תוצאות חיפוש עבור המופוביה

מאז ומתמיד סבלתי מחרדה חברתית. בשנים האחרונות אני מתגברת עליה בהדרגה ונעזרת במחשבות חיוביות. היום יותר קל לי לקיים אינטראקציה עם אנשים ולהישאר רגועה. בשנה האחרונה החל לי תסמין מוזר והוא רעד בידיים. בעבר כשהייתי צריכה לשלם בסופר הייתי רועדת מעט, אך זה עבר לי. בבדיקת הדם האחרונה היד שלי החלה לרעוד ממש בפרעות (ואין לי פחד מדם/מחטים). זה היה מביך נורא, וניסיתי להסביר שאני לא עומדת להתעלף. שבוע שעבר עבדתי בסדרנות במקום חדש ולא הייתי לחוצה כלל. אך כשביקשו ממני לחתום על הדף (בצמוד למישהו שבחן אותי) זה קרה שוב. ניסיתי לעבוד על מחשבות כגון "מה אכפת לי מה יחשבו, זה לא עניינם", אבל זה קרה לי שוב אתמול אצל הווטרינר כשלקחתי את החתולה לטשטוש. ברגע שהתחלתי לחתום היד שלי פשוט התעוותה והחלה לרעוד בטירוף, וברגע שסיימתי היא נרגעה. וואלה, מדובר בפעולות הכי פשוטות בעולם, זה לא שאני עומדת עכשיו מול קהל או קבוצה גדולה של אנשים וצריכה להתחיל להרצות. אני לא יודעת איך למצוא לכך פתרון.

היי, בתי היא בת 14 בריאה ללא מחלות רקע ולא נוטלת תרופות. לאחרונה בחודשים האחרונים בסוף המקלחת שלה בערב ולאחר שהיא יוצאת ממנה במשך כמה דקות היא מרגישה שהיא עומדת להקיא ולהתעלף. תחושה מזעזעת שהיכ רוצה לבכות מרוב שזה נורא. היא גם מרגישה חולשה בכל הגוף, רואה שחור לפעמים, ולפעמים שטף הדיבור שלה נקטע והיא לא ממש מצליחה לדבר. זה קורה גם כשהמים לא חמים, ואם היא יושבת זה לפעמים (לא תמיד) נרגע קצת, וחוזר ברגע שקמה. בזמן האחרון זה נהיה יותר גרוע. חוץ מזה בזמן האחרון חווה מדי פעם מין תחושת סחרור ורואה שחור כשקמה מכיסא שישבתי עליו הרבה זמן. הייתה לה פוביה מדם ותגובה כזו כשרואה דם (רק בלי הקטע של קושי בדיבור) וגם כשעשתה חיסון או בדיקת דם, אבל זה כבר עבר לה וכבר מספר (קטן) של שנים שזה לא קורה. אשמח לדעת מה דעתך ומה צריך לעשות, האם זה משהו רציני? האם צריך לגשת לבדיקה? האם זה קשור למשהו לבבי או מוחי? תודה!

היי, בתי היא בת 14 בריאה ללא מחלות רקע ולא נוטלת תרופות. לאחרונה בחודשים האחרונים בסוף המקלחת שלה בערב ולאחר שהיא יוצאת ממנה במשך כמה דקות היא מרגישה שהיא עומדת להקיא ולהתעלף. תחושה מזעזעת שהיכ רוצה לבכות מרוב שזה נורא. היא גם מרגישה חולשה בכל הגוף, רואה שחור לפעמים, ולפעמים שטף הדיבור שלה נקטע והיא לא ממש מצליחה לדבר. זה קורה גם כשהמים לא חמים, ואם היא יושבת זה לפעמים (לא תמיד) נרגע קצת, וחוזר ברגע שקמה. בזמן האחרון זה נהיה יותר גרוע. חוץ מזה בזמן האחרון חווה מדי פעם מין תחושת סחרור ורואה שחור כשקמה מכיסא שישבתי עליו הרבה זמן. הייתה לה פוביה מדם ותגובה כזו כשרואה דם (רק בלי הקטע של קושי בדיבור) וגם כשעשתה חיסון או בדיקת דם, אבל זה כבר עבר לה וכבר מספר (קטן) של שנים שזה לא קורה. אשמח לדעת מה דעתך ומה צריך לעשות, האם זה משהו רציני? האם צריך לגשת לבדיקה? האם זה קשור למשהו לבבי או מוחי? תודה!

היי, בתי היא בת 14 בריאה ללא מחלות רקע ולא נוטלת תרופות. לאחרונה בחודשים האחרונים בסוף המקלחת שלה בערב ולאחר שהיא יוצאת ממנה במשך כמה דקות היא מרגישה שהיא עומדת להקיא ולהתעלף. תחושה מזעזעת שהיכ רוצה לבכות מרוב שזה נורא. היא גם מרגישה חולשה בכל הגוף, רואה שחור לפעמים, ולפעמים שטף הדיבור שלה נקטע והיא לא ממש מצליחה לדבר. זה קורה גם כשהמים לא חמים, ואם היכ יושבת זה לפעמים (לא תמיד) נרגע קצת, וחוזר ברגע שקמה. בזמן האחרון זה נהיה יותר גרוע. חוץ מזה בזמן האחרון חווה מדי פעם מין תחושת סחרור ורואה שחור כשקמה מכיסא שישבתי עליו הרבה זמן. הייתה לה פוביה מדם ותגובה כזו כשרואה דם (רק בלי הקטע של קושי בדיבור) וגם כשעשתה חיסון או בדיקת דם, אבל זה כבר עבר לה וכבר מספר (קטן) של שנים שזה לא קורה. אשמח לדעת מה דעתך ומה צריך לעשות, האם זה משהו רציני? האם צריך לגשת לבדיקה? האם זה קשור למשהו לבבי או מוחי? תודה!

שלום וברכה, קודם כל אקדים ואומר שיש לי פוביה מדם, לכן כל כתם בגווני כתום עד חום, אפילו בגודל נקודת עיפרון נראה לי כמו דם. אני מאוד לחוצה ממשהו שקרה היום. שליח הביא אלינו חבילה הביתה, ואני לא הייתי בבית, היא שמר על התינוקת שלנו בת השנה. כשחזרתי וראיתי את החבילה היה עליה כמו כתם מרוח, לא גדול, כמו מריחת אצבע, הוא גם היה מרוח אז לא אטום. אני מודעת לזה שסביר להניח שמדובר בכתם של משהו אחר כמו שוקולד, רוטב, חלודה או בוץ שנתפס בדרך במשלוח, אבל אני מוטרדת שמה זה דם חלילה. השאלה שלי: בעלי קיבל את החבילה, ובמידה והוא לא שטף ידיים ונתן לבת שלנו (שמוציאה שיניים אז יש קצת רגישות בחניכיים) משהו לאכול,האם זה מסוכן? בנוסף היה לה גם ציפורניים והיא שפשפה את העין ועשתה לעצמה נקודה קטנה של דם עם הציפורן בעור ליד העין. מה לגבי זה? ובנוסף בעלי התעסק עם אוכל, מה לעשות? והאם צריך לנקות דברים שהחביל נגעה בהם? יש לציין שלא ראיתי דם שעבר לבגד שלו או משהו. וגם אני החזקתי את התינוקת אחרי שהוא היה איתה ויש לי יובש עם סדקים בידיים. אני שואלת לגבי איידס והפטיטיס. הבת שלנו מחוסנת כהלכה בכל החיסונים בהתאם לגילה (טרם עשת חיסון של גיל שנה). מה אפשר לעשות? אני ממש דואגת לתינוקת

אני מנסה לשאול את השאלה הזו ככמה שיותר כללית... האם לחץ תמידי תקופה מאוד ארוכה (הקורונה מלחיצה, מתחתנת בקרוב, פצע שלא מחלים כבר שנה וחצי שמלווה בהרבה מתח, פחד מבדיקות דם), יכול להיות סיבה לפרולקטין של 2600-2800? או שהכרח יש החמרה בגידול שישנו? בדקו פעמיים את הרמה.. תודה!

שאלתי את זה בעבר אבל לא הבנתי את התשובה... שואלת פשוט כדי לקבל תשובה פשוטה.. האם לחץ תמידי תקופה מאוד ארוכה (קורונה, מתחתנת בקרוב, פצע שלא מחלים כבר שנה וחצי שמלווה בהרבה מתח, פחד מבדיקות דם), יכול להיות סיבה לפרולקטין של 2600-2800? בדקו פעמיים את הרמה

היי שרון.. אני כבר לא יודעת מה לעשות איך להכין את הדבר הזה אתמול הייתה לי איזה פעולה שהייתי צריכה לעשות בבית חולים עזבי שכל דבר אני תלותית לא עולה על אוטובוס לבד לא על רכבת לא כלום חייבת כל הזמן שיהיה איתי מישהו כמו תינוקת בסוף חברה באה איתי באמצע הבדיקה איבדתי את ההכרה התעלפתי משהו שקרה לי כבר כמה פעמים מחרדה ולחץ.מאתמול שזה קרה לי אני רק חושבת שאני מוקדמת ולא במציאות ושמהבהלה יש לי סכיזופרניה חשוב מחשבות רדיפה ומפחדת לנהוג חלביות עם הילדים לבד בבית ואני יאבד את ההכרה. שבוע הבא אני אמורה לנסוע לפסטיגל עם אמא וחברה של הילדה מהגן היא רוצה לנסוע ברכבת אני מפחדת עכשיו בכלל ביקשתי מבעלי שילך איתה כי אני מפחדת לאבד את ההכרה שם כבר אף אחד לא יכול לשמוע ולהכיל אותי כולם מכנים אותי חולת נפש ומשוגעת אני כבר לא יודעת מה לעשות...מהכל אני מפחדת

שלום, אני ובעלי בני 36 ו37 נשואים 15 שנה. לפני 5 חודשים ילדתי ילד שלישי. הלידה היתה טבעית ספונטנית ונפלאה תוך פחות משעה מאז שהגענו לבית חולים ובלי אפידורל ובלי סיבוכים כמו בלידות הקודמות (חוץ מזה שהקןדמות היו ארוכות יותר )תוך כדי שבעלי מחבק אותי פנים לפנים כשאני כוראת על 6. עכשיו בעלי מסרב ליחסי מין ואומר שיש לו טראומה אחרי לידה והוא צריך עוד זמן ואני לא יודעת מה לעשות. האם לנסות לדבר איתו על זה, לנסות ליזום קירבה, או להניח לזמן לרפא את הבעיה... יש לציין שאין לו פחד מדם והוא מתפקד מעולה במצבי טראומה כך שאני לא מבינה מקור הבעיה ודי מתוסכלת מהעניין.

אממ אני בת 17 ואני מתנדבת במדא אבל אני שמתי לב שישלי רגישות מן פחד כה לדם בכמויות גדולות אבל ואני לא יודעת איך להתרגל לזה, היה מקרה שעזרתי לחברה שנפצעה עשיתי מה שיכולתי אך אחרי כמה דקות פשוט התעלפתי. אני רוצה לשאול איך אפשר להתמודד עם הבעיה הזאת מה ניתן לעשות ,אני מבינה שזה פסיכולוגי גם ?

שלום יש לי בעיה בכול פעם שאני רואה דם (לא שריטה). או נכנס לבית חולים, אנשים במצב קשה מאוד. או אדם קטוע אברים בטלוויזיה. בקיצור כמעט כל מה שקשור למראה מחריד. אני מתעלף. ביום יום אני אדם נורא בריא ללא מחלות בריאותיות או נפשיות. השמח להכוונה כיצד נקראת ההפרעה הזאת בעיקר. וכיצד ניתן לטפל בה. תודה

בוקר טוב, מגיל מאוד צעיר היו לילד שלי פחדים. הפחדים באו והלכו, אבל כל הזמן התחלפו: פחד מזרים ברחוב, פחד ממעליות, פחד מבריכות, פחד מחרקים, פחד מלהיות לבד, פחד מדם, ולאחרונה פחד שיחטפו אותו. עליי לציין כי לפני כשנתיים הוא היה עד לתאונת דרכים בה נפצע ילד, אשר מייד לאחריה חלה החמרה במצב. בימים אלה הוא פוחד ללכת לבד אפילו לשירותים או להישאר לבד במקלחת. בנוסף יש לילד טיקים, גם הם מתחלפים: כחכוח בגרון, השמעת קולות, ליקוק השפתיים, נגיעה בפה וכו וכו. לפני כשנה הוא נפגש עם פסיכולוגית למשך כחצי שנה שבה היה שקט, אולם עם גמר הטיפול החרדות חזרו ביתר שאת. בינתיים יצרתי קשר עם מרפאת החרדה בשניידר והצטרפנו לרשימת המתנה לטיפול הקבוצתי. הדילמה - הילד חווה גירושין שלי ושל אביו לפני כ-3 שנים וכן מספר לא מבוטל של מעברי דירות. אני ובן זוגי מזה תקופה ארוכה מעוניינים לעבור לגור ביחד בדירה יותר גדולה על מנת לאפשר לילדיו לינה מסודרת בחדר משלהם (נכון לעכשיו כשילדיו מגיעים הם ישנים באותו חדר עם ילדיי). כך שלמעשה כרגע שוב עומד על הפרק מעבר דירה. עליי לציין כי: 1. במסגרת מעבר דירה זה הילד יישאר באותו בי"ס. 2. אי מעבר דירה כאמור יעמיד את הזוגיות שלי בסכנה. השאלה הנשאלת היא האם מעבר דירה בתקופה זו בה הילד מתמודד עם חרדות קשות עשוי להשפיע לרעה עליו ו/או על הטיפול הצפוי לו במרפאת החרדה?

שלום, אני סובל מחרדה בלתי נשלטת מבדיקות דם, בדיקות לחץ דם ואפילו עיסוק סתמי בעניינים שקשורים לגוף האדם [שיחה, סרטים וכיו"ב]. הדבר הופך את חיי לבלתי נסבלים - ניתוחים, בדיקות דם שגרתיות ובדיקות רפואיות אחרות הופכות לפרויקט אם בכלל זוכות לצאת לפועל. מרופא המשפחה נמסר לי כי אין באמת טיפול לעניין [טיפול למבוגרים שלא מומלץ לצעירים]. רציתי לדעת האם יש טיפול לבעיה. תודה.

שלום! אני הולכת ללמוד רפואה, ויש לי בעיה - דם. אין לי בעיה לראות מישהו ניפצע, או למישהו שיורד דם. יש לי בעיה רק בניתוחים. ניסיתי להיות בכמה ניתוחים ופשוט ישר יש לי סחרחורות ואני בקושי יכולה לעמוד. הייתי רוצה עזרה בזה. אני מפחדת שזה ימנע ממני להיות רופאה. תודה מראש, אמילי.

שלום ד"ר ברצוני לדעת האם לחץ היסטרי ביותר לפני בדיקת דם {בעקבות פחד מבדיקות דם) , יכול לעלות את ערכי הסוכר בדם?

שלום. אני נער בן 18 ואני די חושב שאני סובל מפוביות מדם ומאיברים פנימיים. כל מקרה של מפגש עם דם קריאה על דם וגם שמיעה ממישהוא שמדבר על דם יכול לגרום לי לבחילות, סחרחורת ולפעמים גם התעלפות(בדרך כלל לאחר אירוע כזה אני גם לא יכול לאכול אוכל כבד(עוף,בורקסים וכאלה) כי זה גורם לי לבחילה). קראתי קצת על התקפי המטופוביה, והבנתי שלחץ הדם והדופק יורדים ועל ידי זה האדם מתעלף. אני לא יודע בקשר ללחץ דם שלי אבל אני די בטוח שהדופק שלי עולה ומעבר לזה הוא לא סדיר(במקום פעימות יחידות בהפרשי זמן קבועים יש לי זוגות פעימות בהפרשי זמן קבועים פחות או יותר). כדי להבהיר את זה יותר אני יתאר כמה מיקרים שהתעלפתי. יצאתי עם חבר שלי ואחותו לבאולינג. בשלב מסויים אחותו יצאה לשירותים וכשהיא חזרה משם היא סיפרה שיש לה מחזורץ הדבר הזה עורר בי קצת בחילה אבל רק שהגעתי לבית ונזכרתי בזה התעלפתי. עוד מקרה: בבית ספר בכיתה ט בהפסקה חבר שלי תיאר סרט כלשהוא שהוא ראה שבו היה קטע מגעיל עם דם וכמה דקות אחר כך התעלפתי כשהלכתי לשירותים כתוצאה מהיזכרות בזה.עו מקרה של התעלפות כמה דקות אחרי בדיקת דם. עוד מקרה שאירע השנה הזאת- סתם קראתי מאמר כלשהוא על איידס(באתר של כללית), וכשהגעתי לדרכי הידבקות(דרך דם, ומזרקים וכו') מיד התעלפתי ליד המחשב(הערה: בגיל הזה{18} כבר חשבתי שאין לי יותר בעיה של התעלפויות). והיו עוד מקרים דומים אבל אני חושב שכבר הבנתם את הרעיון. בקיצור כמו שאתם מבינים המגבלה הזאת מקשה עליי את חיי היום יום ויותר אני כבר מתחיל לפחד להיות במקומות עם אנשים, במיוחד במקומות מוגבלים כמו אוטובוסים. אין לי ממש מושג איך לטפל בבעיה הזאת ואני לא יודע ממה היא נגרמה(שהייתי קטן בערך בגילאי 7-10 אני זוכר שלא פחדתי מדם והייתי עושה בדיקות אפילו תוך כדי שאני מסתכל על צינור השאיבה). אין לי מושג מה אני יכול לעשות ואני גם לא בטוח מי מטפל בדברים כאלה(פסיכולוג,פסיכיאטר,רופא). אגב, יש עוד יומייים שוב בדיקת דם שהייתה אמורה להיות היום אבל דחיתי אותה כי פחדתי. אז אפשר עזרה בבעיה הזאת?

בת 25 בקרוב.גובה ומשקל תקין (שניהם אולי מעט מעל הממוצע כ1.70 גובה משקל 72) מחזור קיבלתי בגיל 14 לראשונה לפני כ-9 שנים. מאז היו לי 6-7 מחזורים, בממוצע פעם בשנה וחצי. יש לי פוביה מדם,זריקות ומחטים. מסרבת בכל תוקף לעבור בדיקות דם או דקירות כלשהן (תופעות לוואי קשות של איבוד הכרה,התעלפויות ועוד) אין מה לדבר איתי על דקירות. ב-3-4 שנים האחרונות פניתי לרופאת משפחה ולאנדוקרינולוגים כולם הפנו אותי לבדיקות דם הורמונים של LH ו-FSH, פרוגסטרון,אסטרוגן,פרולקטין ועוד. אין בי שום מוכנות נפשית ופיזית לעבור בדיקות אלו. יש לציין שבדרך לא דרך הסכמתי איכשהו לעבור בדיקות אלו באופן חד פעמי.אך הדרך שעזרה לכך כבר לא רלוונטית ולא קיימת. רמת ההורמונים הללו בדם+ לפי כל הבדיקות היתה תקינה לחלוטין, מלבד הפרולקטין שהיה מעט גבוה אך בבדיקה חוזרת (המחט היתה כשעה ביד להוריד רמת הלחץ) רמתו ירדה. יש לציין כי בשל המתח,הלחץ, הפחדים,החיים הרוויי מתח שגם בטיפולים פסיכולוגיים וטיפולי רפואה משלימה-שיאצו רפלקסולוגיה, וכן היפנוזה, שום דבר לא עזר והמחזור לא הגיע. יש דברים שלא תלויים בי וגורמים לחיים שלי להיות סבל וללחץ ומתח ב80% מהזמן שלי. גם בתקופות רגועות בחיי אינני מקבלת מחזור. ההשערות שלי הן בעיקר- לאחר קריאה רבה ולימוד הנושא דרך ספרות רפואית ודרך האינטרנט- הן: 1) אמנוריאה שניונית . 2) שחלות פוליציסטיות 3) גידול ממאיר ליד ההיפופיזה-באוכף התורכי. הבעיה היא שאף אנדוקרינולוג/ית לא יכול לעזור לי כל עוד אני מסרבת לעבור בשנית בדיקות דם. השורה התחתונה היא שחשוב שאקבל מחזור לא לשם כניסה להריון-אלא לפי הבנתי אם אין לי מחזור זה יכול לגרום לבעיות שונות כמו אוסטיאופורוזיס בגיל מוקדם בריחת סידן, הזדקנות מוקדמת ו"הקדמת" גיל הבלות-דבר שברצוני למנוע. כיצד אוכל לפתור בעיה זו ללא בדיקות דם/בדיקות פולשניות שגורמות לכאב (כל מה שכרוך בדקירות דם וזריקות?) האם אוכל לקבל רעיון לפתרון? אני די אובדת עצות ולכן פונה לפה. אם יש בדיקה או טיפול כלשהו כדי שאקבל מחזור- לא היה לי מיוני 2010 יותר משנה! רק בלי דקירות מחטים וטיפול פולשני. תודה רבה מראש.

שלום, כבר הרבה זמן שיש לי פוביה גדולה מאוד מדם.. כול פעם שאני רואה דם או אפילו שומע סיפורים על כול מיני דברים שקשורים לדם אני חווה חולשה, ירידה פתאומית בלחץ דם. סחרחורות, ובמקרים קיצוניים אני מתעלף. מאוד חשוב לי לפתור את הבעיה הזאת..אני בקרוב מתגייס ולא רציתי שהבעיה הזאת תעיק עליי בצבא אודה לך אם תפנה אותי לאיש מקצוע שיוכל לעזור לי בבעיה. תודה רבה על העזרה

בוקר טוב!! אני סובלת מאד מאד מזה כחודשים מדם. כל דבר שגוונו בין חום, אדום, בורדו, ורוד כהה מתפרש לי מיידית כדם ואני נכנסת להיסטריה!! פוחדת כי זה יזיק לי ויגרו מחלות קשות. הדבר מפריע לי ביום יום ובשיגרה. אני ניסיתי גם שיחות ונוטלת רסיטל מזה שנה . הדברר לא יעיל כ"כ ואני אשמח פשוט לדעת מידע על הידבקות ודם ואולי יעזור לי ללחץ..אשמח לעזרה ותמיכה..תודה מראש ושבוע טוב

האם קיימת חרדה מדם? לא רק המראה של הדם, אלא גם מלשמוע את המילה נאמרת או לראות אותה כתובה. תודה מראש.

שלום רב, אני סטודנטית לפסיכולוגיה הסובלת מפוביה של דם, הדבר התחיל מכמה שנים טובות כאשר דרסתי בטעות על אפרוח וגרמתי לו למות, מאז אותו רגע התחלתי להרגיש סחרחורת כל עם שאני רואה טיפת דם על גופי, אחר כך המצב התדרדר והתחלתי להרדש סחרחורת גם אם אני רואה דם על גופם של אנשים אחריםף ואחר כך התחלתי להתעלף כל פעם שאני רואה דם לא משנה איפוה. לפני שנה חוויתי משהו חדש, התעלפתי רק מזה ששמעתי שאחות שלי הקיזה דם והרחתי את הריח של הדם אבל לא ראיתי. בקשר למחזור, לפעמים אני מתעלפת ביום הראשון של המחזור אבל אני תמיד מרגישה סחרחורת והפנים שלי נראים צהובים. קראתי הרבה דברים על טכניקות טיפול בפוביות ונסיתי להעזר בהם אבל זה לא עזר. מקווה שתעזור לי.

למנהלי הפורום שלום! לבני בן ה-22 יש בעיה שמלווה אותו כ-10 שנים ומטרידה אותו ואותי מאוד, כל פעם שמזכירים משהו שקשור לדם לבדיקות דם לזריקות או לכל משהו שקשור לנושא הוא מקבל סחרחורת מרגיש רע ולפעמים מאבד את ההכרה. נאורולוג שבדק אותו אמר שעם סיום ההתבגרות זה יעבור לו דבר שלא קרה ולאחרונה החריף, כל בדיקת דם שהוא צריך לעבור הופך לסיוט, שלושה ימים לפני הוא חלש קשה לו לתפקד ובבבדיקה הוא פשוט מעולף ופוחד פחד נוראי, חוץ מזה קרה לו ששני אנשים דברו במרחק ממנו על דם ומחלות והוא פשוט נפל והתעלף וקבל מכה חזקה בראש, מה עושים? דואגת מאוד, מירי.

שלום אני סובלת משעירות יתר האם ניתן להפחית את כמות השיער ע"י נטילת גלולות למניעת הריון? במידה ואפנה לרופא נשים לשם כך, האם אצטרך לעבור בדיקת דם להתאמת הגלולה או שישנה דרך חלופית? (יש לי פחד מבדיקות דם) תודה :)