נגישות
נגישות

מתלה אנאלי: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים

פיסורה: לשבור את מעגל הכאב

פיסורה היא סדק או קרע ברירית שמצפה את התעלה האנאלית. ניתן לטפל באופן שמרני (תזונה ואמבטיות ישיבה) ולהיעזר במשחות או בוטוקס. לעתים אין מנוס מניתוח פיסורה היא סדק או קרע ברירית אשר מצפה את התעלה האנאלית. הסימפטומים הקלאסיים הם כאבים בזמן יציאה, אשר יכולים להימשך דקות עד שעות. בנוסף, דימום של דם אדום בהיר גם הוא אופייני. פיסורה עלולה להיווצר בכל היקף פי הטבעת, אך נכון להיום, ידוע כי 90% מהפיסורות ממוקמות בקו האמצע מאחור. באשר לסוגי הפיסורות, ישנן כאלה יותר חריפות שהן לרוב שטחיות, וישנן פיסורות כרוניות אשר יכולות להיות מלוות בשינויים אנטומיים כמו קפל עור בולט, סיבי שריר חשופים, בצקת מקומית ואף צלקת. איך מטפלים בפיסורה (אילוסטרציה) מהם הגורמים לפיסורה?פיסורה נגרמת כתוצאה מפציעה מקומית של רירית התעלה האנאלית. לרוב, הגורם לתופעה היא יציאה קשה. אך בנוסף, יציאות מרובות, רכות או שלשולים יכולים להיות...

סיבות אפשריות ומצבים דומים למתלה אנאלי

כירורגיה קולורקטלית - תמונת המחשה
כירורגיה קולורקטלית אם אתם סובלים מדימום רקטאלי והרגלי היציאות שלכם השתנו, קיימות מספר סיבות אפשריות לסימפט...
ניתוח פיסורה - תמונת המחשה
ניתוח פיסורה סובלים מכאבים באזור פי הטבעת בזמן יציאות או לאחר יציאות? אל תמהרו לחשוב שאתם סובלים מטח...
ללמוד עוד על מתלה אנאלי
פיסורה: לשבור את מעגל הכאב-תמונה

פיסורה היא סדק או קרע ברירית שמצפה את התעלה האנאלית. ניתן...

מאת: ד"ר רון...
04/05/2014
מחפשים את הרופאים הטובים בישראל למתלה אנאלי?
יש לנו את המאגר המושלם עבורכם
קרא עוד

מתלה אנאלי: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין

תשובות לשאלות

שלום אני סובל כבר תקופה ארוכה מפצע באזור פי הטבעת עם הפרשות. לאחרונה אובחן שזוהי פיסטולה פרי-אנאלית. הוצע לי לעבור ניתוח בו מוציאים את תעלת הפיסטולה, מחדירים חוט במקום התעלה ונותנים למקום להרפא כאשר בכל כמה ימים אני אמור להגיע לבית החולים כדי שימשכו מעט את החוט עד שהפצע יגליד לחלוטין. יש לי מספר שאלות: 1. אשמח לקבל פירוט לגבי הניתוח הנ"ל. 2. קראתי בפורום לגבי טיפול עם דבק פיברין/פקק קולגן אך נאמר לי ע"י הרופא שאבחן אותי כי אחוזי ההצלחה נמוכים מאוד וכי זה לא מתאים לי. אשמח לקבל מידע נוסף גם לגבי הטיפולים האלו. 3. מהם הסיכוני בניתוח שכזה? תודה

משה שלום, פיסטולה פריאנאלית היא תעלה, מעין "מנהרה", בין פי הטבעת לעור סביב פי הטבעת. אנו מחלקים את ההתייחסות הכירורגית שלנו לפיסטולות של פי הטבעת לפי היחס בין תעלת הפיסטולה למנגנון שרירי פי הטבעת. פיסטולות שלא מכירות כמות רבה של שריר, ניתן פשוט לחתוך, ניתוח שנקרא פיסטולוטומי, עם סיכון נמוך ושיעור הצלחה גבוה. פיסטולות שמכילות כמות רבה של שריר אסור לחתוך, שכן עלולה להגרם פגיעה ליכולת השליטה, ובמצב זה ישנם מספר פתרונות אפשריים. ישנם ניתוחים עם רמת סיכון מינימאלית ושעור הצלחה בינוני כגון פקק קולגן או דבק ביולוגי, ששיעור ההצלחה שלהם עומד על כ 50%, ישנם ניתוחים מעט גדולים יותר עם שיעורי הצלחה מעט גבוהים יותר וסיכון מעט יותר גדול (אך אינם פוגעים ביכולת השליטה) כגון LIFT או מתלה רקטום, וישנו ניתוח עם חוט סיטון חותך, שהוצע לך, שהוא בעל שיעור ההצלחה הגבוה ביותר, אך רמת סיכון לא זניחה של ירידה מסויימת ביכולת השליטה. אישית, אני נוטה להציע ניתוח זה בעיקר למי שנכשל בשאר האופציות, או למי שהפיסטולה שלו גבולית מבחינת כמות השריר המותרת לחיתוך. לשיקולך. מעט מידע כללי על פיסטולה: פיסטולה פריאנאלית היא מעין תעלה תת עורית המקשרת בין החלק הפנימי של פי הטבעת והעור סביב פי הטבעת, שדרכה עוברת הפרשה מהאנוס והרקטום כלפי העור החיצון. פיטולה נוצרת פעמים רבות לאחר שהיה אבצס סביב פי הטבעת, בין אם הוא אובחן ונוקז כירורגית ובין אם לאו. אבסס נגרם כתוצאה מדלקת חריפה של בלוטה קטנה הנמצאת בתוך האנוס, שתפקידה באופן תקין להפריש נוזלי סיכה לפי הטבעת. הזיהום נגרם לרוב כאשר הצינורית המנקזת את הבלוטה נסתמת, וחיידקים מתרבים בחלל הבלוטה. במחלות מעיים בהן יש כיבים ודלקות חוזרות (כגון מחלת קרוהן) קיימת גם כן נטיה מוגברת להיווצרות אבסס כזה. הטיפול העקרוני בפיסטולה פריאנאלית הוא כירורגי, וטפול במשחה או באנטיביוטיקה לרוב אינו מרפא את הפיסטולה. סביב פי הטבעת נמצאים השרירים הטבעתיים השולטים ביציאות, וכל תיקון ניתוחי של הפיסטולה צריך לשמר את השרירים האלו, על מנת לא לפגוע ביכולת השליטה. בכדי להעריך את מבנה תעלת הפיסטולה ומיקומה ביחס לשרירי הסוגרים של פי הטבעת, לעיתים מומלץ (לפי שיקול הכירורג) לבצע בדיקות הדמיה כגון TRUS שהיא בדיקת אולטרסאונד של האיזור. המכשיר הוא בערך בעובי אצבע של בנאדם והוא מוחדר בעדינות דרך פי הטבעת כמו בבדיקת אצבע ומראה את מבנה איזור פי הטבעת. הבדיקה כרוכה באי נוחות מסויימת אך הסיכון בבדיקה כמעט לא קיים. כאשר תעלת הפיסטולה לא מכילה כמות משמעותית של שרירי סוגרים, ניתוח הפיסטולה כולל בד"כ חיתוך של הרקמה מעל הפיסטולה. בביצוע החתך יוצרים מין חריץ פתוח שמאפשר ניקוז של ההפרשות, ועם הזמן החריץ נרפא באופן עצמאי מבפנים כלפי חוץ. ברוב המקרים, הניתוח נעשה באשפוז-יום, או עם שהיה קצרה בביה"ח. למרות שמדובר בניתוח עם פצע פתוח וריפוי הדרגתי, שעור ההצלחה בריפוי הפיסטולה הוא מעל 95%. במצבים בהם הפיסטולה חוצה חלק ניכר משרירי הסוגרים, יש צורך הניתוחים מורכבים יותר, לתיקון הפיסטולה תוך שימור השרירים. אחד הניתוחים המקובלים מבוצע דרך פי הטבעת, ובו יוצרים מעין "לשון" של רקטום הנקראת מתלה, ומשתמשים בה על מנת לסגור את הפתח הפנימי של הפיסטולה, המזין אותה. מדובר בניתוח יותר גדול, ומצריך בד"כ אשפוז של מספר ימים. טכניקה חדשה יותר כוללת הפרדת תעלת הפיסטולה במהלך מסלולה בעת שהיא עוברת בין שרירי הסוגרים ללא חיתוך שרירים, טכניקה הנקראת LIFT. לאחרונה ישנה גם אפשרות למילוי של הפיסטולה בחומרים המעודדים את ריפויה. מדובר בניתוחים יחסית פשוטים עם התאוששות מהירה וחזרה מהירה לפעילות רגילה. השיטה היותר נפוצה היא הזרקת דבק ביולוגי האוטם את תעלת הפיסטולה, ומעודד את ריפויה. בשיטה זו אין כל פגיעה בשרירים, ולרוב ניתן לחזור לפעילות רגילה כבר למחרת הניתוח. שעור ההצלחה הוא בינוני, אך לאותם אלו שזה הצליח נחסך ניתוח גדול יותר. חומר חדש יותר מיוצר בקולגן המופק מרקמת מעי של חיה, והנסיון בו רק מתחיל להצטבר, אולם נראה כי שעור ההצלחה מעט גבוה יותר משל דבק. לצערנו שני חומרים אלו אינם בסל הבריאות ולכן לרוב אינם מסופקים על ידי מערכת הבריאות הציבורית.

ד"ר עודד זמורה שלום רב, אני בת 43 לאחר 4 לידות,לפני 5 חודשים עברתי נתוח פיסטולה עם חוט סיטון רפוי שהודק כל שבועיים,אך הפיסטולה חזרה שוב באותו המקום.(במהלך השנה האחרונה עברתי 2 ניתוחים לניקוז אבצס) מאחר והפיסטולה מעורבת עם שרירי הסוגר יש חשש שניתוח נוסף יפגע בסוגרים. שאלתי היא:1) מהי שיטת הניתוח המתאימה ביותר במקרה כזה?בבדיקה נמצא כי אורך הפיסטולה הוא כ 3 ס"מ 2)האם ניתוח עם פקק קולוגן יכול לעזור? 3)האם אתה מנתח באסותא? אודה לתשובתך.

ורד שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. הטיפול הכירורגי בפיסטולה החוצה כמות ניכרת של שרירי סוגרים הוא ניתוח משמר סוגרים אשר אינו מערב חיתוך של השרירים. ישנן מגוון של שיטות ניתוחיות משמרות שרירים, ולכל אחת מהן יתרונותיה וחסרונותיה, כולל נסיון תיקון עם חומר ביולוגי, כולל פקק קולגן או דבק ביולוגי, תיקון בין שרירי הסוגרים הנקרא LIFT, ותיקון דרך פי הטבעת באמצעות מתלה רקטום. יש להתאים את הטיפול המתאים לכל מטופל לפי אופי הפיסטולה, ודיון משותף עם המטופל. מעט מידע כללי על פיסטולה: פיסטולה פריאנאלית היא מעין תעלה תת עורית המקשרת בין החלק הפנימי של פי הטבעת והעור סביב פי הטבעת, שדרכה עוברת הפרשה מהאנוס והרקטום כלפי העור החיצון. פיטולה נוצרת פעמים רבות לאחר שהיה אבצס סביב פי הטבעת, בין אם הוא אובחן ונוקז כירורגית ובין אם לאו. אבסס נגרם כתוצאה מדלקת חריפה של בלוטה קטנה הנמצאת בתוך האנוס, שתפקידה באופן תקין להפריש נוזלי סיכה לפי הטבעת. הזיהום נגרם לרוב כאשר הצינורית המנקזת את הבלוטה נסתמת, וחיידקים מתרבים בחלל הבלוטה. במחלות מעיים בהן יש כיבים ודלקות חוזרות (כגון מחלת קרוהן) קיימת גם כן נטיה מוגברת להיווצרות אבסס כזה. הטיפול העקרוני בפיסטולה פריאנאלית הוא כירורגי, וטפול במשחה או באנטיביוטיקה לרוב אינו מרפא את הפיסטולה. סביב פי הטבעת נמצאים השרירים הטבעתיים השולטים ביציאות, וכל תיקון ניתוחי של הפיסטולה צריך לשמר את השרירים האלו, על מנת לא לפגוע ביכולת השליטה. בכדי להעריך את מבנה תעלת הפיסטולה ומיקומה ביחס לשרירי הסוגרים של פי הטבעת, לעיתים מומלץ (לפי שיקול הכירורג) לבצע בדיקות הדמיה כגון TRUS שהיא בדיקת אולטרסאונד של האיזור. המכשיר הוא בערך בעובי אצבע של בנאדם והוא מוחדר בעדינות דרך פי הטבעת כמו בבדיקת אצבע ומראה את מבנה איזור פי הטבעת. הבדיקה כרוכה באי נוחות מסויימת אך הסיכון בבדיקה כמעט לא קיים. כאשר תעלת הפיסטולה לא מכילה כמות משמעותית של שרירי סוגרים, ניתוח הפיסטולה כולל בד"כ חיתוך של הרקמה מעל הפיסטולה. בביצוע החתך יוצרים מין חריץ פתוח שמאפשר ניקוז של ההפרשות, ועם הזמן החריץ נרפא באופן עצמאי מבפנים כלפי חוץ. ברוב המקרים, הניתוח נעשה באשפוז-יום, או עם שהיה קצרה בביה"ח. למרות שמדובר בניתוח עם פצע פתוח וריפוי הדרגתי, שעור ההצלחה בריפוי הפיסטולה הוא מעל 95%. במצבים בהם הפיסטולה חוצה חלק ניכר משרירי הסוגרים, יש צורך הניתוחים מורכבים יותר, לתיקון הפיסטולה תוך שימור השרירים. אחד הניתוחים המקובלים מבוצע דרך פי הטבעת, ובו יוצרים מעין "לשון" של רקטום הנקראת מתלה, ומשתמשים בה על מנת לסגור את הפתח הפנימי של הפיסטולה, המזין אותה. מדובר בניתוח יותר גדול, ומצריך בד"כ אשפוז של מספר ימים. לאחרונה ישנה גם אפשרות למילוי של הפיסטולה בחומרים המעודדים את ריפויה. מדובר בניתוחים יחסית פשוטים עם התאוששות מהירה וחזרה מהירה לפעילות רגילה. השיטה היותר נפוצה היא הזרקת דבק ביולוגי האוטם את תעלת הפיסטולה, ומעודד את ריפויה. בשיטה זו אין כל פגיעה בשרירים, ולרוב ניתן לחזור לפעילות רגילה כבר למחרת הניתוח. שעור ההצלחה הוא בינוני, אך לאותם אלו שזה הצליח נחסך ניתוח גדול יותר. חומר חדש יותר מיוצר בקולגן המופק מרקמת מעי של חיה, והנסיון בו רק מתחיל להצטבר, אולם נראה כי שעור ההצלחה מעט גבוה יותר משל דבק. לצערנו שני חומרים אלו אינם בסל הבריאות ולכן לרוב אינם מסופקים על ידי מערכת הבריאות הציבורית. שיטה חדשה נוספת היא קשירת תעלת הפיסטולה במרווח בין שרירי הסוגרים (LIFT), מבלי לחתוך שרירים אלו. מדובר בשיטה חדשה יחסית, שהנסיון בה רק מתחיל להצטבר, אולם התוצאות הראשוניות מעודדות.

ד"ר שלום. אשמח לדעת מה דעתך לגבי מצב של פיסטולה פריאנלית שנובעת כתוצאה ממחלת קרוהן.עובדתית התרופת למינהם לא מצליחות לרפא אותה.מדוע לא ניתן לסגור את הפתח הפנימי של הפיסטולה , גם אם היא נוצרה כתוצאה ממחלת קרוהן,הרי אם אני מבינה נכון כול המנגנון האין סופי של זיהום דרך הפיסטולה קורה דרך מעבר חיידים מהפתח הפנימי שלה לתוך העור,אז מדוע הרופאים לא ששים לתקן כאשר מדובר במחלת קרוהן. תודה

אדווה שלום, פיסטולות פריאנאליות של מחלת קרוהן מבטאות פעילות של המחלה באיזור פי הטבעת, ולכן חשוב לשלב בטיפול גם טיפול תרופתי. חלק מהפיסטולות נסגרות לגמרי בטיפול תרופתי וחלק לא. בטיפול הכירורגי בפיסטולות של מחלת קרוהן אנו נמנעים מלחתוך רקמת שריר, שכן לעיתים פיסטולות יכולות להתרחש שנית באתרים נוספים על רקע מחלת הקרוהן, אך ישנן היום מספר סוגי תיקונים ללא חיתוך רקמה, כגון דבק ביולוגי, משתל קולגן ו מתלה רקטום, שניתן בהחלט להציע לחולי קרוהן, עם שיעורי הצלחה בינוניים אך סיכון נמוך.

מחבר:ורד תאריך:23/10/2011שעה:14:32 ד"ר זמורה שלום, ראשית תודה רבה על תשובתך המפורטת. שנית מצ"ב שאלות ששאלתי ב23.10 בתגובה לתשובתך,אודה לתגובתך. 1) האם יתכן שלאחר הוצאת חוט הסיטון ,הפתח שמימנו נוקזה המוגלה יסגר לפני שנוקזו כל ההפרשות? 2)הבנתי מדבריך שאם לאחר מספר שבועות מיום הוצאת חוט הסיטון ההפרשות לא פוסקות,יש לעבור ניתוח נוסף. מהן האופציות שעומדות בפני בהתחשב בעובדה שאני בת 43 לאחר לידה רביעית ואצלי שרירי הסוגר היו מעורבים בפיסטולה והיה חשש לפגיעה בשליטה בסוגרים.

ורד שלום, 1. אכן יש סיכון מסויים שלאחר הוצאת חוט סיטון יסגר פתח העור ללא ריפוי פנימי מלא, ויווצא אבצס קודם. אם אמו חושבים שסיכוי הריפוי לאחר הוצאת הסיטון נמוכים, אנו ממליצים לרוב להגיע לניתוח לתיקון הפיסטולה עם חוט הסיטון במקומו. 2. אם הפיסטולה שלך כוללת חלק ניכר משרירי הסוגרים, יש צורך לבחור אחת משיטות הניתוח משמרות הסוגרים, כגון דבק ביולוגי, משתל קולגן, LIFT (הפרדת הפיסטולה בין השרירים) או תיקון עם מתלה רקטום.