גמילה בימי קורונה: האם זהו זמן מתאים לגמול מחיתולים?

(1)
לדרג

אנו נמצאים בתקופה מבלבלת – מצד אחד, יציאה פתאומית וקיצונית מהשגרה שלנו ושל הילדים, חששות ודאגות, מצד שני – המון זמן משפחתי משותף. האם אלו התנאים המתאימים לגמול את הילד מחיתולים?

אגודות וארגונים
073-2165007

גמילה מחיתולים היא צעד משמעותי בחייו של הילד, המתרחש בין גיל שנתיים לשלוש. בימים אלו של מגיפה עולמית ובידוד, מוסדות החינוך סגורים ורובנו נמצאים בבית עם הילדים לאורך כל היום. האם תקופה זו היא הזמן הנכון להתחיל בתהליך גמילה מחיתולים? או שאולי הכאוס, אי הוודאות והיציאה מהשגרה הרגילה, עשויים להקשות על התהליך ומוטב להמתין לימים שקטים יותר?

פנינו בשאלה זו אל מיכל הרפז, מייסדת ומנהלת מרכז הרפז להכשרת גננות לגיל הרך ומנחת קבוצות הורים, מפתחת גישת הרפז לגמילה מחיתולים ומחברת הספר "אבא, אמא תתאפקו!". "אני מאמינה כי תהליך הגמילה צריך להשתלב בסדר היום של ההורים ולא לעצור את החיים", אומרת הרפז, "אנחנו מלמדים את הילדים כל הזמן, תוך כדי עשייה, איך לאכול, איך ללכת, איך להחזיק כפית – וכך גם תהליך הגמילה יכול להתבצע ולהשתלב בסדר היום הקיים, ואז למעשה גם תקופה זו יכולה להיות זמן מתאים לגמילה".

על מה חשוב להקפיד כדי לייצר מציאות שיכולה להתאים לגמילה?

"אחד הקשיים הגדולים של התקופה הנוכחית הוא אובדן סדר היום הרגיל, שילדים זקוקים לו בדיוק כשם שאנו המבוגרים זקוקים לו. בראש ובראשונה אני ממליצה לייצר שגרה חדשה ובתוכה לשמור על סדר יום קבוע, למשל: התעוררות בשעה קבועה, ארוחת בוקר, זמן משחק, זמן טלוויזיה, ארוחת צהריים, שנת צהריים, פעילות יצירה, ובערב – ארוחת ערב, מקלחת ושינה. שמירה על סדר יום קבוע מעניקה לילד תחושת וודאות, ביטחון ורוגע, ולכן חשוב לא לסטות ממנו".

האם לדעתך יש גיל מתאים להתחיל לחשוף את הילד לתהליך הגמילה?

"בעיני, תהליך הגמילה מתחיל כמו כל תהליכי הלמידה של הילד, מהיום בו הוא נולד. אני מדמה את הגמילה לתהליכים נוספים שהילד עושה בחיים שלו, כשההורה והסביבה מהווים מודל לחיקוי. אם נסתכל, לדוגמה, על הליכה, נראה פעולה שהילד רואה סביבו מיום היוולדו, ובסופו של דבר מבקש לחקות אותה. הוא עובר שלבים שונים בדרך עד לעמידה וכאשר הוא מרגיש מספיק בטוח בעצמו וביכולות שלו הוא לוקח אחריות על הגוף שלו ומתחיל ללכת - מתאמן כמה ימים, נופל וקם ובסופו של דבר לומד. באותו האופן ניתן לבצע את תהליך הגמילה, לחשוף את הילד לתהליך מיום היוולדו ולאפשר לגמילה להשתלב בחיים, לא לעצור אותם".

כיצד יכול ההורה לזהות מתי הילד באמת מוכן לגמילה?

ראשית, מספרת הרפז, חשוב להבדיל בין השלב בו הילד מתאמן על גמילה, לבין השלב בו הילד בשל לגמילה. כאשר הילד מתקרב לשלב הבשלות לגמילה, ניתן להבחין בחמישה

פרמטרים שונים:

  1. מבחינה חברתית – הילד רוצה לעשות צרכים כמו כולם: אבא, אמא, חברים.
  2. מבחינה פיזית-מוטורית – הילד יודע לפשוט את תחתוניו ומכנסיו, להתיישב על הסיר או על האסלה ולעשות את כל הפעולות שנדרשות ממנו בשביל להיות עצמאי בתהליך.
  3. מבחינה קוגניטיבית – הילד מבין ומפנים את זה שצריך ללכת לסיר או לאסלה כשיש לו פיפי/קקי, ויש לו תחושת ביטחון שהוא מסוגל לעשות זאת.
  4. מבחינה תחושתית – המגע של החיתול מתחיל להפריע לו.
  5. מבחינה רגשית – זהו הפרמטר החשוב ביותר. רק כאשר הילד יהיה מוכן להיפרד רגשית מהחיתול, הוא באמת יהיה בשל לגמילה.

חמשת הפרמטרים הנ"ל מוגדרים כתהליך הגמילה, כאשר השלב הרגשי הוא הקריטי ביותר (בלעדיו לא תתקיים גמילה מוצלחת). במידה והילד בשל מבחינת חמשת השלבים, ובעיקר מבחינת השלב הרגשי - יידרשו לילד כיומיים בלבד להתאמן על אופן ההתנהלות החדש, עד לגמילה מלאה.

על מה חשוב להקפיד אם בחרנו לנצל את הזמן הנוכחי לגמילה?

אני ממליצה להקפיד על הדברים הבאים:

  1. לחשוף את הילד לתהליך עשיית הצרכים של ההורים - הורים רבים נמנעים מכך מטעמי צניעות, פרטיות וכדומה, אך חשיפה של הילד לפעולה זו תוביל בסופו של דבר לרצון שלו לחקות אותה.
  2. להתאפק - ההורה צריך להתאים את עצמו לילד ולא לדחוק בו, ובכך לאפשר לו לעבור את התהליך בקצב ובזמן שלו. כאשר הילד יגיע לבשלות אמיתית, מתוך לקיחת אחריות על הגוף שלו ותחושת ביטחון במסוגלות שלו, לא יידרשו יותר מיומיים לגמילה מלאה.
  3. להימנע מאמירות שליליות - הצרכים של הילד מקבלים מגיל אפס תווית וקונוטציה שלילית ממנה מומלץ להימנע. בהמשך, כאשר הילד מתחיל להתאמן לקראת הגמילה, רובנו מלווים את התהליך באמירות שיפוטיות ושליליות כמו: "ברח לך", "פספסת" וכדומה, וכך מעמיסים על הילד לחץ ותחושה שהוא מאכזב אותנו. אני ממליצה להימנע מאמירות מעין אלה, ומציעה להחליף אותן בתיאור עובדות ונתונים: "עשית קקי על הרצפה", "עשית פיפי על השטיח" וכדומה.
  4. לא להוריד לילד את החיתול - ראשית, מומלץ לא להחליט עבורו שזה השלב להיגמל ולהוריד לו את החיתול, אלא לתת לו ליזום את הפרידה מהחיתול שליווה אותו מיום היוולדו. שנית, על מנת להימנע ממסרים לא ברורים, וכדי לאפשר לכם לזהות בבירור מתי הילד מוכן לפרידה זו, מומלץ לא להשאיר את הילד במהלך היום בלי חיתול בתוך הבית, ולהוריד את החיתול רק לצורך החלפה ולפני המקלחת.
  5. להשאיר את הסיר במקלחת/שירותים - כשם שאתם עושים את הצרכים שלכם רק בשירותים, כך גם הילד צריך להתרגל לעשיית צרכים במקום קבוע. אם תאפשרו לו לעשות את צרכיו בסיר מול הטלוויזיה או בזמן משחק, תיצרו הרגל נוסף שיהיה עליכם לשנות, ומומלץ להימנע מכך".
  6. "לקרוא" נכון את הילד – חשוב שההורים ידעו להבחין בין ילד שמתאמן על תהליך הגמילה לבין ילד שבשל לגמילה. מדובר בשני מצבים שונים לגמרי. כאשר הילד אומר יש לו פיפי או קקי, או מבקש לשבת על הסיר, זה עדיין לא אומר שהוא מוכן להיפרד מהחיתול.

מה כדאי לומר לצוות הגן כאשר תסתיים התקופה הנוכחית ונחזור למסגרות?

אם הילד חוזר לגן כשהוא גמול, חובה ליידע את צוות הגן - אך חשוב להבין שילד גמול הוא לא ילד שההורה החליט עבורו שזה הזמן להיגמל, אלא ילד שעושה את כל הפעולות בעצמו מא' עד ת', מתוך אחריות אישית שלו, כאשר אין כבר צורך להזכיר לו ולהזהיר אותו.

אם התהליך עדיין בעיצומו, רוב הפעולות ייעשו, כאמור, בבית - בשלב המקלחות שלקראת השינה, אך בהחלט יש מקום לעדכן את הצוות, להתייעץ ולייצר שפה משותפת ואחידה בהתנהלות מול הילד".

מיכל הרפז היא מייסדת ומנהלת מרכז הרפז להכשרת גננות לגיל הרך ומנחת קבוצות הורים, מפתחת גישת הרפז לגמילה מחיתולים ומחברת הספר "אבא, אמא תתאפקו!"

סייעה בהכנת הכתבה: ענת ניסני, כתבת zap doctors.

  • צור קשר
  • קבע פגישה
  • שאל אותי
שדות שמסומנים בכוכבית הם חובה
חשוב לדעת: לאחר מילוי הטופס פרטיך יועברו למרכז השירות של Zap Doctors ומשם לרופאים בתחום הרפואי הנ"ל. בכל מקרה של בעיה דחופה אנו ממליצים להתייעץ עם רופאים בקופ"ח או בבי"ח ולהימנע ממילוי פרטים אישיים, רגישים או חסויים בטופס.
רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום