גידול מסוג גיסט GIST בקיבה

(8)
לדרג
תוכן מקודם

גידול מסוג גיסט הוא גידול שנפוץ בעיקר בקיבה. הוא יכול להופיע בתצורות שונות, יכול להיות שפיר או ממאיר והטיפול בו משתנה בהתאם לגודלו, לקצב הגדילה שלו ולמיקומו. מה חשוב לדעת וכיצד ניתן לטפל? כל הפרטים בכתבה

רופא כירורג ,מומחה לכירורגיה כללית
053-9419647 (מספר מקשר)

באופן כללי גידולים מחולקים לפי גידולים ממאירים וגידולים שפירים. יש גידולים שקשה להבחין מהי רמת האגרסיביות שלהם. אחד הגידולים האלו הוא גידול מסוג גיסט. כאשר בוחנים את האגרסיביות של גידול זה,  אנו בוחנים את קצב הגדילה של הגידול, סיכון חזרתו לאחר הכריתה שלו והסיכון לגרורות. בהתאם לקריטריונים אלו, אנו נגדיר אם רמת הסיכון של הגידול היא גבוהה או נמוכה.

מה שכיחות הגידול ואיך מגלים גידול גיסט בקיבה?

קשה לדעת מה שכיחות הגידול כי לרוב הגידול קטן ולא גורם לסימפטומים. מדי פעם הוא יכול  לגרום לדימום או, אם הוא הגיע למימדים גדולים, לחסימת מעי. הרבה פעמים מגלים את הגידול כשעושים בדיקה אנדסקופית בקיבה או סי טי בטן לבירור בעיה אחרת ואז רואים גוש בקיבה עם מאפיינים היכולים להתאים לגיסט. כדי לאשר את האבחנה נצטרך לבצע ביופסיה של הגוש על ידי בדיקת EUS (אולטרה סאונד אנדוסקופי).

לקריאה נוספת מאת ד"ר דמה: גידולי מעבר ושט-קיבה>>

 איך נגדיר את רמת האגרסיביות של הגידול ואת רמת הסיכון לחזרה שלו?

ישנם כמה פרמטרים שנמצאו קשורים לרמת האגרסיביות של הגידול. הפרמטר הראשון הוא מיקום הגידול. באופן כללי גידול מסוג גיסט יכול להיות ממוקם לכל אורך המעי, בושט, בקיבה, במעי הדק ובמעי הגס. ברקטום (מעי הגס הסופי), בושט ובמעי הדק הוא עלול להיות אגרסיבי ואילו כאשר שהוא ממוקם בקיבה הוא לרוב פחות אגרסיבי. פרמטר נוסף הוא הגודל של הגידול. ככל שהגידול גדול יותר, יש יותר סיכוי שהוא יהיה אגרסיבי. יש לציין כי גידול מסוג גיסט בקיבה נמצא בשיכבת השריר. לפעמים הוא בולט לכיוון הפנימי של המעי ואז אנחנו יכולים לזהות את הגידול בבדיקה אנדוסקופית. אם הגידול יבלוט החוצה אז לא נראה אותו בבדיקה אנדסקופית. הפרמטר השלישי לבחינת אגריסיביות הגידול הינו כמות החלוקות של התאים בתוך הגידול (מיטוזות). ככל שיש יותר מיטוזות, כך עולה הסיכון שהגידול יהיה יותר אגרסיבי.

מה עושים עם גידול מסוג גיסט בקיבה וכיצד יש לטפל בו?

אם נמצא גידול גדול (מעל חמישה ס"מ) או גידול שמעורר סימפטומים כמו דימום או חסימת מעי, נצטרך לטפל בו ניתוחית. אם הוא קטן ולמעשה מצאנו אותו בטעות, נתלבט איך לטפל בו בהתאם למצב הכללי של המטופל ולאפשרויות הטיפול. ייתכן כי נבחר לעשות מעקב קודם ולראות האם הוא גדל  על-מנת להחליט אם יש להסירו באמצעות פרוצדורה ניתוחית.

ראשית, כדי לבחון את גודל הגידול, נבצע הדמיה כגון סיטי או בדיקת מיפוי. מהן אפשרויות הטיפול?

טיפול אנדסקופי- אם הגוש מספיק קטן ובולט בתוך הקיבה, ניתן  לטפל באנדסקופיה- כריתת הגוש מבפנים.

ניתוח להסרת הגידול- במידה והגודל או המיקום לא מאפשרים טיפול אנדסקופי נצטרך לכרות את הגוש בניתוח. בניתוח נרצה לכרות את הגוש במלואו ולא להשאיר שארית גידול. צריך גם לדאוג  שבמהלך הניתוח הגוש לא ייפתח  כי אז יש סיכון יותר גבוה לחזרה של הגידול.

טיפול תרופתי/ כימותרפי- במידה ומדובר במחלה גרורתית או שהיא מערבת איברים שלא ניתן לכרות כגון כלי דם גדולים, נחליט על כימותרפיה ללא ניתוח בשלב ראשון. הטיפול שניתן הוא של מעכבי טירוזין קינז (כגון גליבק). טיפול זה לא מערב סבל רב כמו טיפולי כמותרפיה אחרים המוכרים באוכלוסיה, שכן יש הרבה סוגים שונים של כימותרפיה. הטיפול הזה גורם לרוב רק לאי נוחות בבטן ומעט שלשולים.

באילו מצבים ניתן טיפול כימותרפי?

-מחלה גרורתית

- מבחינת המיקום של הגוש, אם הוא מערב איברים חיוניים שלא ניתן לכרותם

- אם מדובר בניתוח גדול והטיפול יוכל להקטין את היקף הניתוח-  ניתן טיפול תרופתי בניסיון להקטין את הגידול. כך, אם הגוש יקטן מספיק, נוכל לנתח אותו בלפרוסקופיה- גישה זעיר פולשנית ולא בניתוח פתוח. לחילופין, ייתכן ונצטרך לבצע את אותו ניתוח אך נצטרך לכרות חלק קטן יותר מהקיבה.

לא כל הגידולים מגיבים לטיפול זה, אך ננסה להיעזר בו בכל המקרים בהם הוא  נדרש.

 במקרה שהוחלט לבצע  ניתוח, מה עוד צריכים להחליט?

גם כאשר נחליט על ניתוח, נצטרך לקבוע קודם אם יש צורך בטיפול כימותרפי טרום ניתוחי. טיפול טרום ניתוחי הוא טיפול שאורך כשישה חודשים עד שנה, כאשר בזמן זה אנו מעריכים אם יש תגובה של הטיפול התרופתי. נמתין עד שהגידול יגיע לגודל הקטן ביותר שניתן לפני שנבצע את הניתוח.

כמו כן, לפני הניתוח נבצע בירור הרדמתי על-מנת למנוע סיבוכים של הרדמה ובירור תזונתי כדי לטפל בחוסרים תזונתיים אם ישנם. הניתוח יכול להיות פתוח או זעיר פולשני בהתאם לגודל הגידול והעדפת המנתח.

כיצד ניתן לדעת אם יש סיכון שהגידול יחזור?

לאחר כריתת הגידול, הוא נשלח  לפתולוגיה ורק אז ניתן להעריך את האגרסיביות שלו. כאמור לעיל בודקים את גודל הגוש ואת כמות המיטוזות (חלוקות תאים). לפי המדדים האלו והמיקום של הגידול נחשב את סיכון החזרה של הגידול ואת סיכון ההופעה של גרורות. בהתאם לכך ניתן  טיפול כימותרפי לאחר הניתוח. מטופלים שקיבלו את הטיפול התרופתי לפני הניתוח, יצטרכו להמשיך אותו במשך שלוש שנים לאחר הניתוח. מטופלים שנותחו ללא טיפול רפואי, יוחלט עבורם על טיפול תרופתי משלים לפי הממצאים בפתולוגיה כאמור.

באופן עקרוני, הגידול עלול לחזור באופן מקומי או ליצור גרורות בכבד או בחלל הבטן. במצב כזה ניתן טיפול תרופתי/כימותרפי פעם נוספת.

מה ההשפעה של הניתוח על המטופל?

אם יש כריתה של חלק קטן מהקיבה ללא שינוי של האנטומיה – המטופל לא ירגיש שינוי ויוכל  להמשיך לאכול בצורה רגילה לאחר הניתוח.

ככל שנצטרך לכרות יותר מהקיבה – ההתאוששות תהיה יותר ארוכה ויהיה יותר צורך לעשות שינויים בתפריט. יהיה קושי באכילת ארוחות גדולות והמטופל  יעבור לאכילה של ארוחות קטנות מספר פעמים ביום. יש צורך במעקב של דיאטנית על-מנת לוודא שלא מתפתחים חוסרים של קלוריות וויטמינים.

לסיכום: גידולים מסוג גיסט שממוקמים בקיבה יכולים להופיע ברמות חומרה שונות ועל כן הטיפול בהם מאד משתנה בהתאם לקריטריונים של גודל ומיקום. באמצעות פרוצדורה כירורגית, טיפול כימותרפי או שילוב של שניהם, ניתן להסיר את הגידול ולצמצם ככל האפשר את הסיכון לחזרתו ולהופעת גרורות.

ד"ר יונתן אברהם דמה מומחה לכירורגיה כללית עם התמחות על בכירורגיה אונקולוגית של מערכת העיכול, מנתח במחלקה לכירורגיה כללית, הדסה עין כרם.

  • צור קשר
ד"ר יונתן אברהם דמה
שדות שמסומנים בכוכבית הם חובה
חשוב לדעת: לאחר מילוי הטופס פרטיך יועברו למרכז השירות של Zap Doctors ומשם לרופאים. לעיתים רחוקות לא נוכל להעביר את הבקשה, או שהיא תועבר באיחור. לכן, בכל מקרה של בעיה דחופה אנו ממליצים להתייעץ עם רופאים בקופ"ח או בבי"ח ולהימנע ממילוי פרטים אישיים, רגישים או חסויים בטופס.
רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום