע גנטי למחלה. אם היא ממשפחה שקרובי דם נוספים חלו במחלה -- יש לשוחח עם הרופאים שלה לגבי משמעויות. אם אין קרובי דם נוספים -- עדיין יש מקום לשיחה, שמא יש לחשוד בבסיס גנטי, בהתאם לארץ המוצא. אם קיים בסיס גנטי, או חשד לבסיס גנטי למחלת האחות, אז כדאי לבעלך לבקש לעצמו יעוץ גנטי מכוון כדי להבהיר את האפשרויות ומשמעויותיהן לגביו. המידע מורכב, וצריך למסור באופן אישי. ככלל המחלה אינה מדבקת אלא אם מעבירים רקמת מוח או מעטפותיו מן החולה לחולה אחר. מטעמי זהירות נמנעים מלקחת תרומת דם או אברים אחרים מן החולים במחלה. נוהגים זהירות בהתאם. ככל הידוע -- אין חשש הדבקה לבני זוג או מכרים. בברכת בריאות, כרמל ערמון
שלום שחר, אינני מכיר קשר סיבתי מוכח בין מחלות גנטיות, או מחלת 'קרויצפלד יעקב', לבין התפרצויות של חיידקי 'מיקופלזמה'/'אוריאפלזמה'. הרבה בריאות אפי
משה שלום, מחלת קרויצפלד-יעקב זו מחלה בעיקר של מבוגרים. אני לא מתמצאת במחלה הזאת, ולצערי לא יודעת לענות על שאלתך לגבי הדבקה ע"י בליעת קשקשים או שאיפתם. אני מציעה שתכתוב את השאלה בפורום של נוירולוגיה של מבוגרים. בברכה
מחלות המוח הניווניות פוגעות בחלק ניכר מהאוכלוסייה, וגורמות...
לחני שלום, אני מצטער שאחותו של בעלך חלתה במחלת יקוב קרויצפלד. חלק מן החולים הם בעלי רקע גנטי למחלה. אם היא ממשפחה שקרובי דם נוספים חלו במחלה -- יש לשוחח עם הרופאים שלה לגבי משמעויות. אם אין קרובי דם נוספים -- עדיין יש מקום לשיחה, שמא יש לחשוד בבסיס גנטי, בהתאם לארץ המוצא. אם קיים בסיס גנטי, או חשד לבסיס גנטי למחלת האחות, אז כדאי לבעלך לבקש לעצמו יעוץ גנטי מכוון כדי להבהיר את האפשרויות ומשמעויותיהן לגביו. המידע מורכב, וצריך למסור באופן אישי. ככלל המחלה אינה מדבקת אלא אם מעבירים רקמת מוח או מעטפותיו מן החולה לחולה אחר. מטעמי זהירות נמנעים מלקחת תרומת דם או אברים אחרים מן החולים במחלה. נוהגים זהירות בהתאם. ככל הידוע -- אין חשש הדבקה לבני זוג או מכרים. בברכת בריאות, כרמל ערמון
שלום שחר, אינני מכיר קשר סיבתי מוכח בין מחלות גנטיות, או מחלת 'קרויצפלד יעקב', לבין התפרצויות של חיידקי 'מיקופלזמה'/'אוריאפלזמה'. הרבה בריאות אפי
משה שלום, מחלת קרויצפלד-יעקב זו מחלה בעיקר של מבוגרים. אני לא מתמצאת במחלה הזאת, ולצערי לא יודעת לענות על שאלתך לגבי הדבקה ע"י בליעת קשקשים או שאיפתם. אני מציעה שתכתוב את השאלה בפורום של נוירולוגיה של מבוגרים. בברכה
שלום מתן, לא ניתן לאבחן באמצעות בדיקת EEG ו- MRI מוח את מחלת 'קרויצפלד-יעקב'. הרבה בריאות אפי
שלום מתן, המונח "לאבחן במידה מסוימת" לא ברור לי. הרבה בריאות אפי
שלום מתן, הבדיקה האולטמטיבית לאבחון מחלת 'יעקוב-קרויצפלד' היא ביופסיה של המוח. לא מומלץ! הרבה בריאות אפי
בעיקרון כן אבל זה מצב מאד מורכב וסיכוייך להרות יהיו נמוכים. צריך לברר האם בעלך נשא של CJD כי אם לא - זה קצת ישפר את הסטטיסטיקה פרופ' יובל ירון מומחה במיילדות גינקולוגיה ופריון, מומחה בגנטיקה רפואית וייצמן 14 תל אביב. מרפאה: 057-2121349 www.yuvalyaron.dpages.co.il
סעיף 296 קובע כי כל תביעת כסף מביטוח לאומי תוגש תוך 12 חודשים מקרות המקרה. כיוון שמדובר בשנת 2005 לפני 7 שנים כיום לא ניתן לקבל פיצוי או קצבה . אלון
ביופסיית מח
באנשים ממוצא לובי יש מוטציה ידועה שיכולה לגרום למחלה. אם לסבתא היתה את המוטציה ניתן להציע לך בדיקה אולם מדובר בסיטואציה בעיייתית מאוד שדורשת שיקול דעת וייעוץ גנטי מסודר
ככל הידוע לי לא
מדובר במחלה חשוכת מרפא המסתיימת במוות בתוך כמה חודשים. לצערי אין כל טיפול ידוע שיכול להשפיע על מהלך המחלה. חשוב לדעת כי המחלה אינה מדבקת במגע.
זו מחלה גנטית באופן וודאי אבל לא כל בן אדם עם הגן יראה אותה חושב שתעברי קודם ייעוץ גנטי פרופ' יובל ירון, מומחה במיילדות גינקולוגיה ופריון, מומחה בגנטיקה רפואית וייצמן 14 תל אביב. טל: 0525-052540 http://www.yuvalyaron.dpages.co.il
CJD היא מחלה ניוונית קשה מאוד של מערכת העצבים. אם אכן זו האבחנה מדובר במחלה קשה. מומלץ כי קודם כל תשבו עם צוות המחלקה ותקבלו את כל האינפורמציה במקום. אם עדיין אתם חשים שלא קיבלתם תשובות מספקות תוכלו לפנות אלי דרך הפורום או לקבוע ייעוץ.
נכון שטכניקת עיקור רגילה אינה משמידה פריונים. כל שאר מה שכתבת הוא ספקולטיבי.
היות ויש סיפור משפחתי יש להתיעץ עם גנטיקאי שרק הוא מוסמך לתת תשובות לשאלות שנשאלו.
מדובר בסמן לא ספציפי העולה במצבים בהם נגרם נזק לתאי עצב במוח. ערכים גבוהים מאוד של חלבון טאו עשויים לכוון לאבחנה של מחלת קרויצפלד יעקב, אולם מאחר והחלבון עולה גם במצבים רבים אחרים האבחנה נעשית על סמך התמונה הקלינית,בדיקה נוירולוגית ולעיתים גם שימוש בבדיקות עזר כגון MRI וEEG.
שני שלום, תיאור המקרה לא מאפשר אבחנה ברורה. אבל בשאלה של אירוע מוחי בדיקת MR יכול לתת אבחנה גם שלא ניתן ליראות דבר בCT. גם אבחנה של זוג של דלקת של המוח (אנצפליטיס, כולל מחלות מסוג CJD) או מחלה ניווני באבחנה מבדלת, (דרך הגב לפוס לא מחלה מדבק לא בא בחשבון), המלצתי בירור נוירולוגי מסודר בברכה דר אנדי קנר
הי מצ"ב קישור לארגון של המחלה בחו"ל http://www.ninds.nih.gov/disorders/cjd/cjd.htm אני חושבת שזה כן יכול לעבור בתורשה ומומלץ ללכת ליעוץ גנטי
ממה שהבנתי המחלה נגרמת מוירוס ואינה גנטית כך שאני מאמינה שאביך לא יחלה בזה
זו שאלה די נרחבת ואנסה לענות בקיצור: היצורים הקטנים ביותר שעלולים להזיק לאדם (דהינו הינם זרים לגוף ומגע אתם עלול לגרום לנזק או פגיעה בתאים של האדם) הינם הפריונים - אלה חלקיקים זעירים, חסרי יכולת להתקיים בפני עצמם, ובמעבר מבד"כ בעל חיים מזוהם חודרים לגוף ומשבשים את מבנה ה DNA במקומות מסויימים. הפריון המפורסם ביותר הוא זה הגורם למחלת "הפרה המשוגעת" ולמחלת "קרויצפלד יעקוב". מכיון שהם כה זעירים ואין להם מנגנון קיום - הם למעשה בלתי ניתנים לחיסול על ידי האמצעים הרגילים (אנטיביוטיקה וכו'). היצורים הבאים בגודל הינם הוירוסים (או הנגיפים - מלה אחרת)- שגם הם חסרי יכולת לחיות באופן עצמאי וזקוקים למאחסן כדי להתקיים ולהתרבות (הם משתמשים במערכות ההתרבות של תאי המאחסן לצורך התרבות ולעיתים רבות גם מחסלים בכך את התא המאחסן). וירוסים לדוגמא הינם כל הגורמים לנזלת, שפעת, רוב מחלות השלשול, ורבים אחרים. הם מתחלקים לתת-קבוצות שונות - חלקם כאלה שלגוף קל יותר להתמודד וליצור חיסון (כמו וירוסים שגורמים למחלות הילדות - אבעבועות, אדמת, חזרת, חצבת, ואפילו הפטיטיס B ו A) ולאחרים שעדיין לא נמצא להם חיסון יעיל, כי יש להם יכולת להשתנות בצורה מהירה ולכן הגוף לא מצליח לזהות אותם במבנה החדש (כמו שפעת, איידס, הפטיטיס C ואחרים). הבאים בתור הם החיידקים. אלה יצורים חד-תאיים בעלי דופן וגרעין, ולהלכה הם "עצמאיים בשטח" - אבל חלקם יכולים להזיק לאדם ע"י תקיפת מערכות שלו וניצול המשאבים שלו לצורך גדילתם. הגוף יודע בד"כ להלחם ולחסל את רוב החיידקים, מלבד אלה שהינם קטנים מאד וחודרים לתוך התאים ואז הגוף פחות מצליח לחסל אותם. בקבוצה זו נמנים חיידקי השחפת, החידקים שגורמים לזיהומים בדרכי השתן (אי קולי), חיידקי סלמונלה ושיגלה (שלשולים), סטרפטוקוקים למיניהם ואחרים. אלה בד"כ רגישים לטיפולים אנטיביוטים, אלא שגם הם למדו לייצר מערכות שיכולות לפרק או להתנגד לפעולה של אנטיביוטיקות, וככל שאנחנו משתמשים יותר באנטיביוטיקה , כך הם מתחכמים ומייצרים מערכות מתוחכמות יותר. חשוב לציין שבגוף שלנו ישנם הרבה חיידקים "טובים" - למשל במערכת העיכול, בלוע ובנרתיק של האשה - שעוזרים לעכל את המזון, ולהגן מפני חיידקים "רעים". פטריות - אלה כבר יצורים מתוחכמים יותר, רב תאיים, שברוב המקרים הם יצורים שחיים אתנו בשלום ולא מפריעים לאף אחד, עד שיום בהיר אחד משתנה המאזן בין יצורים "טובים" ליצורים "רעים" בגוף (למשל בגלל טיפול אנטיביוטי שמחסל חיידקים "טובים") ואז הם משגשגים ויכולים לגרום לזיהום. זיהום פטרייתי יכול גם להופיע בזמן כשל של מערכת החיסון (למשל לאחר טיפולים כימותרפים או במחלות כשל חיסוני). הטיפול בפטריות הוא גם בעזרת אנטיביוטיקות. הבעיה היא שחלק מהאנטיביוטיקות נגד פטריות יכולות גם לגרום לנזק למערכות אחרות של הגוף (הכבד למשל או תאי הדם) ולכן טיפול כזה דורש מעקב של בדיקות דם. פרזיטים הם ממש חיות קטנות שמגיעות בד"כ ממקורות מזוהמים - מים, בעלי חיים שלא עברו פיקוח וטרינרי או לא בושלו כהלכה, עקיצות יתושים ועוד), שמתיישבים במערכות שונות בגוף או אפילו "מטיילים" בגוף - ויכולים לגרום נזק למערכות שונות. הטיפול בהם הוא באמצעות תרופות שמחסלות אותם (למשל "ורמוקס" לתולעים במעי). מיקרובים זה מילה כללית לכל מיני יצורים מיקרוסקופים... מקווה שהבהרתי קצת את התמונה. שבת שלום.
שלום ליאור, - Creutzfeldt-Jakob DiseaseCJD הינה מחלה הפוגעת במח וגורמת להרס איטי שלו. למיטב ידיעתי האבחנה של המחלה הינה באמצעות ביופסיה מוחית והדגמה של התמונה האופיינית. כיוון שאתה מעוניין בחומר נוסף על המחלה אני מפנה אותך למספר אתרים העוסקים במחלה זו: http://cjdfoundation.org/index.html http://www.cjd.ed.ac.uk/ כמו כן אני מציעה לך לבצע חיפוש באחד ממנועי החיפוש של המדליין על מחלה זו ולהגיע למספר רב של מאמרים העוסקים בחידושים של המחלה. הפניה לאתרים שמאפשרים חיפוש מהיר במדליין תמצא בקישורים באתר בכתובת: http://www.doctors.co.il/nav/library/medline/ בהצלחה, אפרת.