מיניות בריאה: איך לדבר עם ילדים ומתבגרים?

בתקופה האחרונה נחשפו בכלי התקשורת לא מעט פרשיות מיניות "מפוקפקות", שמעלות שוב ושוב את סוגיית אחריותם של ההורים ואת השאלה באשר לדרך שבה צריך וכדאי לדבר עם מתבגרים על מיניות בריאה: החל מפרשיות שהן עבירה מפורשת על החוק, כמו פרשיות אונס, ועד פרשיות כדוגמת פרשת הנערים באיה נאפה - שגם אם אינן מהוות עבירה על החוק, הן בהחלט מעלות שאלות מוסריות שכל הורה צריך לשאול את עצמו.

כדאי לנהל שיחה יזומה על מיניות. צילום: שאטרסטוק

איך עושים את זה נכון? הנה כמה טיפים יעילים במיוחד:

1. קחו אחריות ואל תגידו "לנו זה לא יקרה"

את הפרשיות האחרונות ניתן אולי להגדיר כמקרי קיצון בלבד, אבל למעשה עצם ההוקעה והדה-לגיטימציה שלהם מסיר מעלינו, לכאורה, את האחריות. מבחינתנו, אלו הם מקרים ש"לעולם לא יכולים לקרות אצלנו".

האחריות שלנו כהורים היא לראות באותם מקרים "ראי", להבין שהם רק הקצה של שיקוף המציאות היומיומיות. עלינו לעצור ולשאול את עצמנו - מה אנחנו לומדים מזה, ואיך אנחנו משוחחים ומלמדים את הילדים שלנו על מיניות בריאה?

2. למדו אותם על מיניות בריאה כדרך חיים

הבסיס להתנהלות מינית בריאה טמון בהבנה שמיניות אינה עומדת בפני עצמה, ושהחינוך למיניות אינו מסתכם בשיחה פתוחה על אמצעי מניעה, אלא שמיניות היא היבט של קשר ותקשורת. כדי שבני הנוער יקיימו מיניות בריאה, עליהם לדעת קודם כל לתקשר עם עצמם ולהגדיר את הגבולות של עצמם, ולא פחות חשוב מכך – עליהם לדעת לתקשר החוצה את אותם גבולות.

מאחר והיכולת לזהות ולתקשר רגשות נרכשת כבר מהגיל הרך (5-3), תפקידנו כהורים הוא להקנות להם את אותם יסודות תקשורת, ולאפשר לילדים לגבש לעצמם זהות באופן עצמאי: "איזה אדם אני? איך אני בוחר להתנהל בעולם? האם אני רואה את האחר גם אם הוא שונה ממני (מבחינת מגדר, דת, צבע עור, מצב כלכלי וכד'), והאם יש לי כבוד אליו מעצם היותו?".

3. למדו אותם שהגוף הוא שלהם

כולנו מכירים את הסיטואציה שבה מגיעים עם הילד לבקר קרוב משפחה, למשל סבתא, ודוחקים בילד לתת לה נשיקה. אין ספק שהכוונה טובה (כבוד לסבתא), אבל בפועל אנחנו מעבירים לילד מסר של ריצוי, ובעקיפין מלמדים אותו שלפעמים צריך "להתנתק מהגוף" כדי לרצות מישהו אחר.

כדי להקנות לילדים ערכים של מיניות בריאה, עלינו להעביר להם מסר ברור על כך שגופם הוא שלהם, וזכותם לומר "לא" גם אם הם מאוד אוהבים את מי שעומד מולם. כך גורמים לו להבין שמגע הוא משהו נינוח וחיובי, ומשרישים לו את "הזכות" לומר "לא" בכל סיטואציה.

4. תנו לגיטימציה להבעת רגשות

מבלי משים, הורים רבים לבנים משדרים לילדיהם, כבר מגיל קטן, שהבעת רגשות ופגיעות היא חולשה. גישה כזו עלולה ללמד את הבנים לאמץ קודים "גבריים" שלא נותנים לגיטימציה להבעת רגשות ולביטוי של חולשה.

מסר כזה עלול להיות בעייתי במיוחד בגיל ההתבגרות, שכן אותו ילד שהפנים את הציפיות החברתיות ממנו כגבר, יתקשה לעצור סיטואציה חברתית פן ייחשב לרכרוכי, לא כל שכן כשמעורבים בה גם הורמונים ולחץ חברתי.

5. למדו אותם שיחסי מין הם לא אמצעי

למרבה הצער, בני נוער רבים (בעיקר בנות) שסובלים מחוסר ביטחון עצמי או מדימוי עצמי נמוך, נוטים לראות ביחסי מין אמצעי להשגת תשומת לב ו/או אהבה. תפקידנו כהורים הוא קודם כל לחזק את הערך והדימוי העצמי שלהם, אבל גם להסביר להם שזוהי לא הדרך לקבל אהבה - אלא להפך.

6. הקנו להם כלים לחשיבה ביקורתית

כדי שהילדים שלנו ידעו להתמודד באחריות בסיטואציות שונות, גם אם הן מורכבות וגם (בעיקר) כשאנחנו לא לידם, עלינו לסייע להם לפתח חשיבה ביקורתית גם בכל הקשור למיניות. לשם כך עלינו לשוחח איתם, להסביר להם ש"יחסי מין" כוללים גם את המילה "יחסים", ולהציף בפניהם שאלות שבעתיד ייתכן שהם ייאלצו לשאול את עצמם. למשל:

אילו יחסים נחשבים תקינים בעיניי?

האם ברור לי שגם "כן" וגם "לא" שלי יתקבלו אצלי באותה מידה?

האם אני אוהבת את איך שהוא מתנהג כלפיי ליד החברים שלו?

וכך הלאה.

7. נהלו איתם שיחה יזומה על מיניות

בגיל ההתבגרות ישנה "התפרצות" הורמונלית, והמתבגרים חווים שינויים דרמטיים כמעט בכל תחומי חייהם. לכן, דווקא בתקופה זו הם זקוקים יותר מכל לתיווך ולהבנה שיש להם "גב" וערוץ פתוח עם ההורים. כן, גם בכל מה שקשור למיניות.

מעבר לחשיבות החינוכית, בשיחה כזו ההורים למעשה משדרים לילדיהם מסר ברור של "אנחנו לא נרתעים מלשוחח איתך גם על דברים מביכים", ויוצרים שיח חיובי ומשמעותי.

דוגמאות לכמה "משפטי פתיחה" אפשריים:

• "אתה עובר שינויים גדולים בתקופה הזו, בוא נדבר עליהם קצת".
• "אף פעם לא דיברנו על הנושא הזה וגם אני במבוכה, אבל חשוב לי שנדבר על זה".
• "בואי ניקח 5 דקות ונדבר על משהו חשוב".
• "ההורים שלי לא דיברו איתי על מיניות והיום אני יודע שזה היה ממש עוזר לי, אני רוצה שאצלנו זה יהיה אחרת ונוכל לדבר".

8. נהלו את השיחה הראשונה "הרשמית" באווירה חיובית

אמנם קל יותר לקשר את השיחה הראשונה למקרים אקטואליים, אבל עדיף לא לעשות זאת אלא לנהל אותה דווקא בהקשר חיובי. שיחה בהקשר אקטואלי עלולה, מבלי משים, לגרום לילד להתגונן ולחוש לא נוח עם המגדר שלו ("כל הבנים אנסים"; "כל הבנות הן קורבן"; וכדומה).

זכרו גם להתייחס לנושא של מין בטוח. צילום: שאטרסטוק

9. אל תחששו משיחות "אזהרה"

הורים רבים חוששים לנהל עם המתבגרים שיחות "אזהרה" לפני שהם יוצאים לבלות ו/או טסים לחו"ל עם חברים, כדי "לא להרוס להם את הכיף" או "כדי שלא יחשבו שאנחנו לא סומכים עליהם". זוהי טעות. שיחות כאלו משדרות לילד שאתם נוכחים בחייו, שאכפת לכם מה קורה ושאתם מבקשים ממנו לקחת אחריות על כל מה שקורה שם. כדי ליצור שיח חיובי, שימו לב שאתם מדברים איתם "בגובה העיניים" ולא מנחיתים עליהם הוראות "עשה ואל תעשה".

• דוגמה למשפט פתיחה לשיחה: "אנחנו מאוד אוהבים אותך וסומכים עליך, אבל התפקיד שלנו כהורים הוא לוודא שאתה יכול לשמור על עצמך ועל אחרים".
  
  
• מבחינה חינוכית, אין עוררין על כך שהדרך הטובה ביותר למנוע מהילדים שלנו "להסתבך בצרות", היא לשוחח איתם על הדרכים שבהן ניתן להימנע מהן, למשל: "אנחנו בטוחים שיהיה שם אלכוהול, אנחנו מניחים שתשתה, ויודעים שיכולת קבלת ההחלטות נמחקת כמעט לחלוטין בהשפעת אלכוהול, אז בוא נחשוב על דרכים שיאפשרו לך ליהנות אבל גם ימנעו ממך להגיע למצבים שיכולים להרוס לך ו/או לאדם אחר את החיים".
  
  
• תוכלו לשאול שאלות מנחות שיסייעו להם לקבל החלטות אחראיות בזמן אמת, למשל:
  האם אתה יודע אחרי כמה כוסות אתה משתכר?
  באיזו נקודה אתה צריך לדעת לעצור?
  אולי כדאי שתחליטו מראש על תורנות "אחריות" ותדאגו שבכל פעם יהיה מישהו אחד שלא שתה, כך שיוכל לעצור את הסיטואציה אם היא תתדרדר?
  מה אתה חושב שתעשה אם תראה שמישהי לא מעוניינת ביחסי מין או שהיא שיכורה מדי?

שדרו להם שאתם בעדם ורוצים שהם ייהנו, אבל כהורים מוטלת עליכם האחריות לוודא שאף אחד לא ייפגע.

10. דברו איתם על יחסי מין

באופן דומה ל"שיחת האזהרה" קיימו איתם גם שיחה על יחסי מין. ודאו שהם מבינים את כל המשמעויות של קיום יחסי מין (גם אם מדובר במגע חד פעמי), שהם יודעים שלא נכנסים לשום סיטואציה מינית אם אין רצון מלא של שני הצדדים, ושכדי לדעת אם יש רצון מלא מהצד השני – אפשר פשוט לשאול.

הסבירו להם שככל שהפרטנר שלהם ירגיש בטוח יותר ומערכת היחסים תהיה שוויונית ומכבדת, כך האינטראקציה המינית תהיה מהנה יותר גם עבורם, והזכירו להם שלכל אחד מהצדדים יש בחירה חופשית וזכותו להפסיק את האקט המיני בכל שלב.

זכרו גם להתייחס לנושא של מין בטוח, סקרו איתם את אמצעי המניעה הקיימים, והמליצו להם תמיד להתחיל עם קונדום, שהוא היחיד שמגן גם מפני היריון לא רצוי וגם מפני מחלות מין. שוחחו איתם בפתיחות ותנו לגיטימציה לשאלות שלהם.

11. שקפו להם את המציאות מאחורי תעשיית הפורנו

מעבר לבעיה המוסרית שטמונה בתעשיית הפורנו, הצפייה בסרטים פורנוגרפיים עלולה להזיק למתבגרים, שכן, בין השאר, היא מעוותת את תפיסת המיניות שלהם, מחפיצה אנשים (בעיקר נשים), נותנת לגיטימציה להתנהלות פוגענית ואלימה וגורמת לבעיות בדימוי העצמי. חשוב לשוחח עם המתבגרים על כך ולסייע להם לפתח חשיבה ביקורתית, ולעשות הבחנה בין הפורנוגרפיה (פנטזיה) לחיים האמיתיים. תוכלו להסביר להם שהסרטים האלה מקלקלים את כל מה שיפה בקשר אוהב ומיני בין שני אנשים שאוהבים אחד את השני, וכן להמחיש להם את העובדה שמדובר בסרט, על כל המשתמע בכך (בימוי, תסריט, תאורה, עריכה מגמתית, סאונד וכו').
שימו לב לא לגרום להם לחוש בושה ואשמה מעצם הצפייה, מה שעלול לסגור את התקשורת ביניכם, אלא לבוא ממקום פתוח ומכיל שיגרום להם להבין את מה שהם רואים ואת מה שקורה להם כשהם צופים בפורנו.

12. השאירו מקום לטעויות

לצד השיחות, ההכוונה ו"אמצעי המניעה", חשוב שאנחנו, כהורים, נעביר לילדינו את המסר שאנחנו מאמינים בהם וסומכים עליהם, אבל גם אם הם יטעו אנחנו קודם כל איתם ובעדם. רק אחר כך "נשב ונדבר".

לכל אחד מהצדדים יש בחירה חופשית וזכותו להפסיק את האקט המיני בכל שלב. צילום: שאטרסטוק

לסיכום: מיניות בריאה היא דרך חיים שערכיה נטמעים כבר מהילדות. כדי שהמתבגרים שלכם יתנהלו בצורה מינית אחראית, עליכם לחזק את עמוד השדרה הפנימי שלהם ולהעניק להם כלים שיאפשרו להם למצוא את האיזון הנכון בין הנאה לאחריות; שיבינו כי הזכות על הגוף, על הרצונות ועל הרגש שלהם - היא שלהם בלבד, והם אלו שיכולים להחליט עם מי להיות, מתי, היכן, מה לעשות ומתי לעצור, וכן שיחסי מין הם שיתוף פעולה שוויוני בין שני אנשים, ועליהם לכבד את הצד השני ממש כשם שהם מכבדים את עצמם, או היו רוצים שמישהו אחר יכבד אותם.

מרגנית ארז היא אמא לשלושה, יועצת מומחית בליווי והדרכת הורים, צוותי חינוך ונוער, מפתחת השתלמויות ותוכניות הדרכה בנושא יחסים ומיניות בריאה.

סייעה בהכנת הכתבה: יערית טרבלסי, כתבת zap doctors.