מה התחדש ברפואה השנה ומה צפוי בתשפ"ז? 8 מומחים מסכמים - פרויקט מיוחד לראש השנה

שנה של פריצות דרך ברפואה: המומחים מסכמים את השנה החולפת ומגלים מה צפוי לנו בשנה החדשה. אילוסטרציה: AI

ראש השנה הוא זמן לסיכומים, אבל גם הזדמנות להסתכל קדימה. ואם צריך לסמן מגמה אחת שעברה כחוט השני ברפואה בשנה החולפת, קשה להתעלם מהבינה המלאכותית. השנה AI כבר לא נשאר רק בגדר הבטחה עתידית: הוא נכנס עמוק יותר לעולמות האבחון, חיזוי הסיכון, המעקב אחר מטופלים ותכנון הטיפול, ומתחיל לשנות גם את הדרך שבה רופאים עובדים ומקבלים החלטות.

אבל זו לא הייתה המהפכה היחידה. השנה החולפת הביאה איתה גם התקדמות משמעותית בטיפול בסוכרת ובהשמנה, תרופות חדשות למחלות ריאה, שינוי בגישה לבריאות האישה בגיל המעבר, טכנולוגיות חדשות בניתוחי עיניים ומגמה של טיפולים מדויקים ומותאמים אישית יותר בתחומים רבים.

לרגל ראש השנה ביקשנו משמונה מומחים בתחומים שונים לבחור את ההתפתחות המשמעותית ביותר שראו בשנה החולפת ולסמן את הדבר שלדעתם צפוי להשפיע יותר מכל על התחום ועל המטופלים בשנה החדשה. התמונה שעולה מדבריהם ברורה: הרפואה הופכת טכנולוגית ומדויקת יותר, אבל המבחן האמיתי של כל חידוש נשאר זהה - האם הוא מצליח לשפר את הטיפול ואת חייהם של המטופלים.

פרופ' יהודה אדלר - קרדיולוג בכיר, יו"ר לשעבר של האיגוד הקרדיולוגי האירופאי למחלות קרום ושריר הלב

"אם אני צריך לבחור שינוי אחד שהרגשתי השנה באופן אישי כרופא, זה הרגע שבו הבינה המלאכותית הפסיקה להיות 'הדבר הבא' והתחילה להיות חלק מההווה. בעיניי, אנחנו עומדים בפני שינוי גדול יותר מעוד טכנולוגיה חדשה - שינוי בדרך שבה רופא ומטופל יקבלו החלטות רפואיות.

אני רואה את המעבר מרפואה שמחכה שהמחלה תופיע לרפואה שמנסה לזהות אותה לפני שהיא מתפרצת. בקרדיולוגיה, למשל, AI כבר מסוגלת לנתח אק"ג ומידע קליני ולזהות דפוסים שעשויים להצביע על סיכון עתידי.

כאמור, ההבנה עד כמה אבחון מוקדם ורפואה מונעת יכולים לשנות גורל... מדי שבוע אני זוכה לפגוש מאות נבדקים, רבים מהם מרגישים בריאים לחלוטין, ובאמצעות אבחון מוקדם, הערכת סיכון מדויקת ורפואה מונעת ברמה הגבוהה ביותר, בשזירה עם הטכנולוגיות המתקדמות בעולם, אני מצליח לזהות מצבים שעלולים בעתיד להוביל לאירוע לבבי קשה ואף לדום לב ולמנוע אותם לחלוטין. מבחינתי, אין הישג רפואי גדול יותר מלמנוע אירוע במקום לטפל בו לאחר שכבר התרחש.

במקביל, השנה הבנתי שהבינה המלאכותית כבר אינה 'העתיד' - היא חלק מההווה. בשנה הקרובה השילוב בין AI ניטור רציף ויכולות אבחון מתקדמות יאפשר לנו לזהות סיכון מוקדם עוד יותר. זו בעיניי המהפכה האמיתית: לעבור מרפואה שמצילה חיים אחרי האירוע, לרפואה שמונעת את האירוע מלכתחילה".

פרופ' יהודה אדלר, צילום: פרטי

ד"ר עמוס בר - מומחה לרפואת נשים וגינקולוגיה

"השינוי החשוב ביותר שראיתי בשנה האחרונה הוא השינוי בגישה לבריאות הנשים בגיל המעבר.

בתור חבר ועד החברה הישראלית לגיל המעבר, מזה 20 שנה, למרות הפחד שהיה, נהגתי לשכנע נשים ש'לא כצעקתה' וחילקתי למטופלות שלי הורמונים. אני שמח לשמוע כמה מהן מודות לי היום, אחרי השינוי שחל בגישת ה – FDA  האמריקאי להורמונים - מהפך מהפחדה מהורמונים לכך שהיום הם אומרים שטיפול הורמונלי לגיל המעבר הוא אחד הגורמים החשובים ביותר להארכת חיי האישה ולשיפור איכות חייה.

שינוי זה נראה בכך שהיום המדיה מלאה בכתבות, בפודקאסטים ובתוכניות טלוויזיה, מה שמביא לשינוי גם אצל הנשים, שמבינות עד כמה בריאותן נפגעה מאי-נטילת הורמונים, ועד לרופאים שהפחידו נשים ומשנים היום את דעתם.

ומה צפוי בשנה הבאה?

"בישראל, עד לאחרונה, רק 9% מהנשים בגיל המעבר נטלו הורמונים, למרות שמעל 90% סבלו מתסמינים.

אני מקווה שהשינוי יימשך, שנשים שזקוקות לטיפול יפסיקו לפחד וששיעור הנוטלות טיפול, שהוא כל כך חשוב לאיכות חייהן ולבריאותן, ילך ויגדל.

אני גם מקווה שנשים שעד כה פחדו ונטלו מרופאים שונים 'תחליפי הורמונים טבעיים' שנרקחו בבתי מרקחת שונים, מתוך הפחד שלהן מהורמונים והאמונה שזה בטוח יותר, יבינו שלא רק שזה יקר מאוד, אלא שזה לא פחות מסוכן ואולי אפילו יותר מסוכן מהורמונים מבוססי מחקר, שרובם גם 'טבעיים' ומיוצרים תחת פיקוח נכון.

והעיקר שנבין שיותר משליש מחיי האישה נמצא בתקופה שאחרי סיום הווסת, ושמירה על בריאותה ועל איכות חייה היא ערך ראשון במעלה לכולנו."

ד"ר אילן טל – פסיכיאטר מומחה, מייסד ומנהל מרכז ד"ר טל לבריאות הנפש

"השינוי המשמעותי ביותר שראיתי השנה הוא מעבר הדרגתי לאבחון על בסיס מצבים פיזיולוגיים, ולא רק לפי קריטריונים סימפטומטיים. הנוירופסיכיאטריה מתקרבת לפסיכיאטריה ולפסיכולוגיה, מה שמאפשר להגדיר מצבים נפשיים בדיוק רב יותר ולהתאים להם מענה ביולוגי - תרופה, מכשור או שילוב ביניהם.

לצד זאת, הבינה המלאכותית מבשילה. מחקרים מראים שהיא מאבחנת לפי הקריטריונים ברמה גבוהה, לעיתים אף מעבר לרופא, אך עדיין מפספסת את ההקשר. דיכאון אצל חייל מתגייס אינו זהה לדיכאון של אלמנה בת 80 שאיבדה את בן זוגה - וזה בדיוק מה שהבינה המלאכותית מחמיצה."

ומה צפוי בשנה הבאה?

"בשנה הקרובה אני מאמין שנראה כניסה חכמה יותר של הבינה המלאכותית לתחום בריאות הנפש: תחילה ככלי הדרכה למטפלים ולאנשי מקצוע, ובהמשך גם כתומך טיפול לצד הרופא."

ד"ר אילן טל, צילום: עופר עמרם

ד"ר מיכאל ויינפאס - רופא סוכרת והשמנה, יועץ סוכרת ארצי במכבי

"השנה האחרונה המחישה שהטיפול בסוכרת ובהשמנה הופך מטיפול בגורמי סיכון לטיפול שמשנה את מהלך המחלה. אגוניסטים לקולטן GLP-1 וטיפולים משולבים כמו GLP-1 וGIP מאפשרים ירידה דו-ספרתית במשקל ושיפור משמעותי באיזון הגליקמי. במקביל, מתרחבות העדויות והתוויות הטיפול לתחלואה קרדיווסקולרית, למחלת כבד מטבולית (MASH) ועוד.

חשוב לנווט את הטיפולים למקומות הנכונים ולא לזרום עם הזליגה של הטיפולים לכל מי שרוצה לרדת קצת במשקל. אלו לא 'זריקות הרזיה', אלו תרופות לניהול מחלות ההשמנה והסוכרת.

דוגמה קונקרטית היא מטופל עם השמנה, סוכרת וכבד שומני: במקום לטפל בנפרד ב – HbA1c, במשקל ובכבד, אנחנו יכולים כיום לבחור טיפול המתייחס למכלול הסיכון המטבולי ולהשפיע על מספר תוצאים במקביל ואף על תוחלת חייו.

כמובן, זה חייב ללכת יחד עם טיוב אורחות החיים, שתמיד נר לרגלינו.

גם בסוכרת מסוג 1 מתרחשת מהפכה: משאבות ומערכות היברידיות מתקדמות משתמשות בנתוני חיישן רציפים ובאלגוריתמים להתאמה אוטומטית של מתן האינסולין, לרבות משאבות ללא צינורית.

גם בעולם הכולסטרול מגיעות תרופות פומיות ובהזרקה שאינן סטטינים ומאפשרות לנו לבנות מערך טיפול ייחודי לכל מטופל מבחינת יעילות והפחתת תופעות לוואי."

ומה צפוי בשנה הבאה?

"בשנה הקרובה אני מצפה להתקדמות בטיפולים פומיים (בבליעה) להשמנה, בתרופות להורדת LDL שאינן סטטינים ובמערכות סוכרת אוטומטיות יותר. בסך הכול, הטיפול המטבולי - הן בכולסטרול, הן בסוכרת, הן בהשמנה והן ביתר לחץ דם - עושה קפיצה קדימה מבחינת נוחות המטופל ותוצאי תחלואה ותמותה."

ד"ר מיכאל ויינפאס, צילום: ג'ני רוחלין

ד"ר מאיר קרופסקי - מומחה למחלות ריאה

"השינוי המשמעותי ביותר שראיתי השנה בתחום מחלות הריאה הוא כניסתה של תרופה חדשה לטיפול בפיברוזיס ריאתי – נרדומילסט – ובשם המסחרי – jascayd, הניתנת בכדורים.  מדובר במנגנון פעולה חדש, מעכב PDE4B הראשון מסוגו שאושר במחלה זו מזה למעלה מעשור. לדוגמה, בחולי פיברוזיס ריאתי מתקדם התרופה האטה באופן משמעותי את קצב הירידה בנפח הריאה בהשוואה לפלצבו - בשורה של ממש עבור מטופלים שעד כה עמדו בפניהם מעט מאוד אפשרויות טיפול יעילות."

ומה צפוי בשנה הבאה?

"לשנה הקרובה אני מייחל בעיקר לכניסתו של דפמוקימאב (Depemokimab) - טיפול ביולוגי ארוך טווח לדלקת מסוג 2, הניתן בהזרקה אחת לחצי שנה בלבד. שתי זריקות בשנה עשויות לשנות מן היסוד את חייהם של חולי אסתמה קשה, לשפר את ההיענות לטיפול ולהפחית התלקחויות ואשפוזים."

ד"ר גור בן יהודה - מומחה לכירורגיה פלסטית ואסתטית

"השינוי המשמעותי ביותר שאני רואה השנה הוא המעבר הברור מתפיסה של 'להיראות צעיר' לתפיסה של 'להיראות טבעי'. בעולם של היום המטופלים הרבה יותר מודעים לאורח חיים בריא ומבינים שמראה טבעי חשוב לא פחות ממראה אסתטי, ומחפשים טיפול - בין אם כירורגי ובין אם שמרני - שמותאם להם ולא תוצאה גנרית."

ומה צפוי בשנה הבאה?

"אני מאמין שבשנה הקרובה נראה התקדמות משמעותית נוספת ב'טיפול מותאם אישית'. השילוב בין טכניקות וגישות ניתוח מתקדמות לבין הבנה טובה יותר של האנטומיה והזדקנות הגוף והפנים יאפשר לנו, כמנתחים פלסטיים, להגיע לתוצאות מדויקות וטבעיות יותר, תוך צמצום של טיפולים מיותרים. כירורגיה פלסטית נכונה היא לא לעשות יותר – אלא לדעת בדיוק מה נכון לעשות, למי ומתי."

ד"ר גור בן יהודה, צילום: עמית כהן 

ד"ר שמואל לוינגר - מייסד ומנהל רפואי של קבוצת "ד"ר לוינגר מרכזים רפואיים" מקבוצת דנאל, מומחה בכיר לרפרקציה, קטרקט וקרנית

"שיטת SMILE היא מהחידושים המשמעותיים בתחום ניתוחי הסרת משקפיים בלייזר בשנה האחרונה.

ככל שהניסיון הקליני גדל והמעקב אחר המטופלים מתארך, הולכת ומתבססת השיטה כשיטה המתקדמת ביותר בתחום.

בעוד שבשיטות הלייזר המוכרות מבוצע טיפול על פני שטח הקרנית, בשיטת SMILE מתבצע חתך זעיר בלבד בעומק הקרנית.

השיטה מאפשרת שימור טוב יותר של המבנה הביו-מכני של הקרנית ותורמת ליציבות בתוצאות הטיפול. תוצאות ניתוח SMILE משפרות את חדות ואיכות הראייה, ובנוסף ההחלמה מהירה יותר, עם מינימום של תופעות לוואי וללא כאבים. השיטה מתאימה במיוחד לעוסקים בספורט אתגרי ולחיילים קרביים."

משה אליק - טכנאי שיניים ומנהל מרפאת דנטל אי סנטר

"אחרי שנים רבות שבהן אני עוסק ברפואת שיניים, גם כטכנאי שיניים וגם כמנהל מרפאה, השינוי המשמעותי ביותר שאני רואה השנה הוא המקום המרכזי שהטכנולוגיה תופסת בתהליך הטיפולי – מהתכנון ועד לביצוע.

"סריקות דיגיטליות, תכנון ממוחשב ו – AI, מאפשרים לנו להגיע לרמות חדשות של דיוק, תכנון והתאמה אישית."

ומה צפוי בשנה הבאה?

"בעיניי, השינוי המשמעותי של השנה הקרובה יהיה דווקא החיבור בין הטכנולוגיה לבין הניסיון וההבנה הקלינית. לדוגמה, בשיקום מורכב על גבי שתלים ניתן כיום לתכנן מראש את התוצאה הסופית, את מיקום השתלים ואת השיקום, ולייצר תיאום טוב יותר בין כל שלבי הטיפול. אני מאמין שהשנה הקרובה תביא פחות מקום לניסוי וטעייה ויותר רפואה מתוכננת, מדויקת ומותאמת אישית – כשהמטרה בסופו של דבר היא לא הטכנולוגיה, אלא תוצאה טובה יותר עבור המטופל."

*חלק מהתמונות והתכנים המופיעים בכתבה זו הוכנו בעזרת מחוללי בינה מלאכותית. אם זיהיתם תמונה או תוכן כלשהו בו אתם בעלי זכויות יוצרים, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול משימוש בו, באמצעות כתובת המייל[email protected] 

**המידע במאמר זה הינו כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי מקצועי