נגישות
נגישות

בדיקת זמן מעבר במעי: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים

סיבות אפשריות ומצבים דומים לבדיקת זמן מעבר במעי

בדיקות מערכת העיכול - תמונת המחשה
בדיקות מערכת העיכול צליאק וקרוהן הן מחלות שכיחות יחסית, הפוגעות במעי הדק. אילו תסמינים מלווים אותן ומתי אלה...
מחפשים את הרופאים הטובים בישראל לבדיקת זמן מעבר במעי?
יש לנו את המאגר המושלם עבורכם
קרא עוד

בדיקת זמן מעבר במעי: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין

תשובות לשאלות

שלום. אני חושדת שיש לי זמן מעבר ארוך במעי בגלל שהיציאות שלי מתרחשות אחת לארבעה- חמישה ימים. ואני גם סובלת מנפיחות וגזים בבטן. האם יש פתרון לבעיה?

שרה שלום 1. לא תמיד יש מתאם בין התלונות לבדיקות האובייקטיביות - אם זה מטריד אותך יש בדיקת זמן מעבר במעי 2. אנו נמצאים כעת במחקר על קפסולה רוטטת לטיפול בחולי עצירות ללא כאב בטן. אם תהיי מעוניינת, פרטים ב - 036974463

שלום רב! אני בת 47 ואםל-5. אני סובלת מעצירות קשה מזה 27 שנים לפחות. מפניות לרופאים בתחום זה נאמר לי כי כל החיים אצטרך לקחת משלשלים וכי מה הטעם אם נגלה בבדיקות שקיימת בעיה של עצירות. לפני כשנתיים עשיתי בדיקת מעבר מעי שגילתה איטיות רבה של המעיים חוסר תפקוד ממש. עשיתי בדיקת גם שגילתה יכולת קיבלות גדולה של צואה בבטן. חזרתי עם התוצאות לרופא והוא אמר לי שאין מה לעשות צריך להמשיך במשלשלם."מה את רוצה ניתוח לקצר את המעיים" קשה כבר מאוד לפעמים המשלשליםלא עוזרים, הבטן נפוחה תמיד ומצב זה לא נוח בכלל. האם יש מה לעשות? אודה להתיחסותך

יפית שלום 1. יש לחזור על בדיקת זמן מעבר במעי ולראות אם האיטיות עדיין קיימת. 2. ניתן להשתמש בתרופות חדשות - פרוקלופריד \ לינקלוטיד \ לוביפרוסטון 3. אם המעי עצל ואין פתרון אחר - ניתוח לכריתה תת שלמה של המעי הוא בהחלט אופציה אפשרית

הי אני מקווה שאני אצליח להסביר את עצמי. מגיל מאוד צעיר (כיום בת 40, רווקה ללא לידות) סבלתי מעצירויות רבות ומאמצים רבים בשירותים. כילדה מאוד מאוד סגורה וביישנית אפילו עם ההורים לא דיברתי על זה יצאו לי טחורים אז לא ידעתי מה זה אבל גם לא שאלתי. כח סבל היה לי מאז ומתמיד ולכן כל דימום או מה שלא היה פשוט המתנתי שיעבור ולא דיברתי על זה. תמיד היו לי לחצים לא מוסברים וגזים מרובים שהופכים לי את הבטן, וחוסר שליטה ביציאות. לקח לי זמן לגלות שאני רגישה למוצרי חלב ולפעמים גם לקמח, הפסקתי אותם ופחתו הלחצים. לפני עשר שנים אחרי הרבה זמן קיבלתי אומץ ועברתי ניתוח לכריתת טחורים חיצוניים-לא כריתה מלאה. גם לפני הניתוח וגם אחריו היו לי בעיות של חוסר שליטה ביציאות אחרי הניתוח זה החמיר. לא משנה מה אני אוכלת וגם איזו כמות אני חייבת לרוץ לשירותים מה שמאוד מגביל בכל מני פעילויות שאני מונעת מעצמי. אני מרגישה גם סוג של צניחה כלשהי שמפריעה לי במפשעות ובהליכה. אני מרגישה שכשאני הולכת אני צריכה להיות במצב של התאפקות שמא יברח לי. גם לא רואים את הישבן מחולק לשניים כמו שצריך אלא בקו אחד כי הכל צנח למטה. (אני מקווה שאני מצליחה להסביר את התחושה כי אין לי דרך אחרת לתאר את זה ואני מרגישה עם זה נורא) האם אני בפורום הנכון ומה ניתן לעשות בכדי להרים את הצניחה ? תודה ושבוע טוב

ערב טוב איגי, הבעיה העיקרית שלך היא עצירות כרונית וכל יתר הבעיות (טחורים, הפרעה בשליטה, תחושת צניחה וכד') הן תוצאות שלה. אני תמיד מנסה לטפל קודם כל בסיבה ורק אחרי זה בתוצאות. לא מפתיע אותי בכלל שניתוח הטחורים לא עזר לך, ואולי אפילו החמיר את המצב, כי הסיבה (העצירות) לא טופלה כראוי. אני מנחש שאת נוטלת כל מיני תרופות משלשלות באופן כרוני, מה שלא מועיל למצב כלל. בכדי להיות תכליתי, אני חושב שאת צריכה להיבדק ע"י כירורג קולורקטלי / פרוקטולוג בכדי לברר את סיבת העצירות ולהמליץ על הבירור המומלץ בכדי להתקדם ולטפל בך. אני הייתי ממליץ על ביצוע קולונוסקופיה ועוד מספר בדיקות לבירור העצירות: בדיקת זמן מעבר במעי הגס - Colonic transit study, מנומטריה של שרירי פי הטבעת - Anal manometry ויתכן שיהיה צורך בבדיקה שנקראת דפקוגרפיה - Defecography. פרט לכך, קצת קשה לתת מידע אחראי ומדוייק ללא בדיקה גופנית רק על סמך תיאור באינטרנט. בהצלחה.

27/07/2012 | 11:38 | מאת: עדי
מתוך פורום סטומה - תמיכה

שלום אניבחורה צעירה בת 25 סובלת מאניזמוס חמור וכאבים יומייומיים בפי הטבעת כאבים של שריר תפוס כל בוקר אני צריכה לשים 4נרות גליצרין כדי להתרוקן ובנוסף גם לבצע חוקן ועדיין ההתרוקנות לא שלמה לעולם אני סובלת וכל מחשב. בערב על הבוקר שעתיד לבוא מדירה שינה מעיניי אני כבר כמעט לא עובדת לא מתפקדת כלל אין לי חשק לעשות כלום יש לי ילדה קטנה בת ארבע וחצי ובעל שסובלים קשות מהמצב שלי אין לי חשק לחיים עבר האם אתן חושבות שההתמודדות עם סטומה תהיה יותר קלה מהתשובההתמודדות שאני עוברת כבר 3 שנים עם החמרה מיום ליום כי החיים עוד ארוכים ואני רוצה להמשיך בהם בכיף תודה רבה על ה

27/07/2012 | 13:50 | מאת: להלהלה
מתוך פורום סטומה - תמיכה

אני אישית עם קרוהן ואני יכולה להגיד לך שהניתוח והסטומה ממש שינו לי את החיים מהקצה לקצה עברו כל הכאבים, התחלתי לאכול רגיל, התחלתי לצאת מלא למקומות ועם חברים... בהתחלה קצת קשה להתרגל לסטומה אבל אחרי שמתרגלים החיים מקבלים איכות חיים מדהימה, במיוחד אם לפני זה סבלת המון זמן.

27/07/2012 | 14:13 | מאת: עדי
מתוך פורום סטומה - תמיכה

תודה על התשובה אני מקווה שזה אכן הפיתרון בשבילי כמה זמן חוקי בערך להתרגל והאם זה לא מפיץ ריחות החוצא אני פשוט לא מסוגלת לעבור עוד יום אחד של סבל כזה זה נורא ואיום אני בקושי יוצאת מהבית ולאט לאט אני מוצאת את עממי מתנתקת מכולם מחברים מעבודה ממשפחה אני מאבדת את עצמי מקווה שאצליח לשכנע את הרופאים הם רואים בחורה בגילי וחושבים שאני סתם מפונקת אבל זה לא כך בכלל הם אומרים תסתדרי עם חוקן ונרות ואם הכאבים תפנימי אני פשוט לא מסוגלת

ברוכה הבאה! צר לי לשמוע על האבחנה שלך. אניזמוס ברמות קשות יכול לפגוע מאוד באיכות החיים. לצערי מכירה את הבעייה מקרוב מאוד. גם לי יש אניזמוס. לי בנוסף לאניזמוס הייתה גם בעייה תפקודית קשה של המעי הגס colonic inertia, כלומר תת פעילות של המעי הגס - המעי הגס לא עושה את פעולות ההתכווצות והרפייה בצורה תקינה - פריסטלטיקה, ולכן משמש בעצם כמחסן לצואה שלא מתרוקנת. בנוסף, הייתה גם את הפרעת ההתרוקנות שכללה צניחה פנימית משמעותית של רירית המעי אל תוך הרקטום (השתפלות), מה שגרם לחסימה כמעט מוחלטת של פתח היציאה, ובנוסף אניזמוס. לי נרות וחוקנים לא עזרו בכלל כי הצואה בכלל לא הייתה מגיעה לרקטום (המעי הגס הוא מטר וחצי ואצלי בבדיקת זמן מעבר מעי גס החלקיקים היו עוד תקועים באמצע - במעי הרוחבי, אחריי 5 ימים. אחריי 10 ימים הם עדיין לא הגיעו לסיגמה). אז קודם כל עברתי כריתה של המעי הגס והשקה של המעי הדק לרקטום - בלי סטומה. אבל בגלל שזמן קצר אחריי ניתוח העצירות חזרה עקב האניזמוס, אז הבנתי שרק סטומה תתן לי איכות חיים ופשוט ניגשתי לכירורג וביקשתי שיעשה לי סטומה. אצלך נשמע שהמעי הגס בסדר והבעייה העיקרית היא הפרעת ההתרוקנות. איזה בדיקות עשית? האם עברת בדיקת דפקוגרפיה לשלול התפשלות (צניחה פנימית כמו שהייתה לי) של המעי לתוך הרקטום/צניחת רקטום/רקטוצלה/אנטרוצלה? האם עברת בדיקת זמן מעבר במעי הגס? מנומטריה? (אני משערת שמנומטריה כבר עברת, כי זו הבדיקה העיקרית שמאבחנת אניזמוס). למרבה הצער, אניזמוס היא הפרעה תפקודית ולרפואה אין פתרונות ממשיים להציע. האם ניסית ביופידבק? לי זה לא עזר, אבל אני מכירה כמה בודדים מאוד שנשבעים שהביופידבק שינה להם את החיים. אם עוד לא ניסית ואת מעוניינת, ממליצה בחום על סיון נבות!! אני חושבת שאם עוד לא ניסית, שווה לנסות סדרה של 10 טיפולים שבועיים. היא מקבלת בתל השומר וגם באופן פרטי אצלה בבית בהרצליה. מאוד מזדהה לגבי פגיעה באיכות החיים. אני לא יכולתי לתפקד, לעבוד כמעט בכלל, כולל ניתוק חברתי. סבלתי 17 שנים מעצירות כרונית קשה שהלכה והחמירה ולא הגיבה לשום טיפול. לגבי החיים עם הסטומה, אני לא מצטערת אפילו לא לרגע על ההחלטה ואם הגלגל היה חוזר אחורה, הייתי עוברת את זה שוב! לא אחזור לעולם למצב הקודם גם לא בעד שום הון שבעולם! הסטומה נתנה לי את חיי בחזרה! במידה ותעברי ניתוח, אז אצלך יהיה צורך רק בהוצאת סטומה, ללא שום כריתה של איזשהו חלק של המעי הגס. יצירת הסטומה בלבד היא לא ניתוח גדול כ"כ וגם מאוד קצר יחסית. שלי לקח כ 20 דקות בלבד! החלק היותר קשה הם השבועות הראשונים אחריי ניתוח, עד שהמערכת מתאוששת מהטראומה של הניתוח ומסתגלת למצב החדש. לכן בשבועות הראשונים ואפילו בחצי שנה ראשונה רצוי מאוד להקפיד על דיאטה דלת סיבים. מקווה שעזרתי. אם יש לך עוד שאלות אשמח לענות.

קודם כל צודה רבה רבה על התגובה ביצעתי מנומטריה וההבחנה היא קיבולת רקטום נמוכה מאוד ואניזמוס גם כירורג ממולא איבחן אצלי התפשלות קטנה עקב הקיבולת המנוכה אני צורכת מספר רב של נרות ביום ובסוף חוקן רק המחשבה של לקום מחר בבוקר לאותו. גיהנום שוב מדכאת אותי יותר ויותר אין לי טעם לחיים יותר ואם לא הילדה שלי אני חושבת שהייתי מרימה ידיים מזמן אני כל היום בוכה ומתרחקת לאט לאט מכולם גם מהעבודה אני יושבת שיגידו לי שלום בקרוב אני מפחדת שלא אצליח לשכנע רופאים לעשות לי את זה אני בנוסף סובלת מכאבים כל היום בפי הטבעת ואפילו גזים אני לא מצליחה לשחרר לעיתים קרובות אני גם ככה אוכלת תזונה דלת סיבים כי תזונה עם סיבים גורמת לי ליותר יציאות שלא יוצאות וזה משגע עוד יותר גם משלשלים למיניהם לא עוזרים בכלל אין לי כבר תקווה לחיים רני רוצה ניתוח כמה שיותר מהר והרופאים רואים בחוקה בגילי לא מתייחסים ברצינות בכלל ואומרים חי לנסות שוב ביופידבק מה שכבר ניסיתי ולא עזר כלל וכלל שוב תודה לך על התגובה מקווא שהבעיה תיפטר ברורות כי אין חי כבר כוחות בכלל להמשיך הלאה

29/07/2012 | 13:08 | מאת: אודי
מתוך פורום סטומה - תמיכה

נשמע שסטומה, כמו אצלי וכמו אצל רבים פה, תשנה את חייך לטובה.

מה הכל דבש עם הסטומה???? כשהיתה לי את הסטומה (חוברתי באוקוטובר) חיכיתי לרגע להפתר ממנה!!! נכון חלק מהבעיות נעלמות עם הסטומה אבל צריך להתמודד עם בעיות חדשות: צריבות, התאמה, נזילות, ריחות, רעשים. צריך לבחון את הנושא לעומק ואז להחליט מבלי להיות בקרתית נראה שמראים לך רק את הצד היפה ולכן אני מציעה שתקראי את השרשורים הקודמים תביני את הבעיות ש"סטומאי" חווה ואז תוכלי להחליט מה עדיף ....בקיצור לא כל הנוצץ זהב.... סליחה על הפסימיות אבל נדמה לי שכדי להחליט צריך לשמוע גם את השלילי בהצלחה בכל בחירה

לי, אישית, אין צדדים לא יפים לספר על הסטומה. אבל מי אמר שאי אפשר להראות גם צדדים לא יפים?? את יותר ממוזמנת להראות צדדים אחרים ולשתף בהתנסות האישית שלך. אף אחד לא מונע את זה ממך, ממיר. להיפך, אין ספק שחשוב גם לשמוע חוויות פחות טובות. לי אישית פשוט אין צדדים לא יפים לספר, אבל זה לא אומר שכל אחד אחר לא יכול להגיב ולהביע דעותיו. הפורום פתוח לכולם. בשביל זה הקמנו אותו. ואנחנו מעוניינים ומחכים שכמה שיותר אנשים יגיבו וישתפו! רק מה שלא ברור הוא למה הכעס והתוקפנות הזאת?? (דר"א, אני דווקא כן ציינתי צדדים לא כ"כ חיוביים שקשורים לבעייה המשותפת לי ולעדי). ולא שייך לציין כאן עניין של ביקורת בכלל, משום שהתנסות אישית היא לא משהו שניתן לבקר. אם אני, או כל אחד אחר כאן, אומרים שטוב לנו עם הסטומה, אז זאת ההתנסות האישית שלנו וזה מה שיש לנו לספר. מה שכן אפשר לעשות זה להציג את ההתנסות האישית שלך ולומר שבניגוד לעיל, היא לא הייתה חיובית. ובהחלט ואין ספק שחשוב גם לשמוע צדדים לא חיוביים. גם פסימיות מותר ואפשר לבטא, זה המקום לכל בעליי הסטומה לבטא את רגשותיהם. זה לא פוגע באף אחד אישית. הפסימיות לא מפריעה, זה עניין של האדם עם עצמו. מה שמפריע זה הכעס בו הדברים נאמרו. הפורום פתוח לכולם ולכולם ניתן כאן חופש דיבור והתבטאות, אבל כל עוד הדברים נאמרים בצורה בונה ובטון מכבד, ולא בכעס! המטרה של הפורום הזה היא ליצור קהילה תומכת לכל באיי הפורום. דברים הנאמרים בטון כועס לא משמשים מטרה זו. את לא צריכה להתנצל על דעותייך וחוויותייך האישיות. הן זכורות לי היטב ואין ספק שהן היו קשות. ההתלהמות היא בלבד שלא שייכת ואין לה מקום בדיון. שיהיה ערב שלו ונעים!

31/07/2012 | 13:51 | מאת: אודי
מתוך פורום סטומה - תמיכה

האתגרים שהסטומה מציבה הם טריוויאליים. אלה בעצם בעיות שכולם מתמודדים איתם כך או אחרת בחיי היומיום, הסטומה לא מוסיפה בעיות אבל היא פותרת המון בעיות הרבה יותר קשות.

מי שמצבו ממש קשה, הסטומה משפרת לו את החיים מאוד מאוד. ברור שיש חסרונות, אבל לעומת הסבל הקודם - זה לוקסוס.