מחלת ליים: כל מה שחשוב לדעת

(0)
לדרג

מחלת ליים היא מחלה שנגרמת על ידי נשיכת קרציה השוכנת באזורים מסוימים של ארה"ב, אירופה והמזרח הרחוק. מהם תסמיני המחלה? האם יש טיפול? והאם יש דרך להתגונן מפניה?

רופאה למחלות זיהומיות ,מומחית למחלות זיהומיות
058-4100029

מחלת ליים היא מחלה חיידקית המועברת על ידי נשיכה של קרציה. המחלה נפוצה באזורים שונים בעולם, בייחוד בצפון-מזרח ארה"ב, ובאזורים שונים באירופה והמזרח הרחוק.

 

מהם תסמיני המחלה?

ניתן לחלק את תסמיני המחלה למספר שלבים:

בשלב הראשון מדובר במחלה עורית המתבטאת בנגע עורי שנקרא Erythema Migrans. מדובר בנגע עורי אליפטי או עגול, אדום וגדול, המתמתח באזור הנשיכה של הקרציה על פני ימים. אם כי, יש לציין כי רוב החולים שמאובחנים בשלב זה לא זוכרים נשיכת קרציה. שלב זה יופיע לאחר 3-30 ימים ממועד הנשיכה.

בשלב השני של המחלה החיידק מגיע למערכת הדם, ועלול לגרום לתסמינים מסוגים שונים כגון: חום גבוה, נגעים עוריים מפושטים, דלקת מפרקים נודדת, דלקת קרום המוח ,פגיעה בעצבים שמעצבבים את הראש והפנים - כגון פציאליס (שיתוק עצב הפנים), פגיעה בשורשי עצבים בעמוד השדרה, פגיעה לבבית ועוד. שלב זה מופיע בין שבועות לחודשים מרגע נשיכת הקרציה.

בשלב השלישוני המאוחר, שיכול להופיע חודשים או שנים מהעקיצה, עלולה המחלה לגרום לפגיעה נוירולוגית, לדלקת מפרקים ולמעורבות עינית.

חולים במחלת ליים יכולים לבטא סימני מחלה בכל אחד מהשלבים גם בלי "שעברו" את השלבים הקודמים.

 

 הקרציות פעילות במיוחד בחודשי הקיץ, כאשר מזג האוויר חם. צילום: שאטרסטוק

כיצד מתרחשת ההידבקות במחלה?

ההידבקות במחלה מתרחשת ברוב המוחלט של המקרים לאחר טיול בטבע באחד האזורים המוזכרים לעיל. הקרציות פעילות במיוחד בחודשי הקיץ, כאשר מזג האוויר חם, אז הן מתמקמות על צמחיה ואורבות ליונקים, אותן הן מזהות על פי ריח גוף.

כאשר עובר יונק בקרבתן - זה יכול להיות צאן, בקר, צבאים, עכברים וכמובן בני אדם – הקרציה תזנק מן הצמחייה ותיתפס על גופו של היונק, תוך שהיא מזריקה לעורו חומרים מאלחשים וחומרים נוספים שעוזרים לה לשאוב את דמו של הקורבן בצורה יעילה יותר.

ברוב המקרים, הקרציה תתחבא באזורים מוסתרים יותר של הגוף, כמו באזור המותניים, מאחורי הברכיים, בעורף או מאחורי האוזניים, ונשיכתה בדרך כלל לא תורגש. הקרציה עשויה להישאר על הגוף במשך מספר ימים, אפילו עד שבועיים. העברת החיידק מהקרציה לאדם תתחיל רק שעות רבות לאחר הצמדות הקרציה לעור.

אם הקרציה לא תתגלה, היא תיפול מעצמה ברגע שתסיים את "ארוחתה", כך שכאמור, במקרים מסוימים הננשכים כלל לא ידעו שננשכו על ידה.

 

כיצד מתבצע אבחון המחלה?

ראשית, כיוון שהמחלה לא קיימת בישראל, נחשוד בקיומה של מחלת ליים רק בחולים שביקרו באזורים בהם היא נפוצה. המקומות בעולם בהן קיימת המחלה הם: אזורים שונים באירופה (מדינות עם שכיחות גבוה במיוחד של המחלה באירופה הן סלובניה, המדינות הבלטיות, ואוסטריה); ארה"ב, בעיקר בצפון-מזרח ארה"ב; ומספר אזורים במזרח הרחוק. רוב החולים יגיעו לאבחון בעקבות הופעת הנגע העורי, כך שהשלב הראשוני הממוקם הוא הביטוי הכי שכיח של מחלת ליים במטיילים.

אירופה היא יעד פופולרי ביותר בקרב מטיילים מישראל, כך שברוב המקרים המתגלים בארץ מדובר במטייל שחזר מטיול בטבע באירופה, גילה על גופו נגע אליפטי גדול ואדום, לעיתים מלווה במעט חום וכאבי שרירים. כאמור, בחלק מהמקריםהמטייל ידע לספר כי ננשך על ידי קרציה, אך במקרים מסוימים כלל לא יבחין בקרציה שנצמדה לגופו.

עם זאת, ישנם גם חולים שיגיעו לאבחון רק כשהם כבר בשלב השני או השלישוני של המחלה - כך שהאבחון ייעשה במרחק זמן מנשיכת הקרציה. במקרים אלה, התלונות עשויות להיות על דלקת מפרקים נודדת, כאבי ראש שמאובחנים כדלקת קלה של קרום המוח ו/או שיתוק של העצבים הקרניאליים, המעצבבים את הפנים ומשפיעים על תנועות העיניים, הזזת הלשון, החיוך, פתיחת וסגירת העפעפיים ועוד.

האבחנה של השלב הראשוני של המחלה, היא אבחנה קלינית בלבד, כלומר מראה מתאים של הנגע המלווה בסיפור של טיול לאזור שידוע שיש בו ליים, בתקופה מתאימה בשנה. בשלב מאוחר יותר, כאשר התסמינים מצביעים על חשד למחלת ליים, ויש סיפור חשיפתי מתאים, תתבצע בדיקת דם לגילוי נוגדנים למחלת הליים. אך חשוב לציין, כי גם תוצאה חיובית של הבדיקה הראשונית לא תספיק כדי לקבוע חד משמעית את קיומה של המחלה, ולכן תתבצע בדיקה אימות, שמבוססת על זיהוי ספציפי יותר של נוגדני החיידק בדם (בדיקת (Western blot. לאחר בדיקה זו יהיה ניתן לקבוע אם הנבדק נדבק במחלת ליים.

 

כיצד ניתן לטפל במחלת ליים?

הטיפול במחלת ליים הוא טיפול אנטיביוטי פשוט יחסית, כאשר משך הטיפול והאופן בו יינתן לחולה ייקבעו בהתאם לשלב המחלה: לרוב החולים, המאובחנים עם ליים ראשוני עורי, יינתן טיפול בכדורי אנטיביוטיקה למשך כשבועיים-שלושה; עבור חולים עם ליים מתקדם יותר, שכבר התפשט אל מערכת העצבים המרכזית, עשוי להידרש טיפול אנטיביוטי דרך הווריד.

כיוון ששלביה המתקדמים של המחלה עשויים לכלול פגיעות משמעותיות, כגון פגיעות נוירולוגיות, לבביות או מפרקיות, חשוב לזהות את המחלה כבר בשלביה המוקדמים ולקבל טיפול מוקדם ככל האפשר.

 

האם ניתן למנוע הידבקות במחלה?

באזורי הסיכון ישנם מספר צעדי מניעה מפני נשיכת הקרציה, עליהם יש להקפיד כאשר מטיילים בטבע:

  1. לבישת בגדים ארוכים ונעילת נעליים סגורות עשויות למנוע מהקרציות להיתפס על הגוף.

  2. שימוש בחומרים דוחי יתושים בעלי חומר פעיל (DEET) בריכוז גבוה ירחיקו את הקרציות. ישנו גם חומר ייעודי לדחיית קרציות בשם Permethrin המתאים למריחה על ציוד הקמפינג, על המגפיים וכדומה.

  3. ההדבקה במחלה מתחילה שעות רבות לאחר שהקרציה נאחזת בגוף, כך שאם מבחינים בקרציה ומורידים אותה תוך שעות ספורות, תימנע העברת המחלה. בחלק מהמקרים, מקלחת חמה תפיל את הקרציה – לכן, חשוב להתקלח במים חמים לאחר כל יציאה לטבע, וכן מומלץ לבקש מאדם קרוב את עזרתו בחיפוש אחר הקרציה על גבי הגוף ובמיוחד באזורים המוסתרים שהוזכרו: מותניים, אחורי הברכיים, עורף ומאחורי האוזניים. אם התגלתה קרציה, חשוב להוציאה בצורה ישרה ולהקפיד לא למעוך אותה.

  4. כמו כן, אם מטייל ננשך על ידי קרציה שזוהתה כקרציה שעלולה להעביר את מחלת הליים, ניתן למנוע את ההדבקה במחלה על ידי מתן מנה אחת של אנטיביוטיקה מתאימה תוך 3 ימים מהחשיפה לקרציה.

חשוב לציין, כי אותן קרציות שמעבירות את מחלת הליים עשויות להעביר לגוף היונק גם נגיפים, חיידקים ואפילופרזיטים אחרים, כך שחשוב מאוד לעבור על כל הצעדים המניעתיים לקראת כל יציאה לטבע ובמיוחד לאחריה.

 

בשלב הראשון של המחלה מופיע באזור הנשיכה של הקרציה נגע עורי אליפטי או עגול, אדום וגדול. צילום: שאטרסטוק

לסיכום: מחלת ליים היא מחלה שנגרמת על ידי נשיכת קרציה השוכנת באזורים מסוימים של ארה"ב, אירופה והמזרח הרחוק. בשלב הראשון של המחלה התסמינים יכללו נגע עורי במקום הנשיכה, ולעיתים תסמינים נלווים כגון: חום או כאבי שרירים, והטיפול בה ייעשה על ידי נטילת כדורי אנטיביוטיקה. אי זיהוי מוקדם של המחלה עלול להוביל לפגיעה נוירולוגית, לבבית ומפרקית. חשוב מאוד להקפיד על צעדי מניעה לקראת יציאה לטיולי טבע באזורי הסיכון, וכן בסוף כל יום טיול. אם עולה חשד להידבקות במחלה, יש לטפל בה בהקדם, לפני שתתפתח פגיעה נרחבת יותר.

 

ד"ר יעל פארן היא מומחית למחלות זיהומיות, מנהלת המרפאה למחלות מטיילים ורפואה גיאוגרפית בביה"ח איכילוב.

 

סייעה בהכנת הכתבה: ענת ניסני, כתבת Zap Doctors.

 

 

  • צור קשר
  • קבע פגישה
  • שאל אותי
שדות שמסומנים בכוכבית הם חובה
חשוב לדעת: לאחר מילוי הטופס פרטיך יועברו למרכז השירות של Zap Doctors ומשם לרופאים. לעיתים רחוקות לא נוכל להעביר את הבקשה, או שהיא תועבר באיחור. לכן, בכל מקרה של בעיה דחופה אנו ממליצים להתייעץ עם רופאים בקופ"ח או בבי"ח ולהימנע ממילוי פרטים אישיים, רגישים או חסויים בטופס.
רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום