תוצאות חיפוש עבור ביופסיה-סטראוטקטית

שלום רוית, במצבים בהם רואים את הגוש בסריקת ממוגרפיה אך לא ניתן למשש אותו נעזרים באמצעי דימות מונחות מחשב על מנת לזהות אותו. זיהוי מדויק של האזור החשוד מאפשר למנתח לבצע חתך מינימלי, מבלי לפגוע ברמת הדיוק ותוך הפחתת הסיכון להיווצרות סיבוכים. שתי השיטות המוכרות לביצוע הדמייה של השד לביופסיה עם פולשנות מינימלית הן : ביופסיות סטראוטקטיות (בשימוש בכ- % 40 מהמקרים) הנעזרות בממוגרפיה ( קרני רנטגן ) על מנת לזהות תופעות חריגות בשד. בעת הביופסיה הנבדקת שוכבת על הבטן על גבי מיטה מיוחדת, כאשר השד בולט כלפי מטה דרך חור מיוחד במיטה. השד לחוץ בין לוחות על מנת למנוע תנודות במהלך הבדיקה. המיטה מחוברת למחשב המפיק תמונות רנטגן מפורטות של התופעה החריגה אותה עומדים לבדוק בביופסיה. בהנחיית התמונות המתקבלות הרופא נעזר באחד מאמצעי האיסוף שפורטו לעיל על מנת להוציא דגימות מהאזור החשוד. ביופסיה על בסיס אולטראסאונד (בשימוש בכ-% 60 מהמקרים ) המבוססת על גלי קול. במהלך הבדיקה האישה יושבת זקוף או בהטייה והרופא אוחז בחיישן המחובר למחשב בידו ומעביר אותו מעל גבי השד הלוך וחזור. בצורה זו מתקבלות הדמיות ברורות של רקמת השד החשודה . הדמיות אלו מסייעות בידי הרופא להחדיר לשד את אחד מהטכניקות לאיסוף דגימות שפורטו לעיל כדי להוציא דגימה לבדיקה. באתר עמותת אחת מתשע יש מידע רב , בתחום מידע רפואי. המידע מעלה נלקח מהפרק על בדיקות. בברכה, צוות אחת מתשע

אורית שלום ראשית אני מבינה מהכתוב שהוסברה לך בפירוט הבעיה. אני חושבת שכדאי לך להפגש עם הכירורג/ית שינתחו אותך כדי לתאם אתם את הצורך או חוסר הצורך בביופסיה נוספת. בעצם התשובה תלויה במה שאת רוצה. אם התגלו שני מוקדים שונים ברבעים שונים של השד כסרטן ממוקם (DCIS ) אז הניתוח המקובל הוא כריתת שד +/- שחזור פלסטי. הסיבה היא שאנחנו חושבים שאם יש מחלה בשני מקומות בשד יש סיכון גבוה שיש מוקדים נוספים חולים בשד או יהיו בעתיד. נוכחות הסתיידיות נוספות מרמזת על מוקדי מחלה נוספים בשד. אם את מאד רוצה לא לעבור כריתה מלאה אלא כריתה חלקית רק של שני המוקדים שהוכחו כסרטן ממוקד. חייבים להוכיח שההסתיידויות אינן סרטן. הפגשי עם הכירורג/ית ועו"ס או אחות מיומנת במקצוע שלנו על מנת להחליט עם עצמך מה את רוצה. אם את שלמה עם עצמך ומחליטה על כריתת שד מלאה - הביופסיה הנוספת מיותרת וצריך כבר לתאם הניתוח. אם את רוצה "להציל את השד" לכי לביופסיה הנוספת. אם יש שם עוד סרטן ממוקד ברור שאת חייבת כריתה מלאה. אם אין ניתן לנסות לשמור על השד ע"י כריתה חלקית והקרנות לשד אח"כ. בהצלחה בתקופת ההחלטות הקשות ד"ר תמי קרני כירורגית שד

שלום לך במילים פשוטות בבדיקת הממוטומיה שביצעת ישנה עדות לתהליך סרטני מסוג לא פולשני כעת צריך לבצע סימון והרחבת איזור הביופסיה ולחכות לתוצאותיה במדה והממצא לא ישדרג את עצמו וישאר כפי שהוא קרוב לודאי שתצטרכי לקבל הקרנות במדה והגידול יהיה פולשני תצטרכי לעמוד בטיפול ניתוחי אחר בברכהוהרבה בריאות דר זילברמן

לניצן שלום- הנקודות- הסתיידויות לפעמים הם סימנים של "טרום סרטן" -( DCIS ). אם אכן יש או סרטן או DCIS, אז יש צורך לניתוח- בדרך כלל כריתה של אזור חשוד של השד. (ביופסיות בעצמם לא מספיק לטיפול). אם אכן אין DCIS או סרטן אז עובדה שביופסיות הורידו את כל ההסתיידויות נותן ביטחון שלא היה פספוס של גידול או DCIS ןאז אין צורך לניתוח. אם ההסתיידויות אכן DCIS או סרטן- עושים ניתוח וקרינה כדי שהם לא יחזרו. ערב טוב

שלום לך שגית הממצאים בשדיים לפי ההיסטולוגיה הינם שפירים ללא רמז לממאירות או מצב טרום ממאיר יש צורך לבצע ממוגרפיה ביקורת בעוד חצי שנה לשני השדיים אני יוצא גם מתוך נקודת הנחה שבביופסיה הסטריאוטקטית הוצאו כל ההסיתדויות מטרת הממוגרפיה בעוד חצי שנה היא לראות שאין הסתידויות נוספות חדשות או נותרות במדה ולא הוצאו כל ההסתדויות אזי יש להוציאם בטכניקה של סימון במחט וביופסיה פורמלית לפי שעה הכל שפיר אז תצאי מהלחץ תודה שפנית לאתרינו בברכה דר זילברמן

http://www.breastdiseases.com/stereo.htm http://www.cabrininy.org/abbiFAQ.htm זיו יקר, ביופסיה סטראוטקטית מבוצעת על נגע חשוד המודגם ממוגרפית אך אינו ניתן למישוש ידני. בעזרת הדמיה והנחיה ממוחשבת ניתן להגיע לאותו נגע, ולבצע ביופסיה (הוצאת חלק ריקמה ) בעזרת מחט עבה. בפרוצדורה מבוצעת באשפוז יום בהרדמה מקומית בלבד. יש מספר שיטות (מיכשור) לביצוע ביופסיה סטראוטקטית ו ABBI היא אחת מהן. הפרוצדורה מבוצעת על ידי הרדיולוג ויש תשובה מהביופסיה תוך ימים ספורים. צרפתי לינקים לשני אתרים המסבירים באופן כללי את הנושא (באנגלית לצערי). בברכה ד"ר בן-ברוך