המופוביה: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים

פסגת הפחד

"אמא, אני פוחד"... על חוויות הפחד והדאגה בילדים ועל הקשר בינן לבין החוויות שעוברים הוריהם - מקום לדאגה מאת: גלית אטלסילדים בגיל הגן בדרך כלל מגיבים לחרדות שחשים ההורים, גם אם הם לא ממש מבינים את הסיבות להן. בגילאי בית הספר הילדים כבר מדברים על הפחד - פוחדים לעלות לאוטובוסים או להיות במקומות הומי אדםמחקרים שנערכו בשנים האחרונות מלמדים כי הסיבות להפרעות חרדה קשורות בחוסר איזון כימי במוח. מדובר על סיבה גנטית, שעוברת בתורשה, בשילוב עם חוויות שעוברות על הילד. התפקיד של ההורה הוא לעבד יחד עם הילד את הפחד ולעזור לו לכוון אותו לתובנות ולקוגניציות. זה מתחיל בהסברים שההורה נותן ובפתרונות הקוגניטיביים, כמו לראות במה כן אפשר לשלוט, לתכנן יחד איך אפשר להגן על עצמנו, לתת לילד ביטחון שההורה נמצא לידו ושומר עליו.אווירת אי הוודאות שמאפיינת את התקופה האחרונה משפיעה גם על ילדינו. חלקם לא ממש מבטאים...
ללמוד עוד על המופוביה
מה הפוביה שלך?-תמונה

יותר מ-19 מיליון אמריקאים סובלים מפוביות שונות, החל...

מאת: מערכת zap...
13/06/2013
פסגת הפחד-תמונה

"אמא, אני פוחד"... על חוויות הפחד והדאגה בילדים ועל הקשר...

מאת: ילדים בגיל...
12/12/2002
מחפשים את הרופאים הטובים בישראל להמופוביה?
יש לנו את המאגר המושלם עבורכם
קרא עוד

המופוביה: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין

תשובות לשאלות

מאז ומתמיד סבלתי מחרדה חברתית. בשנים האחרונות אני מתגברת עליה בהדרגה ונעזרת במחשבות חיוביות. היום יותר קל לי לקיים אינטראקציה עם אנשים ולהישאר רגועה. בשנה האחרונה החל לי תסמין מוזר והוא רעד בידיים. בעבר כשהייתי צריכה לשלם בסופר הייתי רועדת מעט, אך זה עבר לי. בבדיקת הדם האחרונה היד שלי החלה לרעוד ממש בפרעות (ואין לי פחד מדם/מחטים). זה היה מביך נורא, וניסיתי להסביר שאני לא עומדת להתעלף. שבוע שעבר עבדתי בסדרנות במקום חדש ולא הייתי לחוצה כלל. אך כשביקשו ממני לחתום על הדף (בצמוד למישהו שבחן אותי) זה קרה שוב. ניסיתי לעבוד על מחשבות כגון "מה אכפת לי מה יחשבו, זה לא עניינם", אבל זה קרה לי שוב אתמול אצל הווטרינר כשלקחתי את החתולה לטשטוש. ברגע שהתחלתי לחתום היד שלי פשוט התעוותה והחלה לרעוד בטירוף, וברגע שסיימתי היא נרגעה. וואלה, מדובר בפעולות הכי פשוטות בעולם, זה לא שאני עומדת עכשיו מול קהל או קבוצה גדולה של אנשים וצריכה להתחיל להרצות. אני לא יודעת איך למצוא לכך פתרון.

שלום לך, ממליץ לבדוק אפשרות של שימוש בהיפנוזה לוויסות הרעד והחרדה. זה לא מרוד מסובך לטפל בזה. אודי

אני מנסה לשאול את השאלה הזו ככמה שיותר כללית... האם לחץ תמידי תקופה מאוד ארוכה (הקורונה מלחיצה, מתחתנת בקרוב, פצע שלא מחלים כבר שנה וחצי שמלווה בהרבה מתח, פחד מבדיקות דם), יכול להיות סיבה לפרולקטין של 2600-2800? או שהכרח יש החמרה בגידול שישנו? בדקו פעמיים את הרמה.. תודה!

שאלה לא סבירה. זה ניסיון לחמוק ממה שצריך לבדוק. פני לאנדוקרינולוג המטפל בך

אם לא היה קורונה הייתי הולכת לרופא.. ביטלו את כל התורים... השאלה אם להתעקש על תור...

היי שרון.. אני כבר לא יודעת מה לעשות איך להכין את הדבר הזה אתמול הייתה לי איזה פעולה שהייתי צריכה לעשות בבית חולים עזבי שכל דבר אני תלותית לא עולה על אוטובוס לבד לא על רכבת לא כלום חייבת כל הזמן שיהיה איתי מישהו כמו תינוקת בסוף חברה באה איתי באמצע הבדיקה איבדתי את ההכרה התעלפתי משהו שקרה לי כבר כמה פעמים מחרדה ולחץ.מאתמול שזה קרה לי אני רק חושבת שאני מוקדמת ולא במציאות ושמהבהלה יש לי סכיזופרניה חשוב מחשבות רדיפה ומפחדת לנהוג חלביות עם הילדים לבד בבית ואני יאבד את ההכרה. שבוע הבא אני אמורה לנסוע לפסטיגל עם אמא וחברה של הילדה מהגן היא רוצה לנסוע ברכבת אני מפחדת עכשיו בכלל ביקשתי מבעלי שילך איתה כי אני מפחדת לאבד את ההכרה שם כבר אף אחד לא יכול לשמוע ולהכיל אותי כולם מכנים אותי חולת נפש ומשוגעת אני כבר לא יודעת מה לעשות...מהכל אני מפחדת

שבוע טוב... פשוט לא יודעת מה לעשות מפחדת לנסוע עם הילדה לפסטיגל היום אמרו לי כמו שאת הולכת לעבודה תלכי לפסטיגל נכנס לי שגם בעבודה אני יתעלף מהחרדה ויאבד את ההכרה עכשיו גם לעבודה אני מפחדת ללכת. בראש מחשבה שאני עכשיו מורדמת ומה שאני זה מישהי אחרת בקיצור לעיסוק כאילו אני זה מתחזה שלי ואני מורדמת ואני מפחדת עכשיו כל היום לצאת מהבית כדי לא להתעלף לאבד את ההכרה אפילו לעבודה אני מפחדת ללכת מפחדת לצאת מהבית ....איך יוצאים מהדבר הזה אני מחפשת מי שיקח את הילדה בעלי אומר שמצידו שלא תלך הוא לא לוקח אותה אני כבר לא יודעת מה לעשות נמאס לי מהכל

היי מורי, בדרך כלל, אין סיכוי להתעלף כתוצאה מחרדה (אלא אם כן יש בעיה רפואית שגורמת לכך). החרדה היחידה שאפשר להתעלף כתוצאה ממנה היא פוביה מדם. אנשים שסובלים מהפוביה הזו, מתעלפים כאשר הם רואים דם, או נמצאים בסיטואציה שקשורה בדימום. זאת מאחר, שלחץ הדם שלהם יורד כתגובה לפחד ספציפי זה, כדי למנוע מהם לאבד דם. בכל סוג אחר של חרדה, לחץ הדם עולה, ולכן הסיכוי לעילפון הוא נמוך אף יותר מאשר במצב "רגיל". ייתכן מאוד שהתעלפת כתוצאה מפחד שקשור בדימום במהלך הבדיקה הרפואית, או שהיתה לך בעיה רפואית אחרת שגרמה לעילפון, ללא קשר לחרדה. אין צורך לחשוש שתתעלפי "סתם כך" מסיטואציות רגילות של חרדה. את הרי חווה חרדה בחלק גדול מהיום, ולא מאבדת את ההכרה. בברכה, שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com לקביעת תורים: 052-6794975

שלום, אני ובעלי בני 36 ו37 נשואים 15 שנה. לפני 5 חודשים ילדתי ילד שלישי. הלידה היתה טבעית ספונטנית ונפלאה תוך פחות משעה מאז שהגענו לבית חולים ובלי אפידורל ובלי סיבוכים כמו בלידות הקודמות (חוץ מזה שהקןדמות היו ארוכות יותר )תוך כדי שבעלי מחבק אותי פנים לפנים כשאני כוראת על 6. עכשיו בעלי מסרב ליחסי מין ואומר שיש לו טראומה אחרי לידה והוא צריך עוד זמן ואני לא יודעת מה לעשות. האם לנסות לדבר איתו על זה, לנסות ליזום קירבה, או להניח לזמן לרפא את הבעיה... יש לציין שאין לו פחד מדם והוא מתפקד מעולה במצבי טראומה כך שאני לא מבינה מקור הבעיה ודי מתוסכלת מהעניין.

שלום רב התופעה שאת מתארת מוכרת ואפשר להניח שהקושי הוא רגשי בלי קשר להתמודדות עם מצבי לחץ ודם. תהיי סבלנית, אולי זה יסתדר לבד, אבל תוכלו לפנות יחד ליעוץ מיני זוגי למטפל מיני מוסמך עם רקע בעבודה סוציאלית קלינית או פסיכולוגיה קלינית דרך אתר איט"ם

תודה רבה על תגובה מהירה. הייתי רוצה לפנות עם בעלי למטפל, אבל ברגע שאני מעלה את הנושא, הוא לא מוכן אפילו לדבר על זה ולא משתף אותי ברגשות שלו. מסתגר. האם יש אינפורמציה כלשהוי שמתארת את הבעיה הזאת שאוכל לקרוא בכדי אוכל שאקבל תמונה לגבי הרגשות שלו ואולי אדע איך לעזור לו אם זה בניסיון לדובב אותו או להפך להימנע מכל תזכור הנושא וכו?

שלום רב אם עברו כבר כמה חודשים מאז הלידה,את צריכה לכוון את האנרגיות שלך כדי להתעמת איתו בצורה ישירה חמה ותומכת, ולא להיות הפסיכולוגית שלו. את לא יכולה לרדת לשורש הענין בלי שהוא ישתף אותך,ומגיע לך לדעת. תפני בינתיים לבד לטיפול ואולי הוא יצטרף אלייך