אזוטמיה: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים

מחפשים את הרופאים הטובים בישראל לאזוטמיה?
יש לנו את המאגר המושלם עבורכם
קרא עוד

אזוטמיה: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין

תשובות לשאלות

שלום רב, שמי ניר ואני אחרי תאונת צלילה. פרופיל הצלילה הוא כדלקמן: יום חמישי צלילת לילה עומק 8 מטר ל30 דק(הסתיימה ב19:10). יום שישי 9:30 בבוקר צלילה ל25 מטר עם נייטרוקס 35%, 35 דק' - עליה ללא תחנת בטיחות וב 8-10 מטרים האחרונים קצת מהר מהקצב המומלץ. לאחר כ 10 דק' התחילו נימולים בקצות אצבעות הידיים. בהתייעצות מדריכי הקורס הוחלט לתת לי לסיים את יום הצלילות שכלל עוד צלילה כ 30 דק' אחרי הצלילה הראשונה לעומק של כ 8 מטרים לכ 30 דק'(עם נייטרוקס) וכשעה ו10 דק' אחרי הצלילה השניה עוד צלילה למשך כ35 דק' לעומק מקסימלי של 12 מטרים (אוויר רגיל). התסמינים לא פסקו וגם לא החריפו באותו הערב הגעתי לביה"ח יוספטל באילת וטופלתי בCX30 לאחר הטיפול עדיין לא חשתי בטוב ויום למחרת טופלתי שוב בתא לחץ כשעתיים בעומק של כ 12 מטרים. למחרת שוב אותו הטיפול עקב קיום חלק מהתסמינים. היום לא בוצע שום טיפול ושוחררתי ממיון סופית אך חלק מהתסמינים מסרבים להרפות... האם יש סיבה לדאגה? הרופא המטפל אמר לי שאין סיכוי שאחרי הטיפול שקיבלתי נשאר חנקן בדם ושהתסמינים יעברו. אשמח מאוד לשמוע בהקדם את דעתך בנושא. נ.ב בלילה שבין חמישי לשישי ישנתי כ 4 שעות בלבד ודילגתי על ארוחת הבוקר. תודה רבה

שלום לך ניר, כפי שאמרתי מעל דפי פורם זה מספר פעמים, על מנת לקבוע אבחנה וודאית ככול האפשר בשאלת חשיפה לבעיית דקומפרסייה, יש לבצע תחקיר מדויק ומלא שלא ניתן לעשותו מעל דפי הפורום!!! על פניו וכללית, הפרופיל שתארת ובמיוחד צלילות הניטרוקס במידה ונעשו לזמן תחתית (אמיתי) כפי שתיארת, לא ניראה לי כי נחשפת לבעיית דקומפרסייה אלא אם כן היו גורמים נוספים (ועל כן צריך תחקיר דקדקני) או עליה מאוד מהירה. אכן אם טופלת ב CX30 אוקסי הליום, קיבלת טבלת טיפול המיועדת למקרי דקומפרסייה ניורולוגים בעיקר ספינאלים ובמידה ונישארו סימפטומים לאחר טיפול ארוך זה וטיפולים נוספים כפי שאתה מתאר, יתכן כי יש לחפש סיבה אחרת לסימפטומים אלה ולא כתוצאה מהצלילה.

גורמי הסיכון היחידים הם חוסר שינה ודילוג מוחלט על ארוחת הבוקר. מה גם ששכחתי לציין זה שמייד בתום העליה המדוברת החזיר אותי המדריך לעומק של 8 מטרים לחניה של כ5 דק' - כך שמדובר בעוד זמן של ספיגת חנקן... (בדיעבד אני מבין את הטעות שהמדריך עשה). בכל אופן, הרופא הפנה אותי לבדיקה של הלב (לוודא שאין מעבר בועיות בין החדרים) הוא חושב שזה יכול להיות מה שגרם לתסמינים להופיע. לפי מה שאתה אומר ומה שהרופא המטפל שלי אמר אין לי מה לחשוש מדיקומפרסיה אחרי הטיפול שעברתי.. למרות שאני עדין חש כאבים קלים במפרקים וקצת שרירים תפוסים..(כאבים באים והולכים לא קבועים). אחכה מס' ימים לראות איך הגוף שלי מגיב... תודה רבה על זמנך ועל תשומת ליבך.

היי ניר, הסיפור שלי ופרופיל הצלילה שלי אמנם קצת שונה משלך, אבל נשמע שתופעות הלוואי מאוד דומות, ולמרות הטיפולים שעשיתי בחדר הלחץ (באותו יום של הצלילה ויומיים שאחרי) נשארו לי עקצוצים ונמלולים (ומעט כאבים במפרקים). ברור לי שהמצב נחשב ״קל״.. אבל בכל זאת זה מטריד ומפריע מאוד. רציתי לדעת ממישהו שהיה במצב דומה לשלי, האם זה פסק? אם כן אחרי כמה זמן? אני לא מצליח למצוא מידע באינטרנט (חיפשתי גם בעולם באנגלית) על: האם החנקן הזה שנתקע לי בדם מתמוסס לאורך הזמן או שזה for life.. מקווה שתענה לי, המון תודה!

לד"ר יהודה מלמד שלום רב, הסיפור ארוך ואקווה שתהיה לך סבלנות לקרוא. ב- 14,15,16.8.05 ירדתי לסט צלילות באילת. בוצעו סה"כ 8 צלילות (אך ללא חריגות כלשהן, לפי מחשב הצלילה). את הצלילה היחידה שבוצעה ב- 16 התחלתי כאשר הרקמות כמעט נקיות לחלוטין (בדקתי במחשב). מייד לאחר מכן נסעתי הביתה דרך מצפה רמון (למרות שהייתה התלבטות באם לנסוע אולי דרך העליות של סדום ולהרוויח את זמן הניקוי של הרקמות). עכ"פ- עם תחילת העלייה המחשב הציג 16 שעות איסור טיסה. למחרת בבוקר, ה- 17, חשתי הרגשת נימול קלה באזור יד שמאל, אך לא קישרתי את הנושא לצלילה והנחתי שאולי נרדמתי בלילה על היד. ההרגשה לא השתנתה בימים שלאחר מכן לא לטובה ולא לרעה. ב- 20 ירדתי לצלילה נוספת באזור חיפה (צלילת עומק, אך ללא חריגות). תופעת הנימול לא נשתנתה לטובה או לרעה לפני/אחרי הצלילה. בערב ה- 20 ירד לי האסימון והתחלתי לחשוב שאולי יש קשר בין הנימול לצלילות החריגות. לאחר מס' טלפונים שערכתי עם ד"ר יואב ממר"י הוחלט להפעיל עבורי את התא בסביבות חצות. בכול מקרה, יואב טען שלאחר 72 שעות אין יותר בועיות חנקן בדם. הגעתי למר"י כשברשותי כול הדפסי הגרפים של הצלילות הרלוונטיות ישירות מהמחשב, לצורך מתן טיפול מתאים. בלילה שבין ה- 20 ל- 21 בוצע עם כן טיפול שכלל: עומק 18 מ', חמצן 100% למשך 45 ד' * 2 כשביניהם 5 ד' הפסקה, ירידה ל- 3 מ' והפסקה של 1/4 ש' למתן 100% חמצן לטכנאי. לאחר ביצוע הטיפול ההרגשה השתפרה, אך חזרה כעבור 20 ש'. טיפול נוסף בוצע ב- 22 בבוקר. הטיפול כלל הפעם: עומק 15 מ', חמצן 100% למשך 45 ד' * 2 כשביניהם 5 ד' הפסקה, ירידה ל- 3 מ' והפסקה של 5 ד' למתן 100% חמצן לטכנאי. ד"ר יואב טען שבמידה והתופעה תחזור- ייתכן שישקול להפנות אותי לנוירולוג. לאחר ביצוע הטיפול ההרגשה השתפרה, אך חזרה כעבור 20 ש'. אני מציין שהתופעה קוראת רק כאשר אני במנוחה מלאה, אך כאשר אני בפעולה תופעת הנימול נעלמת כמעט לחלוטין. אני מניח שיש לזה קשר להתרחבות כלי הדם בשעת מאמץ. שאלותיי הינן: 1. מה אתה ממליץ להמשך ? 2. הייתכן שאין כול קשר לצלילה ומדובר אולי בנושא של הסתיידות כלי דם (כתוצאה מהצתברות כולסטרול, למשל). אציין שמעולם לא היו לי בעיות כולסטרול. 3. אם בכ"ז מדובר בבעייה שנוצרה כתוצאה מצלילה (ויואב המליץ לי לא לצלול חודש- חודשיים). עד כמה יהיה זה משמעותי לצלילה שתבוצע בעומקים רדודים שלא עולים על 10 מ'. תודה רבה מראש על הסבלנות אלמוני.

שלום לאלמוני, קראתי בעיון את סיפורך, אין כאן המקום בפורום ולא האפשרות לתת תשובות לשאלותיך אלה. על מנת לתת התייחסות כמה שאפשר מדויקת ומקצועית לשאלותיך, חסרים לי פרטים רבים מאוד, פרטים הקשורים בניתוח סיפורי הצלילות, פרופילי הצלילות זמני תחתית "הפיסיולוגים" וההפסקות, זמן הופעת הסימנים ואופיים, הזמן עד הטיפול, פרופיל מדויק של הטיפולים ועוד ועוד..במידה ותרצה, התקשר ותוזמן לתחקיר מדויק ובמידת האפשר תקבל תשובות לשאלותיך. 048377851

פרופילי הצלילה מצויים בתיק שלי במר"י, אצל יואב. כ"כ אשמח לשלוח לך במייל את פרופילי הצלילה הנ"ל. אני מציין שהלילה חלה הקלת מסויימת במידת הנימול (כמעט נעלמה לגמרי), ועכשיו אני כבר לא כ"כ בטוח שהסיבה הייתה צלילה חריגה. יעצו לי לשתות קפה שחור ו/או לקחת אספירין ולנסות לבדוק את ההשפעה על מידת הנימול. עד כמה הצעות אלו רלוונטיות, אם בכלל ?