תוצאות חיפוש עבור גידול-במערכת-העיכול

יש עדות לחסר ברזל עח פי פריטין בגבול הנמוך ו סטורציית טרנספרין נמוכה. הסיבה השכיחה לחסר ברזל בנשים בגיל הפוריות היא הדימום הווסתי. באופן תאורתי גם גידולים של מערכת העיכול יכולים לגרום לחסר ברזל ואם יש חשד כזה מומלץ לפנות לגסטרואנטרולוג.

אנמיה זה סימפטום כתוצאה מסיבות רבות. אם דם סמוי שלילי הסיכוי שהסיבה לאנמיה אינה גידול במערכת העיכול. יש צורך בהמשך בירור אצל רופא המשפחה

שלום עמית, אנחנו לא ממליצים במסגרת הפורום על רופאים ספציפיים. בכל מכון אונקולוגי יש רופאים העוסקים בתחום של גידולי מערכת העיכול, ובכלל זה סרטן לבלב. אני ממליצה לפנות בדחיפות לרופא במרכז הסמוך למקום מגוריך, והוא יכוון אותך לבדיקות המתאימות. בהצלחה

בוקר טוב אוראל, מצטער על התשובה המאוחרת בגלל החנוכה. השאלה שאת שואלת מורכבת מכמה היבטים וכדי לענות עליה צריך להבין מה זה סקירה מוקדמת ומה מתי כדאי לבצע אותה. התשובה תהיה טיפה ארוכה - אנא קראי עד הסוף. סקירה מוקדמת ( לכל בעיה רפואית, לאו דוקא סרטן) נועדה לאתר מצב של מחלה או טרום מחלה בשלבים מוקדמים, אצל אדם במרגיש טוב ואין לו שום תלונות ( וזו נקודה חשובה מאוד!!) כדי למנוע תחלואה או לאפשר טיפול טוב יותר ( וזה אומר: יעיל יותר או עם פחות תופעות לואי) במחלה. לכן כדי שנרצה לעשות סקירה מוקדמת צריכים להתקיים מספר תנאים: א. הבדיקה צריכה לאתר מחלה שמשפיעה על הבריאות- אין סיבה לחפש מחלות שלא ישנו באופן משמעותי את תוחלת החיים או איכות החיים. לכן אף אחד לא עושה סקירה מוקדמת בקיץ לאנשים כדי לבדוק למי יהיה נוזלת בחורף- זה פשוט חסר משמעות. אין טעם לחפש גידולים שפירים למשל- אם זה לא משפיע על הבריאות. ב. הבדיקה צריכה להיות מהימנה-רפואה הוא מקצוע של סטטטיסטיקה. לכן אם הבדיקה לא מדויקת היא תאבחן הרבה אנשים שאין להם בכלל סיכון (והם יקבלו סתם טיפול מיותר), או "תפספס" הרבה אנשים שבסיכון ( ותתן להם בטחון שהם מוגנים תוך הימנעות מטיפול יעיל). בשאלתך ציינת צילומים בכל הגוף- מה לעשות אבל צילום רגיל של החזה מפספס באחוז גבוה מאוד סרטן ריאות. אם תעשי צילום חזה והוא יהיה תקין- תהיי רגועה יותר? האם אני כרופא יכול להבטיח לך שאין לך סרטן ריאות אחרי צילום חזה תקין? לא! אני יכול להגיד שלא רואים גידול בצילום. יותר מזה- צילום חזה באישה כרוך בעליה בסיכון לסרטן שד. אם אני לא מועיל ואפילו מזיק בצילום חזה - למה לצלם? אותו דבר למשל לגבי בדיקות של סמנים גידוליים- אלו בדיקות עם אחוז שגיאה מאוד גבוה אצל מישהו שאין לו גידול. אם אני בודק מישהו שמעשן ויש לו רמות CEA גבוהות זה יכול להיות גידול במערכת העיכול, בריאות או סתם כתוצאה מהעישון. אדם כזה יעבור CT חזה בטן אגן, קולונסקופיה מיותרת ואולי שלל בדיקות נוספות ( שלא לדבר על ההיסטריה) רק כדי לגלות שהבדיקה יצאה גבוהה כי הוא מעשן קופסא ביום. אין טעם לעשות בדיקה שאין לה מהימנות. זה בדיוק כמו לתת צ'ק ללא כיסוי. ג. הסקירה המוקדמת תשפיע על הניהול של המחלה- יש מחלות שגם אם מאתרים אותם מוקדם זה לא ממש משפיע על המחלה, או הסיכויים להרפא ממנה. וזה אולי החלק המשמעותי לגבי מרבית הסקירות לסרטן- מסתבר שיש מעט מאוד גידולים סרטניים- למשל סרטן שד, צואר הרחם או המעי הגס- שאם מגלים אותם מוקדם זה משנה במשהו את הניהול הרפואי של המחלה או משפיע על תוחלת ואיכות החיים. למעט סקירה מוקדמת לסרטן שד, מעי גס וצואר הרחם, מרבית הסקירות המוקדמות לסרטןנים אחרים לא משנים את מהלך המחלה. במחקר ידוע לקחו 2 קבוצות של אנשים בגילאי ה50. לחלק ( ואני מדבר על אלפים) עשו CT חזה וחלק לא. מתוך אלו שעשו להם CT חזה גילו לכמה בודדים סרטן ריאות, הם קבלו כימותרפיה + הקרנות + ניתוח, וחיו עוד 5 שנים. לעומתם אלו שלא עברו CT חזה לכמה בודדים אבחנו בעקבות תלונות ( שיעול, ירידה במשקל וכו') גידול כעבור שנתיים מתחילת הניסוי, הם קיבלו כימותרפיה+ הקרנות+ ניתוח וחיו עוד 3 שנים לאחר מכן- מי הרוייח? בשתי המקרים אלו שאובחנו עם סרטן חיו 5 שנים מתחילת הניסוי, אבל לאלו שעשו סקירה מוקדמת נתנו 5 שנים כימותרפיה ( שלא לדבר על החרדה), ואלו שלא עברו סקירה קבלו רק 3 שנים; בפועל לא היה שינוי בתוחלת החיים- אז מי הרוויח? אלו שלא עברו סקירה!! לכן לא תמיד סקירה עוזרת! לעומת זאת אנחנו יודעים שבסרטן מעי גס סרטן שד וסרטן צואר הרחם סקירה עושיה להציל חיים. כמובן גם כאן צריך להתאים את הבדיקה לנבדק. אין טעם לעשות סקירה לסרטן שד בממוגרפיה לילדה בת 4- אין לה שדיים בגיל הזה בשביל שיהיה שם סרטן. אז צריך להתאים את הבדיקה לנבדק/ת. יותר מזה, צריך להיות שהבדיקה תשפיע על הניהול הרפואי לטובה על החולה ולא תגרום לו נזק. אין שום סיבה בעולם לבדוק גבר מעל גיל 80 שמרגיש טוב לסרטן ערמונית. רוב הסכיויים שגם אם יהיה לו סרטן ערמונית- הוא לא ימות מסרטן זה ( אלא מהתקפי לב וארועים מוחייים או מחלות זיהומיות) וסתם נחשוף אותו לטיפולים מיותרים כמו ניתוח גדול, הקרנות או טיפולים של הרורמונים שיש להם השפעה על הרבה דברים אחרים. אם לא ניתן על ידי סקירה לקדם את הבריאות של המטופל- למה לעשות אותה? ד. הבדיקה צריכה להיות משהו מתקבל על הדעת. תארי לך שהיו אומרים לך שכדי לעשות לך סקירה לסרטן צריך לעשות לך ניתוח מוח כל 6 חודשים- היתת מסכימה? לא נשמע סביר, נכון?! לכן הבדיקה מצריכה להיות הגיונית. לסיכום: כשועשים אינטרגציה של כל מה שציינו כאן, יש מעט גידולים שכדאי לבדוק. זה כמובן גם תלוי בהיבטים מאוד אישיים, ולכן צריך להתאים לכל אדם באופן אישי את בדיקות הסקירה המומלצות לו. גם בלי להיות רופאה את מבינה שאשה שאמה, ו3 דודות שלה חלו בסרטן שד לפני גיל 50 נמצאת בסיכון מוגבר לחלות בסרטן שד ויש מקום לבצע בדיקות לאיתורא מוקדם בסרטן שד בגיל צעיר יחסית; ולעומת זאת אצל אשה שאין לה סיפור משפחתי של סרטן שד ניתן להסתפק בסקירה לסרטן שד בגיל יותר מבוגר. לכן ההתאמה של הסקירות לסרטנים היא אינדבדואלית ובהתבסס על הנחיות מסוימות. יש מספר איגודים בעולם סמוצאים הנחיות לגבי איזה בדיקות סקר לעשות ומתי (ולכן יתכן שאת שומעת מרופאים שונים דרים שונים- בגלל שכל אחד הולך לפי הנחיות של איגוד אחר) ויש גם בנושא הזה הנחיות ברורות של משרד הבריאות ( אגב, מכוני הסקר לסוגיהם מבצעים בדיקות סקר רבות שאין בהם צורךמסיבות של שיווק, שבחלקן פוגעות בבריאות הנבדקים (מהסיבות שציינתי), ומייצרים פחד אצל הציבור- ממנו הם מרוויחים). את יכולה להכנס לאתר משרד הבריאות לקרוא את הנחיות משרד הבריאות בנושא סקירה מוקדמת. ואת יכולה להתייעץ עם הרופא משפחה שלך שיתאים לך את בדיקות הסקר לסרטנים לפי מצבך, גילך וכדו'.נשמע לי שהוא מבין מה מתאים לך. אני מקוה שלאחר התשובה הארוכה הזו הדברים קצת יותר ברורים, צחי

סימנים לא חייבים להופיע

סמך שלום, כדאי להפנות את השאלה לפורום גידולי מערכת העיכול. אך יכולה כבר למסור שלמיטב ידיעתי MRI לא מחליף גסטרוסקופיה במעקב. בהצלחה!

הי אסנת פתולוג מתמחה בקריאה ופענוח של משטחים. כך שאני הייתי סומך על תשובת הפתולוג. אני לא ראיתי את המשטחים ולא יודע באיזה סוג תא דם מדובר ולכן קשה לי לחוות דעתי מעבר לכך. אם יש חשד לגידול בבטן המלצתי , בעזרת רדיולוג מומחה , לערוך אולטרסאונד של חלל הבטן ובמידת הצורך לקחת ביופסיה. המון בהצלחה שבוע טוב

שלום אין לי תשובה מוסמכת לרוב השאלות. לדעתי יש לחכות לעבודות נוספות בכיוון זה ואז לקבוע דעה. דר דיין

1. קיימים מספר מחקרים בנושא והם מבוססים. 2. אספירין זו תרופה מונעת דלקת. אחת הסיבות להיווצרות סרטן הוא מצב דלקתי (אינפלמטורי) כרוני 3. אספירין מונע סוגי סרטן רבים אחרים. במעי הגס מצב דלקתי כרוני הינו שכיח למדי. 4.כן 5.מחקרים מראים כי חולי סרטן מעי גס לאחר ניתוח כאשר הם בדרגת סיכון גבוהה להישנות המחלה יכולים לקחת אספירין כחלק מהטיפול המונע ד"ר יוסף ברנר

כן אני מקווה שהם יוכלו לעזור באמצעות הבדיקה במכון העור ולא נראה לי שהגלולות קשורות בכך בהצלחה

זו לא בדיקה לגילוי סרטן ! זו בדיקה הורמונלית בסך הכל אז ממש אל תיבהלי ! וחוץ מזה כבר מצאו למה את אלרגי ומה גורם לך לבעיות זה אותו פורמאלדהיד המצוי בשפע בסבונים תמרוקים וקרמים - אז תבקשי דף הסבר מפורט לגבי חומר זה והדרכה כיצד להמנע ממנו ! וכך אולי יפתרו חלק או כל בעיותייך ! תוכלי לקבל הדרכה על כך גם במרפאתי כמובן בהצלחה ד"ר קובי שדה

האבחנה המבדלת של כאבי בטן שמאלית יכולה להיות בעיה גיניקולוגית ולכן צריכים בדיקת רופא נשים, יכולה להיות מסעיפים במעי - ולכן נשאלת השאלה האם ידוע על סעיפים במעי?האם ביצעה קולונוסוקפיה אי פעם? האם יש במשפחה סיפור של גידול במערכת עיכול? כרגע, עד אבנחה, לא ניתן לתת טיפול לטיפול כי אנו לא יודעים במה אנו מטפלים. נא לקבוע תור מסודר למרפאה גסטרואנתרולוגית ולרופא נשים. בהצלחה,

ערב טוב דוד, אני אתן לך את הגירסה הקצרה של התשובה: CT היא לא בדיקה טובה לחפש או לאבחן גידולים במערכת העיכול, בייחוד כשהיא נעשית ללא חומר ניגודי. ההמלצה שלי היא חד משמעית לבצע קולונוסקופיה גם בגלל הניתוח שעברת וגם בגלל שחלפו הרבה שנים מהבדיקה הקודמת וגם כי הופיעו לך סימפטומים חדשים שלא היו עד עכשיו - הדימום. אין בעולם הרפואה בדיקה שנותנת "אחריות" נגד סרטן. אין דבר כזה.לכל בדיקה יש את רמת הדיוק שלה וכל בדיקה יכולה "לפספס" גידולים.

שלום רב, גרורה במוח מגידול שמקורו במעי עוברת דרך הדם ולא בקשר ישיר. בברכה, ד"ר אבי חפץ, א.א.ג. יו"ר החברה לכירורגיה ואונקולוגיה של ראש צוואר בישראל, היחידה לכירורגיה ואונקולוגיה של ראש צוואר באסותא א.ר.ם.- המרכז לרפואת אאג וניתוחי ראש צוואר באסותא 03-7645464.

שלום דפנה התהליך של יצירת גרורות מתרחש ע"י מעבר של תאי גידול בזרם הדם והתיישבותם באיבר מרוחק, שם הם משגשגים ויוצרים גרורות. אן קשר פיזי המשכי בין הגידול לגרורה. כאשר יש קשר פיזי זה נקרא התקדמות מקומית ולא גרורה. במרבית המקרים הגרורות שומרות על התכונות המקוריות של הגידול ושל הרקמה ממנה התחיל הגידול. במקרים נדירים קשר לזהות את התכונות המקוריות ולשם כך קיימים איבחונים גנטיים שונים. בברכה

שלום! השאלה צריכה להיות מופנת לאונקולוג מבוגרים ולא לאונקולוג ילדים (כמוני). אני ממליץ לפנות לפורום סרטן מעי גס (מניעה,אבחון וטיפול) יש שם צוות מומחים מהמובילים בתחום גידולי מערכת העיכול כולל המעי הדק. רפואה שלמה ד"ר דרור לוין

שילשולים כרוניים אינם קשורים להופעה של גידולים במערכת העיכול. התסמין החשוב ביותר המחשיד גידול במעי הגס הינו שינוי בהרגלי יציאות, כלומר הופעה של שלשולים או עצירות אצל אנשים עם הרגלי יציאות סדירים קודם לכן. ד"ר יוסף ברנר

הופעה חד פעמית של ריר בצואה לא נראית לי מקור רב לדאגה, בעיקר אם את בחורה צעירה ובריאה ללא תלונות אחרות הקשורות למערכת העיכול וללא סיפור משפחתי של גידולים במערכת העיכול. אם התופעה תחזור שוב ושוב גשי לרופא

היפרתרמיה פועלת בעזרת גלי רדיו היוצרים חום בעומק הגוף. הנזק הוא סלקטיבי רק בתאי גידול ואין כמעט פגיעה בתאים נורמליים. קיימים לכך הסברים מדעיים הקשורים בין השאר למערכת כלי הדם בגידולים, התגובה האיטית של תאי הגידול להרס חלבונים בתוך התא ויצירת חלבוני הלם בתאי גידול לאחר חימומם דבר המושך את התאים של מערכת החיסון אליהם. הטיפול בהיפרתרמיה יכול להועיל בסוגים רבים של גידולים.בין השאר, גידולי שד, ריאה,מוח, גידולים גניקולוגיים, גידולים של מערכת העיכול גידולי ראש צוואר, גידולי לבלב ועוד. ד"ר יוסף ברנר

הדבר יכול להגרם עקב מחסור בויטמינים שונים מקבוצה B אך גם בעיות כגון גידול מוחי או גידולים של מערכת העיכול יכולים לגרום לחלק מן הסימפטומים. מומלץ שייבדק גם ע"י נוירולוג. ד"ר גל

CA 19.9 הוא מרקר של גידולים במערכת העיכול ולא של סרטן השד אך עליה שלו אינה בהכרח ספציפית לגידול בעיקר בערכים כפי שציינת. כדאי להתיעץ עם האונקולוג שלך אם כי אינני חושב שזו הבעיה העיקרית שלך כרגע. ד"ר גל

אם עברת קולונוסקופיה ב-5 השנים האחרונות והיא היתה תקינה לחלוטין (לא נכרתו פוליפים ולא נראתה כל פתולוגיה אחרת), אז הסיכוי שהתפתח גידול סרטני מאז הקולונוסקופיה הוא יחסית נמוך. אם ידוע לך שיש לך טחורים, אז הסבירות שהדימום המועט שתיארת הוא אכן מהטחורים - שוב, במידה ועברת קולונוסקופיה כמתואר. חשוב לזכור שתהליך הווצרות גידולים במערכת העיכול לוקח זמן רב. כיום אנו יודעים שממצב בו הרירית של המעי הגס תקינה ועוברת מוטציה, ועד שהמוטציה מתפתחת לגידול סרטני יכולות לעבור 7-10 שנים כאשר מדובר בתהליך הדרגתי. בשלב ראשון ברירית התקינה יש מוטציה ומתחיל תהליך טרום-סרטני, דיספלזה בלעז. זה הופך לפוליפ או אדנומה והפוליפים הופכים לסרטן. בד"כ אין מעבר ישיר לסרטן. מכאן נגזרות ההמלצות לכל הבדיקות לגילוי מוקדם: מטרת הקולונוסקופיה היא לגלות ולכרות את הפוליפים לפני שהם הופכים לסרטן. אם בקולונוסקופיה אחת נראו פוליפים ונכרתו, מומלץ לחזור על קולונוסקופיה עוד 5 שנים - זה הזמן שבד"כ לוקח לגוף "לייצר" פוליפים חדשים. אם הקולונוסקופיה הראשונה היתה תקינה לחלוטין, הבאה יכולה להיות בעוד 10 שנים. אלה הן ההמלצות של המכון הלאומי לסרטן בארה"ב והן אומצו גם ע"י האיגודים השונים בארצנו.

טחורים הם ורידים מורחבים באזור פי הטבעת והם אינם קשורים לגידולים של מערכת העיכול. דימום מטחורים עלול להסוות או לחקות דימום מגידול במעי ולכן מבצעים בדיקת קולונוסקופיה לפני טיפול בטחורים. גסטרוסקופיה היא בדיקה של מערכת העיכול העליונה ואין לה קשר לטחורים. ד"ר גל

שלשולים וירידת המוגלובין עלולים לרמז על גידול במערכת העיכול שאינו נדיר בגיל זה. אם מצבה הכללי מאפשר זאת רצוי שתעבור בדיקת קולונוסקופיה להמשך בירור. ד"ר גל