האם העולם בדרך ל"סופר אל ניניו"? כך הוא עלול להשפיע גם על ישראל ועל הבריאות שלכם

האם העולם בדרך ל"סופר אל ניניו"? – אילוסטרציה: AI

אם לפני כמה שבועות נדמה היה ש"אל ניניו" הוא בעיקר עניין של מטאורלוגים ברחבי העולם, כעת מתברר שהסערה עשויה להגיע גם לישראל. לאחר שהארגון המטאורולוגי העולמי (WMO), העריך כי ההסתברות להמשך התופעה לפחות עד סוף השנה עולה על 90%, ומנהל האוקיינוסים והאטמוספרה הלאומי של ארצות הברית (NOAA) הכריז רשמית על תחילתה של התופעה והתריע כי קיים סיכוי גבוה להתפתחות אירוע עוצמתי במיוחד, פרסם גם השירות המטאורולוגי הישראלי שני דוחות חדשים המצביעים על אפשרות לחורף גשום וסוער מהממוצע, עם סיכון מוגבר להצפות, סופות ואירועי מזג אוויר קיצוניים.

חשוב להדגיש כי לא מדובר בתחזית ודאית אלא בתרחישים המבוססים על מודלים אקלימיים. עם זאת, אם אירוע האל ניניו הקיצוני אכן יתממש, הוא עשוי להשתלב עם מגמת ההתחממות הגלובלית ולהשפיע לא רק על מזג האוויר, אלא גם על הבריאות, איכות האוויר, התשתיות ואיכות החיים. אז מהו בעצם אל ניניו, כיצד הוא משנה את דפוסי האקלים בעולם, מה צפוי בישראל, ואיך כדאי להיערך?

מה זה בכלל "אל ניניו"?

אל ניניו הוא תופעת אקלים טבעית שמתרחשת אחת לשנתיים עד שבע שנים, כאשר מי פני הים במרכז ובמזרח האוקיינוס השקט הטרופי מתחממים מעבר לממוצע. ההתחממות הזו משנה את זרמי האוויר ואת דפוסי הגשם והטמפרטורה ומשפיעה על מזג האוויר באזורים רבים בעולם - לעיתים במרחק אלפי קילומטרים ממקום היווצרותה.

המשמעות אינה אחידה: במדינות מסוימות אל ניניו קשור לבצורות ולגלי חום, ובאחרות דווקא לגשמים חריגים, הצפות וסופות. לכן לא נכון לומר שהוא "גורם" לכל אסון אקלימי, אבל הוא בהחלט עשוי להגדיל את הסיכון לאירועי קיצון באזורים מסוימים. ב – WMO  ציינו כי התופעה צפויה להשפיע על דפוסי טמפרטורה ומשקעים בעולם בחודשים הקרובים.

האם "סופר אל ניניו" הוא באמת מונח מדעי?

לא בדיוק. המונח "סופר אל ניניו", הפך בשנים האחרונות לפופולרי בתקשורת כדי לתאר אירוע חריג בעוצמתו, אך הוא אינו הגדרה רשמית של הקהילה המדעית. ב-NOAA ובארגון המטאורולוגי העולמי מעדיפים להשתמש במונחים כמו "אירוע חזק" (Strong El Niño), או "אירוע חזק מאוד" (Very Strong El Niño), בהתאם לעוצמת ההתחממות שנמדדת באוקיינוס השקט.

במקרה הנוכחי, הסיבה לכותרות היא התחזית של NOAA - סיכוי של 63% להתחממות של יותר מ-2 מעלות מעל הממוצע באזור הנמדד, רמה שנחשבת לאירוע חזק מאוד. לכן, אין פלא שמדענים ברחבי העולם עוקבים בדריכות אחר ההתפתחויות.

למה דווקא הפעם המדענים נשמעים מודאגים יותר?

"אל ניניו" אינו תופעה חדשה, אבל הפעם הוא מגיע על רקע התחממות גלובלית מתמשכת.

לפי דו"ח חדש של WMO ומשרד המטאורולוגיה הבריטי, הטמפרטורות העולמיות צפויות להישאר קרובות לרמות שיא בשנים הקרובות, ואל ניניו הצפוי בסוף 2026 מגדיל את הסיכוי ש-2027 תהיה שנה שוברת שיאי חום.

הקהילה המדעית חוששת כי שילוב בין מגמת ההתחממות שנגרמת מפליטת גזי חממה לבין "אל ניניו" חזק במיוחד עלול להעצים עוד יותר את אירועי הקיצון שאנחנו עדים להם בשנים האחרונות ברחבי העולם.

גם סוכנות הידיעות AP דיווחה כי מומחים מזהירים מפני אפשרות לגלי חום חריגים, בצורות, שיטפונות ושריפות נרחבות יותר באזורים שונים בעולם אם התחזיות יתממשו.

האם נראה יותר שריפות ענק כמו ביוון, קנדה או קליפורניה?

"אל ניניו" לא מצית שריפות בעצמו. שריפות ענק נוצרות משילוב של יובש, חום, רוחות, צמחייה יבשה ולעיתים נגרמות בשל פעילות אנושית שנובעת מזדון או מחוסר זהירות. עם זאת, באזורים שבהם "אל ניניו" מגביר יובש וגלי חום, הוא עלול ליצור תנאים שמקלים על התפשטות שריפות.

אל ניניו אינו גורם לשריפות, אך הוא עשוי להגביר תנאי חום ויובש שמקלים על התפשטותן. אילוסטרציה: AI

איך "אל ניניו" עלול להשפיע על הבריאות?

ההשפעה הבריאותית המרכזית היא דרך אירועי מזג אוויר קיצוניים: גלי חום, הצפות, בצורות, זיהום אוויר ופגיעה באספקת מזון ומים.

לפי ארגון הבריאות העולמי, עומסי חום ממושכים יוצרים עומס מצטבר על הגוף ומעלים את הסיכון לתחלואה ולתמותה. חום קיצוני עלול להחמיר מחלות לב, מחלות נשימה, מחלות כליה, סוכרת ומצבים נפשיים, ומכת חום היא מצב חירום רפואי.

חשוב להבהיר בשל החשש משריפות – כי מבחינה בריאותית, הסכנה אינה רק האש – במיוחד אם השריפה רחוקה. עשן שריפות מכיל חלקיקים מזהמים שעלולים להחמיר אסתמה, מחלות ריאות כרוניות חסימתיות, מחלות לב ורגישות נשימתית. גם אנשים בריאים עלולים לסבול מצריבה בעיניים, שיעול, כאבי ראש וקוצר נשימה בימים של זיהום אוויר כבד.

קבוצות הסיכון כוללות מבוגרים, תינוקות וילדים קטנים, נשים בהריון, אנשים עם מחלות כרוניות, עובדים בחוץ ואנשים ללא גישה למיזוג או לקירור מספק.

האם גם מחלות זיהומיות עלולות להתפשט?

כן, בעיקר באזורים שבהם אל ניניו משנה את דפוסי הגשם. גשמים חריגים והצפות עלולים לזהם מקורות מים ולפגוע במערכות ביוב; בצורות עלולות לדחוף אוכלוסיות לשימוש במים לא בטוחים; ושינוי בטמפרטורות ובמשקעים עשוי להשפיע על תפוצת יתושים שמעבירים מחלות כמו דנגי ומלריה.

זה לא אומר שכל מדינה תחווה התפרצות, אלא שהסיכון משתנה בהתאם לתשתיות, לאקלים המקומי וליכולת של מערכות הבריאות להגיב.

האם מחירי המזון עלולים לעלות?

גם זו אפשרות. כאשר בצורת, שיטפונות או גלי חום פוגעים ביבולים, ההשפעה יכולה להגיע גם לצרכנים במדינות רחוקות. דיווחים כלכליים מהימים האחרונים ציינו חשש שאל ניניו חזק, לצד מתחים גיאופוליטיים, עלול להכביד על מחירי מזון בעולם.

עבורנו בישראל, המשמעות אינה בהכרח מחסור מיידי, אלא סיכון להשפעות עקיפות: מחירי דגנים, קפה, קקאו, שמנים, פירות, ירקות ומוצרים מיובאים עשויים להיות מושפעים מאירועי אקלים במדינות ייצור מרכזיות.

ומה צפוי בישראל?

עד לאחרונה ההערכה הייתה שהשפעת "אל ניניו" על ישראל תהיה מוגבלת יחסית וקשה לחיזוי. אולם בימים האחרונים פרסם השירות המטאורולוגי הישראלי שני דוחות חדשים, שלפיהם אם אירוע אל ניניו הקיצוני אכן יתממש, חורף 2026/27 עשוי להיות גשום וסוער מהממוצע ואף לכלול יותר אירועי מזג אוויר קיצוניים.

על פי הדוחות, אירוע האל ניניו המתפתח עשוי להיות מהחזקים שנמדדו בעשורים האחרונים. המודלים מצביעים על אפשרות לעלייה של כ־11%–15% בכמות המשקעים בישראל עבור כל עלייה של מעלה אחת במדד אל ניניו, כאשר באזורים מסוימים, ובהם הרי יהודה, צפון הנגב, הגולן והגליל המזרחי, כמויות המשקעים עשויות להגיע לכ־140% מהממוצע הרב־שנתי.

בנוסף, השירות המטאורולוגי מזהיר מפני עלייה בסבירות לאירועי גשם קצרים אך עוצמתיים במיוחד, שעלולים להוריד עד כ־300 מ"מ גשם בתוך שעות ספורות באזורים מצומצמים, לצד הצפות, ברד כבד, רוחות עזות ופגיעה בתשתיות. גם הסיכוי לאירועי שלג משמעותיים בהרי הצפון והמרכז עשוי להיות גבוה יותר מהשנים האחרונות, ובדוח מוזכרת אף אפשרות להתפתחות "מדיקיין" – שקע ים־תיכוני בעל מאפיינים הדומים בחלקם להוריקן.

עם זאת, חשוב להדגיש כי מדובר בתרחישים המבוססים על מודלים אקלימיים ולא בתחזית ודאית. בשירות המטאורולוגי מדגישים כי גם בשנות אל ניניו חזקות לא תמיד מתפתח בישראל חורף חריג, משום שתופעות אקלימיות נוספות משפיעות על מזג האוויר באזורנו.

עומסי חום ממושכים עלולים להגביר את הסיכון להתייבשות, למכת חום ולהחמרת מחלות כרוניות. אילוסטרציה: AI

איך כדאי להיערך ברמה האישית?

בימים של עומס חום חשוב לשתות מים גם לפני שמרגישים צמא, להימנע מפעילות גופנית בשעות החמות, לשהות במקום מוצל או ממוזג, לבדוק מה מצבם של קשישים ובני משפחה עם מחלות כרוניות, ולא להשאיר ילדים או בעלי חיים ברכב אפילו לזמן קצר.

אנשים עם סוכרת, מחלות לב, מחלות ריאה, מחלות כליה או טיפול תרופתי קבוע צריכים להיות ערניים במיוחד. חולשה חריגה, בלבול, חום גוף גבוה, קוצר נשימה, כאבים בחזה או סימני התייבשות משמעותיים מחייבים פנייה לעזרה רפואית.

ההיערכות אינה מסתכמת רק בהתמודדות עם גלי חום. אם התחזיות יתממשו, ייתכן שנידרש להתמודד גם עם הצפות, סופות, הפסקות חשמל ואירועי מזג אוויר קיצוניים אחרים. מומלץ לעקוב אחר התחזיות והתרעות השירות המטאורולוגי ולהימנע מנסיעה או משהייה באזורים מועדים להצפות בזמן אירועי גשם חריגים.

אנשים מבוגרים, חולים כרוניים, נשים בהריון, הורים לילדים קטנים ואנשים התלויים בציוד רפואי ביתי צריכים להיערך מראש גם לאפשרות של שיבושים באספקת החשמל או בנגישות לשירותים רפואיים. מומלץ להחזיק בבית מים, תרופות קבועות, אמצעי תאורה וסוללות טעונות, ולוודא שבני משפחה הזקוקים לסיוע אינם נותרים לבדם בזמן מזג אוויר קיצוני.

גם לאחר הצפות חשוב להימנע ממגע עם מי שיטפונות, שעלולים להיות מזוהמים, ולהימנע מנהיגה או הליכה במים שעומקם אינו ידוע. במקרה של סערות ורוחות חזקות יש להימנע משהייה תחת עצים, סמוך למבנים רעועים או ליד קווי חשמל שנפגעו.

בסופו של דבר, עדיין לא ניתן לדעת אם כל אחד מהתרחישים יתממש. אולם עצם העובדה שהשירות המטאורולוגי הישראלי פרסם לראשונה דוחות היערכות מפורטים לאירוע אל ניניו חריג מעידה כי הרשויות מתייחסות לאפשרות של חורף יוצא דופן ברצינות. עבור הציבור, המשמעות היא בעיקר להיות ערניים, לעקוב אחר ההנחיות ולהיערך מבעוד מועד – לא מתוך בהלה, אלא מתוך מוכנות.

האם התחזיות הקודרות אכן יתממשו? מוקדם לדעת. אבל דבר אחד כבר ברור: בעידן של שינויי אקלים, תופעות כמו "אל ניניו" כבר אינן רק עניין של מטאורולוגים - אלא גורם שעשוי להשפיע על הבריאות, הכלכלה ואיכות החיים של כולנו.

*המידע במאמר זה הינו כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי מקצועי

** חלק מהתמונות והתכנים המופיעים בכתבה זו הוכנו בעזרת מחוללי בינה מלאכותית. אם זיהיתם תמונה או תוכן כלשהו בו אתם בעלי זכויות יוצרים, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול משימוש בו, באמצעות כתובת המייל mailto:[email protected]