שבר בלסת: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים

עקירה כירורגית: כיצד ומדוע?

עקירת שיניים כירורגית נחוצה כאשר יש צורך בהפשלת החניכיים או בחשיפת שורשים ולא ניתן להסתפק בעקירה "רגילה". כדאי להיעזר במומחה פה ולסת או מומחה חניכיים שיניים המיועדות לעקירה הן שיניים אשר הפרוגנוזה להישארותן בפה היא פרוגנוזה נמוכה. לרוב מדובר בשיניים שהפגיעה בהן כה קשה, עד שלא ניתן להצילן ולשמרן בפה. ככלל, הגורמים הנפוצים למצב זה הם עששת עמוקה והרס כותרת נרחב של השן, תהליכים דלקתיים נרחבים במיסב השורש או שן ניידת, בגלל מחלת חניכיים. ישנן סיבות נוספות לעקירות, כגון: שיניים כלואות בלסת, שיניים המעורבות בתהליכים פתולוגיים בלסת שאינם זיהומיים (כגון ציסטות), או שיניים שיש צורך לעקור בגלל התחלה של טיפול ליישור שיניים.מה ההבדל בין עקירה כירורגית לבין עקירה רגילה? באופן עקרוני, עצם הוצאת שן ממכתשית בתוך הלסת הינה התערבות כירורגית. ולכן, ניתן להגדיר כמעט כל עקירה כ"עקירה כירורגית". למרות זאת, במונח עקירה כירורגית, הכוונה ברוב המקרים היא...
ללמוד עוד על שבר בלסת
עקירה כירורגית: כיצד ומדוע?-תמונה

עקירת שיניים כירורגית נחוצה כאשר יש צורך בהפשלת החניכיים או...

מאת: ד"ר הילה...
13/08/2016
צילום שיניים-תמונה

בדיקות רפואיות: מה ההבדלים בין סוגי צילומי השיניים השונים?...

מאת: ד"ר עמית...
02/07/2014
אולי יענין אותך לדעת...
צילום שיניים - תמונה
צילום שיניים
בדיקות רפואיות: מה ההבדלים בין סוגי צילומי...
מחפשים את הרופאים הטובים בישראל לשבר בלסת?
יש לנו את המאגר המושלם עבורכם
קרא עוד

שבר בלסת: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין

תשובות לשאלות

כמה זמן אחרי זריקת פרוליה ניתן לעשות לעשות הטיפול הנ"ל

Prolia אשר החומר הפעיל בו הינו Denosumab, הינו תכשיר המכיל נוגדן המעכב אוסטאוקלסטים (תאים הורסי עצם), ומותווה לאוסטאופורוזיס ולאיבוד עצם. לתכשיר זה תופעת לוואי נדירה הנקראת נמק של עצם הלסת (ONJ), אשר עלולה להופיע הן במהלך השימוש בתכשיר והן לאחר הפסקת השימוש, ואשר עלולה להתבטא בכאב, נפיחות, דלקת מקומית ואף שבר בלסת. חשוב לציין כי תופעת לוואי זו הופיעה בעיקר בחולים אונקולוגים ומבוגרים, וכי התופעה נדירה במטופלים ב Prolia להתוויה של אוסטאופורוזיס (בו הזריקה ניתנת אחת לחצי שנה). כמו כן, תופעת לוואי זו אינה יחודית רק ל prolia, אלא לתכשירים נוספים המשמשים לטיפול באוסטאופורוזיס. למידע נוסף על תופעת הלוואי מומלץ לעיין בכרטיס המידע הבטיחותי למטופל המופיע באתר המחלקה לניהול סיכונים: https://www.health.gov.il/UnitsOffice/HD/MTI/Drugs/risk/DocLib/Prolia_Patient_safety_information_Card_ONJ.pdf פעולה כירורגית בחלל הפה כמו עקירה או שתל הינה גורם סיכון להתפתחות תופעת לוואי זו (הסיכון ל ONJ במטופליprolia עומד על 0.1%, ועולה לכ 0.15% לאחר עקירה) ולכן במהלך הטיפול בתרופה עדיף להימנע מטיפולים אלו. ההמלצה המקובלת הינה להשלים את הטיפולים הדנטליים לפני תחילת הטיפול בתרופות לאוסטאופורוזיס ולהקפיד על היגיינת הפה במהלכו. במידה ומתפתח צורך בטיפול שיניים במהלך השימוש בתכשיר, מומלץ לבצע את הפרוצדורה ה"שמרנית" ביותר ולהימנע ככל הניתן מפרוצדורות פולשניות. ככלל, בכל טיפול תרופתי יש לשקול את התועלת הצפויה מהטיפול מול הסיכון שבתופעות הלוואי. מטופלים ב denosumab להתוויה של אוסטאופורוזיס (או מחלה שאינה ממאירה אחרת) ואשר אינם מטופלים בסטרואידים סיסטמיים במקביל, נחשבים בקבוצת סיכון נמוכה להתפתחות תופעת הלוואי. אין מספיק עדויות לקביעת תקופת המתנה מהפסקת הטיפול ועד לביצוע פרוצדורה פולשנית. לסיכום, ההמלצות אינן חד משמעיות ויש להיוועץ ברופא השיניים וברופא המטפל על מנת לקבל ייעוץ פרטני.

חמותי סובלת מאוסטאופורוזיס ומטופלת בפרוליה. זכריה אחרונה לפני 3 חודשים. היא בת 80 עם פלטה ללא שתלים וזקורה לעריכה כי השן מתנדנדת וכואבת אבל רופא השיניים מסרב לעקור אלא אם כן תפסיק פרוליה לחלוטין. מה ההנחיות?

Prolia, אשר החומר הפעיל בו הינו Denosumab, הינו תכשיר המכיל נוגדן המעכב אוסטאוקלסטים (תאים הורסי עצם), ומותווה לאוסטאופורוזיס ולאיבוד עצם. לתכשיר זה תופעת לוואי נדירה הנקראת נמק של עצם הלסת (ONJ), אשר עלולה להופיע הן במהלך השימוש בתכשיר והן לאחר הפסקת השימוש, ואשר עלולה להתבטא בכאב, נפיחות, דלקת מקומית ואף שבר בלסת. חשוב לציין כי תופעת לוואי זו הופיעה בעיקר בחולים אונקולוגים ומבוגרים, וכי התופעה נדירה במטופלים ב Prolia להתוויה של אוסטאופורוזיס (בו הזריקה ניתנת אחת לחצי שנה). כמו כן, תופעת לוואי זו אינה יחודית רק ל prolia, אלא לתכשירים נוספים המשמשים לטיפול באוסטאופורוזיס. למידע נוסף על תופעת הלוואי מומלץ לעיין בכרטיס המידע הבטיחותי למטופל המופיע באתר המחלקה לניהול סיכונים: https://www.health.gov.il/UnitsOffice/HD/MTI/Drugs/risk/DocLib/Prolia_Patient_safety_information_Card_ONJ.pdf פעולה כירורגית בחלל הפה כמו עקירה או שתל הינה גורם סיכון להתפתחות תופעת לוואי זו (הסיכון ל ONJ במטופלי prolia עומד על 0.1%, ועולה לכ 0.15% לאחר עקירה) , ולכן במהלך הטיפול ב Prolia , עדיף להימנע מטיפולים אלו. ההמלצה המקובלת הינה להשלים את הטיפולים הדנטליים לפני תחילת הטיפול בתרופות לאוסטאופורוזיס ולהקפיד על היגיינת הפה במהלכו. במידה ומתפתח צורך בטיפול שיניים במהלך השימוש בתכשיר, מומלץ לבצע את הפרוצדורה ה"שמרנית" ביותר ולהמנע ככל הניתן מפרוצדורות פולשניות. ככלל, בכל טיפול תרופתי יש לשקול את התועלת הצפויה מהטיפול מול הסיכון שבתופעות הלוואי. ככלל, מטופלים ב denosumab להתוויה של אוסטאופורוזיס (או מחלה שאינה ממאירה אחרת) ואשר אינם מטופלים בסטרואידים סיסטמיים במקביל, נחשבים בקבוצת סיכון נמוכה להתפתחות תופעת הלוואי, ובמידה ואין אופציה טיפולית אחרת במצבם פרט לעקירה כירורגית, ההמלצה הינה לבצע את העקירה במהלך החודש שקודם לחודש בו אמור המטופל לקבל את הזריקה הבאה, ולדחות את המנה הבאה עד לריפוי האיזור. יחד עם זאת, ייתכן וחמותך השתמשה בתכשירים אחרים לטיפול באוסטאופורוזיס טרם השימוש ב prolia או שהיא בעלת גורמי סיכון אחרים ל ONJ הידועים לרופא ואשר אינן מצוינים פה. ההמלצות אינן חד משמעיות וישנם מספר קווי מנחה. יש להיוועץ ברופא השיניים וברופא המטפל.

מטופלת בפרוליה יש לי פיסטולה מעל השן. האם אפשר לטפל אצל רופא שיניים?

Prolia אשר החומר הפעיל בו הינו Denosumab, הינו תכשיר המכיל נוגדן המעכב אוסטאוקלסטים (תאים הורסי עצם), ומותווה לאוסטאופורוזיס ולאיבוד עצם. לתכשיר זה תופעת לוואי נדירה הנקראת נמק של עצם הלסת (ONJ), אשר עלולה להופיע הן במהלך השימוש בתכשיר והן לאחר הפסקת השימוש, ואשר עלולה להתבטא בכאב, נפיחות, דלקת מקומית ואף שבר בלסת. חשוב לציין כי תופעת לוואי זו הופיעה בעיקר בחולים אונקולוגים ומבוגרים, וכי התופעה נדירה במטופלים ב Prolia להתוויה של אוסטאופורוזיס (בו הזריקה ניתנת אחת לחצי שנה). כמו כן, תופעת לוואי זו אינה יחודית רק ל prolia, אלא לתכשירים נוספים המשמשים לטיפול באוסטאופורוזיס. למידע נוסף על תופעת הלוואי מומלץ לעיין בכרטיס המידע הבטיחותי למטופל המופיע באתר המחלקה לניהול סיכונים: https://www.health.gov.il/UnitsOffice/HD/MTI/Drugs/risk/DocLib/Prolia_Patient_safety_information_Card_ONJ.pdf פעולה כירורגית בחלל הפה הינה גורם סיכון להתפתחות תופעת לוואי זו (הסיכון ל ONJ במטופליprolia עומד על 0.1%, ועולה לכ 0.15% לאחר עקירה) ולכן במהלך הטיפול בתרופה עדיף להימנע מטיפולים אלו. ההמלצה המקובלת הינה להשלים את הטיפולים הדנטליים לפני תחילת הטיפול בתרופות לאוסטאופורוזיס ולהקפיד על היגיינת הפה במהלכו. במידה ומתפתח צורך בטיפול שיניים במהלך השימוש בתכשיר, מומלץ לבצע את הפרוצדורה ה"שמרנית" ביותר ולהימנע ככל הניתן מפרוצדורות פולשניות. ככלל, בכל טיפול תרופתי יש לשקול את התועלת הצפויה מהטיפול מול הסיכון שבתופעות הלוואי. מטופלים ב denosumab להתוויה של אוסטאופורוזיס (או מחלה שאינה ממאירה אחרת) ואשר אינם מטופלים בסטרואידים סיסטמיים במקביל, נחשבים בקבוצת סיכון נמוכה להתפתחות תופעת הלוואי. אין מספיק עדויות לקביעת תקופת המתנה מהפסקת הטיפול ועד לביצוע פרוצדורה פולשנית. לסיכום, ההמלצות אינן חד משמעיות ויש להיוועץ ברופא השיניים וברופא המטפל על מנת לקבל ייעוץ פרטני

במשך 10 שנים קבלתי פוסלאן . אחרי הפסקה קבלתי זריקות פרוליה60. כבר 5 זריקות ובתחילת דצמבר אקבל את השישית.בדיקות ctx מלפני שנה וחצי,:68. Procollagen i aminoterminal peptide total blood 15.3 הוצע לי לבצע עקירות והשתלות שיניים. האם מותר לי

Prolia אשר החומר הפעיל בו הינו Denosumab, הינו תכשיר המכיל נוגדן המעכב אוסטאוקלסטים (תאים הורסי עצם), ומותווה לאוסטאופורוזיס ולאיבוד עצם. לתכשיר זה תופעת לוואי נדירה הנקראת נמק של עצם הלסת (ONJ), אשר עלולה להופיע הן במהלך השימוש בתכשיר והן לאחר הפסקת השימוש, ואשר עלולה להתבטא בכאב, נפיחות, דלקת מקומית ואף שבר בלסת. חשוב לציין כי תופעת לוואי זו הופיעה בעיקר בחולים אונקולוגים ומבוגרים, וכי התופעה נדירה במטופלים ב Prolia להתוויה של אוסטאופורוזיס (בו הזריקה ניתנת אחת לחצי שנה). כמו כן, תופעת לוואי זו אינה יחודית רק ל prolia, אלא לתכשירים נוספים המשמשים לטיפול באוסטאופורוזיס. למידע נוסף על תופעת הלוואי מומלץ לעיין בכרטיס המידע הבטיחותי למטופל המופיע באתר המחלקה לניהול סיכונים: https://www.health.gov.il/UnitsOffice/HD/MTI/Drugs/risk/DocLib/Prolia_Patient_safety_information_Card_ONJ.pdf פעולה כירורגית בחלל הפה כמו עקירה או שתל הינה גורם סיכון להתפתחות תופעת לוואי זו (הסיכון ל ONJ במטופליprolia עומד על 0.1%, ועולה לכ 0.15% לאחר עקירה) ולכן במהלך הטיפול בתרופה עדיף להימנע מטיפולים אלו. ההמלצה המקובלת הינה להשלים את הטיפולים הדנטליים לפני תחילת הטיפול בתרופות לאוסטאופורוזיס ולהקפיד על היגיינת הפה במהלכו. במידה ומתפתח צורך בטיפול שיניים במהלך השימוש בתכשיר, מומלץ לבצע את הפרוצדורה ה"שמרנית" ביותר ולהימנע ככל הניתן מפרוצדורות פולשניות. ככלל, בכל טיפול תרופתי יש לשקול את התועלת הצפויה מהטיפול מול הסיכון שבתופעות הלוואי. מטופלים ב denosumab להתוויה של אוסטאופורוזיס (או מחלה שאינה ממאירה אחרת) ואשר אינם מטופלים בסטרואידים סיסטמיים במקביל, נחשבים בקבוצת סיכון נמוכה להתפתחות תופעת הלוואי. אין מספיק עדויות התמוכות בשימוש ברמת CTX כדי להעריך האם בטוח לבצע פעילות דנטלית פולשנית (אם כי יש מנתחים אשר משתמשים בקריטריונים אלה בהחלטה לביצוע פעילות פולשנית) וכן אין מספיק עדויות לקביעת תקופת המתנה מהפסקת הטיפול ועד לביצוע פרוצדורה פולשנית. לסיכום, ההמלצות אינן חד משמעיות ויש להיוועץ ברופא השיניים וברופא המטפל על מנת לקבל ייעוץ פרטני.