להתחסן או לא להתחסן? זו השאלה! חיסוני הקורונה כבר על המדפים

(79)
לדרג

החיסון של חברת פייזר המבוסס על טכנולוגיית mRNA כבר כאן. האם הסיוט עומד להסתיים? הסגר, הבידוד, הפחד, הציפיה. האימה, הגעגועים, השאלות, המתח. הבלתי נודע, ואולי גם הזום. הסוף כבר כאן, אפשר לנשום לרווחה - עדיין עם מסכה, אך בהחלט אפשר גם להירגע. עולה השאלה האם כדאי לרוץ להתחסן, שהרי מדובר בחיים שלנו והאם כדאי לתת מקום לכת מתנגדי החיסונים?

74 מיליון בני אדם בעולם נדבקו בקורונה ו-1.65 מיליון נפטרו. בישראל נפטרו 3,082 בני אדם ועד סיום כתבה זו, המספר עוד עלול להשתנות. יש 799 מאושפזים בבתי החולים, 466 מהם במצב קשה 145 במצב קריטי ו-113 מונשמים. מאז פרוץ המגיפה היא אובחנה בארץ אצל 373,655 בני אדם.

הסברה היא כי כולם צריכים לרוץ ולהתחסן. כל מי שרוצה לחיות צריך להתחסן. אף אחד לא יכול להשתמט מאחריות על הבריאות שלו וזה אומר- להתחסן. יש חשש ויש פחד וזה טבעי, אבל מה יותר מפחיד החיסון או למות מקורונה? נראה כי התשובה הרווחת די ברורה.

גם מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה, פעלה מול פייסבוק כדי להסיר כמה קבוצות של מתנגדי חיסונים אשר כללו בפרסומים שלהם, מידע כוזב, מטעה ושקרי באשר לחיסוני הקורונה. הפנינו מספר שאלות למומחית בתחום חיסון הקורונה, ד"ר נטע סופר צור, ד"ר לאימונולוגיה, חברה בעמותת מדעת הפועלת לקידום בריאות הציבור.

איזה חיסון לקורונה הזמין משרד הבריאות?

"כרגע ניתן בארץ החיסון שנוצר ע"י החברה פייזר. חיסון זה מבוסס על טכנולוגית mRNA בה מחדירים לגוף הוראות הכנה לייצור אחד מחלבוני הוירוס, כדי שמערכת החיסון תדע לזהות אותו. חיסון נוסף שעתיד להגיע לארץ בחודשים הקרובים, לאחר שגם הוא קיבל אישור חירום מה-FDA הוא החיסון של החברה מודרנה. גם חיסון זה מבוסס על אותה טכנולוגיה, ואכן תוצאות המחקרים מראים ששני החיסונים דומים מאוד גם מבחינת יעילות וגם מבחינת בטיחות".

באיזו טכנולוגיה פועל החיסון?

"בחיסוני mRNA מזריקים כאמור הוראות הכנה שמאפשרים לתאים שלנו לייצר את חלבוני הנגיף. למעשה זה קצת דומה למה שמתרחש בהדבקה של וירוס. גם וירוסים כמו נגיף הקורונה מחדירים לתאים שלנו RNA כדי שהתאים ייצרו באמצעותו עוד ועוד וירוסים. ההבדל הוא שבחיסון מחדירים הוראות לייצור חלבון אחד בלבד, שאינו מזיק ואינו יכול להתרבות. לאחר שהחלבון הזה מיוצר, מערכת החיסון מגיבה כאילו מדובר בחלבון של נגיף אמיתי, ויוצרת זיכרון חיסוני נגדו.

מטרת החיסונים באופן כללי היא לאפשר מפגש ראשוני של מרכיבים מגורם המחלה עם מערכת החיסון. לאחר המפגש הראשוני נוצרת תגובה שנקראת זיכרון חיסוני. תגובה זו כוללת נוגדנים ותאי חיסון שיכולים לזהות את מרכיבי גורם המחלה באופן ממוקד. כך במידה וניתקל בגורם המחלה האמיתי, מערכת החיסון המאומנת שלנו תדע לנטרל אותו לפני שיגרום לנזק".

מהו התהליך שעבר החיסון עד אישורו?

"כל חיסון עובר מספר שלבים עד שמגיע לאוכלוסייה הכללית. ראשית מתבצעים מחקרים פרה-קליניים בבעלי חיים כדי לוודא שהחיסון עובד באופן עקרוני ושאין לו בעיות בטיחות מהותיות. לאחר מכן מתחילים שלושה שלבי המחקרים הקליניים. בשלב הראשון נבדק על קבוצה קטנה מאוד של נבדקים בריאים במינונים שונים כדי לבדוק בטיחות ומינון אופטימלי. בשלב השני נבדק על קבוצה גדולה יותר של מאות משתתפים לוודא שנוצר האפקט הביולוגי הרצוי (יצירת נוגדנים למשל), והמשך בקרה על תופעות לוואי. בשלב השלישי החיסון נבדק על אלפים (או עשרות אלפים, כפי שנעשה עם החיסונים של פייזר ומודרנה) כדי לוודא יעילות במניעת מחלה. בכל שלב יש קבוצת ביקורת שמקבלת פלסיבו, כך שניתן להשוות את האפקט של החיסון לקבוצה שלא חוסנה".

 ה-FDA האמריקני משרה עלינו סוג של ביטחון?

"זהו אישור חירום המודיע ומאשר כי החיסון נבדק ונמצא יעיל ובטוח מספיק לשימוש באוכלוסייה תחת  מגיפה עולמית המסכנת אותה. הסיכון התיאורטי של החיסון פחות מסוכן מהנגיף עצמו".

כמה אנשים השתתפו במחקרים הקליניים?

"החיסון כבר ניתן לכמיליון בני אדם באנגליה ובארצות הברית. במחקרים הקליניים נבדקו עשרות אלפי מקבלי החיסון".

האם ידוע על תופעות לוואי כלשהן?

"כל תופעות הלוואי של החיסון שהתגלו עד כה חלפו מהר. הן כללו בעיקר כאב במקום ההזרקה, כאבי ראש, חום, או צמרמורות וסימנים אלה מעידים על כך שמערכת החיסון קלטה את החיסון והיא פועלת. רובם חלפו כעבור יממה. היו מעט מקרים של תגובות אלרגיות או מצב זמני של שיתוק פנים (בלס פלסי), אך גם הן אינן חריגות בשכיחותן ולכן לא בטוח שהן תוצאה של החיסון עצמו. זה עדיין נחקר. בכל מקרה גם התופעות הללו חלפו במהירות".

אנשים רבים חוששים לקבל את החיסון- מה לך למומחית יש לומר להם?

"בכל חיסון או טיפול רפואי, גם אלו הקיימים בשימוש רחב עשרות שנים, יש סיכונים מסוימים. תמיד יש סיכוי שכאשר החיסון יינתן למיליונים יתגלו תופעות לוואי נדירות בשכיחות של 1 לעשרות אלפים או מיליונים. בנקודה זו חשוב לזכור שמול הסיכונים התיאורטיים של החיסון - עדיין הסיכון של כל מחלה, כולל קורונה חמור הרבה יותר וחיסונים מונעים מחלות ביעילות גבוהה".

מיהם קהלי היעד הראשונים שחשוב לחסן?

"בשלב הראשון מקבלים את החיסון האנשים שהכי זקוקים לו. צוותים רפואיים שנמצאים במגע יומיומי עם החולים, ואנשים מעל גיל שישים שהם בסיכון גבוה יותר מהאוכלוסייה הכללית לסיבוכי מחלת הקורונה. בהמשך יורחב מתן החיסון לשאר האוכלוסייה. בנימה אישית אני חושבת שכדאי לכל אחד שמבחינה רפואית יכול להתחסן, שיעשה זאת, בכך כולנו נתרום לבלימת המגיפה שהשפיעה קשות על החיים של כולנו".

מה עלול לקרות למי שלא מתחסן?

"מי שלא יתחסן ויהיה לו מגע עם אנשים חולים, עלול לחלות בקורונה, שכאמור כבר מובן שהיא איננה מחלה פשוטה כלל ואף עלולה לגרום למוות. 17% מהלוקים בה מסתבכים ואלה שהחלימו ממנה, גם אם היו חולים קלים, נותרו עם נזקים ארוכי טווח כמו פגיעה בכלי הדם, בריאות, בלב. ירידה בכושר הגופני, קשיים בריכוז, בעיות נוירולוגיות ועוד. החיסון מונע את מחלת הקורונה ב 95%. כלומר מי שלא יתחסן ונמצא במגע עם אנשים עלול להידבק ולחלות במחלה על כל סיכוניה".

ישראל במקום ה-57 בעולם במספר המתים – מקום "מכובד" בהחלט

נכון להיום מדורגת ישראל במקום ה-57 (מתוך 200 מדינות נגועות בנגיף) במספר הקורבנות 335 קורבנות למיליון תושבים, כאשר הממוצע העולמי הוא 217.3 מתים לכל מיליון נפש. ובמקום ה-21 "המכובד" במספר המאובחנים המאומתים למיליון נפש. 40,625  מאומתים למיליון תושבים.

המילה קורונה מקורה בלטינית והיא נקראת על שם ה- Spike דמויי הכתר הבולטים מעל מרקם הנגיף. הנגיף חודר אל התא, ומצליח לשנות את מבנה החלבון ומסתיר או חושף אזורים הקשורים לתא, ובכך בעצם מצליח להדביק תאים שונים. לנגיפי הקורונה יכולת לחמוק ממערכת החיסון ולהסתגל למינים חדשים. הנגיף כידוע חודר לגוף דרך הפה, האף או העיניים ובאמצעות חלבון ה-SPIKE או חלבון S מתחבר לתאים אשר בתאי הנשימה האחראיים על ייצור חלבון הנקרא ACE2. לאחר החדירה לתא, מנצל הנגיף את הרכיבים שלו כדי ליצור שכפול של RNA עבור הנגיף. התא החולה מזהה את ה-RNA ומייצר חלבונים אשר משכפלים ועוד ועוד עותקים של הנגיף. ההשתלטות היא מהירה וכן הזיהום ובסופו של השכפול הוויראלי, כל תא נגוע עלול לשחרר מיליוני תאים ולגרום להתפרצותה של המחלה הקשה.

במבט קצר לאחור , עם כל הטרגדיה והתמונות הקשות של הקורבנות הבודדים במיטות בית החולים, אפשר לומר כי הקורונה החדירה למודעות שלנו תפיסות עולם חדשות. הזדמנות לחשב מסלול מחדש, לקבל פרופורציות, לעמוד במבחן ההישרדות והקיום ואפילו לשנות הרגלי חיים.

ובנימה אופטימית זו של חיסון פייזר, ניכר כי הגיע לסיומו הפרק האחרון בסדרה ההזויה "סיפורה של שפחה- OVID19", בה במשך שנה הסתובב פה  קאסט שלם של אנשים שנחתו מהחלל, עם מסכות וכפפות. האם זהו נגמר? האם הסתיים הפרק שבו אנו חיים בעולם כזה מוזר?

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום