Nature's 10 לשנת 2025: פרופ' יפעת מרבל ממכון ויצמן ברשימה

עיקרי הכתבה:

• מגזין Nature פרסם את רשימת Nature’s 10 לשנת 2025, הכוללת את עשרת האנשים שהשפיעו ביותר על המדע, הרפואה ובריאות הציבור ובהם גם נציגות ישראלית.
  
• פרופ’ יפעת מרבל ממכון ויצמן נבחרה לרשימה בעקבות גילוי מנגנון חיסוני חדש בתאים, שעשוי להוות בסיס לפיתוח טיפולים אנטי־זיהומיים עתידיים.
  
• לצד מרבל נכללים ברשימה תינוק שקיבל טיפול CRISPR מותאם אישית, חוקרים שהובילו פריצות דרך בגנטיקה ובבריאות הציבור, ומדענים ששילמו מחיר אישי על שמירה על יושרה מדעית.
  ___________________________________________________

מדי שנה בחודש דצמבר מפרסם מגזין Nature את רשימת Nature's 10 - עשרת האנשים שהשפיעו באופן משמעותי על המדע בשנה החולפת. הבחירה אינה מוגבלת לפרסי מחקר או להישגים אקדמיים, אלא משקפת מגמות רחבות ברפואה ובמדע: רפואה מותאמת אישית, בריאות ציבור, יושרה מדעית, בינה מלאכותית ומחקר בתנאי קיצון.

השנה זכתה גם ישראל לנציגות: פרופ' יפעת מרבל ממכון ויצמן למדע, שגילתה מנגנון חיסוני חדש בתוך "פח הזבל" של התא. לצד מרבל נמצאים ברשימה תינוק שקיבל טיפול גנטי ייחודי, אישה שפוטרה אחרי חודש בתפקיד, איש שמגדל מיליארדי יתושים וחוקרת שירדה לעומקים הנמוכים ביותר בכדור הארץ.

מדוע נבחרה פרופ' יפעת מרבל נבחרה ל-Nature's 10?

פרופ' יפעת מרבל ממכון ויצמן למדע היא החוקרת הישראלית שנכנסה לרשימה השנה. מרבל וצוותה חקרו מערכת תאית שנקראת "פרוטאוזום" — סוג של מפעל מיחזור פנימי שתפקידו לפרק חלבונים ישנים או פגומים בתוך התאים. במהלך המחקר גילו החוקרים כי תהליך הפירוק הזה לא רק זורק "אשפה" מהתא, אלא גם יוצר חלקיקים קטנים (פפטידים) שיכולים להילחם בחיידקים ולהרוג אותם.

הצוות מצא כ-1,000 פפטידים כאלה בתאים, אבל כשבדקו את כל האפשרויות התיאורטיות — כלומר, כמה כאלה עוד יכולים להיווצר מכל החלבונים בגוף — הם הגיעו למספר מדהים: יותר מ-270,000 "נשקים" פוטנציאליים נגד חיידקים.

ניסויים נוספים חשפו שכאשר תאים נדבקים בחיידקים, ה"מפעל" הזה (הפרוטאוזום) משנה את אופן הפעולה שלו ומתחיל לייצר יותר מהפפטידים הלוחמים האלה. זהו קו הגנה ראשון, אומרת מרבל למגזין Nature, שפועל ביוזמה עצמית עוד לפני שמערכת החיסון "הרשמית" מגיעה לזירה. תוצאות המחקר פורסמו בחודש מרץ ב-Nature.

רוסלאן מדז'יטוב, אימונולוג מאוניברסיטת ייל, מתרגש מהתגלית ומצוטט במגזין: "יש כאן משהו שחשבנו שהוא כל כך מוכר וכל כך מובן, ואז בום — משהו בלתי צפוי לחלוטין". המפתיע ביותר, הוא אומר, שהפפטידים מגיעים מ"חלבונים תאיים רגילים" ולא מחלבונים ייעודיים להגנה חיסונית.

מרבל עצמה לא חלמה על הצלחה כזו. הפרעת קשב וריכוז הפכה את שנות בית הספר שלה למאתגרות במיוחד, והיא לא סיימה תיכון עם בני גילה. אבל עם השנים היא הבינה שהדרך שבה המוח שלה עובד היא יתרון המספק לה נקודת מבט שונה.

KJ Muldoon: התינוק שקיבל טיפול CRISPR מותאם אישית

KJ Muldoon נולד עם מחלה גנטית נדירה (CPS1 deficiency) העלולה לגרום לנזק מוחי ולמוות בינקות. כשהיה תינוק קיבל טיפול CRISPR מותאם אישית, ראשון מסוגו. הצוות הרפואי פיתח עבורו טיפול גנטי "תפור על פי מידתו", המבוסס על תיקון המוטציה הספציפית בדנ"א שלו. הטיפול שיפר את מצבו והוא עדיין במעקב רפואי. רפואה גנטית יכולה, אם כן, להיות אישית לחלוטין אבל מעלה שאלות של עלות, רגולציה ונגישות.

סוזן מונרז: למה פוטרה אחרי חודש בתפקיד?

סוזן מונרז כיהנה בתפקיד בכיר ב-CDC האמריקאי. היא סירבה לאשר המלצות רפואיות וחיסוניות ללא ביסוס מדעי מלא, ונכנסה לעימות עם ההנהגה הפוליטית. מונרז פוטרה אחרי שהעידה בפני הקונגרס על פגיעה בעצמאות המדעית של רשויות הבריאות. הבחירה בה מדגישה את הקשר בין מדע, פוליטיקה ואמון הציבור ואת המחיר האישי שמדענים משלמים כשהם מגנים על יושרה מדעית.

שרה טברזי: איזו מחלה היא מנסה לעצור?

שרה טברזי היא נוירולוגית בריטית המובילה מחקר בטיפול גני למחלת הנטינגטון, מחלה ניוונית חשוכת מרפא. ניסוי קליני מוקדם הראה שהטיפול הגני AMT-130 עשוי להאט משמעותית את ההידרדרות. המחקר שלה הוא אמנם על מדגם קטן, אבל התוצאות נחשבות לפריצת דרך בתחום שבו נכשלו נסיונות רבים. טברזי מביאה תקווה ראשונה לטיפול במחלה ניוונית שעד היום לא היה לה טיפול אפקטיבי.

פרישייס מצוסו – אמנת המגיפות העולמית

פרישייס מצוסו הובילה את המשא ומתן לגיבוש אמנת המגיפות הראשונה של WHO. האמנה קובעת עקרונות לשיתוף מידע, דגימות, תרופות וחיסונים בעת מגיפה, עם דגש על שוויון בין מדינות עשירות לעניות. המשמעות: ניסיון למנוע חזרה על הכשלים של משבר הקורונה.

לוסיאנו מוריירה: איך מיליארדי יתושים יכולים להציל חיים?

לוסיאנו מוריירה פיתח יישום רחב ליתושי Aedes aegypti נגועים בחיידק Wolbachia. החיידק מפחית את יכולת היתוש להעביר נגיפים כמו דנגי. השיטה אומצה על ידי ממשלת ברזיל, ותוצאות ראשוניות הראו ירידה חדה בתחלואה. הבחירה בו מעניקה מקום חשוב לקידום פתרונות לא־תרופתיים למאבק במחלות זיהומיות.

אצ'אל אגרוואל: למה הוא כ"כ לא פופולרי באוניברסיטאות?

אצ'אל אגרוואל הוא מדען נתונים הודי שעשה משהו שאף אחד לא אהב: הוא חשף שאוניברסיטאות רבות בהודו מפרסמות מאמרי מחקר מזויפים או מועתקים. אגרוואל בדק מאות אלפי מאמרים וגילה שחלק גדול מהם נמשך מהמגזינים המדעיים (רטרקציה) בגלל העתקה או נתונים מזויפים. בזכות החשיפה שלו, המערכת שמדרגת אוניברסיטאות בהודו שינתה את הכללים: אוניברסיטאות שיש להן הרבה מאמרים שנמשכו מקבלות דירוג נמוך יותר. למה זה חשוב לרפואה? כי מחקר מזויף משפיע ישירות על החלטות טיפוליות — רופאים מסתמכים על מחקרים כדי לטפל בחולים, ואם המחקר לא מהימן, החולים עלולים לקבל טיפול לא נכון.

טוני טייסון: מה בנה בהרים בצ'ילה?

טוני טייסון הוביל את חזון מצפה ורה רובין בהרי האנדים בצ'ילה. המצפה הזה צפוי למפות את היקום בצורה חסרת תקדים: הוא יצלם את כל השמיים הנראים כל כמה לילות ויזהה שינויים ואירועים קוסמיים בזמן אמת, ביניהם התפוצצויות כוכבים, אסטרואידים שעוברים קרוב לכדור הארץ ותופעות נדירות ביקום.

מנגראן דו: מה מצאה תשעה קילומטרים מתחת למים?

מנגראן דו גילתה מערכות אקולוגיות עם בעלי חיים בעומקים הקיצוניים ביותר בכדור הארץ — כמעט תשעה קילומטרים מתחת לפני הים. הממצאים שינו את ההבנה לגבי גבולות החיים ותהליכים ביולוגיים בתנאים קיצוניים, עם משמעות לידע על מנגנוני הישרדות וחיים קיצוניים.

ליאנג ונפנג: כיצד הוא קשור לבינה המלאכותית?

ליאנג ונפנג עומד מאחורי DeepSeek, מודל AI מתקדם וזול שפורסם בקוד פתוח. הוא הראה שניתן לפתח מודלים רבי־עוצמה בעלויות נמוכות משמעותית, וטלטל את שוק ה־AI. ההשפעה חורגת מעבר לטכנולוגיה: מודלי בינה מלאכותית משפיעים גם על תחומים רפואיים, ממחקר רפואי וניתוח נתונים קליניים ועד רפואה חישובית וחדשנות רפואית.

רשימת Nature's 10 לשנת 2025 משקפת את המפגש בין מחקר בסיסי, רפואה קלינית, בריאות ציבור, רגולציה וטכנולוגיה. לצד מדענים שעורכים מחקר רפואי בסיסי, הרשימה כוללת ייצוג למאבק במחלות זיהומיות, לתינוק שזכה לטיפול ייחודי ולעובדת ששילמה מחיר אישי על עמידה על עקרונות למען בריאות הציבור. נוכחותה של פרופ' יפעת מרבל ברשימה מדגישה את תרומתו של המדע הישראלי לחזית המחקר העולמית ואת הפוטנציאל במחקר בסיסי לקדם את הרפואה.

 *המידע בכתבה הינו כללי ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי מקצועי

(צילום ראשי: שאטרסטוק)