קורונה והגיל השלישי: ההשלכות הנפשיות של המגפה ודרכי ההתמודדות המומלצות

(29)
לדרג

הריחוק מהמשפחה, הבדידות והחשש מפני הלא נודע: גורמים רבים משפיעים לרעה על אוכלוסיית הגיל השלישי בעידן הקורונה. החדשות הטובות: בהחלט יש מה לעשות כדי לשפר את המצב

אגודות וארגונים
073-2165007

מגפת הקורונה אילצה אותנו להתמודד עם סיטואציות חדשות ומאתגרות. הורים רבים בחרו לנצל את תקופת הסגר הארוכה כדי לבלות זמן רב יותר עם הילדים, וילדים בבתי הספר למדו שאפשר להתגבר על המכשול הפרונטלי וללמוד באמצעות האינטרנט.

להתראות קורונה, שלום חרדה

בהלת הקורונה: איך מתמודדים עם החרדה?

הודות לאמצעים זמינים אלה, גם הורים צעירים הצליחו לקיים חיי שגרה בשלט רחוק: הם קיימו שיחות עבודה, העבירו ושמעו הרצאות, והצליחו ליהנות מתכנים זמינים שסיפקו משמעות לחייהם. לעומת זאת, האוכלוסייה הבוגרת, שלרוב אינה בקיאה בעניינים הטכניים הרלוונטיים, נאלצה להסתפק בשיחות טלפון בודדות, שסייעו מעט להעביר את שגרת יומם שהשתנתה ללא היכר.

עבור אוכלוסייה זו, תקופה זו מהווה אתגר משמעותי ביותר. אמנם, אין ספק כי ההנחיות הדורשות לשמור על ריחוק חברתי, תורמות להצלת חיים ומגינות מפני הווירוס המסוכן. מצד שני, אותן ההנחיות, חיוניות ככל שיהיו, גורמות לרבים מבני הגיל השלישי לוותר על חלק משמעותי ביותר מחייהם, ולהימנע מחיי החברה שלעיתים רבות מהווים עבורם כגלגל הצלה של ממש בחיי היומיום.

חשוב להבין, שאנשים רבים בגילים מבוגרים חיים בגפם. חלקם סובלים מקשיים קוגניטיביים או מתקשים בביצוע מטלות פיזיות, חלקם איבדו בן זוג וחלק גדול מהם פרש לגמלאות. הריחוק מהמשפחה, מהחברים או מהעיסוק המקצועי, גרמו להם לבלות שבועות רבים בין כתלי ביתם ולהתמודד עם תחושת ריקנות ועם חוסר מעש, שנכפו עליהם בעל כורחם וללא כל התרעה מוקדמת.

צילום: שאטרסטוק

מבוגרים – לא סיעודיים!

בניגוד לכך, חלק גדול מאוכלוסיית הגיל השלישי דווקא מתפקד באופן פעיל ואקטיבי ביותר. היום לא נדיר למצוא אנשים מבוגרים שמטפלים בנכדים שלהם, הולכים לחוגים, משתתפים במרתונים וחיים חיים פעילים ומהנים. אולם, גם הם אינם חפים מהשפעותיה השליליות של המגפה. למעשה, דווקא בתקופה זו, מבוגרים פעילים עלולים לחוש בחוסר האונים המורגש לנוכח המשבר הפתאומי שהפך אותם בן לילה מאנשים צעירים ברוחם, ל"אוכלוסייה בסיכון" הנזקקת להגנה קפדנית.

נוסיף לכל אלה גם את החרדות מפני חוסר הוודאות והחששות לגבי העתיד, את קשיי הפרנסה, את בעיות הבריאות והכאבים שהטיפול בהם נדחה בגלל הפחד לגשת למרפאה – כל אלה רק הוסיפו שמן למדורת התסכול המתגבר, שהקשה ועדיין מקשה על ההתמודדות עם המצב החדש. קשיים אלה, עלולים להוביל למצב של דיכאון ובמקרים קיצוניים אף להתאבדות. במקרים רבים, הדיכאון עצמו מוביל למעין גלגל של מצבים בלתי רצויים כמו בעיות שינה וחוסר תאבון, ששוב מובילים לעייפות ומשם שוב לדיכאון.

מה עושים?

אמנם, לעת עתה נראה שהמשק חוזר אט אט לפעילות, וההגבלות מוסרות באופן הדרגתי. אפילו ההגבלות התקפות לגבי המפגשים עם בני המשפחה והנכדים אינן רלוונטיות כעת.  עם זאת, איום הקורונה עדיין מרחף מעל לראשינו ובעיקר מעל לראשה של האוכלוסייה הקשישה. רבים מהם נאלצים להתמודד עם דילמות לגבי חזרה לעבודה שמעמידה אותם בסיכון, או חוששים ממפגש עם הנכדים שזה עתה חזרו למסגרת לימודית פעילה. אולם, תעסוקה ומשפחה הם כאמור "מזון לנפש" שלא ניתן לוותר עליו ולכן אין מדובר בדילמה פשוטה.

אז מה בכל זאת ניתן לעשות כדי להקל על המצב? ובכן, אם יש בקרבתכם אנשים מבוגרים, להלן מספר טיפים שעשויים לסייע להם:

שמרו על קשר טלפוני: גם בימים שבהם נדרש לשמור על ריחוק חברתי, חשוב מאוד להקפיד לשמור על קשר טלפוני רציף.  שוחחו עם היקרים לכם, והביעו בפניהם מסרים אופטימיים ומרגיעים. חשוב להבהיר להם כי מדובר במצב זמני, ושאתם עומדים לצידם בכל עת.

היו ערים לתסמיני דיכאון: דיכאון הוא לא רק מחלה הפוגעת באיכות החיים. במקרים מסוימים הוא אף עלול להוביל לאובדנות ולכן אין להקל ראש בתסמינים שעלולים להעיד על מצב דיכאוני מתפתח. להלן כמה מהתסמינים השכיחים מהם אסור להתעלם בשום אופן: הפרעות בשינה, חוסר מוטיבציה לפעילות וחוסר באנרגיות, הסתגרות , תחושת עצב גדולה, רגישות ורגשנות יתר, חוסר ערך עצמי, פגיעה בתחושת השייכות (תחושת הזנחה), תחושות אשם שונות, ראייה פסימית ושחורה של החיים, ירידה בריכוז, קשי בקבלת החלטות ואף דיבורים אודות נכונות לביצוע מעשי אובדנות.

העזרו באנשי מקצוע:  בהמשך לסעיף הקודם - אם אתם חושדים בתסמיני דיכאון, חשוב ביותר שתפנו את הקשיש לסיוע. בשלב ראשון, אפשר להיעזר ברופא משפחה, אשר יוכל לאשר כי אכן מדובר במצב הדורש טיפול, וכך להפנות את הקשיש לטיפול פסיכיאטרי או פסיכולוגי בעת הצורך. כיום עומדים לרשות הקשישים ייעוציים טלפונים ומוקדים כדוגמת "ער"ן" שיכולים לשמש כ"עזרה ראשונה". במידת הצורך, פסיכיאטר מומחה יוכל להמליץ על טיפול תרופתי, אשר יוכל לשפר באופן משמעותי תסמינים של דיכאון וכתוצאה מכך גם בעיות שונות שכרוכות בו כגון חוסר תאבון או קשיי שינה.

שמשו כמתווכים: קשישים רבים זקוקים לסיוע: החל מתקשורת מילולית הנדרשת לשם טיפול על ידי גורמי סיוע ועד לקניות בסופר. הציעו את עזרתכם והיו נכונים להקצות זמן וסבלנות לטובת העניין.

לסיכום: הבידוד החברתי שנכפה על האוכלוסייה המבוגרת, מעמיד אותם בפני אתגרים לא פשוטים עמם הם לעיתים מתקשים להתמודד. זכרו: בידוד הוא אינו רק אמצעי פיזי. המילה בידוד שוות ערך למילים "לבד" וגם ל"בדידות".

שיחות תמיכה ועידוד מצד המשפחה, שילוב של תמיכה נפשית וטיפול אנטי דיכאוני יכולים לשפר מאוד את תסמיני החרדה והדיכאון.

ד"ר אשר בר הלפרן, הוא פסיכיאטר בכיר, מומחה לטיפול בגיל המבוגר, בעל ניסיון רב בפוסט טראומה, חרדות, דכאון והפרעות שינה; פסיכיאטר ראשי ב"עמך" ומנהל בדימוס של ה"מרכז לבריאות הנפש", במחוז דן פ"ת, קופ"ח "כללית".

סייעה בהכנת הכתבה: מיכל הלפרין, כתבת zap doctors

  • צור קשר
  • קבע פגישה
  • שאל אותי
שדות שמסומנים בכוכבית הם חובה
חשוב לדעת: לאחר מילוי הטופס פרטיך יועברו למרכז השירות של Zap Doctors ומשם לרופאים בתחום הרפואי הנ"ל. בכל מקרה של בעיה דחופה אנו ממליצים להתייעץ עם רופאים בקופ"ח או בבי"ח ולהימנע ממילוי פרטים אישיים, רגישים או חסויים בטופס.
רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום