הכי חשוב לדעת על המופוביה
יותר מ-19 מיליון אמריקאים סובלים מפוביות שונות, החל מקלאסטרופוביה פחד ממקומות סגורים ועד לספארגארופוביה פחד מאספרגוסים. הנה רשימה מעודכנת
"אמא, אני פוחד"... על חוויות הפחד והדאגה בילדים ועל הקשר בינן לבין החוויות שעוברים הוריהם - מקום לדאגה
מאז ומתמיד סבלתי מחרדה חברתית. בשנים האחרונות אני מתגברת עליה בהדרגה ונעזרת במחשבות חיוביות. היום יותר קל לי לקיים אינטראקציה עם אנשים ולהישאר רגועה. בשנה האחרונה החל לי תסמין מוזר והוא רעד בידיים. בעבר כשהייתי צריכה לשלם בסופר הייתי רועדת מעט, אך זה עבר לי. בבדיקת הדם האחרונה היד שלי החלה לרעוד ממש בפרעות (ואין לי פחד מדם/מחטים). זה היה מביך נורא, וניסיתי להסביר שאני לא עומדת להתעלף. שבוע שעבר עבדתי בסדרנות במקום חדש ולא הייתי לחוצה כלל. אך כשביקשו ממני לחתום על הדף (בצמוד למישהו שבחן אותי) זה קרה שוב. ניסיתי לעבוד על מחשבות כגון "מה אכפת לי מה יחשבו, זה לא עניינם", אבל זה קרה לי שוב אתמול אצל הווטרינר כשלקחתי את החתולה לטשטוש. ברגע שהתחלתי לחתום היד שלי פשוט התעוותה והחלה לרעוד בטירוף, וברגע שסיימתי היא נרגעה. וואלה, מדובר בפעולות הכי פשוטות בעולם, זה לא שאני עומדת עכשיו מול קהל או קבוצה גדולה של אנשים וצריכה להתחיל להרצות. אני לא יודעת איך למצוא לכך פתרון.
שלום לך, ממליץ לבדוק אפשרות של שימוש בהיפנוזה לוויסות הרעד והחרדה. זה לא מרוד מסובך לטפל בזה. אודי
היי, בתי היא בת 14 בריאה ללא מחלות רקע ולא נוטלת תרופות. לאחרונה בחודשים האחרונים בסוף המקלחת שלה בערב ולאחר שהיא יוצאת ממנה במשך כמה דקות היא מרגישה שהיא עומדת להקיא ולהתעלף. תחושה מזעזעת שהיכ רוצה לבכות מרוב שזה נורא. היא גם מרגישה חולשה בכל הגוף, רואה שחור לפעמים, ולפעמים שטף הדיבור שלה נקטע והיא לא ממש מצליחה לדבר. זה קורה גם כשהמים לא חמים, ואם היא יושבת זה לפעמים (לא תמיד) נרגע קצת, וחוזר ברגע שקמה. בזמן האחרון זה נהיה יותר גרוע. חוץ מזה בזמן האחרון חווה מדי פעם מין תחושת סחרור ורואה שחור כשקמה מכיסא שישבתי עליו הרבה זמן. הייתה לה פוביה מדם ותגובה כזו כשרואה דם (רק בלי הקטע של קושי בדיבור) וגם כשעשתה חיסון או בדיקת דם, אבל זה כבר עבר לה וכבר מספר (קטן) של שנים שזה לא קורה. אשמח לדעת מה דעתך ומה צריך לעשות, האם זה משהו רציני? האם צריך לגשת לבדיקה? האם זה קשור למשהו לבבי או מוחי? תודה!
היי תחזרו לרופא הילדים המפתח לאבחון הוא להתעמק בסיפור המקרה ובבדיקה גופנית קפדנית בהצלחה דרור
היי, בתי היא בת 14 בריאה ללא מחלות רקע ולא נוטלת תרופות. לאחרונה בחודשים האחרונים בסוף המקלחת שלה בערב ולאחר שהיא יוצאת ממנה במשך כמה דקות היא מרגישה שהיא עומדת להקיא ולהתעלף. תחושה מזעזעת שהיכ רוצה לבכות מרוב שזה נורא. היא גם מרגישה חולשה בכל הגוף, רואה שחור לפעמים, ולפעמים שטף הדיבור שלה נקטע והיא לא ממש מצליחה לדבר. זה קורה גם כשהמים לא חמים, ואם היא יושבת זה לפעמים (לא תמיד) נרגע קצת, וחוזר ברגע שקמה. בזמן האחרון זה נהיה יותר גרוע. חוץ מזה בזמן האחרון חווה מדי פעם מין תחושת סחרור ורואה שחור כשקמה מכיסא שישבתי עליו הרבה זמן. הייתה לה פוביה מדם ותגובה כזו כשרואה דם (רק בלי הקטע של קושי בדיבור) וגם כשעשתה חיסון או בדיקת דם, אבל זה כבר עבר לה וכבר מספר (קטן) של שנים שזה לא קורה. אשמח לדעת מה דעתך ומה צריך לעשות, האם זה משהו רציני? האם צריך לגשת לבדיקה? האם זה קשור למשהו לבבי או מוחי? תודה!
היי תחזרו לרופא הילדים המפתח לאבחון הוא להתעמק בסיפור המקרה ובבדיקה גופנית קפדנית בהצלחה דרור
היי, בתי היא בת 14 בריאה ללא מחלות רקע ולא נוטלת תרופות. לאחרונה בחודשים האחרונים בסוף המקלחת שלה בערב ולאחר שהיא יוצאת ממנה במשך כמה דקות היא מרגישה שהיא עומדת להקיא ולהתעלף. תחושה מזעזעת שהיכ רוצה לבכות מרוב שזה נורא. היא גם מרגישה חולשה בכל הגוף, רואה שחור לפעמים, ולפעמים שטף הדיבור שלה נקטע והיא לא ממש מצליחה לדבר. זה קורה גם כשהמים לא חמים, ואם היכ יושבת זה לפעמים (לא תמיד) נרגע קצת, וחוזר ברגע שקמה. בזמן האחרון זה נהיה יותר גרוע. חוץ מזה בזמן האחרון חווה מדי פעם מין תחושת סחרור ורואה שחור כשקמה מכיסא שישבתי עליו הרבה זמן. הייתה לה פוביה מדם ותגובה כזו כשרואה דם (רק בלי הקטע של קושי בדיבור) וגם כשעשתה חיסון או בדיקת דם, אבל זה כבר עבר לה וכבר מספר (קטן) של שנים שזה לא קורה. אשמח לדעת מה דעתך ומה צריך לעשות, האם זה משהו רציני? האם צריך לגשת לבדיקה? האם זה קשור למשהו לבבי או מוחי? תודה!
שלום, זה בהחלט מצדיק בירור אם כי לא נראה לי שזה משהו מאד מדאיג. הייתי מתחיל בבדיקת רופא מטפל כולל מדידית לחץ דם. בהמשך בדיקת דם לראות אם היא לא אנמית ואם כל הבירור תקין אז אפשר לחשוב על בעיות רגשיות כאלה ואחרות.
תודה על התשובה המהירה! לא מזמן עשתה בדיקות דם בלי קשר ולא יצא משהו חרגי ולא אנמית ככל הנראה. אני מודאגת בעיקר מהפרט ששטף הדיבור מפסיק וההחמרה. השאלה שלי אם זה משהו שיבדקו רק עם לחץ דם או שיכול להיות שזה יצרוך בדיקות נוספות? אני מודאגת שזה הולך למקום רע אבל רוצה להבין מה בדיוק יהיה בבדיקות אם יהיו בכלל.
היי, אני אמנם לא רופאה אבל סבלתי אחד לאחד מאותן תופעות שרשמת כל שנות נעוריי. (היום אני אמא לילדים) הסיבה היתה לחץ דם נמוך+ אנמיה. זה היה קורה לי בעיקר לאחר עמידה ממושכת שבו הלחץ דם בעצם יורד. בנוגע לאנמיה חשוב לבדוק גם פריטין ולא רק המגלובין. וb12 היתי מבקשת עבורה בדיקת לחץ דם אורתוסטטית. ובנתיים היתי מציעה לה להתקלח בישיבה. ועם מים פושרים. זה יקל עליה מאד. בהצלחה ורפואה שלמה