יום הרווקים הסיני: בין קניות לתהיות על קשר ואהבה

(126)
לדרג
תוכן מקודם

הקושי שבבחירה, העוצמה שבחשיפה והפחד שאולי פספסתי משהו טוב יותר. יום הרווקים הסיני הוא יום חג עבור רבים אבל עבור אלו המתמודדים עם השלכותיה החברתיות/נפשיות של תופעות ה"רווקות המאוחרת", זה כלל יום חג אלא להיפך. מהן הסיבות לכך? וגם...3 טיפים מעשיים לשינוי. כל הפרטים בכתבה

פסיכולוג
053-9426634 (מספר מקשר)

*הכתבה נכתבה בלשון זכר אך עוסקת בשני המינים

11/11 – יום הרווקים הסיני הנחגג באופן מסורתי בתאריך המבליט את הספרה 1 המייצגת את הרווק הבודד. היום הפך במהרה לחגיגת מבצעים וקניות בינלאומית המרחיקה את העובדה המצערת עבור רבים – תחושת התסכול וחוסר המסוגלות להיות בקשר מתמשך ואהבה היא מושג ששמור רק לסרטי הקולנוע.

מחקרים מצביעים על כך כי בחברה המערבית שיעור הרווקים בגיל מאוחר (מעל 30) נע בין 25-32% מכלל האוכלוסייה הבוגרת. בישראל 20% מהגברים היהודים בגילאי 35-39, ו-15% מהגברים בגילאי 40-44 הם רווקים. באופן דומה, יותר מ15% מהנשים היהודיות בגיל 35-39 הן רווקות. ההערכה היא כי רק 10% מכלל הרווקים הם "רווקים מרצון", כלומר בחרו באופן מודע לחיות ללא בן או בת זוג. כל השאר הם רווקים "בעל כורחם" אשר מתקשים למצוא זוגיות.

מהן הסיבות לרווקות מאוחרת?

קיימות סיבות רבות לכך, כאשר הבולטות שבהן:

  • קושי בבחירה: מחקרים מראים כי בכל תחום, ככל שהאפשרויות רחבות יותר כך נתקשה יותר לבצע בחירה. בחירת בן זוג והישארות עמו לטווח ארוך משמעותה לוותר (לפחות באופן גלוי) על בני זוג פוטנציאלים נוספים שהיו יכולים להתאים. הרשתות החברתיות ופלטפורמות ההיכרויות הדיגיטליות יוצרות תחושה של מבחר אינסופי שמביאה לתחושת FOMO טורדנית. במידה וכבר התחלנו קשר זוגי, אנחנו לא מעניקים לבן הזוג הזדמנות ונוטים לתת משקל גדול לחסרונות הנתפסים אצלו, ובעקבות כך מוותרים מהר על המשך הקשר, מתוך אמונה ש"אולי אני מפספס מישהי מתאימה יותר עבורי".
  • קושי בפתיחות רגשית ומתן אמון: אנשים רבים סבורים כי הם חושפים את עצמם באופן אינטימי ברשתות החברתיות, אך זוהי רק אשליה. בניית מערכת זוגית יציבה דורשת השקעת זמן ומאמץ רב. אך מעבר לכך, היא דורשת פתיחות וחשיפה של עצמינו בפני בן או בת הזוג. זה לא קל לחשוף את הצדדים הפגיעים שלנו, את החולשות, הפחדים, נקודות התורפה והקשיים בפני אדם אחר, במיוחד לאחר שהתרגלנו לשמר תדמית "חזקה" בשאר מישורי החיים. קושי זה קיים במיוחד אצל מי שחווה דייטים רבים או קשרים זוגיים לא מוצלחים, ומפחד להיפגע פעם נוספת. לאחרונה צברו פופולריות תכניות טלויזיה כגון "המתחזים" אשר מציגות תרמיות בתחום הזוגי, ומעצימות את הקושי לתת אמון ראשוני מתוך מחשבה שאנו עלולים ליפול קורבן לתרמית וניצול.

סיבות נפוצות נוספות הן התנגשות בין הזוגיות ובין דרישות של קריירה תובענית הכוללת שעות עבודה רבות, לא לחינם קיים הביטוי "התחתנתי עם העבודה"; קושי לוותר על קשרים מיניים לא מחייבים עם פרטנרים שונים; קושי לחיות בשותפות לאחר שנים רבות של חיים לבד; הנחה מוקדמת ש"כל הטובים בגילי כבר תפוסים", אשר משפיעה לשלילה על המאמצים המושקעים בחיפוש בן זוג; בנוסף, מבט על אחוזי הגירושין הגבוהים מביאים רבים להבנה שאולי אין טעם להשקיע מאמץ רב כל כך בדבר שאולי נידון מראש לכישלון.

למאמרים נוספים בנושא זוגיות מאוחרת באתר דוקטורס>>

תגובת החברה לתופעת הרווקות המאוחרת

רווקים בגילאים הבוגרים נאלצים להתמודד עם לחצים בלתי פוסקים מצד הסביבה. למרות שרווקות מאוחרת נפוצה כל כך, החברה עדיין מתקשה להכיל אנשים שאינם נמצאים במערכת זוגית. דוגמא לכך ניתן למצוא במחקר בו השתתפו כאלף סטודנטים אמריקאיים, אשר התבקשו לחשוב על מאפיינים שקשורים לאנשים נשואים ורווקים.

אנשים נשואים תוארו כבוגרים, שמחים, כנים ואוהבים. לעומת זאת תוארו רווקים כלא בוגרים, חסרי בטחון, מרוכזים בעצמם, אומללים, בודדים ואפילו מכוערים. הרווקות נתפסת כ"בעיה" שצריך למצוא לה פתרון, והחברה מעבירה לרווקים מסרים ישירים או עקיפים שמשהו אצלם לא בסדר.

א', רווק בן 40, מספר כי גם אם לא אומרים לו כלום, כאשר חושף את היותו רווק הוא מבחין בחוסר נוחות אצל האדם שמולו, ומבחין במבטים שמתפרשים אצלו כרחמים או השתוממות. לדבריו "אנשים מנסים להבין מה לא בסדר בי, מה אני מסתיר?". ש', רווקה בת 38 מספרת על עצות שטחיות ששומעת מחברותיה כגון "תתפשרי, אל תחפשי את בן הזוג המושלם", או נזיפות וביקורת בסגנון "את יותר מדיי בררנית". באחת מהשיחות עם אמה היא שאלה את ש' האם היא לסבית.

כבר נמאס לשמוע את הביטוי - "בקרוב אצלך"

אכן, חלק ניכר מהלחץ מורגש מהמשפחה הקרובה ובעיקר מההורים, אשר עושים זאת מתוך דאגה כמובן. לרווקים רבים מוכרת הברכה העוקצנית "בקרוב אצלך" לאחר שמישהו מבני המשפחה התחתן. ר', רווקה בת 35 מתארת סיטואציה בה הוריה הציעו לה להחזיק את אחייניתה התינוקת בטענה ש"אולי זה יעשה לך חשק לאחת כזאת משלך". לדבריה של ר' נושא זה עולה בכל פעם שמבקרת את הוריה, עד כדי כך שאינה רוצה לבקרם או נמנעת מכך ככל הניתן.

מהי החוויה הרגשית של רווקות מאוחרת?

רווקים רבים מפנימים את עמדת החברה כלפי תופעת הרווקות, דבר אשר עלול להתבטא במגוון רגשות שליליים:

אשמה וביקורת עצמית: שאלות כגון "מה לא בסדר בי"?, "איך זה שלכולם יש בני זוג ורק לי לא?", "מה אני עושה לא טוב?". אנשים רבים מספרים שהם לא מצליחים להבין מדוע הם מצליחים בתחומים אחרים כגון ניהול קריירה, אך מציאת זוגיות מהווה עבורם מכשול גדול כל כך. תחושה זו מאפילה על חוויות הצלחה אחרות ומביאה להרגשת כשלון וערך עצמי ירוד.

בדידות:  חיים לבד יכולים בהחלט להיות מספקים, ואנשים נשואים אף מקנאים לעיתים ברווקים בבחינת "הדשא של השכן ירוק יותר". אך חיים ממושכים של רווקות עלולים להביא עמם גם תחושת בדידות ועצב, על אחת כמה וכמה בתקופת הקורונה הנוכחית בה אנו מוגבלים באפשרויות בילוי ומפגש עם אנשים ונאלצים לבלות חלק ניכר מזמננו בבית. בנוסף, רווקים אשר חבריהם התחתנו והקימו משפחות מבחינים שנושאי השיחה משתנים וסובבים סביב ילדים וחוויות משפחתיות. כתוצאה מכך הם עלולים להרגיש מחוץ למעגל החברתי, ואף  להימנע מהשתתפות באירועים מסויימים מכיוון שחשים לא בנוח להגיע לבד.

חרדה וייאוש: חרדה מהדייטים וייאוש מהעתיד הלא ידוע, הרגשה שככל שהזמן חולף אנחנו מתבגרים, הופכים לפחות אטרקטיביים, והרגשה שאולי "נפספס את הרכבת" ולא נספיק להוליד ילדים ולהקים משפחה.

בושה: לעיתים קרובות נאלצים רווקים להתמודד עם שאלות חודרניות ואישיות כגון "למה אתה עדיין רווק?", "יש לי מישהי להכיר לך, מעוניין?", "אתה לא בודד?", "מתי כבר תמצאי מישהו", "מה הבעיה למצוא בן זוג?" וכדומה. יש משהו מתיש בתחושה כי כל שיחה עלולה להיות כמו שדה קרב, והצורך להתמודד עם מתן דין וחשבון בסיטואציות חברתיות עלול לעורר תחושת בושה וחרדה, ובמקרים קיצוניים אף לגרום להימנעות מסיטואציות שכאלה.

איך אפשר לשפר את תחושת הרווחה הנפשית?

  • המשיכו לחפש זוגיות באופן אקטיבי: זה אמנם עלול להיות מייאש ומתסכל, אך אל תוותרו על הזדמנויות לפגישות היכרות ולדייטים. תקופת הקורונה עשויה להוות יתרון בכך שפגישות רבות עברו ל"זום". דייט באמצעות הזום אינו דורש את המאמץ והטרחה שבהתארגנות ויציאה מהבית ועשוי להקל על התהליך. בנוסף, בפייסבוק קיימות עשרות קבוצות של פנויים ופנויות ובהן עשרות אלפי חברים, הירשמו אליהן. האמיצים מביניכם יכולים לכתוב פוסט בו הם מספרים על עצמם ועל בן הזוג אותו מחפשים, ולהפיץ בין חבריהם. זה לא פשוט להיחשף כך אך עשוי להשתלם.
  • פנייה לטיפול פסיכולוגי: באמצעות תהליך של טיפול פסיכולוגי ניתן להסיר חסמים רגשיים וקונפליקטים פנימיים אשר מונעים מאיתנו לבסס ולקיים קשר זוגי מספק. בנוסף מאפשר הטיפול לעבד חוויות מקשרים קודמים לא מוצלחים ובכך להפחית את החששות מהקשרים הבאים. בתהליך טיפולי ניתן לבחון ולשנות אמונות ומחשבות לא מסתגלות כגון האשמה וביקורתיות עצמית ולחזק את הבטחון העצמי, הערך העצמי ואת תחושת המסוגלות;
  • השקיעו בעצמכם: רווקים רבים מדווחים על נטייה לא להשקיע בעצמם מתוך הנחה שהמטרה הראשית כרגע היא מציאת בן זוג. זוהי אמנם מטרה חשובה, אך לא פחות חשוב להקדיש זמן לעצמכם בכל היבטי החיים – השקיעו זמן בהכנת אוכל ובתזונה בריאה, בסידור הבית ובביצוע מטלות שוטפות. אל תתייחסו אל הרווקות כאל "תקופת המתנה" בה החיים נעצרים וממתינים למציאת בן זוג. העשירו את עולמכם, נצלו את זמן הרווקות לפעילויות ספורט, לרכישת תחביבים וללמידה של דברים חדשים, כגון למידת שפה חדשה. כאשר תגיע הזוגיות המיטיבה, תגיעו אליה שלמים ומוכנים יותר וכך תגדילו את הסיכוי לבסס קשר מיטיב וארוך טווח.

תמיר פלד, פסיכולוג שיקומי (מ.ר 27-143242), מטפל באנשים הסובלים ממשברי חיים, חרדה ודיכאון ובאנשים המתמודדים עם תחושת חוסר סיפוק בחיים וקשיים במימוש עצמי  

*המידע הכתוב בכתבה איננו מהווה תחליף לייעוץ וליווי מקצועי/רפואי הניתן ע"י רופא ו/או פסיכולוג מוסמך.

  • קבע פגישה
  • שאל אותי
רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום