אנדומטריוזיס: 10 מיתוסים שחשוב להכיר

(16)
לדרג

האם אנדומטריוזיס מתבטאת רק בכאבי מחזור קשים? האם הריון מרפא אנדומטריוזיס? 10 מיתוסים על אנדומטריוזיס שחשוב להכיר ולנפץ. כתבה מיוחדת לרגל חודש המודעות למחלה

מאת: ד"ר יובל קאופמן

1 מכל 10 נשים חולה באנדומטריוזיס, בעיקר נשים צעירות בגיל הפיריון. בעולם ישנן מעל 200 מיליון חולות באנדומטריוזיס, וההערכה היא כי בישראל יש קרוב ל-300,000 נשים הסובלות מהמחלה. על אף התחלואה הגבוהה, קיים איחור משמעותי באבחון המחלה והוא עומד על 10 שנים בממוצע.

לרגל חודש המודעות לאנדומטריוזיס, ריכזנו עבורכם 10 מיתוסים שחשוב להכיר אודות המחלה:

אנדומטריוזיס מתבטאת רק בכאבי מחזור קשים

אנדומטריוזיס היא מחלה מורכבת שמתבטאת בתסמינים רבים, וממש לא 'רק' בכאבי מחזור. נשים רבות חוות כאבים איומים ומשתקים לפני, בזמן ולאחר הווסת, וחלק חוות כאב כרוני באופן יומיומי. יש נשים שסובלות מתסמינים אחרים בשל המחלה, כדוגמת כאבים קשים ביחסי מין, כאבים ביציאות, קשיי עיכול, כאבי גב, כאבי ביוץ משתקים, כאבים סביב מתן שתן, פגיעה בפריון ועוד. ואם נחזור לרגע להתחלה, גם כאבי ווסת קשים הם לא דבר טבעי ונורמלי, אף שהורגלנו לחשוב כך.

אין קשר ברור בין דרגת המחלה לבין עוצמת הכאב. צילום: שאטרסטוק

מידת הכאב תלויה בגודל הנגעים

אין התאמה בין גודל הנגעים לבין עוצמת ותדירות הכאב. ייתכן שנשים עם אנדומטריוזיס דרגה 4 (הדרגה הקשה ביותר מבחינת ממצאים באגן) לא יחוו כאב כלל, על אף הימצאותן של ציסטות גדולות, הידבקויות רבות וכד'. לעומתן, תיתכנה נשים עם אנדומטריוזיס "קל' יותר, המתאפיין בנגעים שטחיים, ללא ציסטות והידבקויות רבות, שיחוו כאב עוצמתי ובלתי פוסק. מחקרים מאששים כי אין קשר ברור בין דרגת המחלה (1-4) לבין עוצמת הכאב ושאר התסמינים.

אם אולטרסאונד או MRI לא מזהים מוקדי אנדומטריוזיס, אז אין כאלו

לא בהכרח. נגעים במיקומים מסוימים או בגדלים מסוימים ייראו בקלות באמצעי הדמיה, בעוד נגעים יותר קטנים או שטחיים, למשל באנדומטריוזיס פריטונאלי (נגעים קטנים שמערבים את הפריטונאום – הקרום שמצפה את איברי הבטן), עלולים לא להיראות כלל, על אף שיכולים לגרום לכאב רב.
כדאי להגיע לאבחנה משוערת יש לבצע תשאול נכון, בדיקת גניקולוגית ובדיקות דימות, כולל אולטראסאונד ו-MRI. בירור נכון אצל מומחה לאנדומטריוזיס יכול להביא לאבחנה בסבירות גבוהה. כדי לאבחן באופן ודאי יש לבצע ניתוח, שבדרך כלל יכלול גם דגימה של נגעי האנדומטריוזיס. עם זאת, אין הכרח לבצע ניתוח לכל מטופלת שנראה כי סובלת מאנדומטריוזיס. אפשר להתחיל עם טיפולים אחרים גם על סמך אבחנה משוערת. רק דגימת רקמות (ביופסיה) יכולה לאבחן בוודאות אנדומטריוזיס.

גלולות הן תרופה לאנדומטריוזיס

אין כיום תרופה למחלה. טיפול הורמונלי (גלולות משולבות, גלולות על בסיס פרוגסטרון, התקן תוך רחמי הורמונלי או זריקות דיכוי) מהווה את קו הטיפול הראשוני בטיפול במחלה. אך יש לזכור, כי טיפול זה אינו מעלים את המחלה או את הנגעים, ולרוב רק מדכא את הסימפטומים ו/או את המשך צמיחת הנגעים, למשך תקופת הטיפול.
לעיתים, לאורך טיפול זה המחלה תהיה רדומה וא-סימפטומטית, אך בפעמים אחרות היא תמשיך להתפתח או להכאיב על אף הטיפול. לא ניתן להעריך כיום באילו מקרים הטיפול ההורמונלי יסייע ובאילו לא. עם הפסקת הטיפול, ברוב המקרים תסמיני המחלה יחזרו. לכן, נשים שברצונן להרות עלולות לחוות סבל רב, בטח בתקופות ארוכות בהן הן נדרשות לטיפולי פוריות. אורח חיים מותאם, טיפולים משלימים ולעיתים ניתוח, יכולים לסייע מאוד בהקלה על התסמינים.

 

הריון מרפא אנדומטריוזיס

לא נכון. זהו אחד המיתוסים הנפוצים ביותר שנשים עם אנדומטריוזיס שומעות ביומיום, לעתים אף עלידי רופאים ורופאות. מלבד העובדה שהריון הוא תהליך מורכב ובעל משמעויות רבות אשר אינו תמיד תואם את רצונה, מצבה המשפחתי, הכלכלי, והרגשי, ויכולתה של אישה בזמן נתון להרות, זוהי פשוט טענה מוטעית!
אכן, נשים מסוימות חוות 'נסיגה' של סימפטומים במהלך ההיריון ובתקופה לאחריו. עם זאת, היעלמות מוחלטת של הסימפטומים בעקבות הריון היא תופעה נדירה יחסית. לא ידוע על נשים שנרפאו באופן מלא מאנדומטריוזיס באמצעות הריון. יתרה מכך, חלק מהנשים ממשיכות לסבול מסימפטומים של אנדומטריוזיס במהלך השליש הראשון של ההיריון ולעיתים אף בהמשך ההיריון. לכן, נשים רבות מתאכזבות לגלות במהלך ההיריון או לאחר לידה התסמינים אינם חולפים.

מי שיש לה אנדומטריוזיס או אדנומיוזיס לא תוכל להרות

באופן פרדוקסלי גם זו הנחה רווחת, ובמרבית המקרים לא נכונה. קשיי פוריות משמעותיים הם אמנם שכיחים בקרב נשים עם אנדמוטריוזיס ואדנומיוזיס, אך עם התפתחות טיפולי הפוריות ולפעמים גם בעקבות ניתוח, מרבית החולות תצלחנה להרות, גם אם בחלק מן המקרים הדרך לשם עלולה להיות קשה מאוד וכואבת. על-אף האופטימיות הזהירה, ההערכות הן שכ-30-50 אחוז מהנשים הסובלות מתת-פוריות סובלות גם מאנדומטריוזיס. כדאי, בחלק מהמקרים, לבדוק אפשרות של שימור פוריות בשלב מסוים במהלך החיים, לפני שחלה ירידה בפוריות.  יש להתייעץ על כך עם הרופא/ה המטפל/ת.

לא צריך אבחנה, גם כך הטיפול הוא במשככי כאבים

מעבר לכך שטיפול בסימפטומים ללא הבנת המקור אינו בהכרח יעיל בהשגת טיפול מקיף למחלה, למרבית החולות ישנה חשיבות עצומה במציאת שם והגדרה למצב מהן סובלות. ידיעה כזו מספקת הקלה לחולה, שמרגישה כי סוף סוף יש פשר לתלונות שלה ושהיא אינה מדמיינת. בנוסף, לעתים נשים חוששות שמא הן סובלות ממצב חמור ומסכן חיים, ועל-אף הקושי שבהתמודדות עם אנדומטריוזיס, הידיעה יכולה להקל ולהפיג חששות. יתרה מכך, כשאת יודעת איזו מחלה יש לך, את יכולה לחפש תמיכה בקרב חולות עם מצב דומה. ידע הוא כוח, ובעזרתו ניתן לחקור את המצב הרפואי ולמצוא דרכים להקל עליו, לדעת מה לשאול את הרופא/ה מטפל/ת, לשקול היבטי טיפולי פוריות וכדומה.

אנדומטריוזיס היא אינה מחלה קשה ורצינית

אנדומטריוזיס היא אינה מחלה קטלנית, אך היא בהחלט עלולה לגרום לפגיעה קשה ומשמעותית באיכות החיים. הקושי שבהתמודדות עם כאבים חזקים, בלתי נפסקים ומתישים, או עם שאר תסמיני המחלה, מביא לעתים לפגיעה של ממש בתפקוד היומיומי, ביכולת לעבוד ולעסוק בפעילות שגרתית שוטפת. ההשלכות הרב-מערכתיות של המחלה מובילות נשים עם אנדומטריוזיס לקבל טיפולים רבים ומורכבים. חשוב לציין, כי על אף שהמחלה אינה מסכנת חיים, היא עלולה לגרום לסיבוכים, כגון הצורך בכריתת שחלות, חצוצרות או מעיים.

לנשים עם אנדומטריוזיס תמיד יהיה דימום כבד בזמן המחזור

דימום כבד הוא דווקא יותר טיפוסי לאדנומיוזיס, הדודנית של אנדומטריוזיס. אמנם גם נשים עם אדנומיוזיס לא תמיד יסבלו מדימום כבד, אבל זה סימפטום נפוץ יחסית למרבית הנשים עם מצב זה.
לעומת זאת, נשים עם אנדומטריוזיס יכולות לחוות סוגים שונים של וסת, עם דימום כבד או חלש, סדירה או בלתי סדירה.

מרבית החולות תצלחנה להרות. צילום: שאטרסטוק

כל החולות באנדומטריוזיס סובלות מכאבים קשים

לא מדויק. אמנם כאב הוא סימפטום נפוץ מאוד באנדומטריוזיס, אך פעמים רבות נשים מגלות באופן מקרי לחלוטין שיש להן אנדומטריוזיס, מבלי שסבלו מעולם מכאבים בשל המחלה, למשל במהלך לפרוסקופיה המבוצעת למטרה אחרת או במהלך ניתוח קיסרי. מיקום הנגעים ועומקם משנה את עוצמת הכאב הנגרם לנשים, ולכן יש נשים שלא יחושו שום סימפטום למרות מחלתן. חשוב לציין כי א-סימפטומטיות אינה בהכרח תופעה חיובית, כיוון שכך נגעי המחלה יכולים להתפשט מבלי שנדע על קיומם, ואף לפגוע באיברים אחרים, כגון המעיים או החצוצרות.

 

ד"ר יובל קאופמן, מנהל המרכז הרב תחומי לטיפול באנדומטריוזיס במרכז הרפואי כרמל, חבר ועד מנהל בקהילת אנדו ישראל.

הכתבה בשיתוף קהילת אנדו ישראל, עמותה הפועלת לטובת קידום מודעות למחלת האנדומטריוזיס בקהילה הרפואית ובציבור הכללי, שיפור רמת הטיפול הרפואי בה, שיפור איכות החיים וזכויות החולות, ותמיכה בחולות.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום