עוד בתחום
מומחים ומכונים
שלוטם דוד, ככל הנראה אכן מדובר שוב חסימה בתעלת האוזן החיצונית אבל חד משמעית חייב בדיקת רופא אא"ג!! בברכה, ד"ר מוטי בכר
שלום לך מדריך הצלילה, בעקרון, מאוד לא רצוי להשתמש בצורה סדירה ומוגזמת בטיפות אף או בכדורים כסינופד, שימוש רב עלול להביא לעמידות השפעת התרופה ולצורך במינונים הולכים וגדולים ואפילו להתמכרות. ולגבי ה"אוזן ההפוכה" , במידה והשפעת הטיפות שנלקחו לפני תחילת הצלילה, חולפת לפני תחילת העליה מהצלילה לפני המים, עלול להווצר קושי ביציאת הגז הכלוא בדרך כלל בסינוסים, בעיקר בסינוס הפרונטאלי ולא באוזן התיכונה המתנקזת דרך התעלה על שם אוסטכיויוס גם בדרך כלל במקרים שכאלה. "אוזן הפוכה" עלולה לקרות עם יש חסימה בתעלת האוזן החיצונית, פקק של צרומן (שעוות האוזן) או הדיוט ששכח את מה שלמד שאסור לשים פקקים באוזנים, זאת קורה כמובן בעת עליית הלחץ הסביבתי, כלומר בתחילת הצלילה ולא בסופה.
שלום טל, הכוונה היא לדלקת קשה של האוזן החיצונית בסוכרת. לוטה קטע מהפרק על "מחלות אף אוזן וגרון בסוכרת" מתוך הספר: "סוכרת (חלק שני)-סיבוכי הסוכרת להתמודד ולהצליח" שמומלץ שיהיה בביתך. (שבוע הספר - ההזדמנות לרכשו).:האוזן החיצונית- הסכנה הגדולה ביותר מבחינת האוזניים הנה נטייתם של הסוכרתיים לפתח דלקות קשות ועקשניות. דלקת האוזן החיצונית, שהינה כה שכיחה בקיץ, עלולה להתפתח לתהליך דלקתי קשה, עקב חדירה של חיידקים מחוללי מחלה (פ??תו?ג?נ?יים) לשכבות העמוקות של עור תעלת השמע החיצונית. בשל התנגודת הנמוכה לזיהומים מחוללי מחלות, עלולה הדלקת לסבך גם את עצמות הרקות. הסימנים האופייניים הם כאבים בתוך האוזן, באפרכסת וסביב לאוזן. לרוב, קיימת גם הפרשה מוגלתית, שהנה לעיתים בעלת ריח רע. עקב חסימת תעלת השמע על ידי ההפרשות, או הדלקת, עלולה להופיע גם ירידה בשמיעה. דלקות אלו על פי רוב אינן מגיבות לטיפול המקובל בטיפות אוזניים ואנטיביוטיקה במתן פּוּמי (דרך הפה). חוסר התגובה לטיפול הראשוני וצמיחת חיידקים פתוגניים, בדרך כלל מסוג פסיאוֹדוֹמוֹנס, הן סיבות לדאגה ולהפניית החולים לטיפול במסגרת אשפוזית. מטרת האשפוז הנה מתן תרופות בעירוי תוך ורידי וטיפול מקומי אינטנסיבי על מנת להתגבר על הדלקת, הממשיכה להתפתח למרות הטיפול המקומי שניתן במסגרת המרפאה הכללית. אם קיימות הוכחות לחדירה עמוקה של הדלקת, תוך מעורבות של העצם הטיפול עלול להימשך מספר שבועות, ולכלול ניתוח לניקוי והרחקת הרקמות הנמקיות. סוג זה של דלקות באוזן החיצונית, האופייניות לסוכרתיים, סיכן את חיי החולים עד לפני מספר שנים. כיום, הודות למודעות הגוברת של הציבור ושל הרופאים, האבחנה נעשית מוקדם יותר, וניתנים לחולה סוגי אנטיביוטיקה חדישים ויעילים. הסכנה לחיים כיום קטנה יותר אך עדיין קיימת. לסיכום- אם לסוכרתי יש דלקת באוזן החיצונית, שמתחילה לרוב לאחר רחצה בים או בבריכה, המלווה בכאבים והפרשות, ובאם הדלקת אינה מגיבה במהירות לטיפול הרגיל הניתן במסגרת מרפאתית יש מקום להפנות את החולה לטיפול במסגרת בית החולים, אצל מומחה לדבר." "...
שלוטם דוד, ככל הנראה אכן מדובר שוב חסימה בתעלת האוזן החיצונית אבל חד משמעית חייב בדיקת רופא אא"ג!! בברכה, ד"ר מוטי בכר
שלום לך מדריך הצלילה, בעקרון, מאוד לא רצוי להשתמש בצורה סדירה ומוגזמת בטיפות אף או בכדורים כסינופד, שימוש רב עלול להביא לעמידות השפעת התרופה ולצורך במינונים הולכים וגדולים ואפילו להתמכרות. ולגבי ה"אוזן ההפוכה" , במידה והשפעת הטיפות שנלקחו לפני תחילת הצלילה, חולפת לפני תחילת העליה מהצלילה לפני המים, עלול להווצר קושי ביציאת הגז הכלוא בדרך כלל בסינוסים, בעיקר בסינוס הפרונטאלי ולא באוזן התיכונה המתנקזת דרך התעלה על שם אוסטכיויוס גם בדרך כלל במקרים שכאלה. "אוזן הפוכה" עלולה לקרות עם יש חסימה בתעלת האוזן החיצונית, פקק של צרומן (שעוות האוזן) או הדיוט ששכח את מה שלמד שאסור לשים פקקים באוזנים, זאת קורה כמובן בעת עליית הלחץ הסביבתי, כלומר בתחילת הצלילה ולא בסופה.
שלום טל, הכוונה היא לדלקת קשה של האוזן החיצונית בסוכרת. לוטה קטע מהפרק על "מחלות אף אוזן וגרון בסוכרת" מתוך הספר: "סוכרת (חלק שני)-סיבוכי הסוכרת להתמודד ולהצליח" שמומלץ שיהיה בביתך. (שבוע הספר - ההזדמנות לרכשו).:האוזן החיצונית- הסכנה הגדולה ביותר מבחינת האוזניים הנה נטייתם של הסוכרתיים לפתח דלקות קשות ועקשניות. דלקת האוזן החיצונית, שהינה כה שכיחה בקיץ, עלולה להתפתח לתהליך דלקתי קשה, עקב חדירה של חיידקים מחוללי מחלה (פ??תו?ג?נ?יים) לשכבות העמוקות של עור תעלת השמע החיצונית. בשל התנגודת הנמוכה לזיהומים מחוללי מחלות, עלולה הדלקת לסבך גם את עצמות הרקות. הסימנים האופייניים הם כאבים בתוך האוזן, באפרכסת וסביב לאוזן. לרוב, קיימת גם הפרשה מוגלתית, שהנה לעיתים בעלת ריח רע. עקב חסימת תעלת השמע על ידי ההפרשות, או הדלקת, עלולה להופיע גם ירידה בשמיעה. דלקות אלו על פי רוב אינן מגיבות לטיפול המקובל בטיפות אוזניים ואנטיביוטיקה במתן פּוּמי (דרך הפה). חוסר התגובה לטיפול הראשוני וצמיחת חיידקים פתוגניים, בדרך כלל מסוג פסיאוֹדוֹמוֹנס, הן סיבות לדאגה ולהפניית החולים לטיפול במסגרת אשפוזית. מטרת האשפוז הנה מתן תרופות בעירוי תוך ורידי וטיפול מקומי אינטנסיבי על מנת להתגבר על הדלקת, הממשיכה להתפתח למרות הטיפול המקומי שניתן במסגרת המרפאה הכללית. אם קיימות הוכחות לחדירה עמוקה של הדלקת, תוך מעורבות של העצם הטיפול עלול להימשך מספר שבועות, ולכלול ניתוח לניקוי והרחקת הרקמות הנמקיות. סוג זה של דלקות באוזן החיצונית, האופייניות לסוכרתיים, סיכן את חיי החולים עד לפני מספר שנים. כיום, הודות למודעות הגוברת של הציבור ושל הרופאים, האבחנה נעשית מוקדם יותר, וניתנים לחולה סוגי אנטיביוטיקה חדישים ויעילים. הסכנה לחיים כיום קטנה יותר אך עדיין קיימת. לסיכום- אם לסוכרתי יש דלקת באוזן החיצונית, שמתחילה לרוב לאחר רחצה בים או בבריכה, המלווה בכאבים והפרשות, ובאם הדלקת אינה מגיבה במהירות לטיפול הרגיל הניתן במסגרת מרפאתית יש מקום להפנות את החולה לטיפול במסגרת בית החולים, אצל מומחה לדבר." "...
סיבות רבות יכולות להיות לנזלת כרונית ורק חלקם קשור באלרגיה. הבירור צריך לכלול תיחקור טוב, צילום או סיטי מערות הפנים, טסטים לאלרגיה ולשקול ביצוע בדיקות מיוחדות יותר של אלרגיה (במידה ויש חשד גבוה). שליחת נזלת לבדיקת "אאוזינופילים" ועוד. הטיפול בנזלת תלוי בסיבתה ואופייה ועשוי לכלול טיפות אף מיוחדות או טיפול אנטי-אלרגי וקיימות כיום אפשרויות חדשות רבות. את מוזמנת לייעוץ חוזר בהדסה עין-כרם במידת הצורך.
