דו"ח חדש מעיד: מערכת הבריאות שיפרה את ביצועיה למרות המלחמה

משרד הבריאות מגלה תמונה מעודדת על מצב מערכת הבריאות הישראלית בשנת המלחמה הראשונה. על פי דו"ח מדדי איכות שפורסם השבוע, למרות האתגרים הכבדים של המלחמה המתמשכת, מערכת הבריאות לא רק שמרה על יציבותה אלא אף שיפרה את ביצועיה במרבית התחומים הקליניים.

הנתונים מראים שגם בתקופת לחץ קיצונית, הצוותים הרפואיים המשיכו לספק טיפול איכותי ברמה גבוהה. הדו"ח, שמתפרסם זה 12 שנה ובחן לראשונה את השפעת המלחמה על איכות הטיפול הרפואי, ניתח נתונים של כ-100 נותני שירותים במערכת הבריאות ומציג תמונה של חוסן, מקצועיות ושירותי בריאות איכותיים גם בעת חירום.

שיפורים דרמטיים בזמני התגובה לחירום רפואי

אחד הנתונים המרשימים ביותר בדו"ח נוגע לטיפול בחולי לב. 92% מהחולים שהגיעו לבית חולים עברו צנתור לב תוך 90 דקות מרגע הגעתם – נתון שמצביע על יעילות גבוהה ביותר בטיפול בחירום קרדיולוגי. זהו שיפור משמעותי שיכול להציל חיים רבים, שכן בטיפול בהתקף לב כל דקה קריטית.

לא פחות מרשימים הנתונים בתחום הנוירולוגיה. הזמן החציוני מהכניסה לבית החולים ועד לביצוע MRI או CT של המוח הצטמצם באופן דרמטי ל־24 דקות בלבד, לעומת 55 דקות שנמדדו בשנת 2015. מדובר בשיפור של יותר ממחצית הזמן, דבר המאפשר אבחון מהיר יותר ובכך טיפול יעיל יותר במטופלים במצבים קריטיים.

בתחום הטיפול באירועים מוחיים חדים, 95% מהמקרים כללו מסירת הודעה מוקדמת לבית החולים – נוהל המאפשר לצוותים להתכונן מראש ולהגיש טיפול מהיר ויעיל יותר. כמו כן, 91% מהמוקדנים מסרו הנחיות טלפוניות לביצוע החייאה בעת חשד לדום לב, דבר המגביר את סיכויי ההישרדות של המטופלים.

מערכת בריאות הנפש: שיפור למרות הלחימה

למרות הלחץ הנפשי הכבד שמלווה את תקופת המלחמה, בתי החולים לבריאות הנפש הציגו שיפור במרבית המדדים. חלה עלייה של 4% במדידת פרופיל שומנים כחלק מבדיקות הסקר לאיתור תחלואה נלווית – נתון המעיד על שיפור בטיפול המקיף במטופלים פסיכיאטריים.

כמו כן, נרשם שיפור של 3% בתכנית טיפול מתועדת תוך חמישה ימים מהקבלה לאשפוז ושיפור של 2% בסיכום מחלה מפורט ומפגש בין הרופא המטפל להורים תוך חמישה ימים מאשפוז הילד. הנתונים מעידים על שיפור משמעותי בתהליכי התיעוד והתקשורת עם המשפחות גם בתקופה מורכבת זו.

עלייה במדדי איכות בבתי החולים הכלליים

גם בתי החולים הכלליים הציגו שיפורים בתחומים קריטיים. נרשמה עלייה של 3% בביצוע הערכת סיכון לאירוע איסכמי חד במוח לחולים עם פרפור פרוזדורים באמצעות מדד CHADS – כלי חשוב לחיזוי סיכונים ומניעת שבץ מוחי. במקביל, חלה עלייה של 5% במדד הלימות דיאליזה, המעידה על שיפור באיכות הטיפול בחולי כליות.

התכנית הלאומית למדדי איכות הרחיבה השנה את היקף המדידה והוסיפה ארבעה מדדי תוצא חדשים. בתחום הגריאטריה והשיקום נוספו מדדי שיעור רכישת פצעי לחץ במחלקות מונשמים כרוניים, סיעוד מורכב ומחלקות שיקום ותת חריפה. מדד תוצא נוסף בוחן את שיעור הצלחות החייאות מחוץ לבית החולים על ידי חברות האמבולנס – נתון קריטי בשירותי רפואה מצילי חיים.

שיפורים בתחום הדיאליזה והסיעוד המורכב

נתונים נוספים מעידים על שיפורים בתחומים מיוחדים. במדד הלימות דיאליזה נרשמה עלייה של 5%, המעידה על שיפור באיכות הטיפול בחולים הזקוקים לדיאליזה. במקביל, חלה עלייה של 8% במדד בירור העדפות המטופל בכניסה לאשפוז במחלקת סיעוד מורכב – נתון המעיד על שיפור בתקשורת עם המטופלים ובהתחשבות בצרכיהם האישיים.

בתחום שירותי החירום, נרשמה עלייה של 6% במדד ביצוע הדרכה להחייאה על ידי מוקדן חברת אמבולנס. שיפור זה מעיד על שיפור בהכשרה המקצועית של הצוותים ובאיכות השירות הניתן למטופלים בשטח.

אתגרים בתחומים ספציפיים

למרות התמונה החיובית הכללית, נרשמו כמה ירידות בהיקפי האוכלוסיה הנמדדת במדדים מסוימים. בולטת ירידה של 21% באולטרסאונד ראש פגים וירידה של 6% בטמפרטורת גוף פגים. לפי ההערכה, שינויים אלה נובעים מהיותה של אוכלוסיית הפגים קבוצה קטנה יחסית שחשופה לתנודתיות טבעית בנתונים.

איכות 360 – תפיסת העתיד של מערכת הבריאות בישראל

מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, הדגיש את חשיבות המדידה המתמשכת: "מקצועיותה ואיכותה של מערכת הבריאות בישראל נשענות על המדידה החוזרת של מדדים רפואיים מובילים, המאפשרת למידה, שיפור ותחרות בריאה המקדמים את איכות המערכת".

ד"ר יפעת ארליך שהם, סמנכ"לית בכירה לאיכות ובטיחות ומנהלת הוכנית, הכריזה על תכנית להרחבת תפיסת האיכות למה שהיא מכנה "איכות 360". התכנית החדשה תביא לידי ביטוי את כל אבני הבניין של טיפול רפואי איכותי, כולל חווית המטופל, זמינות שירותים, שימוש מושכל במשאבים ותשתיות.

הדו"ח מבוסס, כאמור, על נתונים מכ-100 נותני  שירות במערכת הבריאות, בהם בתי חולים כלליים, בתי חולים לבריאות הנפש, מוסדות גריאטריה ושיקום, חברות אמבולנס, מכוני דיאליזה ותחנות טיפת חלב. השוואת הנתונים נעשתה בין שלושת הרבעונים הראשונים של 2024 לאותה תקופה ב־2023, המאפשרת הבנה מדויקת של השפעת המלחמה על איכות שירותי הבריאות בישראל.

(צילום ראשי: שאטרסטוק)